קרל ריינהרדט
 | |
| לידה |
14 בפברואר 1886 דטמולד, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
9 בינואר 1958 (בגיל 71) פרנקפורט, גרמניה המערבית |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה | |
| מעסיק |
אוניברסיטת גתה בפרנקפורט, אוניברסיטת בון, אוניברסיטת לייפציג, אוניברסיטת המבורג |
| פרסים והוקרה |
אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה |
  | |
קַרְל לוּדְוִיג רַיינְהַרְדט (בגרמנית: Karl Ludwig Reinhardt; 14 בפברואר 1886 – 9 בינואר 1958) היה פילולוג קלאסי גרמני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריינהרדט נולד בדטמולד, וגדל בפרנקפורט, העיר שאליה נקרא אביו, הרפורמטור החינוכי קרל ריינהרדט האב (אנ'), ב-1886 לשמש כראש הגימנסיה לסינג. בפרנקפורט למד ריינהרדט הצעיר בגימנסיה גתה, בית ספר תיכון שנוסד ב-1897 על פי עקרונות Frankfurter Lehrplan ("תוכנית ההוראה של פרנקפורט") של אביו, ובניהולו בשנים 1897–1904.
קרל לודוויג היה נכדו של איש העסקים קרל יוהאן פרוידנברג, מייסד קבוצת פרוידנברג (Unternehmensgruppe Freudenberg).
ב-1905 החל ללמוד פילולוגיה קלאסית באוניברסיטת בון ובאוניברסיטת הומבולדט של ברלין. שם קיבל את הדוקטורט שלו ב-1910 בהדרכת אולריך פון וילאמוביץ-מלנדורף (אנ'). עם סיום לימודיו לימד באוניברסיטאות בון, מרבורג (אנ') והמבורג, עד שנקרא לאוניברסיטת פרנקפורט בשנת 1924. הוא נשאר שם עד שמונה לפרופסור לפילולוגיה קלאסית אמריטוס ב-1951, למעט השנים 1942–1945, כשהיה באוניברסיטת לייפציג. הוא הפך לחבר קבוע באקדמיה הסקסונית למדעים (אנ') בזמן שזומן ללייפציג. בשנת 1937 האקדמיה הבווארית למדעים (אנ') צירפה אותו כחבר מן החוץ.
ריינהרדט נחשב לאחד ההלניסטים המובילים בתקופתו. הוא אולי ידוע בעיקר בזכות מחקריו על פוסידוניוס, אך הוא גם כתב מונוגרפיות מקוריות ביותר על פילוסופים שקדמו לסוקרטס, אייסכילוס וסופוקלס. אף על פי שהיה בעיקרו תלמידו של וילאמוביץ, תקופה מסוימת בצעירותו הוא נכנס להשפעה של פרידריך ניטשה וחוג השירה של שטפן גאורגה. לכתביו הרבים, בתורם, הייתה השפעה עמוקה על מחשבתם של ארנסט קסירר, מרטין היידגר ווולפגנג שאדוולדט (אנ').
בשנת 1952 ריינהרדט צורף למסדר פור לה מריט ובשנת 1956 הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרנקפורט. הוא מת בפרנקפורט.
מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Parmenides und die Geschichte der griechischen Philosophie (1916[1]
- Poseidonios von Apameia: Der Rhodier genannt (1921)
- Kosmos und Sympathie (1926)[2]
- Platons Mythen (1927)[3]
- Sophokles (1933)[4]
- Aischylos als Regisseur und Theologe (1948)
- Von Werken und Formen (1948)
- Die Iliad und ihr Dichter. Edited and published posthumously by Uvo Hölscher (1961)
- Erinnerungen an einen Lehrer (1961)
- Erinnerungen (n.d.)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Wolfgang Klötzer (ed.) Frankfurter Biographie. Zweiter Band M-Z. Verlag Waldemar Kramer, Frankfurt am Main, 1996, ISBN 3-7829-0459-1
- Inge Auerbach. Catalogus professorum academiae Marburgensis. 2º vol: 1910 bis 1971. Marburg 1979, pp. 590–591
- Uvo Hölscher. Karl Reinhardt (1886–1958). Karl Reinhard absconditus. In: Eikasmós. 4, 1993, pp. 295–304
- Wolfgang Klötzer (ed.) Frankfurter Biographie. 2 vols. M–Z. Verlag Waldemar Kramer, Frankfurt am Main, 1996, ISBN 3-7829-0459-1
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרל ריינהרדט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Literature by and about Karl Reinhardt in the catalog of the German National Library
- Reinhardt, Karl Ludwig, Hessian Biography
- Reinhardt, Karl (1886-1958), in the Frankfurt Personal Encyclopedia
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Reinhardt, Karl (2012). Parmenides und die Geschichte der griechischen Philosophie (בגרמנית). Frankfurt, M: Klostermann. ISBN 978-3-465-04144-3. OCLC 769018408.
- ^ Reinhardt, Karl (1976). Poseidonios (בספרדית). Hildesheim New York: G. Olms. ISBN 978-3-487-06108-5. OCLC 13169924.
- ^ Reinhardt, Karl (2017). Platons Mythen. Frankfurt am Main: Vittorio Klostermann GmbH. ISBN 978-3-465-04324-9. OCLC 990781816.
- ^ Reinhardt, Karl (2014). Sophokles. Frankfurt am Main: Klostermann. ISBN 978-3-465-04203-7. OCLC 876877241.