לדלג לתוכן

פרשת בני הערובה בבארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך דורש שיפור והשלמת פרטים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

פרשת בני הערובה בבית פסי כהן שבקיבוץ בארי התרחשה ביום הראשון של מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, במהלך הטבח שהתרחש בקיבוץ. במהלכה ירה טנק של צה"ל שני פגזים על המחבלים ששהו בבית ובו בני ערובה, הפגזים נורו קצת אחרי 19:00 כשהראשון כוון לקרקע בסמוך לבית ושימש כהרתעה והפגז השני לאזור עליית הגג דקות ספורות אחר כך.[1]

האירוע היה חלק ממתקפה של 300 מחבלי חמאס שחדרו לקיבוץ וחוללו טבח נרחב בתושביו, הרגו למעלה ממאה תושבים ולקחו בשבי עשרות, תוך שכוחות הביטחון אינם בשליטה על הנעשה במרחב הקיבוץ לאורך כל היום, וישנה אי בהירות לגבי כמות ומיקום המחבלים בשטח ולגבי המשמעויות של המשך הקרב עם הכניסה אל שעות החשכה. כחלק מן המתקפה רוכזו 15 בני ערובה על ידי כ-40 מחבלי חמאס בביתה של פסי כהן. תכנון המחבלים היה לחטוף את בני הערובה לרצועת עזה. בבית זה התנהל קרב בין לוחמי ימ"מ וצה"ל בפיקודו של תא"ל ברק חירם לבין המחבלים. בסופו של הקרב נהרגו 12 בני ערובה (בן ערובה נוסף נרצח על ידי המחבלים לפני הקרב) וכל המחבלים, למעט אחד שנכנע. שתי בנות ערובה ניצלו.

בתקשורת הישראלית והבינלאומית עלו טענות מפי ניצולים וקרובי משפחה שפגזי הטנק הם שהרגו את בני הערובה, לדברי הדס, הניצולה היחידה ששרדה מבני הערובה בבית, היא חשה שנפגעה מהפגז השני, וגם בן זוגה עדי נפגע בעורק ראשי. לאחר מכן היא שמעה עוד ירייה אחת ולהערכתה הלחימה נמשכה לאחר ירי הפגזים, אבל היא לא שמעה כתוצאה מאיבוד שמיעה עקב הפגזים. לפי תחקיר של רשות העתיקות נותרו שרידי גופות במטבח ובסלון הבית כשהפגז פגע בעליית הגג המופרדת באמצעות תקרת בטון. לפי פרסום של עמית סגל בחדשות 12, תחקיר פנימי של מח"ט בחיל השריון אושש את התחקיר האזרחי של רשות העתיקות, וכך גם נאמר בישיבה של אוגדה 99 בראשות מפקד האוגדה.[2][3][4] ממשפחות בני הערובה שנהרגו בבית נמסר כי לא ראו את התחקיר וגם לא שיתפו אותם בממצאיו. מכלל ההרוגים באירוע הועברו למכון לרפואה משפטית שרידי גופות של שלושה בלבד. מקור רפואי ציין כי יהיה קשה לקבוע את הגורם הישיר למוות עקב פגיעה מירי הפגז ועקב שריפה גדולה שפרצה. מדובר צה"ל נמסר בסוף מאי 2024 כי התחקיר נמצא בעיצומו ובסיומו יפורסמו הממצאים למשפחות השכולות ולציבור.[1] תחקיר הקרב בבארי, שאחד ממוקדיו הוא פרשת בני הערובה בבית פסי כהן צפוי להתפרסם ראשון בתחקירי פעילות הכוחות במהלך הקרבות, שאותם מוביל אלוף (במיל') מיקי אדלשטיין.[5][6][7]

מהלך האירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתלטות המחבלים על בני הערובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2023, ליל שמחת תורה, אירחה פסי כהן,[8] בביתה שבבארי, את אחותה חנה, בעלה יצחק סיטון ובנם טל סיטון שנשארו ללון. למחרת בשעה 06:29 בבוקר החלה מתקפת הפתע של החמאס על יישובים רבים בדרום ישראל ובמרכזה. עם הישמע אזעקות צבע אדום בבוקר 7 באוקטובר נכנסו פסי ואורחיה לממ"ד. בשעה 12:56 פרצו המחבלים לבית. הם רצחו את יצחק סיטון ופצעו את טל סיטון.[9]

