ארמון
ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון[1]. כפועל יוצא מכך היווה לעיתים קרובות מרכז כוח שלטוני בשלטון המונרכי.
בדרך כלל, היישוב שבו נמצא הארמון הוא בעל חשיבות בממלכה או באימפריה. ארמונות רבים הוסבו במהלך השנים לשימושים אחרים, כמו בתי פרלמנט ומוזיאונים.
מקור המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש במילה פאלאס (באנגלית "Palace") לתיאור המגורים המלכותיים מגיע מאחת משבע הגבעות ברומא, גבעת הפאלאטין (Palatine Hill), שם ישב מרכז הכוח השלטוני הראשוני של האימפריה הרומית בתחילת ימיה.
מקור המילה "ארמון" בשפה העברית אינו ברור, והיא אינה מבוססת על שורש ידוע בשפה העברית, אך יכול להיות שמקור השם הוא מן המילה "רימון" עקב צורת כתר אשר בראש הפרי המסמלת מלוכה[דרוש מקור]. המילה מופיעה בספר מלכים, עמוס, ישעיהו, ירמיהו משלי, תהילים, איכה ודברי הימים.
המילונאי אברהם אבן-שושן משער כי המלה נגזרה מן השרשים רוֹם או רמה. זאת ועוד; צורת הריבוי של אַרְמוֹן, לבד מאַרְמוֹנוֹת, היא אַרְמוֹנִים (ימי הביניים) ואף אַרְמְנוֹת (מקרא).
בממלכות ישראל ויהודה בתקופה העתיקה, היה ארמון המלך חלק מהמערך השלטוני.
שימוש חדש יותר למילה "ארמון" הוא לציון מבנים גדולים ומפוארים, בדרך כלל מבני ציבור, גם אם אין להם קשר לשלטון, למשל "ארמון הבדולח" בלונדון.
ארמונות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל ישנם שרידים לארמונות מהעת העתיקה, החל מתקופת הברונזה הקדומה. למשל ארמון תל ירמות, ארמון מגידו וארמון הורדוס בירושלים, ששכן בחומה הצפון מערבית של העיר העליונה, שימש כמעון ראשי עבור המלך, אך נהרס כמעט לחלוטין, ורק שרידי חומותיו ומגדליו נותרו במתחם מגדל דוד והקישלה[2]. רבים נוטים להתבלבל עם מצדים כגון מצדה והרודיון אך ההבדל טמון בפונקציה של המבנה. מבנים כגון מצדה וההרודיון לא מרכזים את הפעולות האדמיניסטרטיביות של האזור, אלו נבנו בעיקר לשם הגנה. בתקופות מאוחרות יותר ישנם בתים פרטיים מפוארים ביותר שלא שימשו כארמונות, למשל בית יהודיוף-חפץ. יש המחשיבים את בית הצדק העולמי במרכז הבהאי העולמי שבחיפה כארמון. בנוסף, מתכננים חסידי חב"ד להקים בכפר חב"ד ארמון למלך המשיח.
ארמונות מלכותיים באירופה (בהווה)[3][עריכת קוד מקור | עריכה]
בבריטניה משפחת המלוכה הבריטית מחזיקה במגוון ארמונות, ביניהם מעונות רשמיים, משרדים, אתרי אירועים מלכותיים, ובתי נופש פרטיים, כמו ארמון בקינגהאם, טירת וינדזור, טירת בלמורל, ארמון הולירוד ובית סנדרינגהאם.
בשוודיה משפחת המלוכה השוודית מחזיקה בשלושה מעונות עיקריים: הארמון המלכותי בסטוקהולם, ארמון דרוטנינגהולם ליד העיר, וארמון סולידן באי אלנד המשמש כארמון קיץ.
בספרד ארמון מדריד, אף שאינו משמש כמעון מלכותי למלך ספרד, הוא עדיין זירת טקסים רשמיים וקבלות פנים, ומהווה תזכורת מפוארת למורשת המלוכה הספרדית. בנוסף ארמון מדריד מושך אליו תיירים רבים בזכות אולמותיו המפוארים, אוספי האמנות המרשימים וההיסטוריה העשירה שלו.
ארמונות חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארמון שנברון
- ארמון ורסאי
- ארמון סנסוסי
- ארמון דולמאבהצ'ה
- ארמון בקינגהאם
- העיר האסורה
- ארמון החורף
- הארמון הקיסרי של טוקיו
- ארמון וילאנוב
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלי פז, "זה לא סתם גילוי זה נס", באתר ynet, 9 באוגוסט 2005
- ארמון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ארמונות, דף שער בספרייה הלאומית- ארמונות באירופה – ביקור ממלכתי באתר מסע אחר
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אַרְמוֹן, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Pierre Benoit, L'Antonia D'Hérode le Grand et le Forum Oriental D'Aelia Capitolina, Harvard Theological Review 64, 1971, עמ' 135–167 doi: 10.1017/S0017816000032478
- ^ ארמונות באירופה - ביקור ממלכתי - אירופה, באתר מסע אחר
