סמואל אל-מוגרבי
 | |
| לידה |
בערך 1125 בגדאד, בית עבאס  |
|---|---|
| פטירה |
בערך 1180 מראע'ה, בית עבאס |
| שם לידה |
السموأل بن يحيى المغربي بن عباس |
| מדינה |
בית עבאס |
| השקפה דתית |
אסלאם, יהדות |
  | |
סמואַל בן יחיא אל-מוגרבי בן עבאס (בערבית: السموأل المغربي; בשמו היהודי: שמואל בן יהודה אבן אבון; סביבות 1125 בבגדאד – סביבות 1180 במראע'ה שבמזרח אזרבייג'ן) היה מתמטיקאי, אסטרונום ורופא יהודי שהתאסלם בשנת 1163.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצעירותו סמואל למד עברית ולימודי דת, מתמטיקה, הנדסה ורפואה, וכבר אחרי בר המצווה החל משמש כמורה למתמטיקה.
אביו של סמואל היה ר' יהודה בן שמואל אבן-עבאס מפאס[1], מחבר הפיוט המפורסם "עת שערי רצון להפתח", שיש האומרים שהוא חיברו כאבל על ההתאסלמות של בנו[2]. הוא אכן כותב בספרו "אפחאם אל-יהוד", שכאשר החליט להתאסלם כתב לאביו מכתב ובו בישרו על החלטתו. באותה תקופה היה אביו בחלב והוא היה בחסנכיף (כיום בטורקיה), ואביו יצא לפגוש אותו, ובדרכו, בהיותו במוסול, חלה ונפטר.
קודם להתאסלמותו היה תלמידו של המלומד היהודי ברוך בן מלכה, שהתאסלם בסוף ימיו.
התאסלמותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוטוביוגרפיה שכתב כנספח לספרו "אפחאם אל-יהוד" (إفحام اليهود, "השתקת היהודים"), הוא מספר על התהליך שהוביל אותו להתאסלם. לאורך הספר מדגיש אל-מוגרבי כי המניע העיקרי לרצונו להתאסלם היה רציונלי, בשל שורת ספקות שעלו לו לגבי האמונה היהודית, וטענות לטובת האסלאם שלא יכול היה להפריך. לפי טענה שהוא חוזר עליה במהלך הספר, כל המסורות על מעשי הנביאים בעבר הן פלאיות, ויש להאמין לכולן רק מכוח המסורת, אך אין עדיפות למסורת אחת על האחרות. מתוך ההנחה שהאסלאם הוא הדת היחידה שמקבלת גם את האמונה בנביאי הדתות האחרות, כמו משה (מוסא) וישו (עיסא), מסקנתו היא שהאסלאם הוא הבחירה הרציונלית מביניהן.
הטריגר להתאסלמות בסופו של דבר הגיע בדמות שני חלומות שחלם, אחד על שמואל הנביא שעל שמו נקרא, ואחד על מוחמד.[3] לפי סיפורו, שמואל הנביא הקריא לו את הפסוק מספר דברים: ”נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן” (פרק י"ח, פסוק ט"ו) וחידש לו כי מדובר בנבואה של משה על מוחמד שיופיע בעתיד. הנביא ביסס זאת באמצעות הפסוק ”הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן” (דברים, ל"ג, ב') המדבר על מקום מושבו של ישמעאל, אביהם האפונימי של הערבים. בחלום שני פגש את מוחמד ששאל אותו אם ברצונו להצטרף אליו לכיבושי האסלאם, ואל-מוגרבי הסכים לכך בחפץ לב.
בבוקר למחרת שני החלומות, בחג הקורבן של שנת 558 לספירה המוסלמית (16 בנובמבר שנת 1163 לספירת הנוצרים, י"א בכסליו ד'תתקכ"ד בספירה העברית) אל-מוגרבי מיהר להתאסלם בעיר מראגה. באותו יום החל לכתוב את ספרו "אפחאם אל-יהוד".
