חוורוורת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:29, 8 בינואר 2020

חוורורת (באנגלית leukoplakia) היא רבב לבן המחוברת בחוזקה לקרום רירי המקושרת לסיכוי מוגבר להופעת מחלת הסרטן.^[1]^[2] קצוות הנגע בדרך כלל קטועים והנגע משתנה עם הזמן.^[1]^[3]צורות מתקדמות עלולות לפתח רבבים אדומים.^[3] לרוב הנגע מופיע בתוך הפה אך לפעמים הוא עלול להופיע בחלקים אחרים של הגוף.^[4]^[5]^[6]

סיווג

ניתן לסווג חוורורת כמחלה רירית וגם כמצב טרום ממאיר. על אף שהצבע הלבן בחוורורת נגרם כתוצאה מהיפרקראטוסה (או אקנתוסה), רבבים לבנים דומים שנגרמים על ידי קרטוסיס ריאקטיבי אינם נחשבים כחוורורת. ^[7]חוורורת מסווגת גם על פי האיזור שמושפע, כמו למשל חוורורת אוראלית, חוורורת בדרכי השתן ועוד.^[8]^[9]

פה

בתוך חלל הפה, סיווג חוורורת לעיתים מחולק לפי האתר הנגוע, למשל חוורורת של רירית הפה או חוורורת של הרירית הלינגואלית. ישנם שני משתנים קליניים עיקריים של חוורורת אוראלית, חוורורת הומוגנית והטרוגנית. המילה ליוקופלקיה (חוורורת בלועזית) היא חלק משמם של מצבים אוראלים אחרים אשר יש בהם רבבים לבנים, אך לאלו יש אבחנות נפרדות אשר אינן נחשבות כאבחנת חוורורת. ישנה החרגה באבחון של חוורורת ורקוסלית שגשוגית, אשר נחשבת לתת-קטגוריה של חוורורת.

חוורורת הומוגנית

חוורורת הומוגנית (אשר נקראת גם "חוורורת עבה") ^[10]היא בדרך כלל רבב לבן אחיד, שטוח במבנהו ובמרקמו, על אף שייתכנו חריגות שטחיות.^[10] ^[11]הרבב לרוב יהיה מוגבה במקצת ביחס לשאר הרירית, בדרך בעל מרקם פני שטח מקומטים ומבוקעים. ^[10]מרקם הרבב אחיד לאורך כל הנגע. גודל הנגע משתנה ויכול להיות נגע מקומי או מקיף בגודלו. חוורורת הומוגנית מרגישה יבשה למגע.^[10]

חוורורת הטרוגנית

חוורורת לא הומוגנית (הטרוגנית) היא נגע בעל הופעה שאיננה אחידה. צבע הנגע יכול להיות בעיקרו לבן או שילוב בין לבן ואדום. מרקם פני השטח מלא בחריגויות בהשוואה לחוורורת הומוגנית, וצורתו יכולה להיות שטוחה או גושית.^[11]^[12]

חוורורת ורקוסלית שגשוגית

חוורורת ורקוסלית שגשוגית מזוהה כתת-סוג בעל סיכון גבוה של חוורורת הטרוגנית. ^[13]מצב זה הוא נדיר ולרוב מערב את הרירית הבוקסלית ואת החניכיים. ^[14]מצב זה מאופיין על ידי מצב של התרחבות לאתרים רירתיים נוספים בהתרחבות איטית דרך רובד החיידקים בחניכיים. ^[15]חוורורת זאת היא בדרך כלל עבה ובעלת נפח אך יכולה להתחיל כשטוחה. קיים סיכון גבוה של הפיכת החוורורת לגידול סרטני.

ושט

חוורורת הושט היא נדירה בהשוואה לחוורורת אוראלית. הקשר בין חוורורת זאת לבין סרטן הושט איננו ברור מכיוון שהחוורורת עצמה מאוד נדירה. לרוב מצב זה יתבטא כנגע קטן, לבן ושקוף שיכול להזכיר את סרטן הושט התאי המוקדם. המראה ההיסטולוגי דומה לחוורורת אוראלית.^[16]

שלפוחית

בהקשר לנגעים של הרירית המרפדת את השלפוחית, חוורורת היא מושג היסטורי לתיאור היסטולוגי של רבב לבן באזור. הרבב יכול להיראות במהלך ציסטוסקופיה, בה הוא יופיע כרבב לבן-אפרפר ואף לעיתים כצהוב. חוורורת השלפוחית עלולה לעבור שינויים סרטניים, לכן ביופסיה ובדיקות שגרתיות ארוכות טווח הן חלק מהמעקב הנפוץ אחר מצב החוורורת.^[17]

תסמינים

רוב מקרי החוורורת לא גורמים לתסמינים,^[11] אך יכולים לגרום לחוסר נוחות או כאב בצורה בלתי סדורה. ^[10]זמן הופעת הרבב משתנה ממקרה למקרה. צבע החוורורת יכול להיות לבן, אפור, צהוב או בגוון ביניהם.^[18] גם גודל הרבב אינו קבוע ומשתנה מאוד.^[18] המקרים הנפוצים ביותר הינם ברירית הפה, הרירית השפתית ורירית גומות השיניים.^[19] למרות זאת, מצב זה יכול להתפתח בכל משטח רירית בחלל הפה.^[10] בבחינה קלינית, מרקם וצבע הנגע יכול להיות הומוגני או הטרוגני. ישנם תסמינים מסוימים שמקושרים לסיכון גבוה יותר למחלת הסרטן.

חוורורת לעיתים נקשרת גם לסרטן הושט.^[20]

גורמים

הסיבה המדויקת לחוורורת איננה ידועה,^[3] אך היא כנראה נובעת ממספר גורמים שהמרכזי ביניהם הוא שימוש בטבק.^[18] התהליך שגורם להיווצרות הרבב הלבן הוא התעבות של שכבת הקרטין. הופעת הקרטין החריגה כשהוא מורטב ע"י רוק ואור חוזר מפני המשטח בצורה שוויונית.^[18] התהליך הזה מסתיר את הצבע הורוד הרגיל של רירית.^[3]

טבק

לעיסת או עישון טבק הם הגורמים הכי מקושרים להופעת חוורורת,^[18] עם יותר מ80% מהאנשים בעלי רבב לבן אשר יש להם היסטוריה הקשורה בעישון או לעיסת טבק. מעשנים הם בעלי סיכון גדול בהרבה מאשר לא מעשנים לסבול מחוורורת. גודל וכמות הרבבים הלבנים אצל אדם נמצאים בקשר ישיר בהתאם לכמות העישון ולאורך התקופה בה הוא עישן. ^[21]במרבית המקרים, הפסקת השימוש בטבק גורמת להצטמצמות הנגע או להיעלמותו בתוך טווח הזמן של השנה הראשונה להפסקת השימוש.^[3]^[18]

אלכוהול

האפקט הסינרגטי של שימוש באלכוהול במקביל לעישון על התפתחות רבבים לבנים בחלל הפה מוטל בספק. אין הוכחה ברורה שאלכוהול אכן קשור להתפתחות חוורורת, אך נראה כי יש לו השפעה מסוימת.^[18] שימוש מופרז במי פה בעלי אחוז אלכוהול גבוה יכול לגרום להתפתחות שכבת פלאק אפורה על רירית הפה, אך נגעים אלו אינם נחשבים לחוורורת אמיתית.^[3]

טראומה

סיבה נפוצה נוספת לרבבים לבנים באזור הפה היא טראומה כתוצאה מגירוי או חיכוך המובילה לקרטוזיס. דוגמה לכך היא היווצרות נגעים כתוצאה מגירוי הנגרם מחום של עישון טבק (ולא כתוצאה מחומרים אשר נמצאים בטבק). הסיכוי לשינוי ממאיר דומה לזה שברירית רגילה. טראומה מכאנית, הנגרמת על ידי גורם חד עלולה לגרום להופעת רבבים לבנים הדומים מאוד לחוורורת. למרות זאת, רבבים לבנים אלו הם תוצר של תגובת היפרקרטוזיס נורמלית ויעברו ברגע שהגורם לבעיה ייעלם.^[3]

פתופיזיולוגיה

גנים המדכאים גידולים הם גנים המעורבים ברגולציה של תאים רגילים ובמותם המתוכנן.^[18] אחד מהגנים המחקרים ביותר מבין גנים אלו הוא גן בשם פי-53, אשר נמצא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17. מוטציה של גן זה עלולה לפגוע בתפקודו הרגולטורי ולהוביל לגדילה תאית חסרת תקנה.^[18] מוטציות בגן פי-53 נמצאו בתאים מאזורים הנגועים בחוורורת, בעיקר אצל נבדקים בעלי דיספלציה ואצל נבדקים בעלי הרגלי שתייה חריפה ועישון כבדים.^[18]

אבחנה

הגדרה

הגדרה מוסכמת לאבחנה של חוורורת השתנתה במהלך הזמן וגם כיום זהו נושא שנתון לדיון.^[19] ייתכן שההגדרה תשתנה בעתיד לאור ידע חדש שיתגלה. בשנת 1984 כנס בינלאומי בנושא הסכים על ההגדרה הבאה: "רבב בגוון לבן, אשר לא יכול להיות מאובחן קלינית או פתולוגית כמחלה אחרת ושאינו קשור לגורם פיזי או כימי מלבד טבק". ^[18]הגדרה זאת גרמה לבלבול ובעיות ביישומה. בשנת 1994 התכנסה ועידה בינלאומית נוספת, בה נטען כי למרות שטבק הוא גורם סביר להתפתחות חוורורת, ישנם רבבים לבנים אשר קשורים ישירות לשימוש מקומי בטבק וכהוכחה לכך עם הפסקת העישון הם נעלמים. כלומר, הרבבים האלו אינם נגרמים מחומרים מסרטנים בסיגריות אלא מהגירוי שבשימוש בטבק ועל כן המינוח שייצג את התופעה הזאת בצורה האטיולוגית הנכונה ביותר הוא קרטוזיס המעשנים. לפיכך, הועידה הבינלאומית השנייה שינתה את הגדרת החוורורת: "נגע לבן של רירית אוראלית אשר לא יכולה להיות מאובחנת כשום סוג אחר של נגע".

על פי ארגון הבריאות העולמי ההגדרה העדכנית לחוורורת היא: "שכבות פלאק לבנות בעלות סיכון נתון לויכוח ולאחר שנפסלו מחלות אחרות אשר לא נושאות סיכון מוגבר לסרטן".^[22]

ישנם קלינאים רבים אשר נמנעים משימוש במושג חווורורת מכיוון שסביב מושג זה ישנן מחלוקות רבות ואי-סדר.^[19]

הופעות היסטולוגיות

ביופסיה של הרקמות לרוב משומשת בכדי לפסול גורמים אחרים לרבבים לבנים וכן לאפשר בחינה היסטולוגית מפורטת בכדי לדרג נוכחות דיספלסיה אפיתלית. בדיקה זאת משמשת סמן לפוטנציאל ממאיר של הנגע ועוזרת לקבוע את תכיפות הבדיקות בקרה על הנגע. האיזורים של החוורורת אשר מתועדפים לבדיקת ביופסיה הינם האזורים ההטרוגניים אשר מאופיינים בהתקשחות ואדמומיות. אזורים אלו נמצאים בסבירות גבוהה יותר להראות סימנים של דיספלסיה מאשר אזורים לבנים והומגניים בנגע.

אבחנה מפרידה

ישנם מצבים רפואיים רבים עם נגע לבן ברירית הפה, אך לרוב הרבבים הלבנים באזור הפה אין סיבה ידועה וברורה.^[23] רבבים כאלו נקראים חוורורת רק לאחר שאפשרויות סבירות אחרות נשללות. ישנם תתי-סוגים שונים של חוורורת, אשר מתוארים ומאובחנים על פי ההופעה הקלינית של הנגע.

כמעט כל הרבבים באזור הפה הם כתוצאה של קרטוזיס. מסיבה זאת רבבים לבנים באזור הפה לרוב נקראים באופ כללי קרטוזאס, למרות שרק מיעוט מתוכם אינם קשורים להיפרקטוזיס, נקרוזיס אפיתלית או אולקרציה אשר נגרמת מכוויה כימית. בקרטוזיס, שכבת הקרטין המעובה סופחת מים מהרוק בפה ומופיעה כלבנה בהשוואה לרירית רגילה. רירית רגילה מאופיינת בצבע אדום-ורוד.

קשה מאוד להסיר חוורורת מהרירית, להבדיל מרבבים לבנים כמו קנדידיאסיס ממבראנית למחצה אשר ניתנים להסרה ותחתיהם ניתן לחשוף את פני השטחים המדממים שמתחתיהם. הצבע הלבן אשר ניתן לראות בלויקודימה נעלם כאשר הרירית נמתחת. קרטוזיס חיכוכי לרוב יופיע בסמוך למשטח חד כמו שן שבורה וייעלם לאחר הוצאת הגורם הפוגע.

יש הטוענים כי ניתן לקבוע חוק כללי, במידה ונגע אינו נעלם לאחר שבועיים מהופעתו, יש לבצע ביופסיה לנגע.^[24]

רבבים לבנים התפתחותיים לרוב נמצאים מהלידה או ניתנים לאבחנה בשלב מוקדם בחיים, בעוד חוורורת מופיעה לרוב אצל אנשים בוגרים ומבוגרים. גורמים נוספים לרבבים לבנים לרוב דורשים בחינה פתולוגית של דגימת ביופסיה בכדי לאבחן אותם בוודאות בצורה נפרדת מחוורורת.

טיפול

בחינה שיטתית מצאה כי אין שום טיפול מצוי לחוורורת שהוכח כיעיל במניעת שינוי ממאיר. חלק מהטיפולים יכולים להוביל להחלמת החוורורת, אך לא מונעים את חזרת הנגע או שינוי ממאיר. ללא קשר לטיפול המשומש, אבחנה של חוורורת כמעט תמיד מובילה להמלצה על הפסקת צריכת גורמים אפשריים למחלה, כמו למשל עישון טבק ושתיית אלכוהול. ^[24]בנוסף, נדרשת בחינה חוזרת תקופתית לאורך טווח זמן ארוך בכדי לגלות כל שינוי ממאיר מוקדם ככל האפשר.^[24]

טיפול ניתוחי

קלינאים רבים בוחרים באופציית הסרת הנגע בניתוח כאפשרות הראשונה. למרות זאת, יעילות ההליך הניתוחי אינה ברורה לאור מחסור בהוכחות זמינות ליעילות ההליך.^[11] הליך זה יכול להתבצע על ידי ניתוח בעזרת סקלפל, לייזרים, טיפול בקור ועוד.^[24] בדרך כלל אם ביופסיה מראה דיספלסיה, הופכת הבחירה בניתוח לברורה יותר. לעיתים רבבים לבנים הם גדולים מדי להסרה מוחלטת ובמקום זה מנטרים אותם. אפילו אם הנגע מוסר לחלוטין, בדיקות תכופות עדיין מבוצעות מכיוון שחוורורת יכולה לחזור, במיוחד אם גורמים אפשריים לחוורורת כמו עישון אינם מופסקים.

טיפול תרופתי

תרופות רבות נוסו ונלמדו במטרה לטפל בחוורורת, ביניהן טיפול קרוטינואידים, רטינואידים, קריוטוקסינים, תרופות אנטי דלקתיות ועוד, אך אף תרופה לא הוכחה כמונעת שינוי ממאיר באזור החוורורת. ^[11]מחקרים נוספים נעשו במטרה לבדוק את השפעותיהם של ויטמינים, אנטי אוקסידנטים וחלבונים מעכבי גדילה תאית על התפתחות ושינוי החוורורת.^[10]

פרוגנוזה

קצב השינוי הממאיר השנתי של חוורורת עובר את 1% רק לעיתים נדירות, כלומר מרבית נגעי החוורורת באזור הפה יישארו שפירים. מספר גורמים קליניים והיסטופתולוגיים מקושרים בדרגות שונות לסיכוי לשינוי ממאיר, על אף שישנם מקורות אחרים הטוענים כי אין הסכמה כללית ומוכחת על גורמים שיכולים לחזות שינוי ממאיר. בנוסף, ישנם קשיים מסוימים לחזות האם אזור נגוע בחוורורת ייעלם, יתכווץ או יישאר יציב.^[25]

נוכחות וחומרה של דיספלסיה. על אף שחומרת הדיספלסיה הוכחה כגורם משמעותי בכדי לחזות שינוי ממאיר, רבים מתנגדים לתחזיות האלה בעקבות ערך החיזוי הנמוך שנובע מחוסר אובייקטיביות של מדרג הדיספלסיה.^[26]^[27]^[28]למרות ש10% מנגעי החוורורת מראים דיספלסיה בבדיקת ביופסיה, עד 18% מהנגעים בפה עוברים שינוי ממאיר ללא נוכחות דיספלסיה.^[29]

חוורורת הממוקמת על רצפת הפה, על החלק האחורי והחיצוני של הלשון ועל האזור מאחורי שן הבינה מראה סיכוי גבוה יותר להפוך לנגע ממאיר, בעוד שרבבים לבנים באזורים כמו המשטח העליון של הלשון והחך הקשה לא מראים סיכון משמעותי.^[30] על אף ההכרה באזורים בעלי הסיכון הגבוה, סטטיסטית, חוורורת יותר נפוצה ברירית הפה, ברירית גומות השיניים וברירית השפה התחתונה. חוורורת של רצפת הפה והלשון מהווה למעלה מ90% מהחוורורות בהן יש דיספלסיה או תאים סרטניים בדיקת ביופסיה.
לנגעים אדומים ולנגעים לבנים המעורבים בנגעים אדומים יש סיכוי גבוה יותר לשינוי ממאיר מאשר לנגעים לבנים הומוגניים.^[7]
למרות שעישון מגביר את הסיכוי לשינוי ממאיר, עישון גם גורם לרבבים לבנים שאין בהם דיספלסיה. המשמעות של כך, היא שרבבים לבנים אצל לא מעשנים הם בעלי סיכון גבוה יותר להיות נגעי חוורורת (הם גם נדירים יותר אצל לא מעשנים).
אנשים מבוגרים יותר בעלי רבבים לבנים הם בקבוצת סיכון לחוורורת.^[30]
רבבים גדולים יותר הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לנגעים שפירים.^[30]
רבבים לבנים שקיימים תקופה ארוכה הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לשפירים.^[30]
אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן באזור הפה נמצאים בסיכון גבוה יותר.^[30]
זיהום קנדידה בנוכחות דיספלסיה מהווה סיכון קצת יותר מוגבר.^[30]
שינוי בהופעת הרבב הלבן, מלבד שינוי בצבעו, מהווה סיכון מוגבר.^[30]
אל עף שבאופן כללי סרטן באזור חלל הפה יותר נפוץ בקרב גברים, נשים עם רבבים לבנים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים.^[30]

אפידימיולוגיה

הופעת ואבחון חוורורת באזור הפה משתנה ברחבי העולם, אבל באופן כללי אין מדובר במצב נדיר. ההשערות על פי דיווחים נעות בין פחות מ1% ועד למעל 5% באוכלוסיה הכללית. אם כך חוורורת היא הנגע הקדם-ממאיר הנפוץ ביותר המתרחש בפה. ^[25]חוורורת נפוצה יותר אצל גברים בגיל המעבר ואצל גברים זקנים. התופעה שכיחה יותר ככל שהגיל מבוגר יותר. באזורים בעולם בהם שימוש בטבק ללא עשן הוא נפוץ, קיימת שכיחות גבוהה יותר. באזור המזרח התיכון, שכיחות החוורורת היא פחות מאחוז בודד.^[31]

אטימיולוגיה

משמעות המילה ליוקופלקיה (חוורורת) משמעותה רבב לבן ומקורה מהמילים היווניות λευκός- "לבן" ו-πλάξ- "משטח".^[32]

