פורטל:היסטוריה/אוצרות ויקישיתוף/גלריה 2
גלריית אוצרות ויקישיתוף
101
מצעד הניצחון הוא מצעד צבאי שנערך בכיכר האדומה במוסקבה בתקופת ברית המועצות נערכו ארבעה מצעדי ניצחון סך הכול, כשהראשון שבהם היה ב-24 ביוני 1945. מאז 1995 נערך המצעד כל שנה ביום הניצחון. המצעד מציין את יום השנה והחגיגות על כניעת גרמניה לבעלות הברית במלחמת העולם השנייה. המצעד נערך בכל רחבי רוסיה וגם בבירות של מדינות חבר העמים אך המרכזי והגדול מכולם נערך בשעה 10 בבוקר (שעון מוסקבה) בכיכר האדומה. המצעד מועבר בדרך כלל בשידור חי בערוצי הטלוויזיה השונים ברוסיה.
-
המרשל גאורגי ז'וקוברכב על סוס לבן בראש המצעד ב-24 ביוני 1945 צילום של יבגני חאלדיי
-
מצעד הניצחון 2001.
-
מצעד הניצחון 2002.
-
מצעד הניצחון 2005.
-
מצעד הניצחון 2008 ברקע צועד ולדימיר פוטין
102
מרקו פולו (15 בספטמבר 1254 - 8 בינואר 1324) היה סוחר וחוקר ארצות ונציאני, אשר יחד עם אביו ודודו, היה אחד האירופאים הראשונים שנסע לאורך דרך המשי, הגיע לסין, ביקר את השליט המונגולי קובלאי חאן (נכדו של ג'ינגיס חאן) ואף ערך סיורים בהודו ובטיבט. סיפור מסעותיו מסופר בספר "מסעותיו של מרקו פולו" או "Il Milione". משפחת פולו חיה בסין במשך 17 שנה בטרם חזרה לוונציה. לאחר החזרה, בקרב ימי בין ונציה לג'נובה, נתפס פולו ונאסר, ובמשך מאסרו הכתיב את קורותיו לרוסטיצ'לו דה פיזה. הדעה המקובלת היא שפולו הוא מגדולי המגלים, אולם יש כאלה הטוענים שהוא מגדולי הבדאים וסיפוריו לא היו ולא נבראו.
-
מסעות מרקו פולו כתב יד מתקופת מרקו פולו 1324
-
מרקו פולו פוגש את קובלאי חאן.
-
מרקו פולו והשיירה שלו קטע ממפה משנת 1375.
-
מרקו פולו ואחיו נפגשים עם האפיפיור גרגוריוס העשירי. כתב יד מהמאה ה-14.
103
משפט אייכמן הוא המשפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על מעשיו בשואה ובסיומו נידון למוות. אייכמן היה אחראי מטעם הנאצים על כל משלוחי הרכבות והאקציות מרחבי אירופה אל מחנות הריכוז וההשמדה. בהונגריה הוא ניהל במישרין את השילוח וכמעט חצי מיליון איש נשלחו אל מותם. אייכמן היה בכיר במשטר הנאצי בזמן השואה. לאחר המלחמה הוא ברח לארגנטינה וחי שם תחת השם ריקרדו קלמנט. חשיבותו הגדולה של משפט אייכמן היא שרבים מניצולי השואה פתחו את סגור לבם בפני הציבור וכך נכנסה תודעת השואה.
-
אדולף אייכמן על דוכן הנאשמים. לידו סניגורו רוברט סרווציוס, ועומד התובע גדעון האוזנר.
-
אבא קובנר מעיד במשפט אייכמן.
-
יחיאל דינור מעיד במשפט אייכמן.
-
ד"ר משה בייסקי מעיד במשפט.
-
גבריאל בך על ספסל התביעה במשפט.
104
קתדרלת קלן
קתדרלת קלן (בגרמנית: Kölner Dom, שם רשמי: Hohe Domkirche St. Peter und Maria) היא קתדרלה גותית קתולית בעיר קלן, המשמשת כמקום מושבו של הארכיבישוף של קלן. הקתדרלה החולשת על קו הרקיע של קלן, נחשבת לסמלה של העיר, והיא אחד מהמבנים הידועים ביותר בגרמניה. הקתדרלה מוכרזת כאתר מורשת עולמית מאז שנת 1996, והמבנה תואר על ידי ארגון אונסק"ו כ"עבודה יוצאת דופן של גאונות יצירתית אנושית". הן בגלל גודלה, הן בגלל האדריכלות שלה והן בגלל אוצרות האמנות שבה, נחשבת הקתדרלה של קלן לאחת הקתדרלות החשובות והידועות באירופה. הקתדרלה, שנבנתה בסגנון גותי קורן החל בשנת 1248 והושלמה בסגנון התחייה הגותית ב-1880, היא אחת הקתדרלות הגדולות בעולם והכנסייה הגדולה ביותר בצפון אירופה. גובה הצריחים המחודדים שבחזית המבנה הוא 157 מטרים, והיא הייתה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1880-1890, ועד אשר הפסיד את התואר לצריח הכנסייה של המינסטר של אולם.
-
התחלת עבודות השלמת הקתדרלה בתחייה הגותית, 1856
-
התקדמות העבודות הנאו-גותיות, 1875
-
הקתדרלה מושלמת - מבט מדרום-מזרח (צילום של מקס האזאק)
-
החזית המערבית על צמד צריחיה שהושלמה לפי התוכנית המקורית מהמאה ה-13 (צילום של מקס האזאק)
-
הקתדרלה כיום, מבט מדרום-מזרח
105
בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק, ידוע גם בשם "בית הדין לפשעי מלחמה בטוקיו" התכנס בטוקיו עם תום מלחמת העולם השנייה לצורך העמדתם לדין של מנהיגי האימפריה היפנית. בית הדין החל דיוניו ב-3 במאי 1946 וסיים מלאכתו ב-12 בנובמבר 1948. הירוהיטו, קיסר יפן, וכל בני המשפחה הקיסרית, לא הועמדו לדין על מעורבותם בפשעים שנידונו בבית הדין בטוקיו. כנגד כ-50 חשודים, בהם נבוסוקו קישי, לימים ראש ממשלת יפן, הוגשו כתבי אישום, אולם הם לא הועמדו לדין.
-
בית המשפט 1946
-
הנאשמים על ספסל הנאשמים.
-
השופטים
-
בית הכלא סוגמו בו שהו הנאשמים ובו הוצאו להורג 7 מהם.
106
הספר של קלס (באירית: Leabhar Cheanannais, באנגלית: Book of Kells) הוא כתב יד בשפה הלטינית בו כתובות ארבע הבשורות של הברית החדשה והן מלוות באיורים רבים שהם יצירת מופת קליגרפית. הספר, שנכתב בידי נזירים קלטים, מתוארך לשנת 800, מוצג בתצוגת קבע בטריניטי קולג' בדבלין שבאירלנד. ביחד עם נבל בריאן בורו נחשב הספר לאוצר הלאומי החשוב ביותר של אירלנד. הספר קיבל את שמו ממנזר קלס, ששימש לו בית במשך מאות שנים.
-
טריניטי קולג' או אוניברסיטת דבלין בו שוכן הספר.
-
עמוד הפתיחה של הבשורה על-פי יוחנן.
-
דף תפילות מתוך הספר של קלס.
-
דף מעוטר מהספר של קלס
-
דף מהבשורה על-פי לוקס.
107
המוות השחור או המגפה השחורה היה מגפה שהכתה באסיה ובאירופה בכמה גלים במשך כחמש שנים (1347–1351) וקטלה, לפי הערכות שונות, כ-35 מיליון בני אדם בסין לבדה, ובין 20 ל-25 מיליון בני אדם באירופה. זהו האסון הדמוגרפי הגדול ביותר אשר פגע באירופה הקדם מודרנית. התפרצויות של המחלה, בהיקף קטן יותר, המשיכו להכות במקומות שונים באירופה עד המאה ה-17. מקובל לזהות את המגפה כדבר ורבים מתייחסים לזיהוי זה כוודאי ומחליפים בין השמות, אך חוקרים מסוימים היו סבורים שלא מדובר בדבר אלא בווירוס לא ידוע.
108
האפוקליפסה של סנט סבר הוא כתב יד מהמאה ה-11 השמור כיום בספריה הלאומית של צרפת כתב היד מתאר את האפוקליפסה ובו מופיעה גם מפה קדומה של אזור הים התיכון.
