פורטל:תולדות עם ישראל
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
|||
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
10 ביוני 1948, שיירת המשאיות הראשונה עברה בדרך בורמה. דרך העפר, שנקראה על שם ציר אספקה בבורמה לסין במלחמת סין–יפן השנייה, עקפה הכביש משער הגיא לירושלים. השימוש בה איפשר מעבר לכוחות צבא ישראלים ואספקה מאזור קיבוץ חולדה לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות.
מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע יותר בכינויו מילון בן-יהודה, הוא מילון היסטורי חשוב של השפה העברית. כרכיו הראשונים, שיצאו לאור החל ב-1908, נערכו בידי אליעזר בן-יהודה, כחלק מפעילותו להחייאת הדיבור העברי בארץ ישראל. לאחר מותו של בן-יהודה הושלם המילון בידי חוקרי העברית משה צבי סגל ונפתלי הרץ טור-סיני, והכרך האחרון שלו יצא לאור ב-1958. על אף שהקביעות המדעיות שלו מתקבלות בהסתייגות מסוימת במחקר האקדמי, הוא נחשב כלי עזר חשוב למחקר היסטורי של העברית, בעיקר בגלל המאגר הרחב של מובאות וציטוטים מכל רובדי הלשון העברית המצורפים לכל ערך בו.
גזירות תתנ"ו או מאורעות תתנ"ו הם סדרת פרעות שהתרחשו בשנת 1096 (ד'תתנ"ו) באירופה במסע הצלב הראשון, וכללו טבח המוני של יהודים על ידי הנוצרים. בחלק מהמקרים הוצע ליהודים להנצל באמצעות המרת דת לדת הנוצרית. מלבד הרציחות והחורבן הרב שהיה במאורעות תתנ"ו, המאורעות הובילו להשפעה תודעתית, עקב הטראומה הציבורית שהייתה כלולה במאורעות ביחס לעם ישראל. מהגזירות נשתמרו קינות שנרשמו על קהילות שחרבו ובייחוד קהילתו של רש"י שהתרכזה בשלש הערים שכונו בפי היהודים 'קהילות שו"ם' – שפירא, ורמייזא ומגנצא (כיום שפייר, וורמס ומיינץ. חלק מקינות נאמרים בתשעה באב בבתי הכנסת של קהילות האשכנזים. כמו כן נשתמרו בספרות הנוצרית תיאורים ואיורים בהם נראה הטבח במהלך מסע הצלב, הן באירופה, והן לאורך מסעם במזרח התיכון ובייחוד בארץ ישראל.
לרשימה המלאהגולדה מאיר הייתה ראש הממשלה הרביעית של מדינת ישראל והאישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה. כראש ממשלה, הובילה את ישראל במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים. היא הייתה גם השלישית בעולם שכיהנה כראש ממשלה, והראשונה מביניהן שנבחרה בבחירה דמוקרטית ולא בגלל שיוך משפחתי.
בילדותה היא היגרה עם משפחתה מקייב לארצות הברית. הייתה פעילה ציונית וגילתה עניין רב בפעילות במסגרת "פועלי ציון", ואף ארגנה הפגנה כנגד רדיפת היהודים באוקראינה בידי סימון פטליורה. בשנת 1921, בתקופת העלייה השלישית, עלתה בצוותא עם אחותה ומשפחותיהן לארץ ישראל בספינה רעועה בשם "פוקהונטס". ב-ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, הייתה גולדה מאירסון אחת מהחותמים על הכרזת העצמאות במוזיאון תל אביב בתל אביב, חתימה שהייתה מלווה בבכיה הסוער. מיד לאחר מכן, נשלחה מאירסון לגייס כספים בארצות הברית למען המאמץ המלחמתי; בארצות הברית שהתה כבר קודם לכן באותה שנה, למען אותה מטרה. מארצות הברית היא נשלחה לברית המועצות כדי לעמוד בראש צירות ישראל בברית המועצות.
