קרב ארז
מערכה: מתקפת הפתע | ||||||||||||||||||
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
תאריכים | 7 באוקטובר 2023 (כמה שעות) | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | קיבוץ ארז, מחוז דרום, ישראל | |||||||||||||||||
תוצאה | הצלת הקיבוץ מטבח, כיבוש זמני של המוצב על ידי חמאס | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב ארז התרחש ב-7 באוקטובר 2023, במסגרת מתקפת הפתע על ישראל, בסביבת קיבוץ ארז ובמהלכו חדרו אל מוצב מעבר ארז עשרות מחבלים של ארגון הטרור חמאס.
במהלך הקרב הצליחו מחבלים להשתלט זמנית על המוצב, להרוג כמה מהחיילים שבו ולחטוף אחרים. אל קיבוץ ארז לא הצליחו להיכנס, לאחר שכיתת הכוננות של הקיבוץ מנעה זאת מהם. במהלך הקרב נהרג אחד מחברי כיתת הכוננות.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
מהלך הקרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיבוץ ארז[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסביבות 6:30 בבוקר חדרו לישראל כ-3,000 מחבלים פלסטינים מארגון הטרור חמאס בחלקם אזרחי רצועת עזה, ובין 20 ל-30 מהם החלו להתקרב לשער קיבוץ ארז שנמצא סמוך למעבר ארז – מעבר הגבול הצפוני של רצועת עזה, המהווה מעבר בין רצועת עזה לישראל.
חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ שמעו קולות ירי וזיהו את המחבלים נוסעים על כביש 4 בדרכם לשער הקיבוץ. חברי כיתת הכוננות התאספו ליד האנדרטה לזכרם של לוחמי הפלמ"ח שנמצאת בנקודה גבוהה בקיבוץ, ומשם יצאו למתקפת מנע ממרחק של בין 150 ל-200 מטרים מחוליית המחבלים שהגיעה בשני טנדרים עמוסים במחבלים.[5] במהלך הקרב, הרבש"ץ הרים רחפן לאוויר וראה שתקפו אותם בעוד כיוון, וגם משם הם מנעו חדירה ליישוב.[6] בהמשך חברו אליהם גם חברי כיתת הכוננות של קיבוץ אור הנר.[5][6]
במהלך חילופי האש השתמשו המחבלים בירי מרובי סער, ברימונים וב-RPG. הקרב נמשך כשעתיים, ובמהלכו נהרג אחד מחברי כיתת הכוננות, אמיר נעים.[5]
מוצב מעבר ארז[עריכת קוד מקור | עריכה]
במקביל לניסיון החדירה לקיבוץ ארז הצליחו מחבלים לחדור למוצב מעבר ארז, הרגו חיילים ששהו שם וחטפו אחרים לרצועת עזה.[7] לאחר שעות רבות של לחימה במחבלים צה"ל כבש מחדש את המוצב והרג את המחבלים.
ב-15 בדצמבר גופתיהם של טוראי ניק בייזר ורב"ט רון שרמן חיילי מנהלת תיאום וקישור עזה אשר נחטפו בעודם חיים ממעבר ארז ביום מתקפת הפתע, חולצו על ידי כוח צה"ל משטח רצועת עזה לשטח מדינת ישראל בפעילות של לוחמים מיחידת יהל״ם ומחטיבה 551 ומיחידה 504 באגף המודיעין, בפיקוד אוגדה 162.[8][9][10]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ 1 2 3 מתן צורי, כיתת הכוננות של קיבוץ ארז הצילה אותו מטבח: "נלחמנו כמו אריות, חבר מת בידיי", באתר ynet, 10 באוקטובר 2023
- ^ 1 2 רותם שטרקמן, אילן בירן, האחראי על ליווי קיבוץ ארז: "זו רעידת אדמה והיא לא תמה. ימים ארוכים ומסובכים לפנינו", באתר TheMarker, 22 באוקטובר 2023
- ^ חרבות ברזל: תיעוד של חמאס: כך פרצנו את הגדר וחדרנו לישראל מהאוויר ומהיבשה, באתר בחזית, 8 באוקטובר 2023
- ^ שי לוי, הותר לפרסום: צה"ל חילץ את גופותיהם של שני חטופים נוספים, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2023
- ^ יעל צ'כנובר, אילנה קוריאל, רון שרמן וניק בייזר, שנחטפו בחיים לרצועת עזה, נהרגו, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
- ^ התיעוד שמוכיח - רון שרמן וניק בייזר נרצחו בשבי, באתר מעריב אונליין, 15 בדצמבר 2023
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה • המחאות בישראל (2024)) |