ברנט פאיאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברנט פאיאז
לידה 19 בספטמבר 1995 (בן 28)
קולומביה, מחוז הווארד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Christopher Brent Wood עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה Brent Faiyaz עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2013 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Long Reach High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה R&B עכשווי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית אפרו־אמריקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
www.brentfaiyaz.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריסטופר ברנט וודאנגלית: Christopher Brent Wood; נולד ב-19 בספטמבר 1995), הידוע בשם הבמה ברנט פאיאז, הוא זמר ומפיק מוזיקלי אמריקאי.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאיאז החל לעשות מוזיקה בגיל 12. הוריו לא תמיד הבינו את חלומותיו כמוזיקאי, דבר שלדברי פאיאז היה מוצדק, משום שהוא "מוסח תמיד" מאהבתו למוזיקה. עם זאת, המוטיבציה שלו הייתה להתמקד במה שהוא רוצה ולהוכיח את עצמו צודק.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאיאז החל להעלות את המוזיקה הניסיונית שלו ל-SoundCloud בשנת 2014 ועבר מעיירת הולדתו קולומביה, מרילנד לשארלוט, קרוליינה הצפונית, לפני שעבר להתגורר בסופו של דבר בלוס אנג'לס, קליפורניה כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלו.[2] ב-19 בינואר 2015 הוציא את סינגל הבכורה שלו, "Allure".[3] ב-1 ביוני 2016, פאיאז הוציא את "Invite Me", הסינגל המוביל מתוך מיני-אלבום הבכורה שלו.[4][5] ב-19 בספטמבר 2016, יום הולדתו ה-21, הוציא את המיני-אלבום, שנקרא A.M. Paradox. הפרויקט זכה לביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה.[6][7][8][9][10][11][12]

באוקטובר 2016 הקים פאיאז הרכב בשם "סונדר" עם המפיקים המוזיקליים דפאט ואטו.[2] ב-25 באוקטובר, הוציא ההרכב את סינגל הבכורה שלו, "Too Fast".[13] ב-16 בדצמבר 2016 התארח פאיאז בשיר "Crew" של הראפר גולדלינק.[14]

ב-26 בינואר 2017 הוציא ההרכב סונדר את מיני-אלבום הבכורה שלו, Into,[15] שלשמו מגזין "Duplion" העניק להרכב את תואר "אמן החודש" לינאור 2017.[16] המיני-אלבום דורג במקום ה-23 על ידי מגזין "קומפלקס" ברשימת "האלבומים הטובים ביותר לשנת 2017 (עד כה)".[17] ב-8 במרץ 2019, פאיאז התארח בשיר "Demonz (Interlude)" של ג'וס וורלד, מתוך אלבומו השני, Death Race for Love. ב-7 בפברואר 2020, פאיאז הוציא את המיני-אלבום השני שלו, Fuck the World, שהגיע בשיאו למקום ה-20 במצעד הבילבורד 200. ב-18 בספטמבר 2020, יום לפני יום הולדתו, הוציא את הסינגל "Dead Man Walking".[18] ב-29 בינואר 2021 הוציא סינגל נוסף, "Gravity", שהופק על ידי די ג'יי דהי ומשתתף בו טיילר, דה קריאייטור.[19] ב-8 בפברואר, הוציא את השיר "Circles", לצד וידאו קליפ.[20]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2017: Sonder Son
  • 2022: Wasteland

מיקסטייפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2023: Larger than Life

מיני-אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2013: Black Child EP
  • 2016: A.M. Paradox
  • 2017: Into (עם סונדר)
  • 2018: Lost
  • 2020: Fuck the World

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברנט פאיאז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Akili, King (29 בינואר 2021). "Brent Faiyaz on His New Music and Staying Motivated in 2021". Vogue. נבדק ב-6 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Stream Brent Faiyaz's fervid, soulful 'A.M. Paradox' debut". Artistic Manifesto. 19 בספטמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2017. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Tanners, Jon (22 בינואר 2015). "Premiere: Brent Faiyaz – "Allure"". Pigeons and Planes. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Switsky, Tyler (1 ביוני 2016). "Brent Faiyaz – "Invite Me" (prod. by Pablo Dylan & James Harte)". HillyDilly. אורכב מ-המקור ב-2017-10-13. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Brent Faiyaz embraces his vulnerability on 'Invite Me'". Artistic Manifesto. 6 ביוני 2016. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2017. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Tanners, Jon (19 בספטמבר 2016). "Brent Faiyaz Delivers Delicate Soul on "A.M. Paradox"". Pigeons and Planes. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Karvinkop, Nishant (19 בספטמבר 2016). "Brent Faiyaz – A.M. Paradox". HillyDilly. אורכב מ-המקור ב-2017-10-13. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Brent Faiyaz – AM Paradox [EP]". Daily Chiefers. 19 בספטמבר 2016. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Listen: Emerging Artist Brent Faiyaz Releases Buzz-Worthy 'A.M. Paradox' EP". ThisIsRNB. 20 בספטמבר 2016. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Howard, Bradford J. (22 בספטמבר 2016). "Brent Faiyaz's Debut EP, 'A.M. Paradox,' is A Thing of R&Beauty [@brentfaiyaz]". Day & a Dream. אורכב מ-המקור ב-2017-03-27. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Brent Faiyaz's A.M. Paradox: Women as Muse". Gurlgilt Music. 4 באוקטובר 2016. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל)
  12. ^ Szwarc, Bea (18 באוקטובר 2016). "Brent Faiyaz – AM Paradox (EP)". Where the Music Meets. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Black, Adrienne (25 באוקטובר 2016). "Brent Faiyaz, Atu, and Dpat Share Sultry New Single as Sonder". Pigeons and Planes. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "GoldLink, Shy Glizzy and Brent Faiyaz Start a "Crew" on New Single". XXL. 16 בדצמבר 2016. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Starling, Lakin (26 בינואר 2017). "Sonder's Sweet-Sounding into EP Is A Sincere Testament To Intimacy". The Fader. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Sonder, Into EP (Brent Faiyaz, Atu, and Dpat): Artist of the Month". Duplion. 2 בפברואר 2017. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2017. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Best Albums of 2017 (So Far)". Complex. 6 ביוני 2017. נבדק ב-12 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Dead Man Walking - Single by Brent Faiyaz on Apple Music". נבדק ב-17 בספטמבר 2020 – via Apple Music. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Duong, Paul (28 בינואר 2020). "New Music: Brent Faiyaz Ft. DJ Dahi, Tyler, The Creator "Gravity"". Rap Radar. נבדק ב-28 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ @brentfaiyaz (8 בפברואר 2021). "Do Not Watch ..." (Tweet). נבדק ב-8 בפברואר 2021 – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)