-
מפת העולם (הים התיכון) המופיעה בכתב היד.
-
סנט ג'ון מקבל את ספר ההתגלות.
-
מלאך מכריז על גשם של דם ואש.
-
לוחמים על סוסים עם ראשי אריות קוטלים בכופרים.
109
אפוקליפסת במברג (בגרמנית: Bamberger Apokalypse) היא כתב יד מהמאה ה-11 השמור כיום בספריית המדינה בבמברג. כתב יד זה מכיל את ספר חזון יוחנן (ספר האפוקליפסה) מהברית החדשה, ומכאן שמו. כתב היד נכתב בסקריפטוריום שבאי רייכנאו בין שנת 1000 לשנת 1020 בסגנון הדומה לכתבי יד האחרים שנכתבו ברייכנאו' בכתב היד 106 עמודים, והוא מאויר ב-57 מיניאטורות (איורים), וב-100 אותיות תחיליות מאוירות. בשנת 2003 נוסף כתב היד לרשימת "זיכרון העולם" של ארגון אונסקו.
-
יום הדין.
-
הרוכב על הסוס הלבן וציפורי הטרף
-
הגדי על הר ציון.
-
ירושלים החדשה.
-
העגל עם הספר בעל שבעת החותמות.
110
ספר החיות של אברדין (Aberdeen Bestiary) הינו ספר חיות שנכתב במאה ה-12. ספר זה תואר בשנת 1542 ברשימת המלאי של הספרייה המלכותית הישנה בארמון וסטמינסטר. בספר מתוארות כמה חיות דמיוניות, כגון עוף החול.
-
הפנתר
-
ישו הנוצרי.
-
יצירת מקורות המיים.
-
בריאת חווה.
-
הצבוע
111
קרב פואטייה הוא קרב שהתרחש במהלך מלחמת מאה השנים ב-19 בספטמבר 1356 בין צרפת לאנגליה. הקרב נערך בקרבת העיר פואטייה שבצרפת בין כוח פשיטה אנגלי בפיקודו של הנסיך השחור לבין צבא צרפתי בפיקודו הישיר של המלך ז'אן השני. על אף נחיתות מספרית מוחצת, הנחיל הכוח האנגלי תבוסה מרה לצבא הצרפתי ואף לקח בשבי את מלך צרפת.
-
קרב פואטייה, כתב יד מהמאה ה-15.
-
קרב פואטייה, ציור רומנטי מאת אז'ן דלקרואה. 1830.
-
נפילתו בשבי של המלך ז'אן. כתב יד מהמאה ה-15.
-
נפילתו בשבי של המלך ז'אן. כתב יד מהמאה ה-15.
-
קרב פואטייה, כתב יד מהמאה ה-14.
112
יקבי כרמל הוקמו ב-1890 במושבות ראשון לציון וזכרון יעקב על ידי הברון בנימין אדמונד דה רוטשילד, והם פעילים עד היום. בניית היקב בראשון לציון החל בשנת 1889 ובציר ראשון הוכנס אליו בשנת 1890. גם בזכרון יעקב הוקם יקב שהחל לעבוד בשנת 1890. היקב היה מקום עבודה לפועלים רבים מאנשי העלייה הראשונה והשנייה, ובהם דוד בן-גוריון. בהקשרו התפתח הווי ייחודי, ועליו התחבר השיר "יקבי ראשון לציון".
-
היקב בראשון לציון, תמונה מתוך הספר "מראה ארץ ישראל והמושבות". סוף המאה ה-19.
-
מכונות ביקב של ראשון לציון. תמונה מתוך הספר "מראה ארץ ישראל והמושבות". סוף המאה ה-19.
-
חצר היקב בראשון לציון, בן גוריון במרכז אוחז אשכול ענבים. תמונה משנת 1906.
-
חביות יין במרתפי היקב בראשון לציון, תחילת המאה העשרים.
-
הדרכה ביקב כרמל מזרחי בזכרון- יעקב עם המדריך אברהם בר. תמונה משנת 1945.
113
אח"י דקר הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי, שטבעה בדרכה מבריטניה לישראל בינואר 1968 וכל 69 אנשי צוותה נספו. הצוללת שירתה במקור כאה"מ טוטם בצי הבריטי. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968, על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה היא הוכרזה כאבודה.ובדעת הקהל בישראל נוצרה תעלומה וטראומה לאומית. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר".
-
הצוללת HMS Totem בשנת 1945
-
אח"י דקר בעת יציאתה מנמל פורטסמות' לחיפה, 9 בינואר 1968
-
המפקד יעקב רענן מוציא את הצוללת לים, ב-9 בינואר 1968
-
אנדרטת הצוללת אח"י דקר
-
האנדרטה לזכר הצוללת דקר בגן הנעדרים בהר הרצל בירושלים
114
משטרת עיראק סווידאן היא מצודה החולשת על צומת דרכים מרכזי בדרום מדינת ישראל, על כביש 35, ליד שדה יואב. המצודה ידועה בלחימה הקשה שנדרשה לשם כיבושה במהלך מלחמת העצמאות. לאחר כיבושה נקראה המצודה "מצודת יואב". עד 1983 שימשה המצודה כבסיס פעיל של צה"ל וכיום משמשת המצודה כמוזיאון למורשת הקרב של חטיבת גבעתי (תש"ח) וחטיבת גבעתי המחודשת.
115
עם קום המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות התעורר הצורך ברכש של טנקים. שליחי מדינת ישראל ברחבי העולם חיפשו מקורות לרכש טנקים, ולבסוף נרכשו 30 טנקי M4 שרמן - גרוטאות מעודפי הצבא האמריקאי. במהלך שנות ה-50 המוקדמות נרכשו עוד עשרות שרמנים מצרפת טנקים אלו הפכו לעמוד השדרה של חיל השריון. השרמן M51 ששופר על ידי צה"ל הוכיח את עצמו כשיפור עצום לעומת השרמנים המקוריים, בקרב בעמק דותן נלחם השרמן M51 בטנקים ירדנים מדגם M48 פטון, המתקדמים בהרבה, והוכיח שהוא מסוגל להשמיד אותם. בקרבות בחזית הצפון במלחמת יום הכיפורים נלחמו השרמנים של חטיבות המילואים מול טנקי T-55 עיראקיים וטנקי T-62 סוריים ושוב הוכיחו כי הם יכולים להם, בתנאי שצוות מאומן ונחוש מפעיל אותם.
-
טנק שרמן של חטיבה 8 במהלך מלחמת השחרור.
-
טנק שרמן ישראלי במצעד בחיפה 1949
-
שרמנים במצעד יום העצמאות ברמלה 1954
-
טנק שרמן שנרכש בבריטניה נפרק בנמל חיפה. 1955
-
סופר שרמן במהלך הפוגה בלחימה 1973
116
הולודומור(באוקראינית: Голодомор "מוות מרעב") הוא הרעב ההמוני באוקראינה, אשר התרחש בין השנים 1932-1933. ההולודומור היה חלק מתופעה רחבה יותר של רעב שהתרחש בכל ברית המועצות באותה תקופה. ההולודומור היה האסון הלאומי הגדול ביותר שפקד את אוקראינה בהיסטוריה המודרנית. מספר הנספים ברעב אינו ידוע בוודאות. על פי הערכות מלומדות מספר הנספים נע בין 2.4 מיליון ל-7.5 מיליון.
-
ילדים אוספים תפוחי אדמה קפואים בחווה קולקטיבית 1933
-
שלט בצד הדרך באוקראינה - במקום זה הקבורה אסורה 1933
-
ילדה עם עז קראקוב 1933
-
חקלאים מורעבים גוססים בצד הדרך בקראקוב 1933
-
קורבנות הולודומור בחווה באוקראינה 1933
117
בית הדין העממי (בגרמנית: Volksgerichtshof) היה בית המשפט אשר הוקם בשנת 1934 על ידי קנצלר גרמניה אדולף היטלר, כתוצאה מחוסר שביעות רצונו מתוצאות משפט שריפת הרייכסטאג (שבו מרבית הנאשמים זוכו). "בית הדין העממי" הוקם מחוץ למסגרת החוקתית, וניתנו לו סמכויות לדון במגוון רחב למדי של "עבירות פוליטיות", כמו פעילות בשוק השחור, האטה בעבודה, תבוסתנות ובגידה ברייך השלישי. ההליכים של בית המשפט היו לעיתים קרובות אפילו מהירים יותר ממשפטי ראווה ואף במקרים מסוימים, כמו זה של סופי שול ואחיה הנס שול, חברי תא ההתנגדות "הוורד הלבן", הסתכם הדיון תוך פחות משעה, מבלי שהוצגו ראיות או טענות על ידי הצדדים.