מאיר כיהנה כראש ממשלת ישראל מה-17 במרץ 1969, במשך 5 שנים. מאיר ניהלה את מערך ההחלטות לנוכח המודיעין והתנהלות מגעים בינלאומיים, שהתבררו כשגויות בחלקן בדיעבד, ערב מלחמת יום הכיפורים ובמהלכה. היא נאלצה להתפטר, בעקבות המחאה הצבורית הרחבה שלאחר המלחמה. לאחר פרישתה עברה להתגורר בקיבוץ רביבים, שבו חברה בִּתה. היא חייתה ברביבים עד ליום מותה. היא נפטרה בט' בכסלו ה'תשל"ט, 8 בדצמבר 1978, ונקברה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרתיוסף בן מתתיהו או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס היה היסטוריון, היה מצביא והיסטוריון יהודי בתקופת המרד הגדול כנגד האימפריה הרומית. במהלך המרד נפל בשבי הרומאים ביודפת. הוא היה עד לחורבן בית שני ותיאר את המרד הגדול בספרו מלחמת היהודים. במהלך חייו הוא חיבר כמה חיבורים שעסקו בתולדות עם ישראל. ארבעת ספריו נכתבו ברומא בשפה היוונית והשתמרו לדורות על ידי העתקות של כתבי יד, וכך לא אבדו. בין השאר, עקב החשיבות שהייתה לחיבוריו: "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" לתולדות התאולוגיה הנוצרית.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחריםמוזיאון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו, מציג את תולדות ארגון "ההגנה" הגדול בין ארגוני המגן שהוקמו ביישוב היהודי בארץ ישראל תקופת המנדט הבריטי. "ההגנה" הוקם בראשית שנות העשרים. פיתוחו העיקרי החל לאחר מאורעות תרפ"ט. ערב הקמת המדינה הוא היה הבסיס להקמת צה"ל.
היהודי זיס הוא כותרם של שני רומנים, הידוע יותר מביניהם מאת הסופר היהודי גרמני ליון פויכטוונגר (1925). שני הרומנים עוסקים בסיפור חייו של יוזף זיסקינד אופנהיימר (1698 או 1699 – 4 בפברואר 1738 ליד שטוטגרט), בנקאי יהודי שהיה יועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג והוצא להורג באכזריות לאחר מותו של פטרונו. הרומן של פויכטוונגר בנוי מחמישה חלקים: "האצילים", "העם", "היהודים", "הנסיך", "האחר". בנוסף לדמויות אמיתיות שהיו קיימות בהיסטוריה, הכניס פויכטוונגר לסיפור דמויות שהמציא, כמו הרב גבריאל (המייצג את ה"תודעה היהודית" של זיס) ובתו נעמי, שהיא גם הדמות היחידה המוצגת באופן חיובי ברומן. הדמות הוכנסה לרומן על מנת להפוך את ההתרחשויות לדרמטיות ו"סיפוריות" וחלק מן הפרשנים טוענים שהיא מייצגת את "החכמה והנשמה הטהורה של עם ישראל".
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
גנזך המדינה הינו הארכיון הממלכתי של מדינת ישראל. הוא שייך למשרד ראש הממשלה. גנזך המדינה החל לפעול עם הקמת המדינה, ופעולתו הוסדרה בחוק הארכיונים ה'תשט"ו–1955. התקנות וההנחיות הנלוות לחוק מעניקות לגנז, ובאמצעותו לעובדי גנזך המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים והרשומות במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים הממשלתיים. אוספי הגנזך מהווים אבן שואבת למחקר ומשמשים את חוקרי תולדות היישוב ומדינת ישראל.
תולדות מלחמת היהודים ברומאים, בלטינית: Bellum Judaicum, הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו, שנודע בשמו הרומי: יוספוס פלביוס. יוספוס היה איש צבא ומפקד בכיר של לוחמים בתקופת המרד הגדול של היהודים כנגד האימפריה הרומית, בשנים 66–73. הוא הכיר היטב את החברה היהודית בת זמנו בארץ ישראל. ובשל כך, ידע למסור בסדרת ספריו, שאחד ממנה היה "מלחמות היהודים", תמונה רחבה של החיים והאירועים התרבותיים, הכלכליים, והפוליטיים בארץ ישראל בתקופתו. הספר חובר לאחר כישלון המרד, והשלכותיו: חורבן בית שני, החרבתו של היישוב היהודי בארץ, והגליית רבים אל רומא, יוספוס היה אחד מן הגולים, ועסק בכתיבת העבר היהודי הקרוב של תקופתו מתוך רצון להנציח בפרוטרוט את שחרב לעולמים, וגם לשבח את שוביו הרומים.
ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים מקוונים | |
---|---|
|
היסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
רשימת ערכים מבוקשים | |
---|---|
|
רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)