לדלג לתוכן

טומוגרפיה ממוחשבת של הראש (סי-טי) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מקורות
Adifo (שיחה | תרומות)
6 עריכות
שורה 1: שורה 1:
==סקירה==
==סקירה==
סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מורכבת מסדרת צילומי רנטגן של הראש אשר נלקחו מכיוונים רבים ומגוונים. לאחר קבלת צילומי הרנטגן מתבצע עיבוד ממוחשב של התמונות והפיכתם לסדרת תמונות חתך של המוח <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nibib.nih.gov/science-education/science-topics/computed-tomography-ct|כותרת=Computed Tomography (CT)|אתר=www.nibib.nih.gov|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>. תמונות סי-טי של הראש משמשות לחקר ואבחון פגיעות מוח, פתולוגיות בגולגולת או בסינוסים ומצבים נוירולוגיים שונים ובנוסף משמשות לעיתים להנחיית פעולות כירוגיות במהלך ניתוחי מוח.[[[2|https://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=headct]]] יש לציין כי סריקות סי-טי כוללות חשיפה לקרינה מייננת אשר מעלה את גורם הסיכון לחלות בסרטן; כמו כן, ישנם אנשים אשר מגיבים בתגובות אלרגיות לחומרי ניגודיות המשמשים בהליכי הסי-טי [[http://2 https://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=headct]]
סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מורכבת מסדרת צילומי רנטגן של הראש אשר נלקחו מכיוונים רבים ומגוונים <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nibib.nih.gov/science-education/science-topics/computed-tomography-ct|כותרת=Computed Tomography (CT)|אתר=www.nibib.nih.gov|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>. לאחר קבלת צילומי הרנטגן מתבצע עיבוד ממוחשב של התמונות והפיכתם לסדרת תמונות חתך של המוח. תמונות סי-טי של הראש משמשות לחקר ואבחון פגיעות מוח, פתולוגיות בגולגולת או בסינוסים ומצבים נוירולוגיים שונים ובנוסף משמשות לעיתים להנחיית פעולות כירוגיות במהלך ניתוחי מוח <ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=headct|הכותב=Radiological Society of North America (RSNA) and American College of Radiology (ACR)|כותרת=Head CT (Computed Tomography, CAT scan)|אתר=www.radiologyinfo.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>. יש לציין כי סריקות סי-טי כוללות חשיפה לקרינה מייננת אשר מעלה את גורם הסיכון לחלות בסרטן; כמו כן, ישנם אנשים אשר מגיבים בתגובות אלרגיות לחומרי ניגודיות המשמשים בהליכי הסי-טי <ref name=":0" />.


==שימושים==
==שימושים==
טומוגרפיה ממוחשבת (CT) הינה השיטה האבחנתית המועדפת לטראומת ראש הודות לתכונות הדיוק, אמינות, בטיחות וזמינות. שינויים במחזור הדם, פגיעה ברגולציה אוטומטית, בצקת מוחית ופציעה אקסונאלית מהווים סימפטומים בעקבות פגיעת ראש ומתבטאים כשינויים קליניים, ביוכימיים ורדיולוגיים. ניהול טיפולי תקין של פגיעה מוחית מבוסס על אבחנה נכונה והערכה של התקדמות המחלה לאורך הזמן. בדיקת סי-טי מגלה וממקמת באופן מדויק דימומים תוך גולגולתיים, חבלות מוחיות, בצקות וגופים זרים ועל כן מהווה שיטה אבחנתית איכותית <ref name=":0" />.חשוב לציין כי במקרים רבים של פגיעות ראש קלות סי-טי אינו נחוץ. התבוננות קלינית, בדיקות גופניות וגורמי תורשה יכולים יחד להצביע על אבחנה קלינית ולכן מהיבטי יעילות ובטיחות מומלץ להימנע מבדיקה זו שלא לצורך <ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.choosingwisely.org/clinician-lists/american-college-emergency-physicians-ct-scans-of-head-for-emergency-department-patients-with-minor-head-injury/|כותרת=ACEP - For patients with minor head injuries {{!}} Choosing Wisely|אתר=www.choosingwisely.org|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>. כאשר יש תסמינים מחמירים, תסמינים נורולוגיים מוקדיים, פתולוגיה מבנית (שבר בגולגולת), צורך באיתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), הערכת ארובת העין וכלי הדם בגולגולת הדמיית סי-טי מוכרת כיעילה <ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=http://www.choosingwisely.org/societies/american-medical-society-for-sports-medicine/|כותרת=American Medical Society for Sports Medicine {{!