המחבלים גררו לביתה של פסי כהן את השכנים מהבתים הסמוכים: אילה ("איילוס") חצרוני והתאומים בני ה-12 ליאל וינאי שגדלים אצלה, חוה בן עמי מהבית ממול, זאב וזהבה הקר, וכן סוהיב אבו עמר, נהג אוטובוס ממזרח ירושלים שהמחבלים חטפו מהמסיבה ברעים כדי שישמש להם מתורגמן. האחרונים שהובלו לבית היו הדס ועדי דגן, ואיתם בני הזוג יסמין פורת וטל כץ, שנמלטו ממסיבת הטבע נובה שליד קיבוץ רעים ומצאו אצלם מקלט. הם הובלו לבית של פסי בסביבות השעה 15:00, אחרי שהמחבלים פוצצו את דלת המקלט בביתם של הזוג הדס.[9]

היו בבית 14 בני ערובה חיים ואיציק סיטון ההרוג. המחבלים הושיבו את בני הערובה סביב שולחן האוכל. בשעה זו עדיין לא הגיעו כוחות משטרה וצה"ל, אך המחבלים חשבו שהם מוקפים כוחות ביטחון. מפקד המחבלים שאל את יסמין פורת, באמצעות המתורגמן החטוף, אם היא מכירה אנשים במשטרה, היא השיבה בחיוב והוא ביקש ממנה להתקשר. הוא הורה לה לומר למשטרה שהם 50 בני ערובה (ולא 14), ושהם נמצאים בחדר האוכל. הוא דיבר עם השוטרים בטלפון ודרש שייתנו להם לקחת את בני הערובה לרצועת עזה מבלי שהצבא יפגע בהם, אחרת הם יוציאו את בני הערובה להורג אחד אחד.[10]

הקרב בין כוח צה"ל וימ"מ למחבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבות השעה ארבע אחר הצהריים הגיע למקום כוח של צה"ל וימ"מ, והתנהל קרב יריות ממושך בינו לבין המחבלים שהשתלטו על הבית.

בזמן קרב הירי שוחח חסן חמדונה, מפקד חוליית המחבלים, בטלפון עם משטרת ישראל. בשיחתו הודיע כי בכוונתו להיכנע, ובמשטרה הודיעו לו שאם ברצונו לעשות זאת, עליו להתפשט ולצאת החוצה עם בת הערובה ששוחחה איתם בתחילת השיחה. כשעשה זאת, הציע לשאר המחבלים שייכנעו גם הם, אולם הם סירבו, ואיימו עליו שאם הוא ייצא החוצה וייכנע הם ייראו זאת כבגידה ויהרגו אותו. הירי פסק, והוא יצא עם בת הערובה יסמין פורת כשהיא צמודה לגופו ומשמשת עבורו כמגן אנושי. פורת סיפרה שכאשר הם יצאו לחצר היא ראתה שם את בן זוגה שוכב כפות ופניו לקרקע ולידו עוד שלושה בני ערובה. היא קראה לו והוא הרים את ראשו. כשהמחבל הגיע עם יסמין לחיילים והשוטרים שעמדו מנגד הוא שחרר אותה. החיילים אזקו את ידיו וכיסו את עיניו. הוא ויסמין פורת נחקרו בשטח וגילו שיש בבית וסביבו 40 מחבלים ו-13 בני ערובה חיים. בסיום החקירה לוחמי הימ"מ הורו לו לכרוז במגפון לחבריו להיכנע. הוא ביצע זאת ואף קרא לשאר המחבלים בשמותיהם הפרטיים.

האש חודשה, המחבלים ירו רקטת RPG, ושני לוחמי ימ"מ ירו שני טילי לאו אל עבר הבית.

לפי התחקיר בניו-יורק טיימס, התפתח ויכוח בין מפקד צוות הימ"מ, שקיווה שמחבלים נוספים ייכנעו, לבין מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם, שביקש לסיים את האירוע עד רדת החשכה.[11] את ההסבר להחלטתו ניתן למצוא בדברי אל"ם אשי, קצין אג"מ של אוגדה 99 שסיפר: "החשש היה שבחסות החושך, המחבלים יצליחו לצאת מהבית ולהרוג אזרחים נוספים".[12]

