קונדנסט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
'''קונדנסט''' ('''Condensate''') הוא תוצר לוואי רעיל בנפח נמוך המתקבל בעת זיקוק של גז{{הערה|שם=LTR-Atilhan|{{cite journal|title=Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures|last=Atilhan|first=Mert|last2=Aparicio|first2=Santiago|date=March 2015|journal=The Journal of Chemical Thermodynamics|publisher=Elsevier BV|doi=10.1016/j.jct.2014.10.018|volume=82|pages=134–142|issn=0021-9614|last3=Ejaz|first3=Saquib|last4=Zhou|first4=Jingjun|last5=Al-Marri|first5=Mohammed|last6=Holste|first6=James J.|last7=Hall|first7=Kenneth R.}}}} או נפט{{הערה|שם=LTR-Moustafa2013|{{cite journal|title=Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils|last=Moustafa|first=Nagy Emam|last2=Andersson|first2=Jan T.|date=2013-06-26|journal=Polycyclic Aromatic Compounds|publisher=Informa UK Limited|issue=4|doi=10.1080/10406638.2013.791996|volume=33|pages=396–417|issn=1040-6638}}}}. הקונדנסט מורכב מפחמימנים ((Hydrocarbons להם משקל גבוה ביחס לחומר המקור והם מופרדים בתהליך של עיבוי{{הערה|שם=LTR-Atilhan}}. השימושים המקובלים לקונדנסט המופק מנפט או גז הם דילול של נפט כבד או כחמר גלם להפקת דלקים בעלי נקודת הצתה נמוכה ובעיקר בנזין לרכבים ודלק למטוסים{{הערה|שם=LTR-Kazerooni2016|{{cite journal|title=Toward an intelligent approach for H2S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant|last=Kazerooni|first=Nooshin Moradi|last2=Adib|first2=Hooman|date=January 2016|journal=Journal of Natural Gas Science and Engineering|publisher=Elsevier BV|doi=10.1016/j.jngse.2015.12.006|volume=28|pages=365–371|issn=1875-5100|last3=Sabet|first3=Askar|last4=Adhami|first4=Mohammad Amin|last5=Adib|first5=Marjan}}}}. ישנה טעות נפוצה להתייחס לקונדנסט כאל סוג של נפט גולמי, דוגמת נפט מסוג ברנט המופק בים הצפוני,{{הערה|שם=LTR-Yu2008|{{cite journal | last=Yu | first=Lean | last2=Wang | first2=Shouyang | last3=Lai | first3=Kin Keung | title=Forecasting crude oil price with an EMD-based neural network ensemble learning paradigm | journal=Energy Economics | publisher=Elsevier BV | volume=30 | issue=5 | year=2008 | issn=0140-9883 | doi=10.1016/j.eneco.2008.05.003 | pages=2623–2635}}}} כאשר התייחסות הנכונה היא כאל תוצר זיקוק ברמת עיבוד חלקית{{הערה|שם=LTR-Malhotra|{{cite book|title=Fossil Energy: Selected Entries from the Encyclopedia of Sustainability Science and Technology|publisher=Springer New York Imprint Springer|year=2013|isbn=978-1-4614-5721-3 |editor-last=Malhotra|editor-first=Ripudaman|publication-place=New York, NY}}}}. |
|||
הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ו[[נדיפות|נדיפים]].{{מקור}} הוא נחשב כזיהום גדול בהרבה בהשוואה לנפט גולמי רגיל{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=דו"ח מסכם בנושא סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוי, אחסון ושימוש בקונדנסט – תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי|כתובת=http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/energy/naturalgas/documents/condensate-2016-report.pdf|אתר=[[המשרד להגנת הסביבה]]}}}} ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט שמקורו בקידוחי [[תמר (שדה גז)|תמר]] ו[[לוויתן (שדה גז)|לוויתן]], במסגרת [[בית זיקוק|בתי הזיקוק]] הקיימים{{הערה|{{mynet|טלי ליבמן|המועצות האזוריות מתנגדות להקמת מיכל לאחסון קונדנסט באתר חגית|4894518|19 בדצמבר 2016|}}.}}. נטען בידי פעילי סביבה כי תוכננה הפקת קונדנסט בכמות משמעותית בהרבה מזו שפורסמה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://nitzanmatan.com/2016/11/21/הקונדנסט-איום-קיומי-או-תוצר-לוואי-זניח/|הכותב=ניצן מתן|כותרת=קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?|אתר=הבלוג של ניצן מתן|תאריך=2016 בנובמבר 21|תאריך_וידוא=2017-03-17}}}} וכי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, במקום הקידוח כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* |
* {{קישור כללי|כתובת=http://sviva.gov.il/subjectsEnv/Energy/NaturalGas/Pages/Condensate.aspx|כותרת=קונדנסט|אתר=באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]}} |
||
* {{גלובס|הלל קורן|הפתעה בקידוח "כריש": 13 מיליון חביות קונדנסט|1000861694|14 ביולי 2013}} |
* {{גלובס|הלל קורן|הפתעה בקידוח "כריש": 13 מיליון חביות קונדנסט|1000861694|14 ביולי 2013}} |
||
* {{TheMarker|ערן אזרן|התוצאות ב"כריש": בנוסף לגז - קונדנסט בשווי 4-3.5 מיליארד ש'|markets/1.2070915|14 ביולי 2013}} |
* {{TheMarker|ערן אזרן|התוצאות ב"כריש": בנוסף לגז - קונדנסט בשווי 4-3.5 מיליארד ש'|markets/1.2070915|14 ביולי 2013}} |
||
גרסה מ־11:45, 9 ביולי 2017
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
קונדנסט (Condensate) הוא תוצר לוואי רעיל בנפח נמוך המתקבל בעת זיקוק של גז[1] או נפט[2]. הקונדנסט מורכב מפחמימנים ((Hydrocarbons להם משקל גבוה ביחס לחומר המקור והם מופרדים בתהליך של עיבוי[1]. השימושים המקובלים לקונדנסט המופק מנפט או גז הם דילול של נפט כבד או כחמר גלם להפקת דלקים בעלי נקודת הצתה נמוכה ובעיקר בנזין לרכבים ודלק למטוסים[3]. ישנה טעות נפוצה להתייחס לקונדנסט כאל סוג של נפט גולמי, דוגמת נפט מסוג ברנט המופק בים הצפוני,[4] כאשר התייחסות הנכונה היא כאל תוצר זיקוק ברמת עיבוד חלקית[5].