-
רולנד פרייזלר (במרכז) פותח את ישיבת בית הדין העממי הדנה בעניין קושרי העשרים ביולי, בהצדעה במועל יד.
-
קלאוס שנק פון שטאופנברג הנאשם העיקרי בתכנון ופיקוד על בקשר העשרים ביולי מובא לפני "בית המשפט העממי". 10 באוגוסט 1944.
-
הנאשם אדולף רייכווין מנאשמי קשר העשרים ביולי בפני בית המשפט.
-
בית המשפט קורא את גזר דין המוות של אלפרד קרנצפדלר, אחד הקושרים בקשר העשרים ביולי.
-
הריסות בניין בית המשפט העממי, לאחר תום מלחמת העולם השנייה.
118
מרד ורשה היה התקוממות כושלת של המחתרת הפולנית נגד צבא הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה. המרד החל ב־1 באוגוסט 1944 כחלק מהתקוממות כוללת של צבא המחתרת הפולני, שקיבלה את שם הקוד מבצע סופה. הכוחות הפולניים בוורשה נכשלו בניסיונם להשתלט על נקודות מפתח בעיר ועל הגשרים על נהר הוויסלה, וניהלו קרב נואש נגד כוחות נאציים עדיפים עד שהוכרעו סופית ב-2 באוקטובר, לאחר 63 ימים של לחימה. דיכוי המרד על ידי הצבא הנאצי היה אכזרי ביותר, ובמהלכו נהרגו לפחות 200 אלף אזרחים פולנים והעיר ורשה נחרבה כמעט כליל. פרשת המרד, והטענות הפולניות ביחס להתנהגות הנהגת ברית המועצות והצבא האדום במהלכו, עדיין שנויים במחלוקת היסטורית עד לימינו.
-
אזרחים פולנים מגורשים מאזור הקרבות. אוגוסט 1944.
-
חייל פולני נכנע ויוצא מפתח ביוב. 6 באוקטובר 1944
-
פסל ישו הנוצרי שעיטר את כנסיית הצלב הקדוש בוורשה בין חורבות העיר. פרט מחוברת תעמולה גרמנית שיצאה לאחר הקרבות.
-
לחימה מבית לבית ברחובות ורשה. 5 באוקטובר 1944.
-
טקס חתימת הסכם הכניעה של העיר ורשה בפני אריך פון דם באך צלבסקי. 3 באוקטובר 1944
119
היה התקוממות כנגד המעורבות המסחרית והפוליטית של ארצות המערב ויפן בסין בשנים האחרונות של המאה ה-19. עד אוגוסט 1900 נהרגו במהומות יותר מ-230 זרים, אלפי נוצרים סינים ומספר לא ידוע של מורדים ותומכיהם. שמו של המרד נלקח משמה של קבוצה מהפכנית בשם אגרופי הצדק ההרמוני. המרידה התרכזה בצפון מזרח סין, לאחר שהמעצמות האירופאיות החלו לדרוש לעצמן שטחים, קווי רכבת ומכרות. הכישלון של בית המלוכה להגן על סין מפני מעצמות המערב הביא לצמיחתה של תנועה רפובליקנית במדינה, תנועה שהגיעה למיצוי עשור אחד מאוחר יותר בסילוק המשפחה הקיסרית מהשלטון והקמת הרפובליקה הסינית.
-
חיילים סינים מתים בטיינג'ין 1900
-
כיבוש שעריה הדרומיים של טיינג'ין.
-
גדודי צבא מערביים בעיר האסורה בעת המרד.
-
חיילים אמריקאים נלחמים במורדים סינים, העתק מציור של חייל אמריקאי.
-
חיילים מערבים בעת המצור על הרובע הבינלאומי של פקינג. תמונה מאוגוסט 1900.
120
תל אביב-יפו היא המרכזית מבין ערי גוש דן וזכתה לכינוי "העיר העברית הראשונה" מכיוון שהייתה לכאורה המיזם היהודי הראשון לבניית עיר בארץ ישראל בתקופת שיבת ציון המודרנית. היה זה מיזם חדשני של ציבור מאורגן, שחלקו אנשי היישוב הישן וחלקו אנשי היישוב החדש בשיתוף עם מוסד ציוני בראשית דרכו - קרן קיימת לישראל. מיזם, אשר החל ברעיון ותכנון המימון, עבור בניית המסד והטפחות עצמם, וכלה בניהול העיר, שרובם המוחלט של תושביה יהודים. "העיר הלבנה" בתל אביב הוכרה בשנת 2003 כאתר מורשת עולמית.
-
בית פרלשטיין, ברחוב ליליינבלום 32, הבית השני בתל אביב.
-
שכונת אחוזת בית בשנות ה-20 של המאה ה-20.
-
קזינו גלי אביב תמונה משנות ה-30 של המאה ה-20.
-
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910. מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין.
121
רעידת האדמה הגדולה בקאנטו הכתה ביפן ביום 1 בספטמבר 1923 בעוצמה של 7.9 בסולם ריכטר וגרמה להרס אדיר בערים המרכזיות של יפן. הרעידה נחשבת עד היום לקטלנית ביותר בהיסטוריה של יפן, ושנייה בעוצמתה רק לרעידת האדמה והצונמי בסנדאי (2011).
122
הפּוּטש במרתף הבירה הוא כינויו של ניסיון הפיכה כושל נגד השלטון המרכזי בגרמניה בשנת 1923, שבו ניסה אדולף היטלר, יחד עם אריך לודנדורף וגורמים לאומניים נוספים, להשתלט על מינכן, מדינת בוואריה ולאחר מכן על גרמניה כולה. הפוטש סימן את נקודת המפנה בקריירה הפוליטית של היטלר. מנואם בווארי אלמוני וחסר שם הפך היטלר למנהיג לאומי, ועמד כשווה בשורה אחת עם אישיות לאומית כגנרל לודנדורף. המשפט נתן להיטלר במה, והוא ניצל אותה באופן מיטבי.
-
מארינפלאץ, הכיכר המרכזית במינכן, במהלך הפוטש 1923.
-
מארינפלאץ, הכיכר המרכזית במינכן, במהלך הפוטש.
-
כוחות הנאמנים להיטלר עוצרים אזרח בחשד שהוא קומוניסט.
-
המשתתפים בפוטש בעת משפטם: אריך לודנדורף והיטלר עומדים במיקום חמישי ושישי משמאל. ארנסט רוהם ניצב לפני היטלר מימין. תמונה משנת 1924.
123
מאורעות תרפ"ט (1929) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד הערבים תושבי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929. במהלך המאורעות נרצחו 133 יהודים ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל.
124
טבח חברון בוצע על ידי ערבים מוסלמים תושבי העיר חברון והסביבה ביהודי העיר בשבת, י"ח באב תרפ"ט, 24 באוגוסט 1929, כחלק ממאורעות תרפ"ט בארץ ישראל. בטבח נרצחו 67 יהודים.
-
תלמידי ישיבה בחברון לפני הטבח, מהקבוצה המצולמת שרד רק אחד.
-
בית הכנסת ההרוס של חברון.
-
החורבן בבית בחברון.
-
בית יהודי הרוס בחברון.
-
הלווית הנרצחים.
125
תקרית מוקדן הייתה אירוע מבוים שתוכנן על ידי אנשי הצבא היפני הקיסרי ב-18 בספטמבר 1931 התפוצצה כמות קטנה של דינמיט בסמוך למסילת הרכבת של חברת הרכבות של דרום מנצ'וריה ליד העיר מוקדן (כיום שן-יאנג). אף על פי שהפיצוץ היה כה קטן עד שלא נגרם כל נזק למסילה, האשים הצבא היפני בדלנים סינים במעשה, והגיב בפלישה שהסתיימה בכיבוש מנצ'וריה, בה הקימה שישה חודשים לאחר מכן יפן ממשלת בובות בשם מנצ'וקוו.
126
תקרית שאנגחאי ידועה גם כתקרית ה-28 בינואר היה עימות קצר בין כוחות האימפריה היפנית וכוחות הרפובליקה הסינית לפני פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה ב-1937.
-
חיילים יפאניים שורפים מבני מגורים בשאנגחאי
-
טייסים של חיל האוויר המלכותי היפני, בעת התקרית, לאחר הנצחון ההיסטורי הראשון שנרשם לזכות החייל.