היסטוריה

המושג ליוקופלקיה נטבע על ידי קארל פרייר וון רוקיטנסקי בשנת 1861, אשר השתמש בו כדי להתייחס לנגעים לבנים בדרכי השתן.^[17] בשנת 1877 שווימר השתמש לראשונה במושג בכדי לתאר נגע לבן באזור הפה. ^[19]מאז, המילה ליוקופלקיה שולבה לשמות של עוד מספר נגעים אוראליים. בשנת 1930 הוכח מחקרית כי ניתן לגרום לחוורורת אצל ארנבונים אשר נחשפו לעשן טבק למשך 3 דקות כל יום. ^[33]על פי מקור משנת 1961, חוורורת יכולה להתרחש על מספר רב של ריריות בגוף כולל דרכי השתן, ברקטום, בואגינה, ברחם, בקנה הנשימה, בעור התוף ועוד.^[17]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ¹ ² Alessandro Villa, Sook Bin Woo, Leukoplakia—A Diagnostic and Management Algorithm, Journal of Oral and Maxillofacial Surgery 75, 2017-04-01, עמ' 723–734 doi: 10.1016/j.joms.2016.10.012
^ Crispian Scully, Stephen Porter, Swellings and red, white, and pigmented lesions, BMJ 321, 2000-07-22, עמ' 225–228 doi: 10.1136/bmj.321.7255.225
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Brad W. Neville DDS, Douglas D. Damm DDS, Carl M. Allen, DDS MSD, Angela C. Chi DMD, Oral and Maxillofacial Pathology, Elsevier Health Sciences, 2015-05-13. (באנגלית)
^ Alan J. Wein, Louis R. Kavoussi, Andrew C. Novick, Alan W. Partin, Campbell-Walsh Urology: Expert Consult Premium Edition: Enhanced Online Features and Print, 4-Volume Set, Elsevier Health Sciences, 2011-08-25. (באנגלית)
^ Gaspar Banfalvi, Homeostasis - Tumor - Metastasis, Springer Science & Business Media, 2013-10-16. (באנגלית)
^ Elizabeth A. Montgomery, Lysandra Voltaggio, Biopsy Interpretation of the Gastrointestinal Tract Mucosa: Volume 1: Non-Neoplastic, Lippincott Williams & Wilkins, 2012-01-05. (באנגלית)
^ ¹ ²
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment, Oral Surgery 1, 2008-11, עמ' 236–237 doi: 10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Ugeskrift for Laeger, Copenhagen, JAMA 188, 1964-04-06, עמ' 257 doi: 10.1001/jama.1964.03060270159086
^ Aykut Buğra Sentürk, Musa Ekici, Ibrahim Tayfun Sahiner, Tuncay Tas, Relationship between lower urinary tract symptoms and inguinal hernia, Archivio Italiano di Urologia e Andrologia 88, 2016-12-30, עמ' 262 doi: 10.4081/aiua.2016.4.262
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ M A O Lewis, Burket’s Oral Medicine. Diagnosis and Treatment, 10th edn, Journal of Orthodontics 30, 2003-12, עמ' 346–346 doi: 10.1093/ortho/30.4.346
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Giovanni Lodi, Roberto Franchini, Saman Warnakulasuriya, Elena Maria Varoni, Interventions for treating oral leukoplakia to prevent oral cancer, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016-07-29 doi: 10.1002/14651858.cd001829.pub4
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment, Oral Surgery 1, 2008-11, עמ' 236–237 doi: 10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x
^ M.N. Pemberton, E.D. Theaker, P. Sloan, Nicorandil and oral ulceration, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontology 92, 2001-07, עמ' 2 doi: 10.1067/moe.2001.116259
^ Jean M. Bruch, Nathaniel Simon Treister, Clinical Oral Medicine and Pathology, 2010 doi: 10.1007/978-1-60327-520-0
^ BRAD W. NEVILLE, DOUGLAS D. DAMM, CARL M. ALLEN, JERRY E. BOUQUOT, Oral and Maxillofacial Pathology, Elsevier, 2009, עמ' ix–x
^ Keith J. Kaplan, Pathology of the Esophagus: An Atlas and Textbook by Dr. Kaiyo Takubo, The American Journal of Surgical Pathology 33, 2009-06, עמ' 961 doi: 10.1097/pas.0b013e318194271e
^ ¹ ² ³ Leukoplakia of the Bladder, Medscape
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ Peter A. Brennan, Soames’ and Southam's Oral Pathology (2018, 5th Edition). Edited by: RobinsonMHunterKPembertonMSloanP ed. Published by Oxford University Press, UK, Journal of Oral Pathology & Medicine 47, 2018-09-27, עמ' 991–991 doi: 10.1111/jop.12778
^ ¹ ² ³ ⁴ Takuji Tanaka, Mayu Tanaka, Takahiro Tanaka, Oral Carcinogenesis and Oral Cancer Chemoprevention: A Review, Pathology Research International 2011, 2011-05-22, עמ' 1–10 doi: 10.4061/2011/431246
^ Bill D James, Tim G Berger, Dirk M Elston, Andrews' Diseases of the Skin, Elsevier, 2011, עמ' vii
^ P. G. Arduino, J. Bagan, A. K. El‐Naggar, M. Carrozzo, Urban legends series: oral leukoplakia, Oral Diseases 19, 2013, עמ' 642–659 doi: 10.1111/odi.12065
^ S. Warnakulasuriya, Newell W. Johnson, I. Van Der Waal, Nomenclature and classification of potentially malignant disorders of the oral mucosa, Journal of Oral Pathology & Medicine 36, 2007, עמ' 575–580 doi: 10.1111/j.1600-0714.2007.00582.x
^ A. R. Berry, General surgical operations. 3rd ed R. M. Kirk (ed). 283×230 mm. Pp 879. Illustrated. 1994. Edinburgh: Churchill Livingstone. £69.50, British Journal of Surgery 82, 1995-03, עמ' 428–428 doi: 10.1002/bjs.1800820365
^ ¹ ² ³ ⁴ Huber, Michaell A., Physical Evaluation in Dental Practice., John Wiley & Sons, 2009
^ ¹ ² L. Feller, J. Lemmer, Oral Leukoplakia as It Relates to HPV Infection: A Review, International Journal of Dentistry 2012, 2012, עמ' 1–7 doi: 10.1155/2012/540561
^ Stijn Fleskens, Piet Slootweg, Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility, Head & Neck Oncology 1, 2009-05-11, עמ' 11 doi: 10.1186/1758-3284-1-11
^ Stijn Fleskens, Piet Slootweg, Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility, Head & Neck Oncology 1, 2009-05-11, עמ' 11 doi: 10.1186/1758-3284-1-11
^ Adel K. El-Naggar, John K.C. Chan, Takashi Takata, Jennifer R. Grandis, The fourth edition of the head and neck World Health Organization blue book: editors' perspectives, Human Pathology 66, 2017-08, עמ' 10–12 doi: 10.1016/j.humpath.2017.05.014
^ Lewei Zhang, Catherine F. Poh, Michele Williams, Denise M. Laronde, Loss of Heterozygosity (LOH) Profiles—Validated Risk Predictors for Progression to Oral Cancer, Cancer Prevention Research 5, 2012-09-01, עמ' 1081–1089 doi: 10.1158/1940-6207.CAPR-12-0173
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ T. Pietila, Clinical problem solving in dentistry, 3rd edn. (2010), The European Journal of Orthodontics 32, 2010-10-05, עמ' 753–754 doi: 10.1093/ejo/cjq092
^ Y. Hassona, C. Scully, A. Almangush, Z. Baqain, Oral Potentially Malignant Disorders among Dental Patients: a Pilot Study in Jordan, Asian Pacific Journal of Cancer Prevention 15, 2015-01-06, עמ' 10427–10431 doi: 10.7314/apjcp.2014.15.23.10427
^ Paul Maas, A Greek-English Lexicon, compiled by H. G. Liddell and Robert Scott. A New Edition revised and augmented throughout by Henry Stuart Jones with the assistance of Roderick McKenzie and with the cooperation of many scholars. Part V: θησσυροποιέω—κώψ. Part VI: λ—οΙ. Oxford: Clarendon Press, 1930, 1932. Each part 10s. 6d., The Journal of Hellenic Studies 52, 1932, עמ' 150–152 doi: 10.2307/627226
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Michael Eriksen, Judith Mackay, and Hana Ross. 2012. The Tobacco Atlas, 4th ed. Atlanta, GA: World Lung Foundation. Downloadable pdf, available at http://tobaccoatlas.org/., World Medical & Health Policy 5, 2013-09, עמ' 274–275 doi: 10.1002/wmh3.49

[:0-1] ¹ ² Alessandro Villa, Sook Bin Woo, Leukoplakia—A Diagnostic and Management Algorithm, Journal of Oral and Maxillofacial Surgery 75, 2017-04-01, עמ' 723–734 doi: 10.1016/j.joms.2016.10.012

[2] Crispian Scully, Stephen Porter, Swellings and red, white, and pigmented lesions, BMJ 321, 2000-07-22, עמ' 225–228 doi: 10.1136/bmj.321.7255.225

[:1-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ Brad W. Neville DDS, Douglas D. Damm DDS, Carl M. Allen, DDS MSD, Angela C. Chi DMD, Oral and Maxillofacial Pathology, Elsevier Health Sciences, 2015-05-13. (באנגלית)

[4] Alan J. Wein, Louis R. Kavoussi, Andrew C. Novick, Alan W. Partin, Campbell-Walsh Urology: Expert Consult Premium Edition: Enhanced Online Features and Print, 4-Volume Set, Elsevier Health Sciences, 2011-08-25. (באנגלית)

[5] Gaspar Banfalvi, Homeostasis - Tumor - Metastasis, Springer Science & Business Media, 2013-10-16. (באנגלית)

[6] Elizabeth A. Montgomery, Lysandra Voltaggio, Biopsy Interpretation of the Gastrointestinal Tract Mucosa: Volume 1: Non-Neoplastic, Lippincott Williams & Wilkins, 2012-01-05. (באנגלית)

[:2-7] ¹ ²
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment, Oral Surgery 1, 2008-11, עמ' 236–237 doi: 10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x

[8] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Ugeskrift for Laeger, Copenhagen, JAMA 188, 1964-04-06, עמ' 257 doi: 10.1001/jama.1964.03060270159086

[9] Aykut Buğra Sentürk, Musa Ekici, Ibrahim Tayfun Sahiner, Tuncay Tas, Relationship between lower urinary tract symptoms and inguinal hernia, Archivio Italiano di Urologia e Andrologia 88, 2016-12-30, עמ' 262 doi: 10.4081/aiua.2016.4.262

[:3-10] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ M A O Lewis, Burket’s Oral Medicine. Diagnosis and Treatment, 10th edn, Journal of Orthodontics 30, 2003-12, עמ' 346–346 doi: 10.1093/ortho/30.4.346

[:4-11] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Giovanni Lodi, Roberto Franchini, Saman Warnakulasuriya, Elena Maria Varoni, Interventions for treating oral leukoplakia to prevent oral cancer, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2016-07-29 doi: 10.1002/14651858.cd001829.pub4

[12] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment, Oral Surgery 1, 2008-11, עמ' 236–237 doi: 10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x

[13] M.N. Pemberton, E.D. Theaker, P. Sloan, Nicorandil and oral ulceration, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontology 92, 2001-07, עמ' 2 doi: 10.1067/moe.2001.116259

[14] Jean M. Bruch, Nathaniel Simon Treister, Clinical Oral Medicine and Pathology, 2010 doi: 10.1007/978-1-60327-520-0

[15] BRAD W. NEVILLE, DOUGLAS D. DAMM, CARL M. ALLEN, JERRY E. BOUQUOT, Oral and Maxillofacial Pathology, Elsevier, 2009, עמ' ix–x

[16] Keith J. Kaplan, Pathology of the Esophagus: An Atlas and Textbook by Dr. Kaiyo Takubo, The American Journal of Surgical Pathology 33, 2009-06, עמ' 961 doi: 10.1097/pas.0b013e318194271e

[:5-17] ¹ ² ³ Leukoplakia of the Bladder, Medscape

[:6-18] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ Peter A. Brennan, Soames’ and Southam's Oral Pathology (2018, 5th Edition). Edited by: RobinsonMHunterKPembertonMSloanP ed. Published by Oxford University Press, UK, Journal of Oral Pathology & Medicine 47, 2018-09-27, עמ' 991–991 doi: 10.1111/jop.12778

