ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.
מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.
הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.
כרגע ישנם 724 ערכים מומלצים מתוך 351,427 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 485 ערכים (0.21%) הוא ערך מומלץ.
ניתן לחלק את הלחימה בזירת חצי האי האפניני לשני שלבים עיקריים:
בשלב הראשון (216–218 לפנה"ס) הייתה היוזמה האסטרטגית בידיו של חניבעל. שלב זה, שהחל עם פלישתו של חניבעל לחצי האי האפניני, התאפיין בשורת ניצחונות בקרבות גדולים מול צבאות רומיים, ניצחונות ששיאם היה בקרב קאנאי, ובמעבר חלק מבעלות בריתה של רומא בחצי האי לצידו של חניבעל.
בשלב השני של המלחמה (203–215 לפנה"ס) עברה היוזמה בהדרגה לידי הצד הרומאי, שהצליח להשתלט מחדש על רוב שטח חצי האי האפניני ולדחוק את צבאו של חניבעל לאזור מצומצם בחלקו הדרומי. שלב זה נפתח עם ההתאוששות של רומא מהתבוסה בקרב קאנאי; הוא מתאפיין בהיעדר קרבות גדולים בין הצדדים היריבים, ובאימוץ אסטרטגיה של התשה על ידי ההנהגה הרומאית. שלב זה הסתיים באילוץ הצבא הקרתגי לפנות את מאחזו בחצי האי האפניני בעקבות נחיתת צבאו של סקיפיו אפריקנוס בצפון אפריקה. למרות כישלון ניסיונו של חניבעל להכניע את רומא באמצעות פלישת צבאו לחצי האי האפניני, הוא הצליח להעביר את המלחמה לשטח האויב, ולרתק את הכוחות העיקריים של הצבא הרומאי ללחימה נגדו במשך 15 שנה.
סימולאקרה הוא מושג מתחום הפילוסופיה, הנגזר מהמילה הלטיניתsimulacrum שפירושה "דיוקן", "דמות" וגם "מחזה תעתועים" ו"העמדת פנים". מושג זה מהווה חלק מהותי בשיח הפוסטמודרני ומשמש כאמצעי ביטוי ביקורתי לתיאור המציאות, ככזו שהופר היחס בינה לבין ייצוגיה. אחת הדוגמאות הבולטות לכך, היא ריבוי דגמי ערים ומבנים המוצגים לקהל באתרים שונים ברחבי העולם. אלה נוצרו, לפי הפילוסוף הצרפתיז'אן בודריאר, כתולדה מצורך בלתי נשלט לייצר חיקויים שישמשו כתענוגות להמונים.
כבר בעת העתיקה הייתה התייחסות למציאות כלסימולאקרה. על פי תורת האידאות של אפלטון, האידאות כוללות בתוכן את המהות, ואילו העצמים עצמם נחותים בשל היותם העתק של האידאות, ולפיכך, האמת הפנימית שלהם פחותה.
המושג תועד לראשונה בשפה האנגלית בסוף המאה ה-16, ותכליתו, בראשית דרכו, הייתה לתאר ייצוגים אמנותיים, כגון פסלים וציורים, באופן נאמן למציאות. בסוף המאה ה-19, קיבל המושג משמעות נוספת המצביעה על נחיתות: חיקוי הלוקה בחסרון איכויותיו של המקור. הפילוסוףפרדריק ג'יימסון הצביע על הפוטוריאליזם כדוגמה לסימולאקרה אמנותית, המחקה צילום, שהוא כבר כשלעצמו חיקוי של המציאות.
בודריאר הרחיב את המושג סימולאקרה. הוא חילק אותו לארבע דרגות והתייחס באמצעותן לתרבות הצריכה האמריקאית, המושתתת לטענתו, על צריכת דימויים חסרי מקור. על אף שבודריאר הנחיל את המושג בהקשר חברתי, נעשה בו שימוש נרחב בפרשנות האמנות הפוסטמודרנית.