פורטל:תולדות עם ישראל
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
|||
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
מהר"ל מפראג (1520–1609) היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים של תחילת תקופת האחרונים, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס. נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית דין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות בממלכת הבסבורג; כיום בצ'כיה).
מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה, ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו. כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה שנים לאחר מותו, ואישיותו המרתקת ורבת האנפין שימשה כר פורה לאגדות כגון זו על הגולם שכביכול יצר.
מבשרי הציונות הם הוגי הדעות אשר יצרו את עולם הרעיונות והמונחים של ההגות הציונית ממחצית המאה ה-19, והציגו אותו בכתביהם. אישים אלו ביקשו להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. מבשרי הציונות פעלו בשנים 1860-1874, בטרם ההכנות לעלייה הראשונה (1881), הציונות מדינית (1896) והציונות המעשית. בין מבשרי הציונות מקובל למנות את הרב יהודה אלקלעי (1798-1878), הרב צבי קלישר (1795-1874), והוגה הדעות משה הס (1812-1875). הוגה הדעות והעסקן הציוני נחום סוקולוב הגדיר כ"מבשר הציונות" את כל מי שחפץ בחידוש היישוב העברי בארץ ישראל, ודאג לגורלו של עם ישראל. הגדרה רחבה זו הובילה אותו לכלול ברשימתו אישים כגון משה מונטיפיורי, אדולף כרמיה, אליעזר בן-יהודה ואף את שבתי צבי. גישה דומה ניתן למצוא אצל נתן מיכאל גרבר, אשר גם הוא החל למנות את "מבשרי הציונות" במאה ה-17, אולם הגדרתו ל"מבשר הציונות" הוא כל מי ששאף להקמת מדינה עברית, בין אם היא בארץ ישראל, או בכל מקום אחר בעולם. בדעה זו תמך ההיסטוריון בן-ציון דינור, והביא אסמכתאות לה בכתביו.
לרשימה המלאהמשה מנדלסון היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון נחשב לדמות מייצגת של ראשית העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה, ובתולדות עם ישראל בכלל. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן. הוא פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי. במישור היהודי הוציא מנדלסון לאור את כתב-העת העברי המודרני הראשון "קהלת מוסר", פרסם תרגום לגרמנית וביאור של חמשת חומשי תורה. מנדלסון נאבק למען מתן זכויות ליהודים, וייצג יהודים יחידים וקהילות שלמות בפני שלטונות המדינה.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרתמנחם שטרן היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז. שטרן שייך לדור החוקרים השני של האוניברסיטה העברית, שנטה לחבר בין המחקר ההיסטורי לתחיה הלאומית של עם ישראל והושפע עמוקות מהמחקר ההיסטורי-פילולוגי שהגיע אז לשיאו. מנחם שטרן נרצח בפיגוע דקירה על ידי מחבלים בעמק המצלבה, בלכתו כמדי יום ביומו מביתו לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי שבאוניברסיטה העברית בגבעת רם ביום חמישי, 22 ביוני 1989, בשעה שמונה.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחריםמוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב שוכן ב"בית הפקידוּת" אשר נבנה על ידי הברון רוטשילד. הבית נבנה בתקופת העלייה הרביעית, בשנת 1924, על ידי משה ורחל מינץ בקצה הרחוב הראשי של גדרה, רחוב הביל"ויים. 1986 שוחזר המבנה והיה למוזיאון המושבה. המוזאון כולל אוספי כלי עבודה ודמויות בעלי מקצוע מראשית ימיה של המושבה: הרופא, מסעד רופא השיניים, הנגר, הסנדלר ועוד. האוסף כולל כלי עבודה חקלאיים (בחצר יש אוסף נוסף של כלים כאלה). בחדר המרכזי יש אוסף של כלי בית לבשול, לאפיה, ללינה ושימושים נוספים.
היהודיה מטולדו הוא רומן היסטורי מאת הסופר והמחזאי היהודי ליון פויכטוונגר, פורסם לראשונה בשנת 1955. הספר תורגם לעברית לראשונה בשלהי שנות החמישים, תחת השם "בלדה ספרדית"; תורגם למהדורה נוספת בשנת 2004, בשם: "היהודיה מטולדו" על ידי חנה שוורץ אייזלר. הרומן מתאר את גורלם של הסוחר היהודי אבן עזרא ובתו רחל, ואת הקשר הרומנטי שהתפתח בינה לבין אלפונסו השמיני מלך קסטיליה בספרד של המאה ה-12. הרומן מבוסס בחלקו על אירועים היסטוריים: קיומו של קשר רומנטי בין מלך קסטיליה אלפונסו השמיני לבין צעירה יהודיה, שאכן מתועד בתולדות בית המלוכה הספרדי.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון בית שלום עליכם ופריטים מחדר עבודתו נמצאים בבית שלום עליכם, הוקם בתל אביב בשנת 1966. הבית ומהווה מרכז לתרבות היידיש והנהלתו מוציאה לאור כתב העת בשם דווקא, ומקצה מדי שנה מלגות לחוקרים ומלומדים העוסקים ביידיש.
מכתב קייב (באנגלית: The Kievian Letter; באוקראינית Київський лист) הוא מכתב מתחילת המאה ה-10 (לפי דעות אחרות: מן המאה ה-11), אשר נכתב על ידי כוזרים יהודים בקייב. מדובר במכתב בקשה כתוב עברית, אשר נכתב בשם אחד מבני קהילת הכוזרים היהודים בקייב. המכתב הוא חלק מאוסף עצום שהובא לקיימברידג' על ידי שניאור זלמן שכטר מגניזת קהיר. הוא נתגלה בשנת 1962 בידי נורמן גולב (Norman Golb) מאוניברסיטת שיקגו, בעת שעבר על מסמכים מן הגניזה. רוב החוקרים מעריכים כי המכתב נכתב בסביבות שנת 930. אחרים, בהתבססם על טבעו ה"מפציר" של המכתב, מעריכים יש לתארך את המכתב לתקופה מאוחרת יותר, שבה לא כבר היו הכוזרים כוח עיקרי בפוליטיקה של העיר.
ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
|
קישורים מקוונים | |
---|---|
|
היסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
רשימת ערכים מבוקשים | |
---|---|
|
רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)