[:7-19] ¹ ² ³ ⁴ Takuji Tanaka, Mayu Tanaka, Takahiro Tanaka, Oral Carcinogenesis and Oral Cancer Chemoprevention: A Review, Pathology Research International 2011, 2011-05-22, עמ' 1–10 doi: 10.4061/2011/431246

[20] Bill D James, Tim G Berger, Dirk M Elston, Andrews' Diseases of the Skin, Elsevier, 2011, עמ' vii

[21] P. G. Arduino, J. Bagan, A. K. El‐Naggar, M. Carrozzo, Urban legends series: oral leukoplakia, Oral Diseases 19, 2013, עמ' 642–659 doi: 10.1111/odi.12065

[22] S. Warnakulasuriya, Newell W. Johnson, I. Van Der Waal, Nomenclature and classification of potentially malignant disorders of the oral mucosa, Journal of Oral Pathology & Medicine 36, 2007, עמ' 575–580 doi: 10.1111/j.1600-0714.2007.00582.x

[23] A. R. Berry, General surgical operations. 3rd ed R. M. Kirk (ed). 283×230 mm. Pp 879. Illustrated. 1994. Edinburgh: Churchill Livingstone. £69.50, British Journal of Surgery 82, 1995-03, עמ' 428–428 doi: 10.1002/bjs.1800820365

[:8-24] ¹ ² ³ ⁴ Huber, Michaell A., Physical Evaluation in Dental Practice., John Wiley & Sons, 2009

[:9-25] ¹ ² L. Feller, J. Lemmer, Oral Leukoplakia as It Relates to HPV Infection: A Review, International Journal of Dentistry 2012, 2012, עמ' 1–7 doi: 10.1155/2012/540561

[26] Stijn Fleskens, Piet Slootweg, Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility, Head & Neck Oncology 1, 2009-05-11, עמ' 11 doi: 10.1186/1758-3284-1-11

[27] Stijn Fleskens, Piet Slootweg, Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility, Head & Neck Oncology 1, 2009-05-11, עמ' 11 doi: 10.1186/1758-3284-1-11

[28] Adel K. El-Naggar, John K.C. Chan, Takashi Takata, Jennifer R. Grandis, The fourth edition of the head and neck World Health Organization blue book: editors' perspectives, Human Pathology 66, 2017-08, עמ' 10–12 doi: 10.1016/j.humpath.2017.05.014

[29] Lewei Zhang, Catherine F. Poh, Michele Williams, Denise M. Laronde, Loss of Heterozygosity (LOH) Profiles—Validated Risk Predictors for Progression to Oral Cancer, Cancer Prevention Research 5, 2012-09-01, עמ' 1081–1089 doi: 10.1158/1940-6207.CAPR-12-0173

[:10-30] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ T. Pietila, Clinical problem solving in dentistry, 3rd edn. (2010), The European Journal of Orthodontics 32, 2010-10-05, עמ' 753–754 doi: 10.1093/ejo/cjq092

[31] Y. Hassona, C. Scully, A. Almangush, Z. Baqain, Oral Potentially Malignant Disorders among Dental Patients: a Pilot Study in Jordan, Asian Pacific Journal of Cancer Prevention 15, 2015-01-06, עמ' 10427–10431 doi: 10.7314/apjcp.2014.15.23.10427

[32] Paul Maas, A Greek-English Lexicon, compiled by H. G. Liddell and Robert Scott. A New Edition revised and augmented throughout by Henry Stuart Jones with the assistance of Roderick McKenzie and with the cooperation of many scholars. Part V: θησσυροποιέω—κώψ. Part VI: λ—οΙ. Oxford: Clarendon Press, 1930, 1932. Each part 10s. 6d., The Journal of Hellenic Studies 52, 1932, עמ' 150–152 doi: 10.2307/627226

[33] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Michael Eriksen, Judith Mackay, and Hana Ross. 2012. The Tobacco Atlas, 4th ed. Atlanta, GA: World Lung Foundation. Downloadable pdf, available at http://tobaccoatlas.org/., World Medical & Health Policy 5, 2013-09, עמ' 274–275 doi: 10.1002/wmh3.49

