אניעם
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 426 מטר |
| תאריך ייסוד | 1978 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 499 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.6% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   אניעם  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.koa.co.il/ | |
אֲנִיעָם הוא מושב של תנועת המושבים השוכן במרכז רמת הגולן, כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לקצרין.
המושב עלה ליישוב הקבע בשנת 1978. הוא הוקם בתחילה עבור 40 משפחות השייכות לאגודה החקלאית, ומאוחר יותר הוקמו בו שתי שכונות של הרחבה קהילתית עבור 110 משפחות שנוספו למושב.
בתוך המושב הוקם מדרחוב כפר אמנים שנקרא "כפר אמנים אניעם", ובו בתי מלאכה של אמנות בקרמיקה, צורפות, ציור, פיסול, תפירה, וחנויות לחפצי אמנות. במקום גם מסעדה ובתי קפה.
הגידולים החקלאיים של תושבי אניעם הם: הדרים, גפן, זיתים ובקר.
מקור שם היישוב הוא במקרא - אניעם היה נשיא שבט מנשה שישב בתקופת המקרא באזור זה. כמו כן השם מאזכר את מאבקם של יהודי ברית המועצות לשמר את יחודם הלאומי.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב שוכן על גדתו הצפונית של אחד מיובלי נחל יהודיה - ואדי נוחיילה - טייבלה, ממערב לכביש 808 ("כביש המפלים"). הוא בגובה של 430 מטרים מעל פני הים. דרומית-מערבית ליישוב נמצאת שמורת יער יהודיה. מעיין תות נמצא ליד הכניסה ליישוב על הכביש הראשי. המעיין הוא בריכת מים המוסתרת בתוך עצי תאנה, ושוקם כפרויקט בר מצווה ובת מצווה על ידי ילדי אניעם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היישוב הוקם על ידי קבוצת עולים מברית המועצות. הקבוצה התארגנה בשנת 1971, אולם היא התפלגה ונוספו לה חברים ילידי הארץ. רק ב-26 בספטמבר 1978 נוסד יישוב הקבע במקומו הנוכחי.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת היישוב מתבססת על מקצועות שונים של התושבים, ובנוסף ישנם גידולים חקלאיים של פירות הדר, כרמים, זיתים ובקר.
ריבוי האמנים באניעם הביא להקמת "כפר אמנים אניעם" בכניסה ליישוב, ובו בתי מלאכה של אמנים, גלריות לאמנות, כאשר כל אמן בנה לעצמו מבנה המיוחד לסגנון האמנותי שלו. כן קיימות באניעם חנויות בוטיק, מסעדה ובתי קפה.
באניעם יש גם צימרים לאירוח, שנהנים מקרבתו של המושב למוקדי התיירות ברמת הגולן[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אילן גטניו, אמנות בפסגת הגולן, באתר ישראל היום, 8 דצמבר 2017
| ||||||||||||