-
חיילים סינים בעת הקרבות בעיר.
-
חיילים סינים בעת הקרבות בעיר.
-
טקס אזכרה לחיילים הסיניים שנהרגו בקרבות.
127
המהפכה החוקתית היא הכינוי שניתן למרד מזוין כנגד שלטון נשיא ברזיל ז'טוליו ורגאס, בשנת 1932. המרידה התמקדה במדינת סאו פאולו, ומטרתה הייתה להחזיר את שלטון האוליגרכיות הישנות של מגדלי הקפה ששלטו באמצעות "פוליטיקת הקפה בחלב", בתקופת "הרפובליקה הישנה" עד לעלייתו של ורגאס, הפופוליסט, בהפיכה צבאית בשנת 1930. המהפכה נכשלה, וורגאס שלט לסירוגין עד לשנת 1954, שלטון אשר יצר בברזיל סדר חברתי חדש, שונה לחלוטין מזה שניסו אנשי סאו פאולו לשמר במרידתם.
-
חיילים מכוחות המורדים.
-
מחנה צבאי מאולתר של המורדים.
-
לוחמים של הממשלה בחפירות.
-
חיילים מצבא המורדים ה"פאוליסטס" תמונה משנת 1932
-
האובליסק של סאו פאולו לזכר הנספים במהפכה.
128
אוסף תמונות המתארות את המבנים ששירתו את המונרכיה המצרית בשנת 1931, תחת שלטונו של פואד הראשון, וכחלק מפרוטקטוראט בריטי שהוכרז לאחר התפוררות האימפריה העתומנית בשנת 1922. עם מות פואד בשנת 1936 קיבלה מצרים עצמאות ומלך חדש - פארוק הראשון.
-
תמונת ארמון המלך פואד בקהיר.
-
חדר המראות בארמונו של המלך פואד, קהיר.
-
ראס אל טין ארמון הקיץ של המלך פואד באלכסנדריה.
-
המסגד של ארמון אבדין, אחד מהמעונות הרשמיים של פואד.
-
המלך פואד וראש ממשלתו מוסטפא אל נחאס פאשה בעת מרוץ סוסים.
129
שריפת הרייכסטאג ביום 27 בפברואר 1933 הייתה אירוע מכונן בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון בגרמניה. המשטר הנאצי החדש מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולבסס שלטון עריצות אנטי דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר.
-
החלון שדרכו נכנס לכאורה מרינוס ואן דר לובה לבניין.
-
הרייכסטאג בזמן השריפה.
-
הרייכסטאג בבוקר שאחרי השריפה.
-
לשכת הנשיא ברייכסטאג לאחר השריפה.
-
הרמן גרינג מעיד במשפט הנאשמים בהצתת הרייכסטאג. 1934.
130
בגרמניה הנאצית אורגנו שריפות רבות של ספרים שלא תאמו את האידאולוגיה הנאצית. אחת השריפות המפורסמות הייתה שריפת הספרים בכיכר האופרה (הקרויה כיום כיכר בבל), ב-10 במאי 1933, שאורגנה על ידי משרד התעמולה בעקבות יוזמה של שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. בשריפה זו נשרפו 20,000 ספרים.
-
שריפת ספרים בברלין, מאי 1933
-
השתתפות הקהל בשריפת הספרים.
-
סטודנטים וחברי המפלגה הנאצית משתתפים בשריפת הספרים.
-
טקס שריפת הספרים
-
הכיכר והאנדרטה לזכר האירוע בצילום משנת 2009.
131
האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלינקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כאנדרטה לזכר שמונת ההרוגים בקרב תל חי ב-1 במרץ 1920.
132
תמונות שנלקחו ביום 26 ביוני 1963 ומתעדות את נאומו של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי במערב ברלין בעיצומה של המלחמה הקרה. בקריאה "[[אני ברלינאי", שאותה אמר בגרמנית, הדגיש קנדי את תמיכתה של ארצות הברית במערב גרמניה הדמוקרטית, זמן קצר לאחר שמזרח גרמניה, גרורתה הקומוניסטית של ברית המועצות, הקימה את חומת ברלין כמחסום פיזי למניעת מעבר מהמזרח הקומוניסטי למערב החופשי.
-
הפתק שממנו קרא ג'ון קנדי בנאומו את המשפט Ich bin ein Berliner, כשהוא מדגיש את הפונטיקה הגרמנית הנדרשת.
-
קנדי ברכב הנוסע למקום הנאום מלווה בוילי ברנדט וקונראד אדנאואר.
-
קנדי ומארחיו הגרמנים צופים מעל במה אל מעבר לחומת ברלין.
-
הנשיא קנדי נושא את נאומו בפני המוני ברלינאים.
133
הפלישה לנורמנדי (מבצע אוברלורד Operation Overlord) במלחמת העולם השנייה הייתה הפלישה הימית של בעלות הברית לנורמנדי שבצרפת, הכבושה על ידי גרמניה הנאצית, ב-6 ביוני 1944. בפלישה נטלו חלק 156,000 חיילים, 12,000 כלי טיס ו-6,900 כלי שיט, והיא נחשבת לפלישה הימית ולמבצע הצבאי הגדולים ביותר בהיסטוריה.
-
חיילים בדרך לנורמנדי.
-
רגעי הפלישה.
-
אוניית המערכה "נבאדה" מפגיזה את חוף יוטה בעת הפלישה.
-
אספקה לחיילים.
134
קרב אז'נקור נערך ב-25 באוקטובר 1415 בצפון צרפת, כחלק ממלחמת מאה השנים בין הצבא האנגלי (תחת פיקודו של הנרי החמישי, מלך אנגליה) לבין הצבא הצרפתי (תחת פיקודו של הקונסטבל - ראש הצבא הצרפתי בימי הביניים - שארל ד'אלברה). הקרב הביא ליצירת עליונות אנגלית במלחמה ולשליטה אנגלית בצרפת במידה שלא הייתה כמותה לפני הקרב או אחריו.
-
בבוקר הקרב, ציור של סר ג'והן גילברט.
-
קרב אז'נקור. ציור מתחילת המאה ה-15.
-
טקס הודיה שערכו האנגלים לאחר הקרב, הדפס משנת 1909.
135
שישק הראשון היה מלך מצרים הנזכר במקרא שלוש פעמים, ומזוהה עם המלך המצרי שושנק הראשון הוא היה מייסדה של השושלת ה-22 (הלובית) ששלטה במצרים בשנים 945-924 לפנה"ס. הוא פלש ליהודה וישראל והחריב ערים רבות (925 לפנה"ס לערך). פרטים על מסע זה נתגלו בכתובת ארוכה ומפורטת על קירותיו של מקדש אמון בכַּרְנַכּ שבמצרים, על הקיר הדרומי של המקדש נמצא תחריט ובו רשימת טופונימים המכילה כ-150 שמות מקומות אותם כבש שושנק בארץ ישראל. שבר מאסטלה עם הכרטוש של שושנק הראשון שהתגלה במגידו, פירש מזר כשבר מאסטלת ניצחון שהציב שושנק במגידו לאחר שנכבשה, ובה הוא תיאר את כיבושיו.
-
פרעה ששנוק הראשון - שישק
-
שישק בוזז את אוצרות המקדש, תחריט מהמאה ה-16
-
שישק בוזז את אוצרות המקדש, הדפס מהמאה ה-19
-
כרטוש ובו תיאור מלך יהודה בכתובת שישק
-
כתובת ששנוק הראשון עם תיאור כיבושיו בארץ ישראל.
136
סדרת תמונות המתארת את העיר באר שבע זמן קצר לאחר קרב באר שבע שהתרחש ביום 31 באוקטובר 1917 בין יחידות צבא מחיל המשלוח המצרי (1916) של האימפריה הבריטית תחת פיקודו של פילדמרשל אדמונד אלנבי לבין צבא האימפריה העות'מאנית תחת פיקודו של איסמט אינני ובסיוע קצינים ויחידות מיוחדות מצבא הקיסרות הגרמנית. ההתקפה הבריטית על באר שבע הפתיעה במיקומה, הטורקים ציפו להתקפה בגזרת עזה. הבריטים הופיעו בזירת הקרב לאחר מסע מזורז, כיתרו את באר שבע ובהתקפת פרשים, מהאחרונות בהיסטוריה הצבאית של העת החדשה פרצו את קווי ההגנה הטורקים וכבשו את העיר בסערה.