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפחאם אל יהוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אפחאם אל-יהוד
בספרו "אִפְחַאם אל-יהוד" ("השתקת היהודים") הוא מתפלמס עם מוצאו ומציג שורת טענות נגד היהדות מתוך כתבי המקרא. כך לדוגמה הוא מנסה לבסס את עקרון הנסח' (نسخ. העקרון שחוקי האל יכולים להשתנות) מתוך ציוויים שונים בתורה שהשתנו במשך הזמן, ולכן הקוראן יכול לבטל את חוקי התורה ולצוות על חוקים חדשים. בנוסף, הוא מצטט פסוקים מהמקרא שניבאו לטענתו על ישו ומוחמד, וטוען שחלקים רבים מהתורה זויפו בידי עזרא הסופר. בחלק האחרון בספר הוא מביא אנקדוטה על ניסיון כושל של יהודי בגדאד לעוף לירושלים, כראיה לטיפשותם של היהודים.[4][5]
מקטרגים כנגד היהדות בעולם האסלאם השתמשו בטיעונים שבספרו של סמואל אל-מוגרבי גם דורות לאחר מותו, וממשיכים לעשות בו שימוש עד ימינו. בשנת 2006 הספר יצא לאור במהדורה מחודשת בקהיר.
חיבוריו המדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אל-מוגרבי היה מחבר פורה שכתב כ-85 ספרים בכמה מהמדעים המדויקים, ביניהם אסטרונומיה, מתמטיקה (ובייחוד אלגברה) ורפואה. בחיבוריו במתמטיקה, אל-מוגרבי המשיך את אוקלידס, וכבר בגיל 19 הוא החל לכתוב את ספרו "الباهر في الجبر" (אלבאהר פי אלג'בר = "המבריק באלגברה"), שבו השתמש באינדוקציה מתמטית. הוא גם חקר את הבינום של ניוטון עד ל- n=12 (כ-600 שנה לפני זמנו של ניוטון) ואת משולש פסקל שהשאיר אחריו אל קראג'י.[6][7]
אחת מיצירותיו ששרדו נקראת "חשיפת הטעויות של האסטרולוגים", אשר, כפי שמרמזת הכותרת, טוענת נגד הערך המדעי של האסטרולוגיה.[8]
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות ספרו הפולמוסי, הרמב"ם באיגרת תימן כינה את אל-מוגרבי "הפושע", ולעג לכמה מטענותיו. המשורר יהודה אלחריזי בספרו תחכמוני כינה אותו "בן פריץ" ש"הפליא נבלות".[9] הפילוסוף היהודי אבן כמונה טען שאל-מוגרבי התאסלם כדי להרגיז את היהודים.[10] ההיסטוריון הרב יוסף סמברי כינה אותו "מוכה בסנורים" ואת ספרו "אפחאם אל-יהוד" - "שחור כפחם".[11]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמעון שטובר, ספר דברי יוסף, יד בן-צבי. 1993, עמ' 146–149
- משה פרלמן, הפולמוס בין האסלאם ליהדות בימי הביניים מתוך "סופרים מוסלמים על יהודים ויהדות" (ירושלים, 1996) עמ' 134–141
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סמואל אל-מוגרבי, באתר MacTutor (באנגלית)
- "עַבַּאס, שמואל בן יהודה ן'", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 289–290, באתר היברובוקס
- "עבאס, שמואל אבו נאצר אבן", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שרה סטרומזה, על אינטלקטואלים יהודים מומרים בימי הביניים המוקדמים תחת שלטון האיסלאם, פעמים 42, עמ' 70-73.
- Samau'al al-Maghribī, Ifḥām Al-Yahūd: Silencing the Jews, Translation: Moshe Perlmann, Proceedings of the American Academy for Jewish Research ,Vol. 32 (1964), pp. 5+7-104+1-3+5-136.
שמואל בן יהודה אבן עבאס, דף שער בספרייה הלאומית- סמואל אלמוגרבי, אפחאם אל יהוד באתר: ויקיטקסט בערבית (בערבית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Arturo Prats. "Ibn ‘Abbās, Judah ben Samuel." Encyclopedia of Jews in the Islamic World. Executive Editor Norman A. Stillman. Brill Online, 2014
- ^ Medieval Cultures in Contact, By Richard Gyug, pg. 123
- ^ Historical Development
- ^ חיים לשם, שליחי ציבור בספרות התלמודית והמדרשית, מחניים, גיליון ס' אות ד
- ^ Samau'al al-Maghribī Ifḥām Al-Yahūd: Silencing the Jews
- ^ Samaw'al, islamsci.mcgill.ca
- ^ David A. King, Review of Al-Bahir en Algèbre d'As-Samaw'al, Isis 67, 1976, עמ' 307–308
- ^ Al-Samawal - Biography, Maths History (באנגלית)
- ^ יהודה אלחריזי, תחכמוני, שער שלישי
- ^ אבן כמונה, תנקיח אל אבחאת' פי אל אמלל אל-ת'לאת', מהדורת מ' פרלמן, ברקלי ולוס אנג'לס 1967, עמ' 95
- ^ יוסף סמברי, דברי יוסף, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשנ"ד, עמ' 146