התבצרות מפגינים בקמפוס באוניברסיטת קולומביה (2024)

התבצרות מפגינים בקמפוס באוניברסיטת קולומביה
תאריכי המאבק 17 באפריל 2024 – הווה (32 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום אוניברסיטת קולומביה עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°48′27″N 73°57′43″W / 40.80750°N 73.96194°W / 40.80750; -73.96194
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

התבצרות המפגינים בקמפוס באוניברסיטת קולומביה התרחשה במהלך המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית על ידי סטודנטים פרו-פלסטינים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק באפריל 2024, בהקשר של המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 באוקטובר 2023, האוניברסיטה סגרה את הקמפוס שלה לאחר שהפגנות מתנגדות התנגשו. בנובמבר 2023, ההנהלה השעתה את סטודנטים למען צדק בפלסטין ואת הקול היהודי לשלום לאחר שהם ערכו יציאה בלתי מורשית של סטודנטים, מה שעודד סכסוכים בין הסגל להנהלה; האוניברסיטה טענה שאדם אחד באירוע צעק כינויים אנטישמיות. באותו חודש, סטודנטים יצאו מהכיתה שלימדה הילרי קלינטון כמחאה על "שיימינג" שביצעה לטענתם האוניברסיטה למפגינים פרו-פלסטינים[1].

ההתבצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפגנות החלו ב-17 באפריל 2024, כאשר סטודנטים פרו-פלסטינים הקימו מאהל של כ-50 אוהלים בקמפוס האוניברסיטה וקראו לו מאהל הסולידריות של עזה[2] ודרשו מהאוניברסיטה לבטל את השקעותיה בגופים הקשורים לישראל. המאהל פורק בכוח למחרת כאשר נשיא האוניברסיטה מינוש שפיק אישר למשטרת ניו יורק להיכנס לקמפוס ולבצע מעצרים המוניים[3]. למחרת נבנה מאהל חדש. לאחר מכן, הנהלת האוניברסיטה נכנסה למשא ומתן עם המפגינים[4], אך הוא נכשל ב-29 באפריל והביא להשעיית הסטודנטים המפגינים[5]

למחרת, מפגינים פרצו והשתלטו על היכל המילטון[6] שהיה אחד ממוקדי המחאה באוניברסיטה ב-1968, והובילו לפשיטה שנייה של המשטרה[7], למעצרם של יותר מ-100 מפגינים ולפירוק המאהל[8]. המעצרים סימנו את הפעם הראשונה שקולומביה אפשרה למשטרה לדכא הפגנות בקמפוס מאז ההפגנות ב-1968 נגד מלחמת וייטנאם.

כתוצאה מהמחאות, אוניברסיטת קולומביה עברה ללמידה מעורבת למשך שארית הסמסטר[9][10]. ההפגנות עודדו פעולות דומות באוניברסיטאות אחרות[11] במהלך ההפגנות התרחשו מספר תקריות שתוארו כאנטישמיות. המארגנים אמרו שהם מעשה ידיהם של תועמלנים חיצוניים ולא סטודנטים[12]. מפגינים יהודים פרו-פלסטינים אמרו שהמחאות לא היו אנטישמיות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ניסן צור, בגלל "שיימינג לפרו-פלסטינים": סטודנטים יצאו מהרצאה של הילארי קלינטון, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2023
  2. ^ Emily Janakiram, מאהל הסולידריות בעזה מתארגן מחדש לאחר מעצר של 108 סטודנטים בקולומביה, באתר ZNetwork, ‏20 באפריל 2024
  3. ^ יונה לייבזון, ‏רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה, באתר ‏מאקו‏, 1 במאי 2024
    שלו שינברג, השוטרים פרצו לקמפוס ועצרו עשרות מפגינים שהתבצרו במקום - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 1 במאי 2024
  4. ^ נשיאת אוניברסיטת קולומביה בהצעת פשרה: "תפנו את מאהל המחאה, נשקיע בעזה", באתר ynet, 29 באפריל 2024
  5. ^ איתמר מרגלית, הנהלת "קולומביה" למפגינים: פנו את האוהלים או שתושעו, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 באפריל 2024
  6. ^ ציפורה סימן טוב, כאוס בקמפוס: פורעים מתבצרים בתוך בניין מרכזי באונ' קולומביה, באתר עכשיו 14, 30 באפריל 2024
  7. ^ אתר למנויים בלבד AFP, ‏המשטרה כבשה מחדש את קמפוס אונ' קולומביה: עשרות סטודנטים נעצרו, בעיתון מקור ראשון, 1 במאי 2024
  8. ^ המחאות בארה"ב: יותר מ-100 נעצרו; אונ' קולומביה: "הקמפוס פונה ממפגינים", באתר ynet, 1 במאי 2024
  9. ^ Matt Egan, Chris Boyette, Shimon Prokupecz, Columbia University main campus classes will be hybrid until semester ends; NYU students, faculty arrested during protests, CNN, ‏22 באפריל 2024
  10. ^ גלי וינרב, ‏"אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״, באתר גלובס, 23 באפריל 2024
  11. ^ כלכליסט ו-ynet, אוניברסיטת קולומביה תישאר סגורה; ראש עיריית ניו יורק: "300 עצורים בקמפוסים בעיר", באתר כלכליסט, 1 במאי 2024
  12. ^ Prem Thakker, Columbia Law School Faculty Condemn Administration for Mass Arrests and Suspensions, The Intercept, ‏22 באפריל 2024שמאל=כן