-
חטיבת הפרשים הקלים הרביעית מסתערת על באר שבע
-
חייל אוסטרלי עומד לפני בית החולים הצבאי-טורקי בבאר שבע. נובמבר 1917
-
המסגד של באר שבע, נובמבר 1917
-
קברים של חיילים אוסטרלים בסמוך לתחנת הרכבת בבאר שבע, נובמבר 1917
-
בית הקברות לחללים הבריטיים בקרב באר שבע, צולם ביום הקרב 31.10.1917
137
מרטין לותר קינג (15 בינואר 1929 - 4 באפריל 1968) היה כומר בפטיסטי אפרו-אמריקאי ולוחם למען זכויות האדם של השחורים בארצות הברית. קינג היה מגדולי הדוגלים במאבק לא אלים. על מפעלו הוא קיבל בשנת 1964 את פרס נובל לשלום על מלחמתו חסרת הפשרות בגזענות, וזכה לקבל לאחר מותו את מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית. לזכרו נחוג יום מרטין לותר קינג שהוא חג לאומי על פי חקיקה פדרלית בארצות הברית.
-
רוזה פארקס לצידו של מרטין לותר קינג.
-
לינדון ג'ונסון חותם על חוק זכויות האזרחחוק זכויות האזרח (1964) מאחוריו - מרטין לותר קינג.
-
מרטין לותר קינג נואם את הנאום יש לי חלום, צילום משנת 1963
-
רונלד רייגן חותם על הצו הנשיאותי לקביעת יום מרטין לותר קינג.
138
המצור על אנטיוכיה וכיבושה על ידי הצלבנים היה אירוע מכונן במהלך מסע הצלב הראשון, המצור התחלק לשני שלבים: השלב הראשון נמשך מה-21 באוקטובר 1097 עד ה-2 ביוני 1098 ובסופו נכבשה העיר בידי הצלבנים. בשלב השני צר על העיר צבא מוסלמי כנגד הצלבנים ונמשך מיום 7 ביוני 1098 עד ה-28 ביוני 1098 ובסופו ניצחו הצלבנים את הקואליציה המוסלמית. בתום הלחימה הפכה אנטיוכיה לבירת נסיכות אנטיוכיה הצלבנית, נשברה יכולת השליטים המוסלמים בסוריה להתנגד למסע הצלב והדרך לירושלים נפתחה בפני הצלבנים.
-
המצור על אנטיוכיה. כתב יד משנת 1325 לערך
-
המצור על אנטיוכיה, מימין עולה על החומות רובר השני, דוכס נורמנדיה ומימין גוטפריד מבויון
-
הצלבנים נכנסים לאנטיוכיה, בעזרתו של הבוגד מתושבי העיר "פיירוז".
-
קרב אנטיוכיה, כתב יד משנת 1337
-
הצלבנים פורצים משערי העיר ותוקפים את הצבא המוסלמי, אדמר דה לה פואי מחזיק את הרומח הקדוש
139
מקס וולדימורוביץ אלפרט היה צלם ועיתונאי סובייטי שהנציח בעבודותיו את ההיסטוריה של ברית המועצות בעיקר במחצית השנייה של המאה העשרים, גלריה זו מציגה תמונות מעבודותיו המתארות את הלחימה האכזרית בהחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה שהייתה המוקד לאחד העימותים הקשים והעקובים מדם בהיסטוריה האנושית.
-
חיילים מהצבא האדום במהלך מתקפת נגד בשנת 1941
-
חיילים של חזית הבילרוסית ה-1 בעת הפסקה קצרה בקרבות 1944.
-
חיילים של הצבא האדום בעת לחימה בתוך כפר באזור הקווקז יוני 1942.
140
תמונות של הצלם הסובייטי וושוולד טרשביץ המתארות את המערכה הידועה בשם המצור על לנינגרד במהלך מלחמת העולם השנייה. המצור שנמשך כ-900 הימים הוביל למותם של למעלה מחצי מיליון בני אדם. מוות המוני זה לא היה רק תוצאת לוואי של נסיבות המצור אלא אחת ממטרותיו המפורשות והמכוונות של היטלר, כפי שנוסחו בהוראותיו ובפקודות מפקדי הוורמאכט. המצור הוסר סופית בינואר 1944.
-
אחיות מפנות פצוע מההפגזה הראשונה על לנינגרד 10 בספטמבר 1941.
-
לחימה בתעלות קשר סביב העיר לנינגרד 21 בדצמבר 1943
-
נשיים עובדות במפעלי המתכת והתחמושת בעיר בעת המצור.
-
חיילים סובייטים בעת התקפה 1 בינואר 1943.
141
הצבא הבריטי כבש את ארץ ישראל במסגרת מלחמת העולם הראשונה, כחלק ממערכה כוללת כנגד האימפריה העות'מאנית. פריצת קו ההגנה הטורקי - גרמני וסדרת ניצחונות איפשרו לצבא הבריטי להתקדם מתוך סיני אל ארץ ישראל ולהתקדם לעבר ירושלים. בתחילת דצמבר הצליח הצבא הבריטי להגיע אל פאתי ירושלים ולנתק אותה מדרום ממערב ומצפון. במהלך ליל ה-8 בדצמבר 1917 נסוגו כל כוחות הצבא העותמאני והגרמני מהעיר לכיוון יריחו. בוקר ה-9 בדצמבר מתואר ביומנים רבים מהתקופה כיום של אושר וחג, לאור שנות הסבל מהשלטון הטורקי המושחת והמשבר הכלכלי החמור שפקד את העיר במהלך 3 שנות המלחמה. עם זאת מתואר בוקר זה גם כיום של ביזה גדולה, ביזה שנפסקה באחת כאשר נכנס החייל הבריטי הראשון לעיר.
-
טור צבא טורקי צועד בפני המפקד הצבאי של ירושלים זכי ביי , תמונה משנת 1914
-
קהל ממתין בתחנת הרכבת של העיר ירושלים, לקראת בואו של הגנרל הגרמני פלקנהיין
-
עמודי תליה בכיכר העיר בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
-
חיילים גרמניים צועדים ברחובות ירושלים.
-
חיילים טורקיים צועדים בדרך שכם בסמוך לאמריקן קולוני בדרכם לחזית שבדרום.
142
גלריית תמונות מאת וסילי סוריקוב צייר רוסי שפעל במאה ה-19 בעבודתו הוא התמקד בציור אירועים היסטוריים מעברה של רוסיה, וניסה להציג אירועים אלה מתוך נקודת המבט של פשוטי העם אשר צפו באירועים. הציורים נחשבו מקוריים בסגנונם, בהצגת רגשות האנשים במהלך האירוע.
-
בוקר ההוצאה להורג של הסטרלצים
-
מנישקוב בברזוב
-
כיבוש מצודת השלג
-
מסע אלכסנדר סובורוב דרך האלפים
143
במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20 התגבר כוחם של מפלגות הימין הקיצוני בצרפת והם קראו תיגר על הממשלה של הרפובליקה הצרפתית השלישית. ביום 6 בפברואר 1934 ערכו מפלגות אלו הפגנות אלימות ברחובות פריס ששיאם היה בהתפרעות בפלאס דה לה קונקורד בסמוך למקום כינוסה של האספה הלאומית הצרפתית במטרה ליצור מומנטום שיביא למהפיכה. המשבר נרגע רק עם מינוי ממשלת אחדות חדשה שבה היה יצוג משמעותי לחברי המפלגות הימניות.
-
תהלוכה של "הנשים למען האחדות הצרפתית" ביום ההפגנות.
-
המהומות בכיכר הקונקורד
-
צועדים ממפלגות הימין הפשיסטי צועדים ברחובות פריז
-
פייר אטיין פלנדן ואנרי פיליפ פטן יוצאים מפגישה לסיום המשבר
-
מנהיג המפלגה הימנית "איחוד הלוחמים הלאומי" פצוע בראשו ומלווה בחבריו למפלגה במהלך המהומות
144
מבצע זעם דחוף (אנגלית: Operation Urgent Fury) היה מבצע צבאי שבמסגרתו התבצעה ב-25 באוקטובר 1983 פלישה על ידי ארצות הברית ומספר אומות אחרות מהקריביים למדינת האי גרנדה שבקריביים. הרקע לפלישה היה הדחה ורצח של ראש ממשלת גרנדה מאוריציוס בישוף ותפיסת השלטון על ידי מפקד הצבא הדסון אוסטין. הפלישה הייתה הפעולה המלחמתית המשמעותית הראשונה של ארצות הברית מאז מלחמת וייטנאם. היא זכתה לתמיכת דעת הקהל בארצות הברית ובגרנדה. 25 באוקטובר הוא יום חג בגרנדה שנועד להנציח את האירוע, ונקרא חג ההודיה. הפעולה גונתה בעצרת האו"ם, כשמתוך תשע המדינות שהתנגדו לגינוי, רק ישראל לא הייתה מהאזור.