הקונדנסט מכיל חומרים מסרטנים, הוא נפיץ ומכיל ריכוזים גבוהים של מרכיבים מזהמים ונדיפים.[דרוש מקור] הוא נחשב כזיהום גדול בהרבה בהשוואה לנפט גולמי רגיל[6] ומזהם את מי התהום. בשל מאפיינים אלו קמה בישראל התנגדות להקמת מתקני עיבוד לקונדנסט שמקורו בקידוחי תמר ולוויתן, במסגרת בתי הזיקוק הקיימים[7]. נטען בידי פעילי סביבה כי תוכננה הפקת קונדנסט בכמות משמעותית בהרבה מזו שפורסמה[8] וכי הפקת קונדנסט אמורה להתבצע בעומק הים, במקום הקידוח כפי שנהוג כיום במדינות מפותחות.
קישורים חיצוניים
- קונדנסט, באתר המשרד להגנת הסביבה
- הלל קורן, הפתעה בקידוח "כריש": 13 מיליון חביות קונדנסט, באתר גלובס, 14 ביולי 2013
ערן אזרן, התוצאות ב"כריש": בנוסף לגז - קונדנסט בשווי 4-3.5 מיליארד ש', באתר TheMarker, 14 ביולי 2013- ערן אזרן, דלק: 1.6 מיליון חביות קונדנסט ב"תנין"; נערכים לנטישת הפיניקלס, באתר TheMarker, 4 באוגוסט 2013
הערות שוליים
- ^ 1 2 Atilhan, Mert; Aparicio, Santiago; Ejaz, Saquib; Zhou, Jingjun; Al-Marri, Mohammed; Holste, James J.; Hall, Kenneth R. (במרץ 2015). "Thermodynamic characterization of deepwater natural gas mixtures with heavy hydrocarbon content at high pressures". The Journal of Chemical Thermodynamics. Elsevier BV. 82: 134–142. doi:10.1016/j.jct.2014.10.018. ISSN 0021-9614.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Moustafa, Nagy Emam; Andersson, Jan T. (2013-06-26). "Analysis of Polycyclic Aromatic Hydrocarbons in Egyptian Petroleum Condensate Oils". Polycyclic Aromatic Compounds. Informa UK Limited. 33 (4): 396–417. doi:10.1080/10406638.2013.791996. ISSN 1040-6638.
- ^ Kazerooni, Nooshin Moradi; Adib, Hooman; Sabet, Askar; Adhami, Mohammad Amin; Adib, Marjan (בינואר 2016). "Toward an intelligent approach for H2S content and vapor pressure of sour condensate of south pars natural gas processing plant". Journal of Natural Gas Science and Engineering. Elsevier BV. 28: 365–371. doi:10.1016/j.jngse.2015.12.006. ISSN 1875-5100.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Yu, Lean; Wang, Shouyang; Lai, Kin Keung (2008). "Forecasting crude oil price with an EMD-based neural network ensemble learning paradigm". Energy Economics. Elsevier BV. 30 (5): 2623–2635. doi:10.1016/j.eneco.2008.05.003. ISSN 0140-9883.
- ^ Malhotra, Ripudaman, ed. (2013). Fossil Energy: Selected Entries from the Encyclopedia of Sustainability Science and Technology. New York, NY: Springer New York Imprint Springer. ISBN 978-1-4614-5721-3.
- ^ דו"ח מסכם בנושא סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוי, אחסון ושימוש בקונדנסט – תוצר לוואי נוזלי של הפקת גז טבעי, באתר המשרד להגנת הסביבה
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Mynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית טלי ליבמן, המועצות האזוריות מתנגדות להקמת מיכל לאחסון קונדנסט באתר חגית, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 19 בדצמבר 2016. - ^ ניצן מתן, קונדנסט איום קיומי או תוצר לוואי זניח?, באתר הבלוג של ניצן מתן, 2016 בנובמבר 21
