לדלג לתוכן

אגרגציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אגרגציה היא מצב של מערכת קולואידית בלתי יציבה. יציבות המערכת תלויה בכך שלא יתרחש שינוי בגודל החלקיקים במשך הזמן. לפיכך, כאשר מתרחש שינוי בגודל החלקיקים, ניתן לומר שהמערכת אינה יציבה.

במערכת קולואידית שאינה יציבה, נוטים החלקיקים להימשך האחד אל השני – דבר המוביל ליצירת אגרגט (חלקיק גדול המורכב ממספר חלקיקים קטנים). האגרגציה נחלקת לשניים:

  • פלוקולקציה: מצב הפיך בו ניתן לחזור למערכת יציבה (בה החלקיקים מופרדים) על ידי השקעת כוחות גזירה מעטים, כגון טלטול המערכת.
  • קואגולקציה: מצב בו האגרגציה אינה הפיכה, ולרוב לא ניתן להפריד את החלקיקים ולחזור למערכת יציבה.

סכום כוחות המשיכה והדחייה בין החלקיקים יכתיבו את הימצאות המערכת במצב של פלוקולקציה או אגרגציה. כאשר מתקבל אגרגט שהמרחק בין חלקיקיו גדול – ולפיכך קל להפריד אותם בחזרה – המערכת תימצא במצב של פלוקולקציה. מאידך, ככל שהחלקיקים מתקרבים זה לזה, הם "מרגישים" יותר ויותר כוחות משיכה, ועשויים להגיע לבור אנרגטי עמוק שבו ההיקשרות היא בלתי הפיכה (קואגולקציה).

אגרגציה בהקשר של דנטורציה של חלבונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש חלבונים שהמבנה והרצף שלהם תקינים. למשל, שהם צריכים להיות עגולים. אולם כאשר הצורה התלת־ממדית הנוצרת שונה מהמקור, היא אינה מזוהה ולכן לא מתפרקת. חלבונים אחרים מאותו סוג יושפעו ומכך תתקבל צורה לא תקינה. כך שכל החלבונים יוצרים אגרגטים (שהם משקעים של חלבון). אגרגציה היא הבסיס למחלות האלציימר. היום קיימים מחקרים המנסים לגלות כיצד נוצרת האגרגציה וכיצד ניתן למנוע אותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.