-
חיילי הדיוויזיה המוטסת ה-82 בדרכם למטוס שיוביל אותם לגרנדה.
-
חיילי הדיוויזיה המוטסת ה-82 בעת הלחימה על האי
-
תותח הוביצר m-102 אמריקאי בפעולה בעת המבצע
-
לוחמים מיחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית נוחתים בגרנדה.
-
לוחמי חיל הנחתים של ארצות הברית מאבטחים פינוי אזרחים שדה תעופה בגרנדה
145
היילה סלאסי הראשון לפעמים היילה סלאסיה שם שפירושו בשפת געז "כוח השילוש" נולד ביום 23 ביולי 1892 ומת ביום 27 באוגוסט 1975, היה קיסר אתיופיה האחרון. נולד בשם טפרי מקונן, היה יורש העצר של אתיופיה בשנים 1916-1930 וקיסר אתיופיה בשנים 1930-1936 ו-1941-1974 . סלאסי השתייך לענף השוואני של השושלת הסולומונית שמתחילה במאה ה-13, ומשם לפי המסורת דרך השושלת האקסומית אל מנליק הראשון הוא בנם של שלמה המלך ומלכת שבא. היילה סלאסי היה אישיות מכוננת באתיופיה בפרט ובאפריקה בכלל. תנועת הראסטאפרי, אשר נוסדה בשנות ה-30 ומונה כיום כ-600,000 מאמינים, רואה את היילה סלאסי כדמות משיחית, ואף כהתגלמותו של אלוהים, שתוביל את העמים האפריקאים והפזורה האפריקאית לתקופה של שלום, צדק ושגשוג.
-
טפרי מקונן ואביו מקונן וולדה, תמונה מתחילת המאה ה-20.
-
הקיסר היילה סלאסי בתחנת הרכבת של ירושלים בשנת 1936.
-
הקיסר היילה סלאסי וחברי הממשלה האתיופית בעת פגישה עם דאג המרשלד צילום משנות ה-50 של המאה ה-20.
-
הקיסר היילה סלאסי נואם בפני הפרלמנט האתיופי, תמונה מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20.
146
קרב מקדלה נערך בין חיל משלוח בריטי לצבא אתיופי בפיקוד הקיסר תוודרוס השני במקום הידוע כיום כאמבה מריאם אשר שימש כבירת האימפריה האתיופית בראשית תקופת הגיבוש. בעקבות עלבון שלכאורה עלב בו מיסיונר בריטי, כלא תוודרוס השני מספר דיפלומטים ומיסיונרים בריטים במקום. בתגובה שלחו הבריטים משלחת צבאית, המערכה שעלתה הון תועפות ונמשכה כמעט שנה שלמה, הסתיימה בקרב קצר בן שעתיים - אנשי האצולה ותומכיו של הקיסר האתיופי נטשו אותו, וצבאו ניגף בקרב למרגלות ההר שהתרחש ב-9 באפריל 1868, הקיסר שם קץ לחייו ביריית אקדח ב-13 באפריל, בעת שהצבא הבריטי החל את ההתקפה על המצודה עצמה. הבריטים חילצו את הדיפלומטים, בזזו את היישוב והעלו אותו באש . בין היתר לקחו עימם הבריטים את כתרו של הקיסר האתיופי, וזה הוחזר באופן אישי לקיסר היילה סלאסי ב-1925, בעת שביקר בבריטניה ופגש במלך ג'ורג' החמישי.
-
המיסיונר אהרן הנרי שטרן מטיף את הנצרות לביתא ישראל.
-
האסירים הבריטיים, תמונה קבוצתית בשבי.
-
חיילים בריטיים בשערי מצודת מקדלה תמונה מיום 18 באפריל 1868
-
מקדלה בוערת, ציור בעיתון בריטי.
-
חיילים בריטיים משנעים את כלי הארטילריה משדה הקרב לים סוף.
147
מלינצ'ה הייתה אצילה משבט מקבוצת בני המאיה שחיו באזור מפרץ מקסיקו. דמות מרכזית בדרמה ההיסטורית שבמהלכה כבשו חיילי האימפריה הספרדית את מקסיקו והחריבו את האימפריה האצטקית. זמן קצר לאחר נחיתת הרנן קורטס במקסיקו היא ניתנה לו כמתנה ביחד עם עוד 20 שפחות. היא שימשה כמתורגמנית, יועצת ומתווכת בין מפקד הכוחות הפולשים הספרדיים לתושבים והמנהיגים המקומיים, ומאוחר יותר הייתה גם בת זוגו של קורטס ואם בנו מרטין, שהיה אחד מראשוני המסטיסים (בספרדית: Mestizos) בני אדם שנולדו להורים ממוצא אירופי ואינדיאני. הקשר בין השניים ותמיכתה של מלינצ'ה בקורטז היו מהגורמים המרכזיים להצלחת הספרדים בכיבושה של מקסיקו.
-
דף שני מטקסס קרוע, קורטס נפגש עם אחד ממלכי טלקסקלה. מלינצ'ה במרכז התמונה
-
הטבח בצ'ולולה. ציור מכתב יד מטקסקלה.
-
הספרדים מקבלים מנחות, מלינצ'ה ליד קורטס מתרגמת
-
קורטז נפגש עם מוקטסומה השני בשערי עיר הבירה טנוצ'טיטלאן. מלינצ'ה לצידו.
-
קורטס מקבל מנחות מאציל אינדיאני, מלינצה עומדת לצידו.
148
מלחמת החורף או המלחמה הסובייטו-פינית פרצה כאשר ברית המועצות תקפה את פינלנד ב-30 בנובמבר 1939, שלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. סטלין לא צפה קשיים, אולם הצבא הפיני, שנחיתותו המספרית התבטאה בהתחלה לכל הפחות ביחס של אחד לשלושה ואחר כך גדלה אף יותר, הוכיח התנגדות שהפתיעה את הסובייטים, תסכלה אותם והסבה להם אבדות ניכרות. פינלנד החזיקה מעמד עד חודש מרץ 1940, אז נחתם הסכם שלום בין המדינות, אשר חייב את פינלנד לוותר על כעשירית משטחה ועל כחמישית מהיכולת התעשייתית שלה ולמסרם לברית המועצות בתמורה להפסקת הלחימה.
-
רחוב בהלסינקי המופצצת.
-
פינוי פצוע מההפצצה הסובייטית על הלסינקי.
-
מפציצים רוסים בשמי הלסינקי.
-
חיילים רוסיים חוצים נהר בדרכם לתקיפה.
-
חיילים רוסים עוקרים עמודי גבול במהלך הפלישה.
149
לידיצה (צ'כית: Lidice; גרמנית: Liditz) הוא כפר בצ'כיה, שתושביו נרצחו על ידי חיילים גרמנים ובתיו נחרבו עד היסוד על ידי הנאצים ב-10 ביוני 1942 כעונש קולקטיבי ראוותני על חיסולו של ריינהרד היידריך. התעמולה הנאצית פרסמה בגאווה את השמדת לידיצה, בניגוד לפעולות טבח אחרות ברחבי אירופה אותן שמרה בסוד. עקב כך, עניין הטבח התפרסם במהירות במדינות בעלות הברית וערים רבות ברחבי העולם אימצו את השם "לידיצה". ב־1947 הונחו יסודות חדשים לכפר הוא שוקם והפך לכפר בן 150 בתים, בעיקר הודות לתרומות מצ'כיה ומחוצה לה. כיום משמש הכפר אתר הנצחה תרבותי לאומי של צ'כיה, הכולל מוזיאון.
-
לידיצה, זמן קצר לאחר הטבח ולפני הרס בתי הכפר.
-
מבט על הריסות הכפר זמן קצר לאחר הטבח
-
"לידיצה תחייה" כרזת תעמולה בריטית.
-
טקס זיכרון טבח וחלליו שנערך במקום בו עמד הכפר. ספטמבר 1947.
