לדלג לתוכן

פורטל:רכבות/הידעת?/קטעי הידעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
1
מבנה התחנה ברבע השני של המאה ה-20
מבנה התחנה ברבע השני של המאה ה-20

תחנת הרכבת היחידה בעולם ממנה יצאו רכבות לשלוש יבשות שונות היא תחנה חיפה מזרח. בתקופת המנדט הבריטי יצאו מהתחנה רכבות לאפריקה, אירופה ואסיה. שימוש נוסף ייחודי לתחנה הוא היותה נקודת האפס של רכבת ישראל לצורך מדידת מרחקים (אם כי בפועל נמצאת היום התחנה 83 מטר מצפון לנקודת האפס). כל התחנות שלאורך הקו הראשי של רכבת ישראל מציינות את מיקומן על הקו ביחס לתחנה. מאז קום המדינה אין התחנה משמשת עוד כתחנת נוסעים רשמית, והמתחם הגדול שלה משמש כמשכן למשרדי רכבת ישראל בחיפה, כתחנת ניתוב, וכמוזיאון רכבת ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
2
מכולות על קרונות פלטפורמה
מכולות על קרונות פלטפורמה

קטרים המיועדים לרכבות משא מסוגלים להוביל קרונות רבים יותר מאלו המשמשים לרכבות נוסעים. ניתן לצרף גם שניים, שלושה ואפילו ארבעה קטרים כאלה ולהניע באמצעותם שורת קרונות באורך קילומטרים אחדים. ברכבות כאלה עשוי להיות משא שמיועד לנמענים רבים ושונים. תהליך פריקה ומיון מהיר וזול של המשא מהרכבת מצריך נהלים וטכניקות ייחודיים. נוהל ראשון הוא העמסה מאוגדת של המשא של נמען אחד, כך שיתאפר לפרוק המשא מהקרון אחד אל משאית אחת בהנפות מנוף בודדות ואפילו בהנפה אחת (למשל העברת מכולה מקרון פלטפורמה למשאית פלטפורמה). גם הפגשתו של כל קרון עם משאיתו של הנמען אינה מבצע פשוט. בשונה מתחנות נוסעים, בתחנות משא אין לרוב רציפים ארוכים לחניית רכבות. כל משאית פוגשת את קרון הרכבת ממנו היא מוזנת בנקודה אחרת בתחנה. הקרונות מוסעים לנקודות המפגש, כל אחד בנפרד, מבלי להתחבר אל קטר. הם משוחררים להתדרדר בירידה אל נקודות הפגישה, כל אחד בתורו, לאחר שינוי מצבי המסוטים במסילות הקובעים את מסלול הנסיעה.

עריכה | תבנית | שיחה
3
הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה
הרכבת הקלה של ריצ'מונד, עשרות שנים אחרי הקמתה

בניית תשתית קו חדש של רכבת קלה אורכת מספר שנים. כך למשל, הקו הראשון של הרכבת הקלה בירושלים נפתח לאחר עבודות תשתית, שארכו 11 שנה (לא כולל התכנון והליכי רישוי). לא כך היה הדבר בריצ'מונד שבווירג'יניה. בפברואר 1888 נפתח בה אחד מקווי הרכבת החשמלית הקלה הראשונים בעולם והראשון בצפון אמריקה. עבודת התשתית עליו החלה מיד עם חתימת החוזה עם הזכיין, שלושה חודשים קודם לכן. זאת ועוד, לא רק תשתית הקו הוקמה בשלושת החודשים האלו. הזכיין בריצ'מונד, שהיה תלמידו של תומאס אלבה אדיסון, עסק תוך כדי הקמת המסילה גם בשיפור אב טיפוס המנוע החשמלי שהמציא עבור רכבות קלות. רכבות קלות קודמות שהיו אז בעולם, היו מונעות בעיקר בקיטור. הן כללו את הרכבת התחתית של לונדון, שאילצה את נוסעיה לנשום עשן של פחם עם אדי מים, בתוך מנהרות סגורות.

עריכה | תבנית | שיחה
4
תוואי האוריינט אקספרס השונים לאורך השנים
תוואי האוריינט אקספרס השונים לאורך השנים

האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים.

עריכה | תבנית | שיחה
5

בימי המנדט הבריטי הציעו מפעילי רכבת העמק חבילות תיור שכללו אירוח מפואר, נסיעה ברכבת, שיט בספינה על פני הכנרת, וניוד בעזרת מטוסיה של "חברת התעופה האימפריאלית" (גלגולה הראשון של חברת "בריטיש איירווייז") שנחתו בעזרת כני נחיתה מיוחדים על מי האגם הצפוני.