קרב ירי זה נמשך עד שבסופו של דבר חירם פקד על הטנק, ולגרסתו הורה: "תפרוץ פנימה, גם במחיר של נפגעים אזרחים". הטנק[4] ירה פגז אל עבר גג הבית (בנוסף לפגז נוסף שנורה בסמוך לקרקעית הבית). הדס דגן, בת הערובה היחידה ששרדה את המתקפה (מלבד יסמין פורת ששוחררה לפני כן), העידה שההפגזה הביאה למותם של המחבלים ושל כל בני הערובה כולל בעלה.[13] מאידך, תחקיר חיל השריון והתחקיר האזרחי של רשות העתיקות הגיעו למסקנה שבני הערובה נהרגו מירי נשק קל עם כדורי 7.62 ולא מירי פגז הטנק אל עבר גג הבית.[2]

לפני התחקירים האמורים, בתגובה לשאלות התקשורת לגבי האירוע, דובר צה"ל מסר כי "האירוע יתוחקר באופן מעמיק ומפורט, כמו כל אירועי 7 באוקטובר, ברגע שעצימות המלחמה תאפשר זאת".[14][15]

כחודש וחצי לאחר ההפגזה זוהו שרידי גופתה של בת הערובה ליאל חצרוני, שהוגדרה כילדה הנעדרת האחרונה. היא שהתה בבית המופגז לצד אחיה התאום ואחות סבתם, שנהרגו גם הם.

סיקור תקשורתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שיחת הטלפון של בת הערובה יסמין פורת למשטרה, היא הוכרחה על ידי המחבלים לומר שבמקום מוחזקים 50 בני ערובה ושמדובר בחדר האוכל של הקיבוץ, דבר שגרם לדיווחים מוטעים במהלך האירוע.[16]

האירוע סוקר באופן נרחב במהלך חודש דצמבר 2023 בתוכנית זמן אמת בערוץ "כאן 11", בתוכנית "אולפן שישי" של ערוץ N12 ובתחקיר של ניו יורק טיימס וכן במספר כתבות ופרסומים במחצית הראשונה של 2024.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד הילו גלזר, נועז, נצי, יצירתי — והאיש שהורה להפגיז בית עם 13 בני ערובה. מי אתה ברק חירם?, באתר הארץ, 30 במאי 2024
  2. ^ 1 2 עמית סגל, ‏תחקיר הבית של פסי: מסקנות חיל השריון - פגז הטנק לא גרם למות בני הערובה, באתר ‏מאקו‏, 2 באפריל 2024
  3. ^ ירי הטנק בבארי, סיבוב נוסף, ‏2024-04-09
  4. ^ 1 2 תחקיר אירוע ירי הטנק בבארי: החטופים נורו ונרצחו על ידי המחבלים מטווח קצר, באתר JDN
  5. ^ מערכת את"צ, דף קרבי מספר 5 - תחקירי "חרבות ברזל", באתר www.idf.il, ‏2024-03-07
  6. ^ אמיר בוחבוט‏, כל פרקי המחדל: כך יחשוף צה"ל את תחקיר 7 באוקטובר, שלב אחר שלב, באתר וואלה‏, 5 ביוני 2024
  7. ^ אבי אשכנזי, ‏הקרב על בארי "והקונספציה": צה"ל יחשוף את התחקירים על השבעה באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 5 ביוני 2024
  8. ^ פסי כהן, באתר של קיבוץ בארי
  9. ^ 1 2 לי נעים, ‏"הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2023
  10. ^ הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, כאן 1
  11. ^ Patrick Kingsley, Aaron Boxerman, Natan Odenheimer, Ronen Bergman, Marco Hernandez, What Happened in the Hamas Attack on Be’eri, Israel, The New York Times, ‏23 בדצמבר 2023
  12. ^ נוב ראובני, בלעדי: הקצין הבכיר שלחם לצד תא"ל חירם בבארי שופך אור על פרשת בני הערובה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 במרץ 2024
  13. ^ לי נעים, ‏"הילדים קראו 'הצילו', אני לא אשכח את זה בחיים": הניצולה מאירוע בני הערובה מדברת, באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2023;
    אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, מפקד אוגדה 99 על הלחימה בבארי: הוריתי למפקד הטנק לפרוץ גם אם ייפגעו אזרחים, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2023
  14. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, צה"ל יתחקר את הרג 13 בני הערובה בבית שהופגז בבארי בהוראת תא"ל ברק חירם, באתר הארץ, 6 בפברואר 2024
  15. ^ איתי בלומנטל מיכל רשף, בצה"ל יחקרו את ירי הפגזים למבנה בו הוחזקו בני ערובה בארי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 במאי 2024
  16. ^ בני הערובה בבארי - הסיפור האמיתי, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2023