-
פארק בזיכרון וחלק מהאנדרטה לקורבנות הטבח, תמונה משנת 2001
150
סדרת תמונות מיום ה-29 באפריל 1942 שנלקחו באצטדיון למרוץ סוסים טנפורן שבעיירה סן ברונו שבמדינת קליפורניה. המתקן הוסב באופן זמני לקליטת עצורים אמריקאים ממוצא יפני, חלק מבצע כליאת היפנים בארצות הברית רובם אזרחים אמריקאים וחלקם ילידי ארצות הברית, במחנות במהלך מלחמת העולם השנייה. הכליאה נעשתה בנימוק שהיפנים המתגוררים בארצות הברית עלולים להיות גיס חמישי ולסייע למדינת מוצאם, שלאחר התקיפה בפרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, שהובילה להכרזת מלחמה בין המדינות. הכליאה היא דוגמה להפרה גורפת של זכויות אדם כגון הזכות לחופש תנועה והזכות להליך משפטי, בעת מלחמה, על ידי מדינה דמוקרטית.
-
משפחה אמריקאית ממוצא יפאני מגיע למחנה המעצר
-
משפחה ממוצא יפאני מובלת אל מחנה המעצר.
-
ילדים ממוצא יפאני מובלים למחנה המעצר על רקע אצטדיון מרוצי הסוסים.
-
מבט על מגורי העצורים במחנה המעבר טנפורן
-
קליטת משפחה ממוצא יפאני במחנה המעצר
151
במהלך מרד ורשה - התקוממות כושלת של תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה הצליחו הפולנים להוציא מכלל פעולה משחית טנקים גרמני מדגם יאגדפנצר 38(t) הצר (הֶצר בגרמנית: פיתיון). הטנק שופץ קיבל את השם "להב" (Chwat) ושימש כתותח נייח בתוך מחסום דרכים מאולתר שהוקם בסמוך לבניין הדואר הפולני בכיכר נפוליאון בורשה. הטנק נקבר תחת הריסות הבניין ולאחר שחרור פולין הועבר לתצוגה במוזיאון הצבא הפולני. בשנת 1950 עם הידוק האחיזה של השלטון הסובייטי-סטליניסטי על פולין הועבר הטנק מהמוזיאון והושמד, מאחר שהיה סמל ללחימה על עצמאות פולין.
-
המורדים הפולנים גוררים את הטנק הפגוע ברחובות ורשה. 5.8.44
-
הטנק נושא את סמל המחתרת הפולנית ושמו החדש נבדק על ידי מסגר ומכונאי פולנים 14.8.44
-
שיפוץ הטנק הפגוע - אמצע אוגוסט 44
-
הטנק "להב" מוצב בתוך הבריקדה בככר נפוליאון
-
הטנק מוצב בתוך מחסום הדרכים ועליו הצוות הפולני
152
קרב קורסון, הידוע גם כקרב על כיס קורסון-צ'רקאסי, היה קרב חשוב במסגרת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, שנערך בשטח אוקראינה בחודשים ינואר ופברואר 1944 בין כוחות הצבא האדום לבין צבא גרמניה הנאצית. במסגרת הקרב כיתרו כוחות משתי חזיתות סובייטיות כוח גרמני, שכלל כ-60 אלף חיילים וניסו להשמיד את הכוח הגרמני המכותר, ובמקביל נאלצו ללחום כדי למנוע מכוחות חילוץ גרמניים חזקים של קבוצת ארמיות דרום לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוחות המכותרים. ב-17 בפברואר, לאחר למעלה משלושה שבועות של קרבות קשים, הצליח חלק מהכוח הגרמני המכותר לפרוץ את טבעת הכיתור ולחבור לכוח החילוץ לאחר שנטש מאחור כמעט את כל ציודו הכבד. שני הצדדים היריבים ספגו אבדות כבדות במהלך הקרב, אך הוא שאב חלק גדול מהעתודות הניידות של קבוצת ארמיות דרום, החליש את כוחה, ויצר את התנאים, שאפשרו לצבא הסובייטי לפתוח בשורת מתקפות מוצלחות בשטח אוקראינה המערבית במהלך החודשים הבאים.
-
כוחות חילוץ גרמניים נעים לעמדות לקראת היציאה לקרב
-
טנקי טיגר מכוח החילוץ של כיס קורסון
-
חיילים גרמנים בנסיגה בדרכים בוציות ינואר 44
-
מטוסי תובלה גרמניים מסוג יונקרס Ju 52 בשדה תעופה בכיס, באוויר מטוסים מסוג שטוקה
-
חיילים של הצבא האדום רוכבים על גבי טנק מסוג T-26 בעת מתקפה על הכיס
153
מבצע פעמון החירות הוא שם הקוד שניתן להפלגה שביצעו ספינות חיל הים לחוף המזרחי של ארצות הברית בקיץ 1976, לאחר שהוזמנו על ידי צי ארצות הברית להשתתף בחגיגות 200 שנה לעצמאותה של ארצות הברית.
בנוסף להפגנת הכבוד והידידות לבעל ברית חשוב, כלל המבצע מספר מטרות נוספות מבחינת ישראל: מפגש עם העם האמריקאי והקהילה היהודית וסיוע למפעל המגבית היהודית המאוחדת. מטרה נוספת הייתה הצגת אמצעי הלחימה של חיל הים הישראלי לציי מדינות מדרום אמריקה כדי לסייע בשיווקם עבור התעשיות הביטחוניות.
-
בדרך לארצות הברית. כניסה לנמל גיברלטר לצורך תדלוק ואספקה 21 ביוני 1976.
-
הצוות בעמדות כבוד בעת כניסת הספינות לנמל ניו יורק 3 ביולי 1976.
-
צוותי הספינות בבית הקברות הלאומי ארלינגטון ליד מצבתו של אורד צ'ארלס וינגייט, 15 ביולי 1976
-
הספינות במעגן צי קולמביה בנמל קרטחנה.
154
רנו FT, או בשמו המלא רנו FT-17, הוא טנק קל מתוצרת צרפת. זהו הטנק הראשון בעולם עם צריח מסתובב ב-360 מעלות, בניגוד לשאר טנקי מלחמת העולם הראשונה שנשאו חימוש בכל צד של הטנק. הודות לכך נשא ה-FT רק נשק אחד - תותח 37 מילימטר קצר קנה או מקלע 8 מילימטר. כך צומצם גם הצוות לשניים, מפקד-תותחן ונהג, על אף שהבריטים לא התרשמו מהטנק (ג'ון פרדריק צ'ארלס פולר כינה אותו "מקבע מתוחכם למקלע גדודי"), ה-FT-17 השפיע למעשה על כל הטנקים שבאו אחריו. אומנם עברו עוד כמה שנים, אך לבסוף הפך הצריח היחיד עם החימוש העיקרי למאפיין ברור מאליו בכל טנק.
-
הרנו הקטן צולח שוחה בדרכו אל קו החזית. תאריך לא ידוע.
-
חיילים אמריקאים, אנשי צוות של הטנק נראים כאשר המדפים פתוחים.
-
טנקי רנו ועליהם חיילים אמריקאים בדרך אל החזית ביער ארגון צולם לקראת תום מלחמת העולם הראשונה 26 בספטמבר 1918.
-
החייל ג'ורג' פטון, לימים מצביא וגנרל שפיקד על כוחות אמריקאיים בלחימה בצפון אפריקה, סיציליה ואירופה, עומד לייד רנו 17 צנוע.
-
טנק רנו FT17 עומד במוזיאון של העיר סומיר. דגם משנת 1938 שכשל מול השריון הגרמני העדיף.
155
ג'יין גריי ( אוקטובר 1537 – 12 בפברואר 1554), נינתו של הנרי השביעי, הייתה מלכת אנגליה למשך תשעה ימים בלבד בשנת 1553 עד להוצאתה להורג בגיל 16, על פי מצוות מרי הראשונה, מלכת אנגליה שזכתה לשם בלאדי מרי - מרי העקובה מדם . ג'יין גריי ידועה כ"מלכת תשעת הימים" שכן מלכותה נמשכה בין ה-10 ביולי עד ה-19 ביולי בשנת 1553. למרות לשליידי ג'יין לא זכתה לטקס הכתרה רשמי. תקופת מלכותה של ג'יין גריי הייתה הקצרה ביותר מבין מלכי אנגליה ובריטניה כולה.
-
דיוקן של הליידי ג'יין גריי. ציור של אמן לא ידוע מתוארך לשנת 1590.
