קארל באק
 | |
| לידה |
17 בנובמבר 1894 שטוטגרט, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
11 ביוני 1977 (בגיל 82) רודרסברג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
גרמניה |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
  | |
קרל גוסטב וילהלם באק (בגרמנית: Karl Gustav Wilhelm Buck; 17 בנובמבר 1894 – 11 ביוני 1977) היה מפקד גרמני-נאצי בדרגת האופטשטורמפיהרר. משנת 1933 עד שנת 1940 פיקד על מחנות הריכוז לאגר היוברג (אנ'), אוברר-קוכברג (אנ') ועל מחנה הריכוז לאגר ולצהיים (גר). משנת 1940 של מחנה שירמק-וורבוק (Sicherungslager Schirmeck-Vorbruck) שבחבל הארץ הצרפתי אלזס.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באק נולד בעיר שטוטגרט בשנת 1894. בצעירותו עבד כמכונאי בעיר הגרמנית אסלינגן. במלחמת העולם הראשונה לחם כקצין בחזית הרוסית, הסרבית, האיטלקית והמערבית. ב-1917 קיבל דרגת סגן, ועל מאמציו במלחמה הוענק לו אות צלב הברזל. ב-1919 החל ללמוד הנדסה באסלינגן, ובשנת 1920 התקבל לתפקיד מהנדס בבית חרושת למלט. באתה שנה התחתן וזמן קצר לאחר מכן נולדה לו בת. בשנת 1921 ובין השנים 1924–1930 עבד בפורטוגל ובצ'ילה. את רגלו השמאלית איבד בתאונת עבודה בצ'ילה, ולאחר מכן חזר לגרמניה. לאחר התאונה הפך מובטל.
במרץ 1931 הוא הפך לחבר ההמפלגה הנאצית (מס' 759.070) ולחבר באס אה. הוא הצטרף לגסטפו ועבר מה - SA ל-SS שם התגייס כחבר מספר 490,187.
מפקד בכוחות ה-SS במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאפריל עד נובמבר 1933 היה מפקד מחנה היוברג עד לסגירתו בנובמבר 1933. במסגרת תפקידו היה אחראי על פתיחת מחנה הריכוז אוברר-קוהברג והיה מפקדו עד לסגירתו ביולי 1935. לאחר מכן הפך למפקד מחנה הריכוז לאגר וולצהיים ועל מחנה שירמק-וורבוק שבחבל אלזס שבצרפת, תפקיד אותו מילא עת תום מלחמת העולם השנייה, כאשר זמן קצר לפני סיומה, ב-20 ביולי 1944, קיבל דרגת SS-Hauptsturmführer.
אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תום המלחמה הוא נעצר ב-1945. הוא נידון למוות שלוש פעמים על ידי בית משפט צבאי צרפתי ובריטי. מאוחר יותר קיבל חנינה, ועונש המוות מותן למאסר עולם.[1]במהלך הסכמים בין צרפת לגרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה, אשר היו מלווים בשחרור שבויי מלחמה, שוחרר קרל באק מהכלא באפריל 1955 והוסגר לגרמניה.
בעקבות השחרור, בשנת 1955 אסירים לשעבר במחנות הריכוז היוברג, קוהברג ו-וולצהיים ניסו להגיש תביעה נגד באק על הפשעים שבוצעו שם, אך ללא הצלחה. בגרמניה נפתחו שבעה הליכים פליליים נגד באק - שלושה על ידי הפרקליטות של שטוטגרט, שלושה על ידי הפרקליטות של אולם ואחד על ידי הפרקליטות של הכינגן. כל האישומים נדחו "מכיוון שפשעיו של באק התיישנו או שכבר נשפטו על ידי בתי המשפט של בעלות הברית."[2] אי-הרשעתו של באק נבעה בחלקה מכך שלבאק היו כנראה קשרים עם גורמים בכירים בשלטון, אשר דאגו שכל התיקים נגדו יכשלו. בנוסף נעשה שימוש בחוק בעלות הברית שקבע שכל מי שכבר הורשע על ידי בית משפט אנגלי, צרפתי או אמריקאי לא יוכל להישפט שוב על אותה עבירה בבית משפט גרמני.
סיבה נוספת לאי הרשעתו של באק בגרמניה הייתה העובדה שעל אף ערכם ההיסטורי-ארכיוני תיקי הפרקליטות הגרמנית נהרסו.[2]
עד מותו בשנת 1977 התגורר קרל באק בעיירה רודרסברג (אנ') שבבאדן-וירטמברג, ועסק בגידול תרנגולות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arte - Die Rastatter Prozesse
- ^ 1 2 Graham Wilson: Das Konzentrationslager Welzheim. Eine Dokumentation. 1980, DNB 997034661.