סמליות צליל ביפן
בשפה היפנית יש כמות גדולה של מילים סמליות או מימטיות קוליות, הידועות בבלשנות כאידיאופונים . [1] [2] מילים כאלה נמצאות ביפנית הכתובה וגם המדוברת. [3] מילים אלו, המכונות ביפן אונומטופיה (אף על פי שטכנית לא מדובר באונומטופיה במובן שהמילה הזו משמשת במערב), אינן רק מחקות צלילים אלא מכסות מגוון רחב הרבה יותר של משמעויות; [1] מילים סמליות קוליות רבות ביפנית מיועדות לדברים שאינם משמיעים שום רעש במקור, כמו למשל המושג היפני 'しーんと, shīnto', אידיאופוניה שמשמעותה 'בשקט'.
קטגוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לסווג את המילים הצליל-סמליות ביפנית לארבע קטגוריות עיקריות: [4] [5]
- 'פונומים מונפש' (擬声語, giseigo)
- מילים המחקות צלילים שמקורם ביצורים חיים, לדוגמה: נביחת כלב (wan-wan)
- 'פונומים דומם' (擬音語, giongo)
- מילים המחקות צלילים שמקורם בדוממים, לדוגמה: רוח נושבת או גשם נופל..
- 'פונומים תופעתי' (擬態語, gitaigo)
- מילים המתארות מצבים, תופעות או אופנים של העולם החיצוני (שמקורם בחושים שאינם שמיעה), כגון 'לח' או 'בהיחבא'.
- 'פסיכומים' (擬情語, gijōgo)
- מילים המתארות מצבים פסיכולוגיים או תחושות גופניות.
החלוקה הנ"ל לא תמיד עקבית: סמליות של צלילים עשויה להיקרא באופן כללי כאונומטופיה (אם כי הכוונה היא לצלילים חיקויים, פונומים); לעיתים אין הבחנה בין פונומים שמקורו בבעל חיים לבין כזה שמקורו בתופעה דוממת, שניהם מכונים giseigo; ולעיתים ניתן להתייחס גם לפנומים וגם לפסיכומים בשם gitaigo.
בדקדוק היפני, מילים צליל-סימבוליות מתפקדות בעיקר כתואר הפועל, אם כי הן יכולות לתפקד גם כפעלים (פעלים מילוליים) בצירוף פועל העזר suru (する, "לעשות"), לרוב בצורה הרציפה/מתקדמת shiteiru (している, "עושה"), וכשמות תואר (חלק דיבר - participle) עם הצורה המושלמת (perfective) של הפועל הזה shita (した, "עשה"). בדיוק כמו אידיאופונים בשפות רבות אחרות, הם מוצגים לעיתים קרובות על ידי משלים קטגורי ל-(と) . [6] ניתן להחיל את רוב המילים הסמליות הצליל רק על קומץ פעלים או תארים. בדוגמאות שלהלן, הפועל או שם התואר המסווגים ממוקמים בסוגריים מרובעים.
סמליות הצליל | מַשְׁמָעוּת |
---|---|
jirojiro (to) [miru] じろじろ(と)[見る] |
[ראה] בריכוז (= בוהה) |
kirakira (to) [hikaru] きらきら(と)[光る] |
[לזרוח] באופן נוצץ |
giragira (to) [hikaru] ぎらぎら(と)[光る] |
[לזרוח] באופן מסנוור |
דוקי דוקי [סורו]* </br>どきどき[する] * |
בלב פועם* |
גוזו גוזו [suru] ぐずぐず[する] |
מתמהמה או משתולל |
shiin to [suru] しいんと[する] |
[להיות (מילולית לעשות)] שקט |
pinpin [shite iru] ぴんぴん[している] |
[להיות (מילולית לעשות)] מלא חיים |
よぼよぼに[なる] yoboyobo ni [naru] |
[להפוך ל]מתקשה בהליכה (מפאת הגיל) |
* בניגוד לדוגמאות האחרות, דוקי דוקי היא מילה אונומטופאית המחקה את הצליל של שתי פעימות לב
סוגים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במילון הדקדוק היפני הבסיסי, סייצ'י מקינו ומיצ'יו צוצוי מצביעים על כמה סוגים אחרים של סמליות צליל ביפנית, המתייחסים לפונמות ומצבים פסיכולוגיים. למשל, צליל האף [n] נותן רושם אישי ומכוון דובר יותר מהעיצורים הוילוניים [k] ו- [ɡ] ; ניתן להבחין בניגוד הזה בקלות בזוגות של מילים נרדפות כגון node (ので) ו- kara (から) שהמשמעות של שתיהן היא 'בגלל', אבל הראשונה נתפסת כסובייקטיבית יותר. ניתן לתאם את הקשר הזה עם תופעות המכילות צלילי אף וילוניים: בעוד פנומים המכיל צלילי אף נותן תחושת מגע וחום, כזה המכיל צליל וילוני נוטה לייצג קשיות, חדות ופתאומיות.