-
הדוכסים מנורת'מברלנד וסאפוק משכנעים את ליידי גריי לקבל את כתר המלכות. ציור של האמן ג'יובני סיפיריני.
-
מכתב של ליידי ג'יין גריי עליו היא חתומה כ"ג'יין המלכה" יולי 1553. מאוסף ספריית Inner Temple Library.
-
הליידי גריי מתכוננת לקראת הוצאתה להורג. ציור משנת 1835 של הצייר ג'ורג ויטינג פלאג
-
הוצאתה להורג של ליידי ג'יין. ציור משנת 1833 של האמן פול ד'לרוש
156
כיבוש קונסטנטינופול על ידי צבא האימפריה העות'מאנית בהנהגת הסולטאן, מהמט השני, ב-29 במאי 1453, נחשב לאקורד הסיום של האימפריה הביזנטית שהונהגה על ידי אחרון שליטיה, הקיסר קונסטנטינוס האחד עשר לנפילת העיר היו השלכות מרחיקות לכת, שתוצאותיהן נגעו כמעט לכל הפסיפס התרבותי של התקופה ושל התקופות הבאות אחריה. יש הרואים בנפילת קונסטנטינופול, העיר ששמה המלא היה "עיר קונסטנטינוס, רומא החדשה", את סיום ימי הביניים וראשית הרנסאנס.
-
מהמט השני בראש צבאו
-
כניסת מהמט השני לתוך העיר הכבושה - ציור של פאוסטו זונארו
-
נפילת קונסטנטינופול. הדפס מספר היסטוריה משנת 1915
157
אָלטָלֶנָה הייתה ספינה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והפליגה לישראל ביוני 1948 כשהיא מובילה על סיפונה כ-940 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. כאשר הגיעה "אלטלנה", בהתאם להנחיית פיקוד צה"ל, לחוף כפר ויתקין, ב-20 ביוני 1948, נדרש האצ"ל למסור באופן מיידי את הנשק לידי שלטונות צה"ל. בעקבות דחיית האולטימטום פרצו בשעות הבוקר של 21 ביוני חילופי אש בין כוחות צה"ל וכוחות האצ"ל, במהלכם ספגו שני הצדדים נפגעים. "אלטלנה" שטה אל מול חופי תל אביב ב-22 ביוני, שם התחדשו חילופי האש. בשעות אחר הצהריים נפגעה הספינה מפגז ארטילריה, שנורה על ידי תותח של צה"ל, עלתה באש, ונותרה שרופה על שרטון מול חופי תל אביב. בעימותים בין כוחות צה"ל ולוחמי האצ"ל נהרגו 16 לוחמי אצ"ל, שלושה חיילי צה"ל, ונפצעו עשרות. זמן קצר לאחר סיום הפרשה נעצרו כ-200 אנשי אצ"ל במסגרת מבצע שנקרא על ידי הממשלה מבצע "טיהור" (מהלך שיש הרואים בו אקט של טיהור פוליטי). הארגון פורק ואנשיו השתלבו בצה"ל. הסוגיות שעלו בפרשה, ובהן הנחיצות בצבא מאוחד, שאלת הציות לממשלה והעיקרון של הימנעות ממלחמת אחים, ממשיכות לעורר פולמוס ציבורי ופוליטי לוהט עד ימינו.
-
על סיפון האלטלנה. ציוד ולוחמים בדרך לארץ.
-
האונייה 'אלטלנה', עוגנת מול חוף תל אביב לפני שנורו לעברה פגזים.
-
מסדר על סיפון האלטלנה 20 ביוני.
-
תושבי תל אביב צופים באלטלנה בוערת לאחר שנפגעה מפגז.
-
קבוצת פועלים בהכנות לפינוי שרידי האלטלנה מחוף תל אביב 1949
158
ב-24 ביוני, חודש ומחצה לאחר הניצחון על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, נערך במוסקבה בירת ברית המועצות מצעד ניצחון, לציון הניצחון ההיסטורי. היה זה הראשון מבין ארבעה מצעדי יום הניצחון שנערכו בברית המועצות. מאז שנת 1995 נערך מצעד זה מדי שנה בפדרציה הרוסית. בפתיחת המצעד הופיעו בכיכר האדומה המרשל גאורגי ז'וקוב, מי שקיבל כניעת גרמניה לברית המועצות, וקונסטנטין רוקוסובסקי, מי שפיקד על מבצע בגרטיון, כשהם רכובים על סוסים, ז'וקוב על סוס לבן ורוקוסובסקי על סוס שחור, וסקרו את המצעד על גב סוסיהם. מנהיג ברית המועצות, יוסיף סטלין, סקר את המצעד מבימת הכבוד שמעל המאוזוליאום של לנין. בתום המצעד הגיעו אל קדמת מצבת הזיכרון של לנין שורה אחר שורה של חיילים שהטילו על הקרקע באקט סמלי 200 דגלים של היחידות והעוצבות של הוורמכט המובס ושל האס אס, ובהם דגלה של יחידת המשמר האישית של היטלר, דיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה
-
בכירי המפלגה הקומוניסטית ובראשם סטאלין צופים במצעד מעל במה במאוזוליאום של לנין.
-
חיילים של הצבא האדום נושאים דגלים של צבא גרמניה המושמטים אל הקרקע בכניעה.
-
גייסות הצבא האדום עוברים מול בימת הכבוד בכיכר האדומה
-
המרשל גאורגי ז'וקוב, גיבור ברית המועצות רוכב על סוס לבן בראש המצעד
-
תמונה מהאוויר של המצעד בכיכר האדומה.
159
התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות. בתחנה פעלו גם תחנות מוניות, והיא שימשה כמרכז מסחרי הומה. במרץ 1938 התקבלה החלטה בעיריית תל אביב לפתוח בשטח הגובל מצפון מערב לשכונת הפועלים "נווה שאנן" תחנת אוטובוסים מרכזית ראשונה בתל אביב. התחנה נועדה להחליף את מסופי האוטובוסים שהיו מפוזרים ברחבי העיר, ובייחוד את המסוף הגדול של אגד, שהיה בקצה המערבי של שדרות רוטשילד. בינואר 1940 נבנו רציפי התחנה לצד בניין מודרניסטי, שתכננו האדריכלים נחום זלקינד וורנר יוסף ויטקובר, והיא החלה לפעול ב-10 במאי 1942. היא נחשבה אז לתחנה המרכזית המתקדמת בארץ, וכללה מבני שירות מתקדמים, מעברים תת-קרקעיים בין הרציפים ושירותים ציבוריים שנמצאים באזור הטרמינל. בהתאם הרחובות מסביב לתחנה נקראו על שם חבלי הארץ: הגליל, הנגב, השפלה, השרון, והשומרון. בר בסוף שנות החמישים לא עמד מתחם התחנה שגודלו היה כ-10.5 דונם בלבד בעומס שהגיע לאלפי אוטובוסים ביממה בהם נסעו כחצי מיליון נוסעים, ובשל כך תחנות הקצה של רוב הקווים העירוניים של אגד ודן היו ברחובות נווה שאנן ולא בתחנה עצמה.-בסוף יולי 2009 נסגרה התחנה המרכזית הישנה באופן סופי, לאחר שקווי האוטובוסים האחרונים של אגד שעוד יצאו ממנה לבת ים וחולון הועברו לתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. בשנת 1976 צילם דן הדני סדרת צילומים המנציחה גיוס מילואים הנאסף באוטובוסים "מגוייסים" במתחם התחנה הישנה.
-
קהל ומשטרה בין רציפי התחנה הישנה בתל אביב 1976
-
מניחים תפילין ברחוב מול רציפי האוטובוסים 1976
-
תור לעליה לאוטובוס בתחנה הישנה 1976
-
חיילים ואזרחים ליד רציפי האוטובוסים 1976
-
יום גיוס בתחנה המרכזית הישנה, 1975
-
מוניות בסמוך לרציפי האוטובוסים 1976
-
מורידים נוסעים בסמוך לרציפי האוטובוסים
-
"טיולית" משאית שעל המרכב שלה הותקן תא נוסעים, 1976
-
קהל נוסעים ליד תחנת המשטרה בתחנה המרכזית הישנה 1976
-
שוטרים צבאיים ואזרחיים מכוונים אוטובוס מגויס
160
פורטל:היסטוריה/אוצרות ויקישיתוף/160
161
פורטל:היסטוריה/אוצרות ויקישיתוף/161
162
פורטל:היסטוריה/אוצרות ויקישיתוף/162