סוכרת מסוג 2 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:51, 22 בדצמבר 2018

סוכרת מסוג 2 (בלטינית: Diabetes mellitus type 2) או כפי שנקראה בעבר: ״סוכרת של המבוגר״ או סוכרת שאיננה תלויה באינסולין (באנגלית: NIDDM- Non Insulin Dependent Diabetes Mellitus), היא הצורה השכיחה ביותר של המחלה ומהווה כ-90% ממקרי הסוכרת. סוכרת מסוג 2 היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של סוכר בדם, מחסור יחסי של אינסולין בגוף, ומצב בשם תנגודת אינסולין, המתבטא ברגישות פחותה של התאים לאינסולין בצד ייצור עודף שלו. שיעור ההיארעות של סוכרת מסוג 2 הולך ועולה באופן קבוע בשני העשורים האחרונים. לפי דיווחי ארגון הבריאות העולמי, אומדן חולי הסוכרת בשנת 2000 היה 170 מיליון, והוא צפוי להגיע ל-300 מיליון בשנת 2025.^[1] שיעור ההיארעות הגבוה ביותר צפוי בארצות המתפתחות באפריקה, באסיה ובדרום אמריקה^[2].

רקע

... ..

אפידמיולוגיה

מספר החולים המאובחנים עם סוכרת בישראל נאמד בכ-400 אלף^[3]. נתונים מתוך דו"ח רשם הסוכרת^[4] מראים כי הימצאות הסוכרת בישראל הינה 6.2% בשנת 2012, ו-6.3% בשנת 2013. המצאות הסוכרת עולה עם הגיל. עד גיל 34 שיעורי סוכרת נמוכים מ-1%. החל מגיל 35 השיעורים בגברים גבוהים מהשיעורים בנשים. בשני המינים השיעורים עולים בהדרגה עד גיל 84 ואז יורדים.

סוכרת בקבוצות אתניות בישראל

האוכלוסייה הערבית

ערבים, בעיקר מוסלמים, הינם הקבוצה האתנית הגדולה בישראל, ומהווים כ-20% מכלל אוכלוסיית ישראל^[5]. הרוב הגדול של הערבים בישראל מתגוררים בכפרים ובערים, אשר קרובים לישובים יהודיים ומושפעים מתרבות תזונה מערבית, ומיעוטם גרים בישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה יהודית וערבית יחדיו^[6]. האוכלוסייה הערבית היא חברה חקלאית המשמרת אורח-חיים מסורתי, אם כי נמצאת בתהליכי עיור מואץ. בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, האוכלוסייה הערבית מצויה במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, והינה בעלת מודעות בריאותית נמוכה יותר^[7]. תהליך העיור המואץ בחברה הערבית לווה בשינויים באורח החיים, ביניהם ירידה ברמת הפעילות הגופנית המבוצעת, וכן בהרגלי התזונה, אשר הובילו להמרה של מזון מסורתי עשיר בפחמימות מורכבות במזונות חדשים עשירים בפחמימות פשוטות^[6]. שינויים אלו מסבירים את השיעורים הגבוהים של השמנה באוכלוסייה הערבית.

על פי סקר בריאות לאומי, שהינו סקר טלפוני אשר נערך על ידי מרכז הלאומי לבקרת מחלות בין השנים 2015-2013 INHIS-3^[8] במדגם של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שיעורי הימצאות הסוכרת בקרב היהודים נמוכים מאשר בקרב הערבים, הן בגברים והן בנשים. בגברים יהודים שיעורי הסוכרת הם 8.5%, ובקרב הנשים היהודיות 6.8%. בקרב הערבים שיעורי הסוכרת הם 14% ו-14.5% בקרב גברים ונשים בהתאמה. שיעורי הסוכרת בישראל עולים עם הגיל בכל מוצא אתני ובכל מגדר. בקרב היהודים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים מאשר בנשים בכל קבוצות הגיל, ואילו בקרב ערבים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים עד גיל 55, ומעל גיל 55 השיעורים גבוהים יותר בנשים. יש לציין כי אחוז הנענים לשאלון הטלפוני היה נמוך יחסית.