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:NIH DOC 16 HomogenousLeukoplakia.jpg|ממוזער|ליוקופלקיה הומוגנית (רבב לבן)]]
-'''חוורורת''' (באנגלית leukoplakia) היא רבב לבן המחוברת בחוזקה לקרום רירי המקושרת לסיכוי מוגבר להופעת מחלת הסרטן. קצוות הנגע בדרך כלל קטועים והנגע משתנה עם הזמן. צורות מתקדמות עלולות לפתח רבבים אדומים. לרוב הנגע מופיע בתוך הפה אך לפעמים הוא עלול להופיע בחלקים אחרים של הגוף.
+'''חוורורת''' (באנגלית leukoplakia) היא רבב לבן המחוברת בחוזקה לקרום רירי המקושרת לסיכוי מוגבר להופעת מחלת הסרטן.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Leukoplakia—A Diagnostic and Management Algorithm|קישור=https://www.joms.org/article/S0278-2391(16)31020-5/abstract|כתב עת=Journal of Oral and Maxillofacial Surgery|שנת הוצאה=2017-04-01|עמ=723–734|כרך=75|doi=10.1016/j.joms.2016.10.012|מחבר=Alessandro Villa, Sook Bin Woo}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Swellings and red, white, and pigmented lesions|קישור=https://www.bmj.com/content/321/7255/225|כתב עת=BMJ|שנת הוצאה=2000-07-22|עמ=225–228|כרך=321|doi=10.1136/bmj.321.7255.225|מחבר=Crispian Scully, Stephen Porter}}</ref> קצוות הנגע בדרך כלל קטועים והנגע משתנה עם הזמן.<ref name=":0" /><ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Oral and Maxillofacial Pathology|קישור=https://books.google.com/books?id=Qs-JCgAAQBAJ&lpg=PP1&dq=0-7216-9003-3&pg=PA357|מו"ל=Elsevier Health Sciences|שנת הוצאה=2015-05-13|מחבר=Brad W. Neville DDS, Douglas D. Damm DDS, Carl M. Allen, DDS MSD, Angela C. Chi DMD|שפה=en}}</ref>צורות מתקדמות עלולות לפתח רבבים אדומים.<ref name=":1" /> לרוב הנגע מופיע בתוך הפה אך לפעמים הוא עלול להופיע בחלקים אחרים של הגוף.<ref>{{צ-ספר|שם=Campbell-Walsh Urology: Expert Consult Premium Edition: Enhanced Online Features and Print, 4-Volume Set|קישור=https://books.google.com/books?id=fu3BBwAAQBAJ&pg=PA2309|מו"ל=Elsevier Health Sciences|שנת הוצאה=2011-08-25|מחבר=Alan J. Wein, Louis R. Kavoussi, Andrew C. Novick, Alan W. Partin|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Homeostasis - Tumor - Metastasis|קישור=https://books.google.com/books?id=O3nGBAAAQBAJ&pg=PA156|מו"ל=Springer Science & Business Media|שנת הוצאה=2013-10-16|מחבר=Gaspar Banfalvi|שפה=en}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Biopsy Interpretation of the Gastrointestinal Tract Mucosa: Volume 1: Non-Neoplastic|קישור=https://books.google.com/books?id=p19i7R6PdsEC&pg=PA10|מו"ל=Lippincott Williams & Wilkins|שנת הוצאה=2012-01-05|מחבר=Elizabeth A. Montgomery, Lysandra Voltaggio|שפה=en}}</ref>
 ==סיווג==
-ניתן לסווג חוורורת כמחלה רירית וגם כמצב טרום ממאיר. על אף שהצבע הלבן בחוורורת נגרם כתוצאה מהיפרקראטוסה (או אקנתוסה), רבבים לבנים דומים שנגרמים על ידי קרטוסיס ריאקטיבי אינם נחשבים כחוורורת. חוורורת מסווגת גם על פי האיזור שמושפע, כמו למשל חוורורת אוראלית, חוורורת בשלפוחית ועוד.
+ניתן לסווג חוורורת כמחלה רירית וגם כמצב טרום ממאיר. על אף שהצבע הלבן בחוורורת נגרם כתוצאה מהיפרקראטוסה (או אקנתוסה), רבבים לבנים דומים שנגרמים על ידי קרטוסיס ריאקטיבי אינם נחשבים כחוורורת. <ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x|כתב עת=Oral Surgery|שנת הוצאה=2008-11|עמ=236–237|כרך=1|doi=10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x}}</ref>חוורורת מסווגת גם על פי האיזור שמושפע, כמו למשל חוורורת אוראלית, חוורורת בדרכי השתן ועוד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Ugeskrift for Laeger, Copenhagen|קישור=http://dx.doi.org/10.1001/jama.1964.03060270159086|כתב עת=JAMA|שנת הוצאה=1964-04-06|עמ=257|כרך=188|doi=10.1001/jama.1964.03060270159086}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Relationship between lower urinary tract symptoms and inguinal hernia|קישור=http://dx.doi.org/10.4081/aiua.2016.4.262|כתב עת=Archivio Italiano di Urologia e Andrologia|שנת הוצאה=2016-12-30|עמ=262|כרך=88|doi=10.4081/aiua.2016.4.262|מחבר=Aykut Buğra Sentürk, Musa Ekici, Ibrahim Tayfun Sahiner, Tuncay Tas}}</ref>
 ===פה===
 בתוך חלל הפה, סיווג חוורורת לעיתים מחולק לפי האתר הנגוע, למשל חוורורת של רירית הפה או חוורורת של הרירית הלינגואלית. ישנם שני משתנים קליניים עיקריים של חוורורת אוראלית, חוורורת הומוגנית והטרוגנית. המילה ליוקופלקיה (חוורורת בלועזית) היא חלק משמם של מצבים אוראלים אחרים אשר יש בהם רבבים לבנים, אך לאלו יש אבחנות נפרדות אשר אינן נחשבות כאבחנת חוורורת. ישנה החרגה באבחון של חוורורת ורקוסלית שגשוגית, אשר נחשבת לתת-קטגוריה של חוורורת.
 ====חוורורת הומוגנית====
-חוורורת הומוגנית (אשר נקראת גם "חוורורת עבה") היא בדרך כלל רבב לבן אחיד, שטוח במבנהו ובמרקמו, על אף שייתכנו חריגות שטחיות. הרבב לרוב יהיה מוגבה במקצת ביחס לשאר הרירית, בדרך בעל מרקם פני שטח מקומטים ומבוקעים. מרקם הרבב אחיד לאורך כל הנגע. גודל הנגע משתנה ויכול להיות נגע מקומי או מקיף בגודלו. חוורורת הומוגנית מרגישה יבשה למגע.
+חוורורת הומוגנית (אשר נקראת גם "חוורורת עבה") <ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=Burket’s Oral Medicine. Diagnosis and Treatment, 10th edn|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ortho/30.4.346|כתב עת=Journal of Orthodontics|שנת הוצאה=2003-12|עמ=346–346|כרך=30|doi=10.1093/ortho/30.4.346|מחבר=M A O Lewis}}</ref>היא בדרך כלל רבב לבן אחיד, שטוח במבנהו ובמרקמו, על אף שייתכנו חריגות שטחיות.<ref name=":3" /> <ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Interventions for treating oral leukoplakia to prevent oral cancer|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.CD001829.pub4|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2016-07-29|doi=10.1002/14651858.cd001829.pub4|מחבר=Giovanni Lodi, Roberto Franchini, Saman Warnakulasuriya, Elena Maria Varoni}}</ref>הרבב לרוב יהיה מוגבה במקצת ביחס לשאר הרירית, בדרך בעל מרקם פני שטח מקומטים ומבוקעים. <ref name=":3" />מרקם הרבב אחיד לאורך כל הנגע. גודל הנגע משתנה ויכול להיות נגע מקומי או מקיף בגודלו. חוורורת הומוגנית מרגישה יבשה למגע.<ref name=":3" />
 ====חוורורת הטרוגנית====
-חוורורת לא הומוגנית (הטרוגנית) היא נגע בעל הופעה שאיננה אחידה. צבע הנגע יכול להיות בעיקרו לבן או שילוב בין לבן ואדום. מרקם פני השטח מלא בחריגויות בהשוואה לחוורורת הומוגנית, וצורתו יכולה להיות שטוחה או גושית.
+חוורורת לא הומוגנית (הטרוגנית) היא נגע בעל הופעה שאיננה אחידה. צבע הנגע יכול להיות בעיקרו לבן או שילוב בין לבן ואדום. מרקם פני השטח מלא בחריגויות בהשוואה לחוורורת הומוגנית, וצורתו יכולה להיות שטוחה או גושית.<ref name=":4" /><ref>{{צ-מאמר|שם=Oral and maxillofacial medicine: The basis of diagnosis and treatment|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x|כתב עת=Oral Surgery|שנת הוצאה=2008-11|עמ=236–237|כרך=1|doi=10.1111/j.1752-248x.2008.00045.x}}</ref>
 ====חוורורת ורקוסלית שגשוגית====
-חוורורת ורקוסלית שגשוגית מזוהה כתת-סוג בעל סיכון גבוה של חוורורת הטרוגנית. מצב זה הוא נדיר ולרוב מערב את הרירית הבוקסלית ואת החניכיים. מצב זה מאופיין על ידי מצב של התרחבות לאתרים רירתיים נוספים בהתרחבות איטית דרך רובד החיידקים בחניכיים. חוורורת זאת היא בדרך כלל עבה ובעלת נפח אך יכולה להתחיל כשטוחה. קיים סיכון גבוה של הפיכת החוורורת לגידול סרטני.
+חוורורת ורקוסלית שגשוגית מזוהה כתת-סוג בעל סיכון גבוה של חוורורת הטרוגנית. <ref>{{צ-מאמר|שם=Nicorandil and oral ulceration|קישור=http://dx.doi.org/10.1067/moe.2001.116259|כתב עת=Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontology|שנת הוצאה=2001-07|עמ=2|כרך=92|doi=10.1067/moe.2001.116259|מחבר=M.N. Pemberton, E.D. Theaker, P. Sloan}}</ref>מצב זה הוא נדיר ולרוב מערב את הרירית הבוקסלית ואת החניכיים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Clinical Oral Medicine and Pathology|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-1-60327-520-0|שנת הוצאה=2010|doi=10.1007/978-1-60327-520-0|מחבר=Jean M. Bruch, Nathaniel Simon Treister}}</ref>מצב זה מאופיין על ידי מצב של התרחבות לאתרים רירתיים נוספים בהתרחבות איטית דרך רובד החיידקים בחניכיים. <ref>{{צ-ספר|שם=Oral and Maxillofacial Pathology|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/b978-1-4160-3435-3.50002-6|מו"ל=Elsevier|שנת הוצאה=2009|עמ=ix–x|מחבר=BRAD W. NEVILLE, DOUGLAS D. DAMM, CARL M. ALLEN, JERRY E. BOUQUOT}}</ref>חוורורת זאת היא בדרך כלל עבה ובעלת נפח אך יכולה להתחיל כשטוחה. קיים סיכון גבוה של הפיכת החוורורת לגידול סרטני.
 ===ושט===
-חוורורת הושט היא נדירה בהשוואה לחוורורת אוראלית. הקשר בין חוורורת זאת לבין סרטן הושט איננו ברור מכיוון שהחוורורת עצמה מאוד נדירה. לרוב מצב זה יתבטא כנגע קטן, לבן ושקוף שיכול להזכיר את סרטן הושט התאי המוקדם. המראה ההיסטולוגי דומה לחוורורת אוראלית.
