כביש 749
עבודות הפיתוח בכביש 749 | |
מידע כללי | |
---|---|
ציר | כביש רוחב |
אורך | כ־6.5 קילומטרים (אומדן) |
הקמה | |
תקופת הבנייה | אוקטובר 2023 – הווה (כ־253 ימים) |
חברת בנייה | חיל ההנדסה הקרבית, צה"ל |
מיקום | |
נקודת התחלה | סמוך לחוף עזה |
נקודת סיום | גבול ישראל–רצועת עזה, בקרבת נחל עוז |
קואורדינטות | 31°28′11″N 34°25′54″E / 31.469611111111°N 34.431527777778°E |
כביש 749 (נקרא גם: כביש חוצה עזה או מסדרון נצרים או ציר בארי) הוא כביש ממזרח למערב במסדרון נצרים שברצועת עזה, המבתר את הרצועה ומפריד את צפונה מדרומה ומרכזה. הכביש נסלל על ידי כוחות צה"ל במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, על מנת לאפשר לצה"ל שליטה מיטבית בנעשה ברצועה.
בראייה היסטורית, הכביש נועד לבצע את תפקידו של ציר קרני–נצרים במסדרון נצרים, והוא אף מהווה המשך כמעט מדויק שלו במיקומו ובמשמעותו. הציר נועד לבתר את הרצועה במקום זהה במסגרת תוכנית חמש האצבעות.
בסוף תוואי הכביש במערב נמצא ה"נקז" של בסיס נצרים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות הטבח פתחה ישראל במלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס והשבת החטופים. כחלק מהתמרון הקרקעי ברצועה נסלל הכביש על ידי כוחות ההנדסה הקרבית במטרה לבתר את הרצועה ועל ידי כך לאפשר שליטה מיטבית של צה"ל ברצועה.
הכביש נפרץ תחילה כציר לוגיסטי אוגדתי על ידי פלוגת הצמ״ה של גדוד ההנדסה במילואים 749 (ולכן נקרא על שמו) כחלק מפריצת הכוחות של אוגדה 36 מיער בארי ועד הים. תחילה נפרץ הציר בשני מעברים, אחד למעבר רק״ם והשני למעבר רכבי שטח צה״ליים ועוד ציר לפינוי בלבד. גדוד 749 הקדיש את כביש 749 לרס״ל (במיל׳) שלו ציון שרעבי, לוחם וחובש הגדוד שנהרג בתחילת התמרון הקרקעי.[5]
תוואי ומטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכביש מתחיל בסמוך לקיבוץ בארי המקביל לצפון רצועת עזה, וממשיך מערבה עד לים התיכון, כך שהוא מבתר את הרצועה ומפריד בין העיר עזה וצפון הרצועה, למרכז הרצועה ודרומה. לדברי מג"ד 601, מטרתו היא ”להגן על המרחב, לפשוט לעבר מרחבים שיש בהם אויב, למנוע את המעבר מדרום לצפון ולשלוט עליה באופן מאוד מדויק.”[6]
הכביש החל להיסלל בפברואר 2024, והיו שותפים לסלילתו עשרות רבות של כלים הנדסיים ומשאיות עפר המופעלים בידי כוחות מילואים של חיל ההנדסה הקרבית וגדוד 601 הסדיר. לשם סלילתו נפתחו באזור מפעלי אבן הגורסים את האבנים לשם הכנת מצע עבור כבישת הכביש.[6]
בצילומי לווין משישה במרץ ניתן לראות שצה"ל השלים את סלילת תוואי הכביש.[7]
הכביש מיועד להיות בנוי לנסיעה במהירות של עד 70 קמ"ש, ומיועד גם לרכבים רגילים שאינם האמרים או נגמ"שים.[8]
ב-25 באפריל הושלמה כבישת הכביש באורך 6.8 ק"מ, כך שנסיעה לאורך 8 הקילומטרים של הציר אורכת כ-8 דקות.[9] בסוף מאי 2024 החלה סלילת הכביש.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כאן כדי להישאר: ברוך ידיד עם לוחמי גדוד 601 במבצע הנדסי לסלילת כביש חוצה עזה, סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 05:30)
- "דריסת רגל": פרטים חדשים על תכנית צה"ל לחלוקת הרצועה, באתר מעריב אונליין, 9 במרץ 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ רס"ל (במיל') שלו ציון שרעבי ז"ל, באתר צה"ל
- ^ 1 2 אלחנן מזוז, כאן כדי להישאר: המבצע ההנדסי הגדול של צה"ל לביתור רצועת עזה, באתר עכשיו 14, 17 בפברואר 2024
- ^ Sam Doak, Israel completes construction of road which cuts across Gaza Strip, סקיי ניוז
- ^ פוסט באינסטגרם של גלי צה"ל.
- ^ אלחנן מזוז, לקראת המבצע ברפיח: כוחות מילואים יחליפו את אוגדה 162 ברצועה, באתר עכשיו 14, 25 באפריל 2024
- ^ עמית סגל, באתר Telegram
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה • המחאות בישראל (2024)) |