עריכה | תבנית | שיחה
6
קרון כבל ברחוב פיין
קרון כבל ברחוב פיין

קרון הכבל של סן פרנסיסקו הוא מערכת תחבורה ציבורית הפועלת ברחובותיה התלולים של העיר סן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארצות הברית. ב-1947, בעקבות הפסדים מתמשכים בתפעול המערכת, הציע ראש העיר דאז, רוג'ר לפהאם, לסגור את הקווים העירוניים. הצעתו נתקלה בהתנגדות עזה. בראש המתנגדים עמדה הפעילה החברתית פרידל קלוסמן. היא ייסדה את "הוועדה האזרחית להצלת קרונות הכבל", והצליחה לכפות על ראש העיר לקיים משאל-עיר, שעבר ברוב גדול של כ-1:3. הקרונות נותרו, ועם השנים, בנוסף לתפקידם המקורי, הפכו לאטרקציה תיירותית ולאחד מסמליה של העיר.

עריכה | תבנית | שיחה
7
רכבות שינקנסן מדגמים 300 (משמאל) ו-700 בתחנה בטוקיו
רכבות שינקנסן מדגמים 300 (משמאל) ו-700 בתחנה בטוקיו

השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בחמשת קווי השינקנסן, היוצאים מן העיר טוקיו, נסעו בשנת 2003 כמעט שישה מיליארד נוסעים, ולמעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום. שינקנסן היא חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם. למרות נפח התנועה העצום, שיעור הדיוק הממוצע של הרכבות ב-2003 היה איחור של שש שניות בלבד מלוח הזמנים. הנתון, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות, גורמים טבעיים, גורמים אנושיים וטעויות בהפעלת הרכבת.

עריכה | תבנית | שיחה
8

תחנת הרכבת יפו, שאינה פעילה מאז מלחמת העצמאות, נמצאת בין שכונת מנשייה לבין שכונת נווה צדק. היא נחנכה ב-26 בספטמבר 1892 כתחנת הקצה של מסילת הרכבת יפו–ירושלים והייתה תחנת הרכבת הראשונה שהוקמה במזרח התיכון. כיום שופץ המקום ומשמש כמרכז בילוי בשם "מרכז התחנה" במקום ניתן למצוא חנויות,מסעדות ובסופי שבוע גם דוכנים.

עריכה | תבנית | שיחה
9
תל אביב
תל אביב
ירושלים
ירושלים

כשייפתח מסילת ירושלים - גנות, נסיעה בין שתי הערים הגדולות בישראל – תל אביב וירושלים – תימשך 28 דקות בלבד. בקו הנוכחי היא נמשכת כשעה וחצי.

עריכה | תבנית | שיחה
10
תחנת הרכבת תל אביב דרום עם פתיחתה
תחנת הרכבת תל אביב דרום עם פתיחתה

בטרם הונחה מסילת איילון, לא היה חיבור מסילתי ישיר בין תחנת הרכבת תל אביב מרכז לתחנות הרכבת בדרום הארץ, והנוסעים מתל אביב דרומה השתמשו בתחנת הרכבת תל אביב דרום. לאחר הנחת מסילת איילון הוזזה תחנת תל אביב מרכז לתוואי המסילה בין נתיבי איילון, ובכך קושרה למסילה שנמתחה לכיוון לוד, ירושלים ובאר שבע. התחנה הדרומית, שעדיין עומדת במקומה בסמוך למחלף קיבוץ גלויות, הפכה למיותרת, וכיום תחנת הרכבת ההיסטורית משמשת כבית הספר למקצועות הרכבת של רכבת ישראל.

עריכה | תבנית | שיחה
11
דגם רכבת קיטור
דגם רכבת קיטור

עידן קטרי הקיטור לא פס מן העולם. יש עדיין מי שמפתח קטרים כאלה, מייצר אותם, קונה אותם ונוסע ברכבות המונעות בהם. רכבות קיטור מן המחצית השנייה של המאה ה-20 ומן המאה ה-21 הן לרוב רכבות תצוגה, תיירות ושעשוע. הגודל הפופולרי ביותר לרכבות מודרניות המונעות בקיטור הוא של מיניאטורה בקנה מידה 1:8 של רכבות אמיתיות. בגודל זה של רכבות, ממדיו של כל קרון דומים לממדי ספסל והנוסעים רוכבים על גגות הקרונות כמו על אופנועים. ברכבות דיזל או חשמל מקנה מידה זה, נהג הקטר יושב על גג הקרון הראשון. אולם, ברכבות קיטור כאלה, לנהג יש מושב בין הקטר לבין קרונית הפחם והוא מגן על ידיו בכפפות מטבח כשהוא מזין את האש. רכבות קיטור בקנה מידה 1:8 כה אהובות על התיירים ועל פוקדי גני השעשועים, עד שקנה מידה זה של דגמי רכבות קרוי "קיטור חי", למרות שקיימות בו גם רכבות שאינן מונעות בקיטור.

עריכה | תבנית | שיחה
12
-
הוספה
13
-
הוספה
14
-
הוספה
15
-
הוספה
16
-
הוספה
17
-
הוספה
18
-
הוספה
19
-
הוספה
20
-
הוספה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה
26
-
הוספה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה