לדלג לתוכן

איליה אבולדזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איליה אבולדזה
ილია აბულაძე
לידה 24 בנובמבר 1901
Zeda Sakara, גאורגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוקטובר 1968 (בגיל 66)
טביליסי, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פילולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פנתאון דידובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה הממלכתית של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה הממלכתית של טביליסי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

איליַה אבּוּלַדזֵהגאורגית: ილია აბულაძე‏; 24 בנובמבר 1901 - 9 באוקטובר 1968) היה פילולוג גאורגי, שייסד את המרכז הגאורגי לכתבי יד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איליה אבולדזה נולד בכפר זמו סכרה שבחבל אימרתי, כאשר גאורגיה הייתה חלק מהאימפריה הרוסית; הוא קיבל השכלה בסיסית בבית הספר היסודי הדו-שנתי של הכפר; בשנת 1921 סיים את לימודיו בגימנסיה של כותאיסי.

בשנת 1922 אבולדזה החל ללמוד באוניברסיטה הממלכתית של טביליסי; בשנת 1926 הוא סיים את לימודיו בחוג לפילולוגיה של האוניברסיטה, ואילו בשנת 1929 בחוג לבלשנות.

משנת 1933 אבולדזה עסק במחקר ובהוראה באוניברסיטה הממלכתית של טביליסי; הוא התמחה בספרות הגאורגית העתיקה ובפילולוגיה השוואתית תוך לימוד כתבי יד בגאורגית ובארמנית.

תגליתו הראשונה של אבולדזה הייתה דווקא מחוץ לתחום התמחותו; תגלית זו אירעה בספטמבר של שנת 1937 בספרייה של קתדרלת אצ'מיאדזין שבארמניה; בעת שאבולדזה בחן חוברת ללימוד ארמנית מהמאה ה-15, הוא גילה בה השוואה של האלפבית הארמני עם האלפבית של האלבנים הקווקזים (עם שחי בעת העתיקה בשטח אזרבייג'ן של ימינו); זאת הייתה העדות המוחשית הראשונה לכתבם של האלבנים הקווקזים בידי החוקרים המודרניים (גם אבולדזה חקר את הממצא שלו).

בשנת 1938 אבולדזה פרסם את "עינויה של שוּשַניק" - חיבור גאורגי מהמאה ה-5 בליווי סקירה לשונית-היסטורית (הספר הראשון בסדרה "יצירות הספרות ההגיוגרפית הגאורגית העתיקה" מאת אבולדזה); באותה שנה הוא זכה בתואר דוקטור לפילולוגיה.

משנת 1947 אבולדזה היה פרופסור באוניברסיטה הממלכתית של טביליסי; בשנת 1958 הוא יזם את הקמת המכון לכתבי יד של האקדמיה הגאורגית למדעים, והפך למנהלו; אבולדזה עמד בראש המכון עד מותו כעבור 10 שנים (בימינו, המכון נקרא המרכז הלאומי לכתבי-יד).

במחקריו הפילולוגיים, אבולדזה גילה את ההשפעות ההדדיות בין הספרות הגאורגית והארמנית בימי הביניים; בין השאר, הוא חקר את הגרסה הארמנית ל"חיי כארתלי" - אוסף של כרוניקות היסטוריות גאורגיות מימי הביניים; אבולדזה אחראי להוצאה האקדמית לאור של החיבור הארמני.

בשנת 1961 אבולדזה זכה בתואר פעיל מדעי נכבד של גאורגיה הסובייטית; בשנים 1967-1965 הוא פרסם את המילון הגאורגי מהמאה ה-18 מאת הסופר והמילונאי הגאורגי סוּלחַן-סַבַּה אוֹרבֵּליאני (בשני כרכים, בליווי מחקר לשוני).

בשנות חייו האחרונות, אבולדזה עמל על כתיבת מילון לגאורגית עתיקה; העבודה, בשם "המילון של השפה הגאורגית העתיקה", יצאה לאור בשנת 1973 - חמש שנים אחרי מותו.

איליה אבולדזה מת בשנת 1968 בטביליסי ונקבר בפנתאון דידובה שבעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איליה אבולדזה בוויקישיתוף