קרב מוצב כרם שלום
מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | מוצב כרם שלום | |||||||||||||||||
תוצאה | הריגת המחבלים ומניעת השתלטות על המוצב | |||||||||||||||||
|
קרב מוצב כרם שלום נערך בין לוחמי צה"ל ובין מחבלים המשתייכים לזרוע הצבאית של חמאס, שפשטו על מוצב כרם שלום (הסמוך לקיבוץ כרם שלום) במסגרת מתקפת הפתע על ישראל. בתחילת הקרב הגנו על המוצב לוחמי סיירת נח"ל שאיישו אותו, בקרב נהרגו עשרות מחבלים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 06:29 מתחיל ירי כבד של פצמ"רים וקסאמים לאורך כל העורף וגם בגזרת כרם שלום. מספר דקות לאחר מכן פורצים במספר מוקדם לאורך כל הגדר מחבלים, בשעה 6:43 הודיע סגן מפקד סיירת הנח"ל, רס"ן עידו (ישראל) שני, ללוחמיו בקשר שהם במלחמה ופוקד להגן בגזרתם ולהרוג מחבלים, לאחר שהם כבר פרוסים בגזרות שלהם.. סגן מפקד פלוגה סגן יואב לוינסון הגיע בג'יפ דוד ממוגן עם שני לוחמים לגדר ההיקפית של הקיבוץ, נלחם וחסם עשרות מחבלים מלפלוש לתוכו. הג'יפ נפגע מכמה טילי RPG, הנהג נפצע קשה והקשר סמ"ר ירון שי שישב מאחור והשיב אש נהרג לאחר מכן לוינסון והנהג הגיעו למוצב תוך פלישת המחבלים וחברו לשאר הלוחמים בקרב על המוצב.
במוצב כרם שלום שירתו תצפיתניות, ולאבטחת המוצב וסביבתו שהו בו 25 חיילים של סיירת נח"ל. עם תחילת מתקפת הפתע נורו על המוצב פצצות מרגמה רבות, והתצפיתניות זיהו התקרבות מחבלים לגדר ודיווחו על כך ברשת הקשר.[5] במקביל הסתערו על המוצב כ-50 מחבלים שפרצו את גדר המערכת סביב רצועת עזה. אחדים מלוחמי סיירת נח"ל היו בסיור ובעמדות, ואחרים ישנו במיטותיהם, ובהמשך הצטרפו ללחימה.
בקרב שהתפתח ונמשך כשש שעות חיסלו לוחמי סיירת הנח"ל כ-35 מחבלים. טנקיסטיות של גדוד קרקל הגיעו לסייע וחיסלו עוד כעשרה מחבלים. יתר המחבלים נמלטו לרצועת עזה. רכב ה"זאב" של מרפאת הבסיס ספג רקטת RPG ועלה באש. פצועי הסיירת טופלו במיגונית על ידי החובש הגדודי ופרמדיק, עד לחילוצם במסוק "יסעור" על ידי יחידה 669.[5]
מח"ט הנח"ל, אל"מ יהונתן שטיינברג, שהיה בדרכו לחילופי אש שניהלו פקודיו עם מחבלים, נתקל במחבלים סמוך לצומת מגן ונהרג בחילופי אש איתם. בקרב נהרגו 17 לוחמי סיירת הנח"ל ו-4 לוחמי גדוד 50. בין לוחמי סיירת הנח"ל שנהרגו סמ"ר ירון שי, בנו של השר לשעבר יזהר שי וסמ"ר שהם משה בן הרוש, שנפצע ונפטר מאוחר יותר מפצעיו.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יזהר שי על הקרב שבו נהרג בנו ירון שי, באתר רוטר.נט
- יזהר שי: "המחבלים הגיעו עם מפות ותוכניות מדויקות" - קול ברמה, באתר קול ברמה, 24 באוקטובר 2023
- יובל חנינוביץ', תאג"ד, גרסת המציאות: "טייסת מתקשרת, אני שולח לה מיקום בוואטסאפ", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- נגד כל הסיכויים: החיילים שהצילו קיבוץ שלם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 בנובמבר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 יובל חנינוביץ', תאג"ד, גרסת המציאות: "טייסת מתקשרת, אני שולח לה מיקום בוואטסאפ", באתר ynet, 23 באוקטובר 2023
- ^ זמן אמת עונה 7 | פרק 14 - הצצה לאגף הנוחבה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 28 בפברואר 2023
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה • המחאות בישראל (2024)) |