פורטל:נצרות
הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן. |
כנסיית יוחנן בהרים היא כנסייה נוצרית קתולית השוכנת במעלה הגבעה בצפונה של שכונת עין כרם שבירושלים. הכנסייה מכונה "יוחנן בהרים" על מנת להבדילה מ"מנזר יוחנן במדבר", ונקראת על שמו של יוחנן המטביל, אשר על פי המסורתנולד במבנה שהיה ממוקם במקום בו נבנתה הכנסייה. על פי המסופר בברית החדשה, בבשורה על-פי לוקאס, לא האמין זכריה שהיה כהן בבית המקדש לדברי המלאך כי אשתו העקרה אלישבע תלד לו בן ויקרא שמו "יוחנן". הוא נענש על ידי המלאך באילמות עד אשר יראה במו עיניו את הבן. על פי המסופר בברית החדשה, בטקס ברית המילה של הבן שנערך בביתם ב"עיר ביהודה" (שמה של עין כרם אינו מוזכר), בקשו בני המשפחה לקרוא לילד "זכריה" על שם האב, אולם אלישבע התנגדה, וכאשר פנו אל זכריה הוא כתב על לוח את שם הבן "יוחנן". באותו הרגע שב אליו כח הדיבור והוא נשא את תפילת בנדיקטוס. על קירות חצר הכנסייה 21 לוחות חרסינה שעליהם כתובה תפילה זו בשפות רבות.
עוגת המלך בסגנון צרפתי, ממולאת קרם שקדים. עוגת המלך היא עוגה מסורתית המקושרת לחגים נוצריים: במדינות מסוימות היא מקושרת לפסטיבל חג ההתגלות הנחגג בסוף עונת חג המולד. במדינות אחרות היא מקושרת לחגיגות או לקרנבל מרדי גרא שלפני התענית.
- בניינים ואדריכלות: בזיליקת הבשורה - כנסיית הקבר הקדוש - קתדרלת קלן - קתדרלת שארטר
- אזורים גאוגרפיים: הר אתוס
- אישים: מטאו ריצ'י - פרנסיסקו חאווייר
- היסטוריה: המחלוקת על הטקסים הסיניים - היסטוריה של המיסיון הנוצרי - סטטוס קוו (המקומות הקדושים) - העדות הפלוויאנית
- דת וביקורת המקרא: תאוריית שני המקורות
כלי רכב רבים שימשו את האפיפיורים לדורותיהם, אולם הכינוי פופמוביל נולד רק החל מתקופתו של יוחנן פאולוס השני, עבור כלי רכב בהם האפיפיור נראה היטב כאשר הוא מברך קהל בעת נסיעותיו. לאחר ניסיון ההתנקשות ביוחנן פאולוס השני בשנת 1981 כוסה הרכב בזכוכית משוריינת מכל עבריו. מאז, יוצרו דגמים רבים של רכב ממוגן עבור האפיפיור. בנדיקטוס השישה עשר עושה שימוש רב בפופמוביל המבוסס על רכב ספורט מתוצרת מרצדס-בנץ מסוג M-Class בו קיים מרחב גדול המוגן בזכוכית משוריינת. האפיפיור נכנס לרכב מדלת אחורית, עולה מספר מדרגות, מתיישב על כיסא, ומוגבה באמצעות מעלית הידראולית כך שייראה היטב לקהל המאמינים.
סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".
הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.
הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם
"וְהַהֶגְמוֹן הָיָה מַתִּיר לָעָם בְּכָל־חַג אָסִיר אֶחָד אֵת אֲשֶׁר יֶחְפָּצוּ׃ וּבָעֵת הַהִיא הָיָה לָהֶם אָסִיר מְפֻרְסָם וּשְׁמוֹ בַּר־אַבָּא׃ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר נִקְהֲלוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס אֶת־מִי תִרְצוּ שֶׁאַתִּיר לָכֶם אֵת בַּר־אַבָּא אוֹ אֶת־יֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ... וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים הִסִּיתוּ אֶת־הֲמוֹן הָעָם לִשְׁאֹל לָהֶם אֵת בַּר־אַבָּא וּלְאַבֵּד אֵת־יֵשׁוּעַ׃ וַיַּעַן הַהֶגְמוֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֶת־מִי מִשְׁנֵיהֶם תִּרְצוּ שֶׁאַתִּיר לָכֶם וַיֹּאמְרוּ אֵת בַּר־אַבָּא׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס וּמָה־אֶעֱשֶׂה לְיֵשׁוּעַ הַנִּקְרָא בְּשֵׁם־מָשִׁיחַ וַיַּעֲנוּ כֻלָּם יִצָּלֵב׃ וַיֹּאמֶר הַהֶגְמוֹן וּמֶה־עָשָׂה רָעָה וַיִּצְעֲקוּ עוֹד וַיֹּאמְרוּ יִצָּלֵב׃ וַיְהִי כִּרְאוֹת פִּילָטוֹס כִּי לֹא־יוֹעִיל מְאוּמָה וְכִי רָבְתָה עוֹד הַמְּהוּמָה וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת־יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה אַתֶּם רְאוּ׃ וַיַּעֲנוּ כָל־הָעָם וַיֹּאמְרוּ דָּמוֹ עָלֵינוּ וְעַל־בָּנֵינוּ"
— הבשורה על-פי מתי 27, 15-15
תיאורו של אירוע זה, שהתרחש בתחנה השנייה בויה דולורוזה, היה הצידוק העיקרי, לכך שמשך מאות שנים נחשבו היהודים לרוצחיו של האל. רק בוועידת הוותיקן השנייה הוציאה הכנסייה הקתולית צו המנקה את היהודים מאשמת הרצח של ישו, במסמך הקרוי נוסטרה אטאטה.
להלן קטגוריות המשנה שתחת קטגוריית נצרות בוויקיפדיה:
הכנסייה האנגליקנית - נצרות אוריינטלית - נצרות קופטית - הכנסייה האתיופית האורתודוקסית - הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית - הכנסייה האפוסטולית הארמנית - נצרות מזרחית קתולית (מלכיתים) - הכנסייה האמיתית של ישו - מורמונים - אוונגליזם - קלוויניזם - אנבפטיסטים - לותרניזם - מנוניטים - אגודת הידידים - בפטיזם - מתודיזם - אדוונטיזם - איימיש
|
|
האיגרות האחרות |
|
חמשת החומשים: |
ספרות ההיסטוריה:
|
ספרות החכמה: |
נביאים גדולים: |
נביאים קטנים: |
ערך ראשי - ישו
לידה ונעורים - הבשורה למרים - הביקור - לידת ישו - סגידת הרועים - שלושת האמגושים - טבח התמימים - הבריחה למצרים - ישו הנער בבית המקדש
תחילת פעולתו של ישו - טבילת ישו - פיתויו של ישו - החתונה בקנה - הדרשה על ההר - ההשתנות
ישו בירושלים - הסעודה האחרונה - הפסיון של ישו - סטיגמטה - צליבת ישו - קבורת ישו - תחיית ישו
_-_The_Last_Supper_(1495-1498).jpg)
שנים עשר השליחים: פטרוס הקדוש - אנדראס הקדוש - יעקב בן זבדי - יוחנן בן זבדי - ברתולומאוס הקדוש - פיליפוס הקדוש - מתי - תומאס הקדוש - יעקב בן חלפי - יהודה איש קריות - תדאוס הקדוש - שמעון הקנאי - מתיאס הקדוש
אחרים: מרים המגדלית - פאולוס - יוסף הקדוש - אבות הנצרות
אפיפיורים: פיוס האחד עשר - פיוס השנים עשר - יוחנן העשרים ושלושה - פאולוס השישי - יוחנן פאולוס הראשון - יוחנן פאולוס השני - בנדיקטוס השישה עשר - רשימת אפיפיורים
תומאס מור היה הוגה דעות, פוליטיקאי ועורך דין אנגלי בן המאות ה-15 וה-16. בתקופת חייו הוא נחשב כהומניסט מוביל ומילא תפקידים ציבוריים, כולל זה של "לורד צ'נסלור" מ-1529 עד 1532. מור הוא שטבע את המונח "אוטופיה" בהתייחסו למדינה אידיאלית ודמיונית, שאת המערכת הפוליטית שלה הוא תיאר בספר שפרסם ב-1516. הוא זכור בסירובו להסכים לדרישתו של הנרי השמיני להיות ראשה של הכנסייה האנגליקנית ובדבקותו באמונותיו ובעקרונותיו. אלה הובילו להעמדתו לדין ולהוצאתו להורג כבוגד. היושר שבו אחז מור בדעותיו הדתיות חרף האיום במוות, והדרך המכובדת בה נהג במהלך מאסרו, משפטו והוצאתו להורג, תרמו רבות למוניטין החיובי שלו, בעיקר בקרב קתולים. ב-1935 הוא הוכר כקדוש, והאפיפיור יוחנן פאולוס השני הכריז עליו בשנת 2000 כקדוש המגן על המדינאים והפוליטיקאים.
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.