במחקר עוקבה, אשר נערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון בין השנים 2011-2007 שכלל 17,044 ערבים ו-16,012 יהודים גברים ונשים, נמצא כי שיעור ההימצאות המתוקנן לגיל של סוכרת בקרב הערבים היה גבוה בהשוואה ליהודים, 18.4% ו-10.3% בהתאמה. הבדלים אלו התמידו בכל קבוצת הגיל ובשני המגדרים. בקרב היהודים לא נמצא הבדל בשיעורי ההימצאות בין הגברים והנשים, אולם בקרב הנשים הערביות נמצאו שיעורים גבוהים מאלו של הגברים הערביים (20% לעומת 16.7% בהתאמה)^[6].

עולים חדשים מאתיופיה וברית המועצות לשעבר

ישראל קלטה אוכלוסיות מהגרים רבות במהלך המאה שעברה, האחרונות מבניהן הן עליה מאגן אתיופיה ומברית המועצות לשעבר. עדויות מצטברות על כך, שבעולים שאינם ממדינות אירופה, ישנה עליה תלולה בשיעור הימצאות של סוכרת – משיעורים נמוכים לשיעורים גבוהים, כפי שנפצה באוכלוסיית עולי תימן^[9]^[7]. בקרב היהודים האתיופים אשר שמרו על אורח חיים מסורתי באתיופיה, שיעור הסוכרת היה פחות מ- 1% עד לעלייתם לישראל, אולם עליה בשכיחות ההשמנה בקרבם, הובילה לעליה בשיעורי הסוכרת.

במחקר חתך שנערך לאחרונה נמצא, כי העלייה בשיעורי הימצאות סוכרת ויתר לחץ דם בקרב האתיופים מצויה בקורלציה למשך המגורים בישראל. הימצאות הסוכרת בקרב יוצאי ברית המועצות גבוהה מזו של ילידי הארץ ( 10.1% לעומת 6.7%)^[10].

בקרב המהגרים, מצויות קבוצות אוכלוסייה המועדות לשיעורים גבוהים של סוכרת, אשר מתפתחת עם שינויים באורחות חייהם המסורתיים, הכוללים פעילות גופנית ודפוס תזונה מסורתית.

במחקר עוקבה^[9], שנערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון, אשר כלל 8398 עולים מאתיופיה, 1,541 עולים מברית המועצות לשעבר ו- 15,977 ילידי ישראל, נמצאה הימצאות גבוהה ביותר של סוכרת בקרב עולים צעירים (עד גיל 50) מאתיופיה לעומת ילדי הארץ ( 17.1% לעומת 15% בהתאמה),והבדל זה לא נמצא בהשוואה בין עולים מברית המועצות וילידי הארץ.

היסטוריה

.. ..

סימנים ותסמינים

התסמינים הקלאסיים של סוכרת מסוג 2 הם השתנה תכופה, צמא מוגבר, רעב מוגבר וירידה במשקל^[11]. תסמינים נוספים אשר חולים במחלה מדווחים עליהם הם היסטוריה של ראייה מטושטשת, גירוד, נוירופתיה, עייפות וזיהומים חוזרים בנרתיק לנשים^[12]. עם זאת, אנשים רבים לא חווים תסמינים בשנים הראשונות, ומאובחנים על ידי בדיקות שגרתיות^[12]. לעיתים רחוקות חולים במחלה עלולים לפתח מצב היפרגליקמי היפראוסמולרי, מצב זה הוא סיבוך של המחלה שמתבטא ברמות גלוקוז חריגות בדם, ירידה במצב ההכרה ולחץ דם נמוך^[12].

גורמים

.. ..

דרכי אבחון

.. ..

טיפול ומעקב

.. ..

סיכונים וסיבוכים

.. ..

מניעה

.. ..

אורח חיים

.. ..

תזונה

... ..

פעילות גופנית

.. ..

ראו גם

.. ..

לקריאה נוספת

.. ..

קישורים חיצוניים

המדריך לטיפול בסוכרת של המועצה הלאומית לסוכרת - http://www.barzilaimc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/update_diabeteas_2015_yagil.pdf

תוכניות לאומיות למניעת סוכרת מסוג 2 של מרכז המחקר והמידע, כנסת ישראל - https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/3aef6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c/2_3aef6d8d-f1f7-e411-80c8-00155d01107c_11_7520.pdf

הערות שוליים

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Diabetes/Pages/Morbidity_burden.aspx הערכת נטל התחלואה והתמותה מסוכרת בישראל

https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/disease_Registries/Pages/diabetes_reg.aspx הרישום הלאומי לסוכרת

