|
טביעת הצוללת דקר בינואר 1968 בדרכה מבריטניה לישראל על 69 אנשי צוותה הייתה אסון לאומי בישראל. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל המקומית נותרה הטביעה בגדר תעלומה.
הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי כצוללת הוד מלכותה טוטם. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת, והיא קיבלה את מספר חיל הים צ-77, שופצה במספנות פורטסמות', אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב-24 בינואר 1968 בשעה 06:00 בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים, והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אוניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והוכרזה כאבודה.
כשנה לאחר טביעתה התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת דקר בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומיקומו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר. בתום המלחמה הקרה, ניאותה ארצות הברית להעמיד את יכולות החיפוש והאיתור במים עמוקים שפותחו על ידי צי ארצות הברית, לטובת המאמצים לאיתור הצוללת. החיפושים חזרו והתמקדו בקטע הנתיב שבו אבד הקשר עמה. ב-28 במאי 1999, למעלה מ-31 שנים לאחר היעלמותה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי מערך החיפוש במים עמוקים של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בקרקעית הים בעומק 3 ק"מ, על נתיב השיט המתוכנן לחיפה, במרחק של 485 ק"מ מיעדה.
|
לאופולד בלום הוא גיבור ספרו של ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". בלום, המקביל באופן פרודי לדמותו של הגיבור המיתולוגי אודיסאוס, נמנה עם הדמויות הבדיוניות המוכרות והחשובות בספרות המודרנית.
בלום הוא תושב דבלין, אירלנד, בן 38, נשוי ואב לבת. מוצאו היהודי של בלום מציב אותו בקונפליקט מתמשך בין לאומיותו האירית לבין זהותו היהודית. "יוליסס" מתמקד בעלילותיו של בלום על פני יום אחד, 16 ביוני 1904, במהלכו משוטט בלום ברחבי דבלין. דמותו של בלום נחשפת לעיני הקורא באמצעות טכניקת זרם התודעה, שבה מבטא בלום באמצעות מחשבותיו את תחושותיו, לבטיו ומאוויו.
מאז 1954 מצוין 16 ביוני כיום חג על ידי מעריצי ג'ויס, וקרוי על שמו של בלום "בלומסדיי" ("יומו של בלום").
|