באופן דומה, שמות תואר יפניים מסוג i המכילים את הפריקטיב [[[ voiceless alveolo-palatal sibilant|ɕ]]] בקבוצת shi נוטים לייצג מצבים רגשיים אנושיים, כגון במילים kanashii) 悲しい, "עצוב"), sabishii) 寂しい, "בודד"), ureshii) 嬉しい, "שמח"), ו-tanoshii) 楽しい, "מהנה"). מילים אלו גם קשורות לאותם פנומים ופסיכומים המכילים את אותם צלילים חיכוכיים, למשל しとしとと降る (shitoshito to furu "להוריד גשם/שלג רך") ו-しゅんとする (shun to suru "להיות מדוכדך").
השימוש בהכפלת עיצור יכול ליצור גרסה מודגשת או רגשית יותר של מילה, כמו בצמדי המילים הבאים: ぴたり / ぴったり (pitari / pittari "בחוזקה") やはり / やっぱり (yahari / yappari, "כמצופה"), 放し / っ放し, (hanashi / ppanashi "להשאיר (משהו) במצב מסוים") ורבים אחרים.
הפניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Akita, Kimi. 2009. “A Grammar of Sound-Symbolic Words in Japanese: Theoretical Approaches to Iconic and Lexical Properties of Japanese Mimetics”. PhD dissertation, Kobe University. http://www.lib.kobe-u.ac.jp/repository/thesis/d1/D1004724.pdf.
- Akutsu, Satoru (1994). A Practical Guide to Mimetic Expressions Through Pictures. ALC Press, ISBN 4-87234-322-0.
- Hamano, Shoko (1998). The sound-symbolic system of Japanese. Tokyo: Kurosio.
- Hasada, Rie (2001). "Meanings of Japanese sound-symbolic emotion words". In Harkins, Jean & Anna Wierzbicka (eds.) Emotions in Crosslinguistic Perspective (Cognitive Linguistics Research 17). Berlin, New York: Mouton de Gruyter, pp. 217–253.
- Kita, Sotaro. 1997. “Two-dimensional Semantic Analysis of Japanese Mimetics.” Linguistics 35: 379–415.
- Nuckolls, Janis B. 2004. “To Be or to Be Not Ideophonically Impoverished.” In SALSA XI: Proceedings of the Eleventh Annual Symposium About Language and Society — Austin, ed. Wai Fong Chiang, Elaine Chun, Laura Mahalingappa, and Siri Mehus, 131–142. Texas Linguistic Forum 47. Austin.
- Seiichi Makino and Michio Tsutsui, Dictionary of Basic Japanese Grammar, The Japan Times, 1986. ISBN 4-7890-0454-6.
- Martin, Samuel E. (1964). "Speech labels in Japan and Korea", in Dell Hymes (ed.), Language in Culture and Society: A reader in linguistics and anthropology. New York: Harper and Row.
- Ono, Shuuichi (ed.) (1989). A Practical Guide to Japanese-English Onomatopoeia and Mimesis. Tokyo: Hokuseidoo.
- Shibatani, Masayoshi (1990). The Languages of Japan. Cambridge: Cambridge University Press, (esp p. 153vv).
- Voeltz, F. K. Erhard, and Christa Kilian-Hatz, eds. 2001. Ideophones. Typological Studies in Language 44. Amsterdam: John Benjamins.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דה לנגה, וויליאם. (2019). מילון לאונומטופיה יפנית . TOYO Press.ISBN 978-94-92722-164
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביטויים אונומטופיים - גיטאיגו וג'ונגו מאת Namiko Abe, המדריך של About.com לשפה היפנית
- Nihongoresources - מילון אונומטופיה
- The Jaded Network - מילון מקוון לתרגום אפקטי סאונד SFX מ-TheJadedNetwork. Com
- "'שנת אפס של טוקיו' נכנסת מתחת לעור של הקוראים" מאת אלן צ'וז, הכל נחשב . סקירה של רומן המשתמש בפונומימה יפנית.
- אפקטים קוליים יפניים במנגה ומה משמעותם, במקור מ-www.oop-ack.com ( עותק בארכיון של המקור )
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Hamano 1998.
- ^ Voeltz & Kilian-Hatz 2001.
- ^ Nuckolls 2004.
- ^ Shibatani 1990, 7.3 Onomatopoeia, esp. pp=p. 153–154.
- ^ Akita 2009.
- ^ Kita 1997, p. 384.