^ King H, Aubert RE, Herman W, Global burden of diabetes 1995-2025, prevalence, numerical estimates and projections, Diabetes Care 1998;21:1414-1431
^ Zimmet P, Alberti KG, Shaw J, Global and societal implications of the diabetes epidemic, Nature, 2001;414:782-787
^ נתוני מחלות כרוניות, משרד הבריאות
^ המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, דו"ח רישום סוכרת לשנים 2012-2013
^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
^ ¹ ² ³ Jaffe A, Giveon S, Wulffhart L, et al, Adult Arabs have higher risk for diabetes mellitus than Jews in Israel, PLoS One, 2017;12(5):4-12 doi: 10.1371/journal.pone.0176661
^ ¹ ² N. D, Challenges facing minority women in achieving good health: voices of Arab women in Israel, Women Health, 2008, עמ' 48:145-166 doi: 10.1080/03630240802313530
^ המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, סקר בריאות לאומי בישראל 3 -INHIS 2015-2013 ממצאים נבחרים, ‏2017;(פרסום 374)
^ ¹ ² Jaffe A, Giveon S, Wulffhart L, et al, Diabetes among ethiopian immigrants to Israel: Exploring the effects of migration and ethnicity on diabetes risk, PLoS One, 2016, עמ' 11(6):1-11 doi: 10.1371/journal.pone.0157354
^ Wilf-Miron R, Peled R, Yaari E, et al, Disparities in diabetes care: Role of the patient’s socio-demographic characteristics, BMC Public Health, 2010, עמ' 10 doi: 10.1186/1471-2458-10-729
^ Sandeep Vijan, In the clinic. Type 2 diabetes, Annals of Internal Medicine 152, 2010-03-02, עמ' ITC31–15; quiz ITC316 doi: 10.7326/0003-4819-152-5-201003020-01003
^ ¹ ² ³ Gardner, David G.; Shoback, Dolores, eds, "Chapter 17: Pancreatic hormones & diabetes mellitus". Greenspan's basic & clinical endocrinology (9th ed.), New York: McGraw-Hill Medical, 2011

[1] King H, Aubert RE, Herman W, Global burden of diabetes 1995-2025, prevalence, numerical estimates and projections, Diabetes Care 1998;21:1414-1431

[2] Zimmet P, Alberti KG, Shaw J, Global and societal implications of the diabetes epidemic, Nature, 2001;414:782-787

[3] נתוני מחלות כרוניות, משרד הבריאות

[4] המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, דו"ח רישום סוכרת לשנים 2012-2013

[5] הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

[:1-6] ¹ ² ³ Jaffe A, Giveon S, Wulffhart L, et al, Adult Arabs have higher risk for diabetes mellitus than Jews in Israel, PLoS One, 2017;12(5):4-12 doi: 10.1371/journal.pone.0176661

[:2-7] ¹ ² N. D, Challenges facing minority women in achieving good health: voices of Arab women in Israel, Women Health, 2008, עמ' 48:145-166 doi: 10.1080/03630240802313530

[8] המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות, סקר בריאות לאומי בישראל 3 -INHIS 2015-2013 ממצאים נבחרים, ‏2017;(פרסום 374)

[:3-9] ¹ ² Jaffe A, Giveon S, Wulffhart L, et al, Diabetes among ethiopian immigrants to Israel: Exploring the effects of migration and ethnicity on diabetes risk, PLoS One, 2016, עמ' 11(6):1-11 doi: 10.1371/journal.pone.0157354

[10] Wilf-Miron R, Peled R, Yaari E, et al, Disparities in diabetes care: Role of the patient’s socio-demographic characteristics, BMC Public Health, 2010, עמ' 10 doi: 10.1186/1471-2458-10-729

[11] Sandeep Vijan, In the clinic. Type 2 diabetes, Annals of Internal Medicine 152, 2010-03-02, עמ' ITC31–15; quiz ITC316 doi: 10.7326/0003-4819-152-5-201003020-01003

