ספר (מיצב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 31.05.2024).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 31.05.2024).

סְפָר הוא מיצב וידאו מעשה ידי האמנית הישראלית עפרי כנעני המוצג בספרייה הלאומית בירושלים.

המיצב הוצג בהשראת שיריה של המשוררת היהודיה - גרמניה אלזה לסקר-שילר.

תיאור היצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה מוצגת על גבי חלונות בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם. על גבי החלונות, שנצבעו לבן, מוקרן סרטון שבו רואים את האמנית כנעני כשהיא חורטת על החלונות שישה משיריה של לסקר-שילר.

כאשר מביטים ביצירה מצידו החיצוני של המבנה (מבט פנימה), רואים את דמותה של לסקר-שילר (המגולמת על ידי האמנית כנעני) כשהיא נמצאת בתוך המבנה, עומדת על שרפרף וחורטת את השירים על הזכוכית. כאשר מביטים ביצירה מתוך המבנה כלפי חוץ, נראית לסקר-שילר מבחוץ למבנה, והיא חורטת את השירים בכתב ראי.

העובדה שלסקר-שילר אינה נמצאת (נוכחת - נעדרת), ורק צלילתה נראית, מציגה את היותה קרועה בין שתי מולדות ושתי תרבויות[1].

שתי השפות המופיעות במיצב (כתב רגיל וכתב ראי) מדגימים את ההתמודדות של לסקר-שילר עם השפות עברית וגרמנית. והצגת השירים על חלונות הספרייה, נועדו, לדברי כנעני, להדגים את רצונה להיקרא על ידי קוראיה.

בפועל, היצירה מוקרנת על החלונות ממקרנים המצויים בפנים הספרייה.

אורכה של היצירה כשעה, אולם ההקרנה היא מעגלית, ואין לה התחלה וסוף.

כנעני מתארת את היצירה:

במרכזה פעולה פיזית, החוזרת על עצמה, שבה אני חורטת אחדים משיריה של לסקר-שילר בכתב מראה. המאמץ הכרוך בהיפוך המתמיד, בהקפדה על כל אות, בפירוק השפה והרכבתה מחדש וגם בפעולת החריטה עצמה – הופכים להיות עיקרה של היצירה. הטקסטים הנחרטים במאמץ הופכים שוב להיות קריאים כשהצופים יפגשו בהם מצדו החיצוני של הבניין.
השירים שבחרתי לבסוף לחרוט צומצמו מרשימה ארוכה בהרבה. אלה הם שירים קצרים באופן יחסי – המתאימים יותר לפעולת הכתיבה יוצאת הדופן ואף לפעולת הקריאה שתעשה תוך כדי תנועה במרחב ציבורי. בין ששת השירים נוצר איזשהו מחזור חיים שמדבר על חיים, יצירה, ילדות, אימהות ומוות.

ראיון עם עפרי כנעני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עפרי כנעני, ההשראה למיצב ספר