+חוורורת הושט היא נדירה בהשוואה לחוורורת אוראלית. הקשר בין חוורורת זאת לבין סרטן הושט איננו ברור מכיוון שהחוורורת עצמה מאוד נדירה. לרוב מצב זה יתבטא כנגע קטן, לבן ושקוף שיכול להזכיר את סרטן הושט התאי המוקדם. המראה ההיסטולוגי דומה לחוורורת אוראלית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Pathology of the Esophagus: An Atlas and Textbook by Dr. Kaiyo Takubo|קישור=http://dx.doi.org/10.1097/pas.0b013e318194271e|כתב עת=The American Journal of Surgical Pathology|שנת הוצאה=2009-06|עמ=961|כרך=33|doi=10.1097/pas.0b013e318194271e|מחבר=Keith J. Kaplan}}</ref>
 ===שלפוחית===
-בהקשר לנגעים של הרירית המרפדת את השלפוחית, חוורורת היא מושג היסטורי לתיאור היסטולוגי של רבב לבן באזור. הרבב יכול להיראות במהלך ציסטוסקופיה, בה הוא יופיע כרבב לבן-אפרפר ואף לעיתים כצהוב. חוורורת השלפוחית עלולה לעבור שינויים סרטניים, לכן ביופסיה ובדיקות שגרתיות ארוכות טווח הן חלק מהמעקב הנפוץ אחר מצב החוורורת.
+בהקשר לנגעים של הרירית המרפדת את השלפוחית, חוורורת היא מושג היסטורי לתיאור היסטולוגי של רבב לבן באזור. הרבב יכול להיראות במהלך ציסטוסקופיה, בה הוא יופיע כרבב לבן-אפרפר ואף לעיתים כצהוב. חוורורת השלפוחית עלולה לעבור שינויים סרטניים, לכן ביופסיה ובדיקות שגרתיות ארוכות טווח הן חלק מהמעקב הנפוץ אחר מצב החוורורת.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=http://www.medscape.com/viewarticle/464488|כותרת=Leukoplakia of the Bladder|אתר=Medscape|תאריך_וידוא=2020-01-07}}</ref>
 ==תסמינים==
-רוב מקרי החוורורת לא גורמים לתסמינים, אך יכולים לגרום לחוסר נוחות או כאב בצורה בלתי סדורה. זמן הופעת הרבב משתנה ממקרה למקרה. צבע החוורורת יכול להיות לבן, אפור, צהוב או בגוון ביניהם. גם גודל הרבב אינו קבוע ומשתנה מאוד. המקרים הנפוצים ביותר הינם ברירית הפה, הרירית השפתית ורירית גומות השיניים. למרות זאת, מצב זה יכול להתפתח בכל משטח רירית בחלל הפה. בבחינה קלינית, מרקם וצבע הנגע יכול להיות הומוגני או הטרוגני. ישנם תסמינים מסוימים שמקושרים לסיכון גבוה יותר למחלת הסרטן.
+רוב מקרי החוורורת לא גורמים לתסמינים,<ref name=":4" /> אך יכולים לגרום לחוסר נוחות או כאב בצורה בלתי סדורה. <ref name=":3" />זמן הופעת הרבב משתנה ממקרה למקרה. צבע החוורורת יכול להיות לבן, אפור, צהוב או בגוון ביניהם.<ref name=":6">{{צ-מאמר|שם=Soames’ and Southam's Oral Pathology (2018, 5th Edition). Edited by: RobinsonMHunterKPembertonMSloanP ed. Published by Oxford University Press, UK|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/jop.12778|כתב עת=Journal of Oral Pathology & Medicine|שנת הוצאה=2018-09-27|עמ=991–991|כרך=47|doi=10.1111/jop.12778|מחבר=Peter A. Brennan}}</ref> גם גודל הרבב אינו קבוע ומשתנה מאוד.<ref name=":6" /> המקרים הנפוצים ביותר הינם ברירית הפה, הרירית השפתית ורירית גומות השיניים.<ref name=":7">{{צ-מאמר|שם=Oral Carcinogenesis and Oral Cancer Chemoprevention: A Review|קישור=https://doi.org/10.4061/2011/431246|כתב עת=Pathology Research International|שנת הוצאה=2011-05-22|עמ=1–10|כרך=2011|doi=10.4061/2011/431246|מחבר=Takuji Tanaka, Mayu Tanaka, Takahiro Tanaka}}</ref> למרות זאת, מצב זה יכול להתפתח בכל משטח רירית בחלל הפה.<ref name=":3" /> בבחינה קלינית, מרקם וצבע הנגע יכול להיות הומוגני או הטרוגני. ישנם תסמינים מסוימים שמקושרים לסיכון גבוה יותר למחלת הסרטן.
+חוורורת לעיתים נקשרת גם לסרטן הושט.<ref>{{צ-ספר|שם=Andrews' Diseases of the Skin|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/b978-1-4377-0314-6.00100-5|מו"ל=Elsevier|שנת הוצאה=2011|עמ=vii|מחבר=Bill D James, Tim G Berger, Dirk M Elston}}</ref>
 ==גורמים==
-הסיבה המדויקת לחוורורת איינה ידועה, אך היא כנראה נובעת ממספר גורמים שהמרכזי ביניהם הוא שימוש בטבק. התהליך שגורם להיווצרות הרבב הלבן הוא התעבות של שכבת הקרטין. הופעת הקרטין החריגה כשהוא מורטב ע"י רוק ואור חוזר מפני המשטח בצורה שוויונית. התהליך הזה מסתיר את הצבע הורוד הרגיל של רירית.
+הסיבה המדויקת לחוורורת איננה ידועה,<ref name=":1" /> אך היא כנראה נובעת ממספר גורמים שהמרכזי ביניהם הוא שימוש בטבק.<ref name=":6" /> התהליך שגורם להיווצרות הרבב הלבן הוא התעבות של שכבת הקרטין. הופעת הקרטין החריגה כשהוא מורטב ע"י רוק ואור חוזר מפני המשטח בצורה שוויונית.<ref name=":6" /> התהליך הזה מסתיר את הצבע הורוד הרגיל של רירית.<ref name=":1" />
 ===טבק===
-לעיסת או עישון טבק הם הגורמים הכי מקושרים להופעת חוורורת, עם יותר מ80% מהאנשים בעלי רבב לבן אשר יש להם היסטוריה הקשורה בעישון או לעיסת טבק. מעשנים הם בעלי סיכון גדול בהרבה מאשר לא מעשנים לסבול מחוורורת. גודל וכמות הרבבים הלבנים אצל אדם נמצאים בקשר ישיר בהתאם לכמות העישון ולאורך התקופה בה הוא עישן. במרבית המקרים, הפסקת השימוש בטבק גורמת להצטמצמות הנגע או להיעלמותו בתוך טווח הזמן של השנה הראשונה להפסקת השימוש.
+לעיסת או עישון טבק הם הגורמים הכי מקושרים להופעת חוורורת,<ref name=":6" /> עם יותר מ80% מהאנשים בעלי רבב לבן אשר יש להם היסטוריה הקשורה בעישון או לעיסת טבק. מעשנים הם בעלי סיכון גדול בהרבה מאשר לא מעשנים לסבול מחוורורת. גודל וכמות הרבבים הלבנים אצל אדם נמצאים בקשר ישיר בהתאם לכמות העישון ולאורך התקופה בה הוא עישן. <ref>{{צ-מאמר|שם=Urban legends series: oral leukoplakia|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/odi.12065|כתב עת=Oral Diseases|שנת הוצאה=2013|עמ=642–659|כרך=19|doi=10.1111/odi.12065|מחבר=P. G. Arduino, J. Bagan, A. K. El‐Naggar, M. Carrozzo}}</ref>במרבית המקרים, הפסקת השימוש בטבק גורמת להצטמצמות הנגע או להיעלמותו בתוך טווח הזמן של השנה הראשונה להפסקת השימוש.<ref name=":1" /><ref name=":6" />
 ===אלכוהול===
-האפקט הסינרגטי של שימוש באלכוהול במקביל לעישון על התפתחות רבבים לבנים בחלל הפה מוטל בספק. אין הוכחה ברורה שאלכוהול אכן קשור להתפתחות חוורורת, אך נראה כי יש לו השפעה מסוימת. שימוש מופרז במי פה בעלי אחוז אלכוהול גבוה יכול לגרום להתפתחות שכבת פלאק אפורה על רירית הפה, אך נגעים אלו אינם נחשבים לחוורורת אמיתית.
+האפקט הסינרגטי של שימוש באלכוהול במקביל לעישון על התפתחות רבבים לבנים בחלל הפה מוטל בספק. אין הוכחה ברורה שאלכוהול אכן קשור להתפתחות חוורורת, אך נראה כי יש לו השפעה מסוימת.<ref name=":6" /> שימוש מופרז במי פה בעלי אחוז אלכוהול גבוה יכול לגרום להתפתחות שכבת פלאק אפורה על רירית הפה, אך נגעים אלו אינם נחשבים לחוורורת אמיתית.<ref name=":1" />
 ===טראומה===
-סיבה נפוצה נוספת לרבבים לבנים באזור הפה היא טראומה כתוצאה מגירוי או חיכוך המובילה לקרטוזיס. דוגמה לכך היא היווצרות נגעים כתוצאה מגירוי הנגרם מחום של עישון טבק (ולא כתוצאה מחומרים אשר נמצאים בטבק). הסיכוי לשינוי ממאיר דומה לזה שברירית רגילה. טראומה מכאנית, הנגרמת על ידי גורם חד עלולה לגרום להופעת רבבים לבנים הדומים מאוד לחוורורת. למרות זאת, רבבים לבנים אלו הם תוצר של תגובת היפרקרטוזיס נורמלית ויעברו ברגע שהגורם לבעיה ייעלם.
+סיבה נפוצה נוספת לרבבים לבנים באזור הפה היא טראומה כתוצאה מגירוי או חיכוך המובילה לקרטוזיס. דוגמה לכך היא היווצרות נגעים כתוצאה מגירוי הנגרם מחום של עישון טבק (ולא כתוצאה מחומרים אשר נמצאים בטבק). הסיכוי לשינוי ממאיר דומה לזה שברירית רגילה. טראומה מכאנית, הנגרמת על ידי גורם חד עלולה לגרום להופעת רבבים לבנים הדומים מאוד לחוורורת. למרות זאת, רבבים לבנים אלו הם תוצר של תגובת היפרקרטוזיס נורמלית ויעברו ברגע שהגורם לבעיה ייעלם.<ref name=":1" />
 ==פתופיזיולוגיה==
-גנים המדכאים גידולים הם גנים המעורבים ברגולציה של תאים רגילים ובמותם המתוכנן. אחד מהגנים המחקרים ביותר מבין גנים אלו הוא גן בשם פי-53, אשר נמצא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17. מוטציה של גן זה עלולה לפגוע בתפקודו הרגולטורי ולהוביל לגדילה תאית חסרת תקנה. מוטציות בגן פי-53 נמצאו בתאים מאזורים הנגועים בחוורורת, בעיקר אצל נבדקים בעלי דיספלציה ואצל נבדקים בעלי הרגלי שתייה חריפה ועישון כבדים.
+גנים המדכאים גידולים הם גנים המעורבים ברגולציה של תאים רגילים ובמותם המתוכנן.<ref name=":6" /> אחד מהגנים המחקרים ביותר מבין גנים אלו הוא גן בשם פי-53, אשר נמצא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 17. מוטציה של גן זה עלולה לפגוע בתפקודו הרגולטורי ולהוביל לגדילה תאית חסרת תקנה.<ref name=":6" /> מוטציות בגן פי-53 נמצאו בתאים מאזורים הנגועים בחוורורת, בעיקר אצל נבדקים בעלי דיספלציה ואצל נבדקים בעלי הרגלי שתייה חריפה ועישון כבדים.<ref name=":6" />
 ==אבחנה==
 ===הגדרה===
-הגדרה מוסכמת לאבחנה של חוורורת השתנתה במהלך הזמן וגם כיום זהו נושא שנתון לדיון. ייתכן שההגדרה תשתנה בעתיד לאור ידע חדש שיתגלה. בשנת 1984 כנס בינלאומי בנושא הסכים על ההגדרה הבאה: "רבב בגוון לבן, אשר לא יכול להיות מאובחן קלינית או פתולוגית כמחלה אחרת ושאינו קשור לגורם פיזי או כימי מלבד טבק". הגדרה זאת גרמה לבלבול ובעיות ביישומה. בשנת 1994 התכנסה ועידה בינלאומית נוספת, בה נטען כי למרות שטבק הוא גורם סביר להתפתחות חוורורת, ישנם רבבים לבנים אשר קשורים ישירות לשימוש מקומי בטבק וכהוכחה לכך עם הפסקת העישון הם נעלמים. כלומר, הרבבים האלו אינם נגרמים מחומרים מסרטנים בסיגריות אלא מהגירוי שבשימוש בטבק ועל כן המינוח שייצג את התופעה הזאת בצורה האטיולוגית הנכונה ביותר הוא קרטוזיס המעשנים. לפיכך, הועידה הבינלאומית השנייה שינתה את הגדרת החוורורת: "נגע לבן של רירית אוראלית אשר לא יכולה להיות מאובחנת כשום סוג אחר של נגע".