[:0-12] ¹ ² ³ Gardner, David G.; Shoback, Dolores, eds, "Chapter 17: Pancreatic hormones & diabetes mellitus". Greenspan's basic & clinical endocrinology (9th ed.), New York: McGraw-Hill Medical, 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 ..
 == אפידמיולוגיה ==
-מספר החולים המאובחנים עם סוכרת בישראל נאמד בכ-400 אלף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Diabetes/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=נתוני מחלות כרוניות, משרד הבריאות|אתר=|תאריך=}}</ref>. נתונים מתוך דו"ח רשם הסוכרת '''(2)''' מראים כי הימצאות הסוכרת בישראל הינה 2.6% בשנת 2012, ו-3.6% בשנת 2013. המצאות הסוכרת עולה עם הגיל. עד גיל 34 שיעורי סוכרת נמוכים מ-1%. החל מגיל 35 השיעורים בגברים גבוהים מהשיעורים בנשים. בשני המינים השיעורים עולים בהדרגה עד גיל 84 ואז יורדים.
+מספר החולים המאובחנים עם סוכרת בישראל נאמד בכ-400 אלף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/Chronic_Diseases/Diabetes/Pages/default.aspx|הכותב=|כותרת=נתוני מחלות כרוניות, משרד הבריאות|אתר=|תאריך=}}</ref>. נתונים מתוך דו"ח רשם הסוכרת<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/diabetes_registry_report_2012-2013.pdf|הכותב=המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות|כותרת=דו"ח רישום סוכרת לשנים 2012-2013|אתר=|תאריך=}}</ref> מראים כי הימצאות הסוכרת בישראל הינה 6.2% בשנת 2012, ו-6.3% בשנת 2013. המצאות הסוכרת עולה עם הגיל. עד גיל 34 שיעורי סוכרת נמוכים מ-1%. החל מגיל 35 השיעורים בגברים גבוהים מהשיעורים בנשים. בשני המינים השיעורים עולים בהדרגה עד גיל 84 ואז יורדים.
 === סוכרת בקבוצות אתניות בישראל ===
 === האוכלוסייה הערבית ===
-ערבים, בעיקר מוסלמים, הינם הקבוצה האתנית הגדולה בישראל, ומהווים כ-20% מכלל אוכלוסיית ישראל'''(3)'''. הרוב הגדול של הערבים בישראל מתגוררים בכפרים ובערים, אשר קרובים לישובים יהודיים ומושפעים מתרבות תזונה מערבית, ומיעוטם גרים בישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה יהודית וערבית יחדיו'''(4,5)'''. האוכלוסייה הערבית היא חברה חקלאית המשמרת אורח-חיים מסורתי, אם כי נמצאת בתהליכי עיור מואץ. בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, האוכלוסייה הערבית מצויה במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, והינה בעלת מודעות בריאותית נמוכה יותר6. תהליך העיור המואץ בחברה הערבית לווה בשינויים באורח החיים, ביניהם ירידה ברמת הפעילות הגופנית המבוצעת, וכן בהרגלי התזונה, אשר הובילו להמרה של מזון מסורתי עשיר בפחמימות מורכבות במזונות חדשים עשירים בפחמימות פשוטות'''(5)'''. שינויים אלו מסבירים את השיעורים הגבוהים של השמנה באוכלוסייה הערבית.
+ערבים, בעיקר מוסלמים, הינם הקבוצה האתנית הגדולה בישראל, ומהווים כ-20% מכלל אוכלוסיית ישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201715328|הכותב=|כותרת=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|אתר=|תאריך=}}</ref>. הרוב הגדול של הערבים בישראל מתגוררים בכפרים ובערים, אשר קרובים לישובים יהודיים ומושפעים מתרבות תזונה מערבית, ומיעוטם גרים בישובים בהם מתגוררת אוכלוסייה יהודית וערבית יחדיו<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Jaffe A, Giveon S, Wulffhart L, et al|שם=Adult Arabs have higher risk for diabetes mellitus than Jews in Israel|כתב עת=PLoS One|שנת הוצאה=2017;12(5):4-12|doi=10.1371/journal.pone.0176661|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5421762/}}</ref>. האוכלוסייה