סנטה מריה לה מז'ור
אתר מורשת עולמית | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מידע כללי | |||||||
סוג | אתר ארכאולוגי, חורבות, המיסיונים הישועיים של הגוארני, אתר מורשת | ||||||
על שם | מרים, אם ישו | ||||||
מיקום | סנטה מריה | ||||||
מדינה | ארגנטינה | ||||||
מידות | |||||||
שטח | 118 הקטאר | ||||||
קואורדינטות | 27°53′22″S 55°20′42″W / 27.889527777778°S 55.345°W | ||||||
סנטה מריה לה מז'ור (בספרדית: Santa María la Mayor) היה רדוקסיון ישועי שפעל במאות ה-17 וה-18 במיסיונס של ימינו, בצפון-מזרח ארגנטינה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיסיונרים ישועים הקימו את הרדוקסיון ב-1626, והוא הועתק למקומו הנוכחי, בסמוך לנהר האורוגוואי, ב-1633. לשיאו הגיע ב-1690, אז התגוררו בו כ-5,500 תושבים, שעסקו בגידול בקר, כבשים וסוסים. בשנות ה-20 של המאה ה-18 פעל בסנטה מריה בית הדפוס הראשון בארגנטינה, והודפסו בו בין היתר מילון גוארני וקטכיזם. הכנסייה שהוקמה בכיכר המרכזית עלתה באש ב-1735, ובמקומה הוקמה כנסייה קטנה יותר, במיקום צדדי יותר. כן הוקם במקום בית כלא קטן ובו שבעה תאים.
ב-1767 גורשו הישועים מתחומי האימפריה הספרדית, והמקום ננטש. בדומה למיסיונים דומים באזור, הוא נהרס במהלך מלחמת העצמאות הארגנטינאית, ב-1817. בהדרגה, השתלטה צמחייה על המבנים, והם נהרסו ברובם.
ב-1984 הוכרז סנטה מריה לה מז'ור כאתר מורשת עולמית בידי אונסק"ו, יחד עם שלושה אתרים דומים במיסיונס: סן איגנסיו מיני (השמור שבהם), נואסטרה סניורה דה לורטו ונואסטרה סניורה דה סנטה אנה. רוב המבנים נהרסו, אך ניתן לזהות בהם את שרידי הכנסייה ובית המגורים של הכמרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע נוסף על סנטה מריה לה מז'ור (בספרדית)