+הגדרה מוסכמת לאבחנה של חוורורת השתנתה במהלך הזמן וגם כיום זהו נושא שנתון לדיון.<ref name=":7" /> ייתכן שההגדרה תשתנה בעתיד לאור ידע חדש שיתגלה. בשנת 1984 כנס בינלאומי בנושא הסכים על ההגדרה הבאה: "רבב בגוון לבן, אשר לא יכול להיות מאובחן קלינית או פתולוגית כמחלה אחרת ושאינו קשור לגורם פיזי או כימי מלבד טבק". <ref name=":6" />הגדרה זאת גרמה לבלבול ובעיות ביישומה. בשנת 1994 התכנסה ועידה בינלאומית נוספת, בה נטען כי למרות שטבק הוא גורם סביר להתפתחות חוורורת, ישנם רבבים לבנים אשר קשורים ישירות לשימוש מקומי בטבק וכהוכחה לכך עם הפסקת העישון הם נעלמים. כלומר, הרבבים האלו אינם נגרמים מחומרים מסרטנים בסיגריות אלא מהגירוי שבשימוש בטבק ועל כן המינוח שייצג את התופעה הזאת בצורה האטיולוגית הנכונה ביותר הוא קרטוזיס המעשנים. לפיכך, הועידה הבינלאומית השנייה שינתה את הגדרת החוורורת: "נגע לבן של רירית אוראלית אשר לא יכולה להיות מאובחנת כשום סוג אחר של נגע".
+על פי ארגון הבריאות העולמי ההגדרה העדכנית לחוורורת היא: "שכבות פלאק לבנות בעלות סיכון נתון לויכוח ולאחר שנפסלו מחלות אחרות אשר לא נושאות סיכון מוגבר לסרטן".<ref>{{צ-מאמר|שם=Nomenclature and classification of potentially malignant disorders of the oral mucosa|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1600-0714.2007.00582.x|כתב עת=Journal of Oral Pathology & Medicine|שנת הוצאה=2007|עמ=575–580|כרך=36|doi=10.1111/j.1600-0714.2007.00582.x|מחבר=S. Warnakulasuriya, Newell W. Johnson, I. Van Der Waal}}</ref>
-ישנם קלינאים רבים אשר נמנעים משימוש במושג חווורורת מכיוון שסביב מושג זה ישנן מחלוקות רבות ואי-סדר.
+ישנם קלינאים רבים אשר נמנעים משימוש במושג חווורורת מכיוון שסביב מושג זה ישנן מחלוקות רבות ואי-סדר.<ref name=":7" />
 ===הופעות היסטולוגיות===
 ביופסיה של הרקמות לרוב משומשת בכדי לפסול גורמים אחרים לרבבים לבנים וכן לאפשר בחינה היסטולוגית מפורטת בכדי לדרג נוכחות דיספלסיה אפיתלית. בדיקה זאת משמשת סמן לפוטנציאל ממאיר של הנגע ועוזרת לקבוע את תכיפות הבדיקות בקרה על הנגע. האיזורים של החוורורת אשר מתועדפים לבדיקת ביופסיה הינם האזורים ההטרוגניים אשר מאופיינים בהתקשחות ואדמומיות. אזורים אלו נמצאים בסבירות גבוהה יותר להראות סימנים של דיספלסיה מאשר אזורים לבנים והומגניים בנגע.
 ===אבחנה מפרידה===
-ישנם מצבים רפואיים רבים עם נגע לבן ברירית הפה, אך לרוב הרבבים הלבנים באזור הפה אין סיבה ידועה וברורה. רבבים כאלו נקראים חוורורת רק לאחר שאפשרויות סבירות אחרות נשללות. ישנם תתי-סוגים שונים של חוורורת, אשר מתוארים ומאובחנים על פי ההופעה הקלינית של הנגע.
+ישנם מצבים רפואיים רבים עם נגע לבן ברירית הפה, אך לרוב הרבבים הלבנים באזור הפה אין סיבה ידועה וברורה.<ref>{{צ-מאמר|שם=General surgical operations. 3rd ed R. M. Kirk (ed). 283×230 mm. Pp 879. Illustrated. 1994. Edinburgh: Churchill Livingstone. £69.50|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/bjs.1800820365|כתב עת=British Journal of Surgery|שנת הוצאה=1995-03|עמ=428–428|כרך=82|doi=10.1002/bjs.1800820365|מחבר=A. R. Berry}}</ref> רבבים כאלו נקראים חוורורת רק לאחר שאפשרויות סבירות אחרות נשללות. ישנם תתי-סוגים שונים של חוורורת, אשר מתוארים ומאובחנים על פי ההופעה הקלינית של הנגע.
 כמעט כל הרבבים באזור הפה הם כתוצאה של קרטוזיס. מסיבה זאת רבבים לבנים באזור הפה לרוב נקראים באופ כללי קרטוזאס, למרות שרק מיעוט מתוכם אינם קשורים להיפרקטוזיס, נקרוזיס אפיתלית או אולקרציה אשר נגרמת מכוויה כימית. בקרטוזיס, שכבת הקרטין המעובה סופחת מים מהרוק בפה ומופיעה כלבנה בהשוואה לרירית רגילה. רירית רגילה מאופיינת בצבע אדום-ורוד.
@@ שורה 54: / שורה 58: @@
 קשה מאוד להסיר חוורורת מהרירית, להבדיל מרבבים לבנים כמו קנדידיאסיס ממבראנית למחצה אשר ניתנים להסרה ותחתיהם ניתן לחשוף את פני השטחים המדממים שמתחתיהם. הצבע הלבן אשר ניתן לראות בלויקודימה נעלם כאשר הרירית נמתחת. קרטוזיס חיכוכי לרוב יופיע בסמוך למשטח חד כמו שן שבורה וייעלם לאחר הוצאת הגורם הפוגע.
-יש הטוענים כי ניתן לקבוע חוק כללי, במידה ונגע אינו נעלם לאחר שבועיים מהופעתו, יש לבצע ביופסיה לנגע.
+יש הטוענים כי ניתן לקבוע חוק כללי, במידה ונגע אינו נעלם לאחר שבועיים מהופעתו, יש לבצע ביופסיה לנגע.<ref name=":8">{{צ-ספר|שם=Physical Evaluation in Dental Practice.|קישור=http://worldcat.org/oclc/438707681|מו"ל=John Wiley & Sons|שנת הוצאה=2009|oclc=438707681|מחבר=Huber, Michaell A.}}</ref>
 רבבים לבנים התפתחותיים לרוב נמצאים מהלידה או ניתנים לאבחנה בשלב מוקדם בחיים, בעוד חוורורת מופיעה לרוב אצל אנשים בוגרים ומבוגרים. גורמים נוספים לרבבים לבנים לרוב דורשים בחינה פתולוגית של דגימת ביופסיה בכדי לאבחן אותם בוודאות בצורה נפרדת מחוורורת.
 ==טיפול==
-בחינה שיטתית מצאה כי אין שום טיפול מצוי לחוורורת שהוכח כיעיל במניעת שינוי ממאיר. חלק מהטיפולים יכולים להוביל להחלמת החוורורת, אך לא מונעים את חזרת הנגע או שינוי ממאיר. ללא קשר לטיפול המשומש, אבחנה של חוורורת כמעט תמיד מובילה להמלצה על הפסקת צריכת גורמים אפשריים למחלה, כמו למשל עישון טבק ושתיית אלכוהול. בנוסף, נדרשת בחינה חוזרת תקופתית לאורך טווח זמן ארוך בכדי לגלות כל שינוי ממאיר מוקדם ככל האפשר.
+בחינה שיטתית מצאה כי אין שום טיפול מצוי לחוורורת שהוכח כיעיל במניעת שינוי ממאיר. חלק מהטיפולים יכולים להוביל להחלמת החוורורת, אך לא מונעים את חזרת הנגע או שינוי ממאיר. ללא קשר לטיפול המשומש, אבחנה של חוורורת כמעט תמיד מובילה להמלצה על הפסקת צריכת גורמים אפשריים למחלה, כמו למשל עישון טבק ושתיית אלכוהול. <ref name=":8" />בנוסף, נדרשת בחינה חוזרת תקופתית לאורך טווח זמן ארוך בכדי לגלות כל שינוי ממאיר מוקדם ככל האפשר.<ref name=":8" />
 ===טיפול ניתוחי===
-קלינאים רבים בוחרים באופציית הסרת הנגע בניתוח כאפשרות הראשונה. למרות זאת, יעילות ההליך הניתוחי אינה ברורה לאור מחסור בהוכחות זמינות ליעילות ההליך. הליך זה יכול להתבצע על ידי ניתוח בעזרת סקלפל, לייזרים, טיפול בקור ועוד. בדרך כלל אם ביופסיה מראה דיספלסיה, הופכת הבחירה בניתוח לברורה יותר. לעיתים רבבים לבנים הם גדולים מדי להסרה מוחלטת ובמקום זה מנטרים אותם. אפילו אם הנגע מוסר לחלוטין, בדיקות תכופות עדיין מבוצעות מכיוון שחוורורת יכולה לחזור, במיוחד אם גורמים אפשריים לחוורורת כמו עישון אינם מופסקים.
+קלינאים רבים בוחרים באופציית הסרת הנגע בניתוח כאפשרות הראשונה. למרות זאת, יעילות ההליך הניתוחי אינה ברורה לאור מחסור בהוכחות זמינות ליעילות ההליך.<ref name=":4" /> הליך זה יכול להתבצע על ידי ניתוח בעזרת סקלפל, לייזרים, טיפול בקור ועוד.<ref name=":8" /> בדרך כלל אם ביופסיה מראה דיספלסיה, הופכת הבחירה בניתוח לברורה יותר. לעיתים רבבים לבנים הם גדולים מדי להסרה מוחלטת ובמקום זה מנטרים אותם. אפילו אם הנגע מוסר לחלוטין, בדיקות תכופות עדיין מבוצעות מכיוון שחוורורת יכולה לחזור, במיוחד אם גורמים אפשריים לחוורורת כמו עישון אינם מופסקים.
 ===טיפול תרופתי===
-תרופות רבות נוסו ונלמדו במטרה לטפל בחוורורת, ביניהן טיפול קרוטינואידים, רטינואידים, קריוטוקסינים, תרופות אנטי דלקתיות ועוד, אך אף תרופה לא הוכחה כמונעת שינוי ממאיר באזור החוורורת. מחקרים נוספים נעשו במטרה לבדוק את השפעותיהם של ויטמינים, אנטי אוקסידנטים וחלבונים מעכבי גדילה תאית על התפתחות ושינוי החוורורת.
+תרופות רבות נוסו ונלמדו במטרה לטפל בחוורורת, ביניהן טיפול קרוטינואידים, רטינואידים, קריוטוקסינים, תרופות אנטי דלקתיות ועוד, אך אף תרופה לא הוכחה כמונעת שינוי ממאיר באזור החוורורת. <ref name=":4" />מחקרים נוספים נעשו במטרה לבדוק את השפעותיהם של ויטמינים, אנטי אוקסידנטים וחלבונים מעכבי גדילה תאית על התפתחות ושינוי החוורורת.<ref name=":3" />
 ==פרוגנוזה==
-קצב השינוי הממאיר השנתי של חוורורת עובר את 1% רק לעיתים נדירות, כלומר מרבית נגעי החוורורת באזור הפה יישארו שפירים. מספר גורמים קליניים והיסטופתולוגיים מקושרים בדרגות שונות לסיכוי לשינוי ממאיר, על אף שישנם מקורות אחרים הטוענים כי אין הסכמה כללית ומוכחת על גורמים שיכולים לחזות שינוי ממאיר. בנוסף, ישנם קשיים מסוימים לחזות האם אזור נגוע בחוורורת ייעלם, יתכווץ או יישאר יציב.
+קצב השינוי הממאיר השנתי של חוורורת עובר את 1% רק לעיתים נדירות, כלומר מרבית נגעי החוורורת באזור הפה יישארו שפירים. מספר גורמים קליניים והיסטופתולוגיים מקושרים בדרגות שונות לסיכוי לשינוי ממאיר, על אף שישנם מקורות אחרים הטוענים כי אין הסכמה כללית ומוכחת על גורמים שיכולים לחזות שינוי ממאיר. בנוסף, ישנם קשיים מסוימים לחזות האם אזור נגוע בחוורורת ייעלם, יתכווץ או יישאר יציב.<ref name=":9">{{צ-מאמר|שם=Oral Leukoplakia as It Relates to HPV Infection: A Review|קישור=https://doi.org/10.1155/2012/540561|כתב עת=International Journal of Dentistry|שנת הוצאה=2012|עמ=1–7|כרך=2012|doi=10.1155/2012/540561|מחבר=L. Feller, J. Lemmer}}</ref>