הערבית היא חברה חקלאית המשמרת אורח-חיים מסורתי, אם כי נמצאת בתהליכי עיור מואץ. בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, האוכלוסייה הערבית מצויה במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר, והינה בעלת מודעות בריאותית נמוכה יותר<ref name=":2">{{צ-מאמר|מחבר=N. D|שם=Challenges facing minority women in achieving good health: voices of Arab women in Israel|כתב עת=Women Health|עמ=48:145-166|שנת הוצאה=2008|doi=10.1080/03630240802313530|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19042214}}</ref>. תהליך העיור המואץ בחברה הערבית לווה בשינויים באורח החיים, ביניהם ירידה ברמת הפעילות הגופנית המבוצעת, וכן בהרגלי התזונה, אשר הובילו להמרה של מזון מסורתי עשיר בפחמימות מורכבות במזונות חדשים עשירים בפחמימות פשוטות<ref name=":1" />. שינויים אלו מסבירים את השיעורים הגבוהים של השמנה באוכלוסייה הערבית.
-על פי סקר בריאות לאומי '''(3)''', שהינו סקר טלפוני אשר נערך על ידי מרכז הלאומי לבקרת מחלות בין השנים 2015-2013 INHIS-3 '''(שבע)''' במדגם של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שיעורי הימצאות הסוכרת בקרב היהודים נמוכים מאשר בקרב הערבים, הן בגברים והן בנשים. בגברים יהודים שיעורי הסוכרת הם 8.5%, ובקרב הנשים היהודיות 6.8%. בקרב הערבים שיעורי הסוכרת הם 14% ו-14.5% בקרב גברים ונשים בהתאמה. שיעורי הסוכרת בישראל עולים עם הגיל בכל מוצא אתני ובכל מגדר. בקרב היהודים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים מאשר בנשים בכל קבוצות הגיל, ואילו בקרב ערבים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים עד גיל 55, ומעל גיל 55 השיעורים גבוהים יותר בנשים. יש לציין כי אחוז הנענים לשאלון הטלפוני היה נמוך יחסית.
+על פי סקר בריאות לאומי, שהינו סקר טלפוני אשר נערך על ידי מרכז הלאומי לבקרת מחלות בין השנים 2015-2013 INHIS-3<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/INHIS_3.pdf|הכותב=המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות|כותרת=סקר בריאות לאומי בישראל 3 -INHIS 2015-2013 ממצאים נבחרים|אתר=|תאריך=2017;(פרסום 374)}}</ref> במדגם של האוכלוסייה הבוגרת בישראל, שיעורי הימצאות הסוכרת בקרב היהודים נמוכים מאשר בקרב הערבים, הן בגברים והן בנשים. בגברים יהודים שיעורי הסוכרת הם 8.5%, ובקרב הנשים היהודיות 6.8%. בקרב הערבים שיעורי הסוכרת הם 14% ו-14.5% בקרב גברים ונשים בהתאמה. שיעורי הסוכרת בישראל עולים עם הגיל בכל מוצא אתני ובכל מגדר. בקרב היהודים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים מאשר בנשים בכל קבוצות הגיל, ואילו בקרב ערבים שיעורי הסוכרת גבוהים בגברים עד גיל 55, ומעל גיל 55 השיעורים גבוהים יותר בנשים. יש לציין כי אחוז הנענים לשאלון הטלפוני היה נמוך יחסית.
-במחקר עוקבה, אשר נערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון בין השנים 2011-2007 שכלל 17,044 ערבים ו-16,012 יהודים גברים ונשים, נמצא כי שיעור ההימצאות המתוקנן לגיל של סוכרת בקרב הערבים היה גבוה בהשוואה ליהודים, 18.4% ו-10.3% בהתאמה. הבדלים אלו התמידו בכל קבוצת הגיל ובשני המגדרים. בקרב היהודים לא נמצא הבדל בשיעורי ההימצאות בין הגברים והנשים, אולם בקרב הנשים הערביות נמצאו שיעורים גבוהים מאלו של הגברים הערביים (20% לעומת 16.7% בהתאמה).'''5'''
+במחקר עוקבה, אשר נערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון בין השנים 2011-2007 שכלל 17,044 ערבים ו-16,012 יהודים גברים ונשים, נמצא כי שיעור ההימצאות המתוקנן לגיל של סוכרת בקרב הערבים היה גבוה בהשוואה ליהודים, 18.4% ו-10.3% בהתאמה. הבדלים אלו התמידו בכל קבוצת הגיל ובשני המגדרים. בקרב היהודים לא נמצא הבדל בשיעורי ההימצאות בין הגברים והנשים, אולם בקרב הנשים הערביות נמצאו שיעורים גבוהים מאלו של הגברים הערביים (20% לעומת 16.7% בהתאמה)<ref name=":1" />.