-* נוכחות וחומרה של דיספלסיה. על אף שחומרת הדיספלסיה הוכחה כגורם משמעותי בכדי לחזות שינוי ממאיר, רבים מתנגדים לתחזיות האלה בעקבות ערך החיזוי הנמוך שנובע מחוסר אובייקטיביות של מדרג הדיספלסיה. למרות ש10% מנגעי החוורורת מראים דיספלסיה בבדיקת ביופסיה, עד 18% מהנגעים בפה עוברים שינוי ממאיר ללא נוכחות דיספלסיה.
+* נוכחות וחומרה של דיספלסיה. על אף שחומרת הדיספלסיה הוכחה כגורם משמעותי בכדי לחזות שינוי ממאיר, רבים מתנגדים לתחזיות האלה בעקבות ערך החיזוי הנמוך שנובע מחוסר אובייקטיביות של מדרג הדיספלסיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility|קישור=https://doi.org/10.1186/1758-3284-1-11|כתב עת=Head & Neck Oncology|שנת הוצאה=2009-05-11|עמ=11|כרך=1|doi=10.1186/1758-3284-1-11|מחבר=Stijn Fleskens, Piet Slootweg}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Grading systems in head and neck dysplasia: their prognostic value, weaknesses and utility|קישור=https://doi.org/10.1186/1758-3284-1-11|כתב עת=Head & Neck Oncology|שנת הוצאה=2009-05-11|עמ=11|כרך=1|doi=10.1186/1758-3284-1-11|מחבר=Stijn Fleskens, Piet Slootweg}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=The fourth edition of the head and neck World Health Organization blue book: editors' perspectives|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.humpath.2017.05.014|כתב עת=Human Pathology|שנת הוצאה=2017-08|עמ=10–12|כרך=66|doi=10.1016/j.humpath.2017.05.014|מחבר=Adel K. El-Naggar, John K.C. Chan, Takashi Takata, Jennifer R. Grandis}}</ref>למרות ש10% מנגעי החוורורת מראים דיספלסיה בבדיקת ביופסיה, עד 18% מהנגעים בפה עוברים שינוי ממאיר ללא נוכחות דיספלסיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Loss of Heterozygosity (LOH) Profiles—Validated Risk Predictors for Progression to Oral Cancer|קישור=https://cancerpreventionresearch.aacrjournals.org/content/5/9/1081|כתב עת=Cancer Prevention Research|שנת הוצאה=2012-09-01|עמ=1081–1089|כרך=5|doi=10.1158/1940-6207.CAPR-12-0173|מחבר=Lewei Zhang, Catherine F. Poh, Michele Williams, Denise M. Laronde}}</ref>
-* חוורורת הממוקמת על רצפת הפה, על החלק האחורי והחיצוני של הלשון ועל האזור מאחורי שן הבינה מראה סיכוי גבוה יותר להפוך לנגע ממאיר, בעוד שרבבים לבנים באזורים כמו המשטח העליון של הלשון והחך הקשה לא מראים סיכון משמעותי. על אף ההכרה באזורים בעלי הסיכון הגבוה, סטטיסטית, חוורורת יותר נפוצה ברירית הפה, ברירית גומות השיניים וברירית השפה התחתונה. חוורורת של רצפת הפה והלשון מהווה למעלה מ90% מהחוורורות בהן יש דיספלסיה או תאים סרטניים בדיקת ביופסיה.
+* חוורורת הממוקמת על רצפת הפה, על החלק האחורי והחיצוני של הלשון ועל האזור מאחורי שן הבינה מראה סיכוי גבוה יותר להפוך לנגע ממאיר, בעוד שרבבים לבנים באזורים כמו המשטח העליון של הלשון והחך הקשה לא מראים סיכון משמעותי.<ref name=":10">{{צ-מאמר|שם=Clinical problem solving in dentistry, 3rd edn. (2010)|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/ejo/cjq092|כתב עת=The European Journal of Orthodontics|שנת הוצאה=2010-10-05|עמ=753–754|כרך=32|doi=10.1093/ejo/cjq092|מחבר=T. Pietila}}</ref> על אף ההכרה באזורים בעלי הסיכון הגבוה, סטטיסטית, חוורורת יותר נפוצה ברירית הפה, ברירית גומות השיניים וברירית השפה התחתונה. חוורורת של רצפת הפה והלשון מהווה למעלה מ90% מהחוורורות בהן יש דיספלסיה או תאים סרטניים בדיקת ביופסיה.
-* לנגעים אדומים ולנגעים לבנים המעורבים בנגעים אדומים יש סיכוי גבוה יותר לשינוי ממאיר מאשר לנגעים לבנים הומוגניים.
+* לנגעים אדומים ולנגעים לבנים המעורבים בנגעים אדומים יש סיכוי גבוה יותר לשינוי ממאיר מאשר לנגעים לבנים הומוגניים.<ref name=":2" />
 * למרות שעישון מגביר את הסיכוי לשינוי ממאיר, עישון גם גורם לרבבים לבנים שאין בהם דיספלסיה. המשמעות של כך, היא שרבבים לבנים אצל לא מעשנים הם בעלי סיכון גבוה יותר להיות נגעי חוורורת (הם גם נדירים יותר אצל לא מעשנים).
-* אנשים מבוגרים יותר בעלי רבבים לבנים הם בקבוצת סיכון לחוורורת.
+* אנשים מבוגרים יותר בעלי רבבים לבנים הם בקבוצת סיכון לחוורורת.<ref name=":10" />
-* רבבים גדולים יותר הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לנגעים שפירים.
+* רבבים גדולים יותר הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לנגעים שפירים.<ref name=":10" />
-* רבבים לבנים שקיימים תקופה ארוכה הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לשפירים.
+* רבבים לבנים שקיימים תקופה ארוכה הם בעלי סיכון גבוה יותר להפוך לשפירים.<ref name=":10" />
-* אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן באזור הפה נמצאים בסיכון גבוה יותר.
+* אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן באזור הפה נמצאים בסיכון גבוה יותר.<ref name=":10" />
-* זיהום קנדידה בנוכחות דיספלסיה מהווה סיכון קצת יותר מוגבר.
+* זיהום קנדידה בנוכחות דיספלסיה מהווה סיכון קצת יותר מוגבר.<ref name=":10" />
-* שינוי בהופעת הרבב הלבן, מלבד שינוי בצבעו, מהווה סיכון מוגבר.
+* שינוי בהופעת הרבב הלבן, מלבד שינוי בצבעו, מהווה סיכון מוגבר.<ref name=":10" />
-* אל עף שבאופן כללי סרטן באזור חלל הפה יותר נפוץ בקרב גברים, נשים עם רבבים לבנים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים.
+* אל עף שבאופן כללי סרטן באזור חלל הפה יותר נפוץ בקרב גברים, נשים עם רבבים לבנים נמצאות בסיכון גבוה יותר מגברים.<ref name=":10" />
 ==אפידימיולוגיה==
-הופעת ואבחון חוורורת באזור הפה משתנה ברחבי העולם, אבל באופן כללי אין מדובר במצב נדיר. ההשערות על פי דיווחים נעות בין פחות מ1% ועד למעל 5% באוכלוסיה הכללית. אם כך חוורורת היא הנגע הקדם-ממאיר הנפוץ ביותר המתרחש בפה. חוורורת נפוצה יותר אצל גברים בגיל המעבר ואצל גברים זקנים. התופעה שכיחה יותר ככל שהגיל מבוגר יותר. באזורים בעולם בהם שימוש בטבק ללא עשן הוא נפוץ, קיימת שכיחות גבוהה יותר. באזור המזרח התיכון, שכיחות החוורורת היא פחות מאחוז בודד.
+הופעת ואבחון חוורורת באזור הפה משתנה ברחבי העולם, אבל באופן כללי אין מדובר במצב נדיר. ההשערות על פי דיווחים נעות בין פחות מ1% ועד למעל 5% באוכלוסיה הכללית. אם כך חוורורת היא הנגע הקדם-ממאיר הנפוץ ביותר המתרחש בפה. <ref name=":9" />חוורורת נפוצה יותר אצל גברים בגיל המעבר ואצל גברים זקנים. התופעה שכיחה יותר ככל שהגיל מבוגר יותר. באזורים בעולם בהם שימוש בטבק ללא עשן הוא נפוץ, קיימת שכיחות גבוהה יותר. באזור המזרח התיכון, שכיחות החוורורת היא פחות מאחוז בודד.<ref>{{צ-מאמר|שם=Oral Potentially Malignant Disorders among Dental Patients: a Pilot Study in Jordan|קישור=http://dx.doi.org/10.7314/apjcp.2014.15.23.10427|כתב עת=Asian Pacific Journal of Cancer Prevention|שנת הוצאה=2015-01-06|עמ=10427–10431|כרך=15|doi=10.7314/apjcp.2014.15.23.10427|מחבר=Y. Hassona, C. Scully, A. Almangush, Z. Baqain}}</ref>
 ==אטימיולוגיה==
-משמעות המילה ליוקופלקיה (חוורורת) משמעותה רבב לבן ומקורה מהמילים היווניות λευκός- "לבן" ו-πλάξ- "משטח".
+משמעות המילה ליוקופלקיה (חוורורת) משמעותה רבב לבן ומקורה מהמילים היווניות λευκός- "לבן" ו-πλάξ- "משטח".<ref>{{צ-מאמר|שם=A Greek-English Lexicon, compiled by H. G. Liddell and Robert Scott. A New Edition revised and augmented throughout by Henry Stuart Jones with the assistance of Roderick McKenzie and with the cooperation of many scholars. Part V: θησσυροποιέω—κώψ. Part VI: λ—οΙ. Oxford: Clarendon Press, 1930, 1932. Each part 10s. 6d.|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/627226|כתב עת=The Journal of Hellenic Studies|שנת הוצאה=1932|עמ=150–152|כרך=52|doi=10.2307/627226|מחבר=Paul Maas}}</ref>
 ==היסטוריה==
-המושג ליוקופלקיה נטבע על ידי קארל פרייר וון רוקיטנסקי בשנת 1861, אשר השתמש בו כדי להתייחס לנגעים לבנים בדרכי השתן. בשנת 1877 שווימר השתמש לראשונה במושג בכדי לתאר נגע לבן באזור הפה. מאז, המילה ליוקופלקיה שולבה לשמות של עוד מספר נגעים אוראליים. בשנת 1930 הוכח מחקרית כי ניתן לגרום לחוורורת אצל ארנבונים אשר נחשפו לעשן טבק למשך 3 דקות כל יום. על פי מקור משנת 1961, חוורורת יכולה להתרחש על מספר רב של ריריות בגוף כולל דרכי השתן, ברקטום, בואגינה, ברחם, בקנה הנשימה, בעור התוף ועוד.
+המושג ליוקופלקיה נטבע על ידי קארל פרייר וון רוקיטנסקי בשנת 1861, אשר השתמש בו כדי להתייחס לנגעים לבנים בדרכי השתן.<ref name=":5" /> בשנת 1877 שווימר השתמש לראשונה במושג בכדי לתאר נגע לבן באזור הפה. <ref name=":7" />מאז, המילה ליוקופלקיה שולבה לשמות של עוד מספר נגעים אוראליים. בשנת 1930 הוכח מחקרית כי ניתן לגרום לחוורורת אצל ארנבונים אשר נחשפו לעשן טבק למשך 3 דקות כל יום. <ref>{{צ-מאמר|שם=Michael Eriksen, Judith Mackay, and Hana Ross. 2012. The Tobacco Atlas, 4th ed. Atlanta, GA: World Lung Foundation. Downloadable pdf, available at http://tobaccoatlas.org/.|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/wmh3.49|כתב עת=World Medical & Health Policy|שנת הוצאה=2013-09|עמ=274–275|כרך=5|doi=10.1002/wmh3.49}}</ref>על פי מקור משנת 1961, חוורורת יכולה להתרחש על מספר רב של ריריות בגוף כולל דרכי השתן, ברקטום, בואגינה, ברחם, בקנה הנשימה, בעור התוף ועוד.<ref name=":5" />
 ==ראו גם==