 === עולים חדשים מאתיופיה וברית המועצות לשעבר ===
-ישראל קלטה אוכלוסיות מהגרים רבות במהלך המאה שעברה, האחרונות מבניהן הן עליה מאגן אתיופיה ומברית המועצות לשעבר. עדויות מצטברות על כך, שבעולים שאינם ממדינות אירופה, ישנה עליה תלולה בשיעור הימצאות של סוכרת – משיעורים נמוכים לשיעורים גבוהים, כפי שנפצה באוכלוסיית עולי תימן'''8,6'''. בקרב היהודים האתיופים אשר שמרו על אורח חיים מסורתי באתיופיה, שיעור הסוכרת היה פחות מ- 1% עד לעלייתם לישראל, אולם עליה בשכיחות ההשמנה בקרבם, הובילה לעליה בשיעורי הסוכרת.
+ישראל קלטה אוכלוסיות מהגרים רבות במהלך המאה שעברה, האחרונות מבניהן הן עליה מאגן אתיופיה ומברית המועצות לשעבר. עדויות מצטברות על כך, שבעולים שאינם ממדינות אירופה, ישנה עליה תלולה בשיעור הימצאות של סוכרת – משיעורים נמוכים לשיעורים גבוהים, כפי שנפצה באוכלוסיית עולי תימן<ref name=":3">{{צ-מאמר|מחבר=Jaffe A, Giveon S, Wulffhart L, et al|שם=Diabetes among ethiopian immigrants to Israel: Exploring the effects of migration and ethnicity on diabetes risk|כתב עת=PLoS One|עמ=11(6):1-11|שנת הוצאה=2016|doi=10.1371/journal.pone.0157354|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27300299}}</ref><ref name=":2" />. בקרב היהודים האתיופים אשר שמרו על אורח חיים מסורתי באתיופיה, שיעור הסוכרת היה פחות מ- 1% עד לעלייתם לישראל, אולם עליה בשכיחות ההשמנה בקרבם, הובילה לעליה בשיעורי הסוכרת.
-במחקר חתך שנערך לאחרונה'''9''' נמצא, כי העלייה בשיעורי הימצאות סוכרת ויתר לחץ דם בקרב האתיופים מצויה בקורלציה למשך המגורים בישראל. הימצאות הסוכרת בקרב יוצאי ברית המועצות גבוהה מזו של ילידי הארץ ( 10.1% לעומת 6.7%).
+במחקר חתך שנערך לאחרונה נמצא, כי העלייה בשיעורי הימצאות סוכרת ויתר לחץ דם בקרב האתיופים מצויה בקורלציה למשך המגורים בישראל. הימצאות הסוכרת בקרב יוצאי ברית המועצות גבוהה מזו של ילידי הארץ ( 10.1% לעומת 6.7%)<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Wilf-Miron R, Peled R, Yaari E, et al|שם=Disparities in diabetes care: Role of the patient’s socio-demographic characteristics|כתב עת=BMC Public Health|עמ=10|שנת הוצאה=2010|doi=10.1186/1471-2458-10-729|קישור=https://bmcpublichealth.biomedcentral.com/articles/10.1186/1471-2458-10-729}}</ref>.
 בקרב המהגרים, מצויות קבוצות אוכלוסייה המועדות לשיעורים גבוהים של סוכרת, אשר מתפתחת עם שינויים באורחות חייהם המסורתיים, הכוללים פעילות גופנית ודפוס תזונה מסורתית.
-במחקר עוקבה'''8''', שנערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון, אשר כלל 8398 עולים מאתיופיה, 1,541 עולים מברית המועצות לשעבר ו- 15,977 ילידי ישראל, נמצאה הימצאות גבוהה ביותר של סוכרת בקרב עולים צעירים (עד גיל 50) מאתיופיה לעומת ילדי הארץ ( 17.1% לעומת 15% בהתאמה),והבדל זה לא נמצא בהשוואה בין עולים מברית המועצות וילידי הארץ.
+במחקר עוקבה<ref name=":3" />, שנערך בקרב מבוטחי קופת חולים כללית במחוז שרון שומרון, אשר כלל 8398 עולים מאתיופיה, 1,541 עולים מברית המועצות לשעבר ו- 15,977 ילידי ישראל, נמצאה הימצאות גבוהה ביותר של סוכרת בקרב עולים צעירים (עד גיל 50) מאתיופיה לעומת ילדי הארץ ( 17.1% לעומת 15% בהתאמה),והבדל זה לא נמצא בהשוואה בין עולים מברית המועצות וילידי הארץ.
 == היסטוריה ==