}} Choosing Wisely|אתר=www.choosingwisely.org|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>. זעזוע מוח אינו אינדיקציה שגרתית לביצוע הדמיית CT או MRI שכן במרבית המקרים לאנשים הסובלים מזעזוע מוח אין ממצאים שהדמייה כזו יכולה לנטר ולזהות <ref name=":2" />. רק במקרים בהם ישנו חשש לשבר בגולגולת, תסמינים נורולוגיים מוקדיים, הדמיית סי-טי יכולה להוות כלי שימושי <ref name=":2" />. בדיקת MRI תהיה שימושית במקרים בהם יש חשש לפתולוגיה מבנית או החרפת תסמינים <ref name=":2" />. כאשר מטופלים סובלים מאובדן שמיעה פתאומי הם לעיתים מופנים לבדיקת סי-טי <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.choosingwisely.org/societies/american-academy-of-otolaryngology-head-neck-surgery-foundation/|כותרת=American Academy of Otolaryngology—Head and Neck Surgery Foundation {{!}} Choosing Wisely|אתר=www.choosingwisely.org|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref>. אולם כאשר אין ממצאים נורולוגיים תומכים, מקרי טראומה קודמים או היסטוריה של מחלות אוזניים, סריקות סי-טי אינן יעילות <ref name=":2" />. סי-טי יכול גם לשמש ככלי עזר בניתוחים כירורגיים קרי גידולים תוך גולגולתיים, מומים עורקיים וכדומה <ref>{{צ-ספר|שם=Principles and Practice of Stereotactic Radiosurgery|קישור=https://link-springer-com.ezproxy.bgu.ac.il/chapter/10.1007/978-1-4614-8363-2_3|מו"ל=Springer New York|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=New York, NY|ISBN=978-1-4614-8362-5|עמ=25–32|מחבר=Victor C. K. Tse, M. Yashar S. Kalani, John R. Adler}}</ref> <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Khan, FR; Henderson, JM (2013)|שם=Deep Brain Stimulation Surgical Techniques|כתב עת=Handbook of Clinical Neurology. Handbook of Clinical Neurology. 116. Amsterdam}}</ref>. בתחום העיניים סריקות סי-טי יכולות לשמש ככלי אבחוני לפתולוגיות שונות קרי איתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), שברים, צלוליטיס, סינוסיטיס, דימום תוך גולגולתי, פרופטוזיס, התקדמות מחלת גרייבס, והערכה כללית של ארובת העין וכלי הדם בגולגולת <ref>{{צ-ספר|מחבר=Kunimoto, Derek; Kunal Kanitkar; Mary Makar (2004).|שם=The Wills eye manual: office and emergency room diagnosis and treatment of eye disease (4th ed.)|מקום הוצאה=Lippincott Williams & Wilkins. pp. 360–361|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>.
טומוגרפיה ממוחשבת (CT) הינה השיטה האבחנתית המועדפת לטראומת ראש הודות לתכונות הדיוק, אמינות, בטיחות וזמינות. שינויים במחזור הדם, פגיעה ברגולציה אוטומטית, בצקת מוחית ופציעה אקסונאלית מהווים סימפטומים בעקבות פגיעת ראש ומתבטאים כשינויים קליניים, ביוכימיים ורדיולוגיים. ניהול טיפולי תקין של פגיעה מוחית מבוסס על אבחנה נכונה והערכה של התקדמות המחלה לאורך הזמן. בדיקת סי-טי מגלה וממקמת באופן מדויק דימומים תוך גולגולתיים, חבלות מוחיות, בצקות וגופים זרים ועל כן מהווה שיטה אבחנתית איכותית.[[[2|https://www.radiologyinfo.org/en/info.cfm?pg=headct]]]
חשוב לציין כי במקרים רבים של פגיעות ראש קלות סי-טי אינו נחוץ. התבוננות קלינית, בדיקות גופניות וגורמי תורשה יכולים יחד להצביע על אבחנה קלינית ולכן מהיבטי יעילות ובטיחות מומלץ להימנע מבדיקה זו שלא לצורך. [[[3|http://www.choosingwisely.org/clinician-lists/american-college-emergency-physicians-ct-scans-of-head-for-emergency-department-patients-with-minor-head-injury/]]] כאשר יש תסמינים מחמירים, תסמינים נורולוגיים מוקדיים, פתולוגיה מבנית (שבר בגולגולת), צורך באיתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), הערכת ארובת העין וכלי הדם בגולגולת הדמיית סי-טי מוכרת כיעילה/ [[[4|www.choosingwisely.org/societies/american-medical-society-for-sports-medicine/]]] [8]
זעזוע מוח אינו אינדיקציה שגרתית לביצוע הדמיית CT או MRI שכן במרבית המקרים לאנשים הסובלים מזעזוע מוח אין ממצאים שהדמייה כזו יכולה לנטר ולזהות [[[4|www.choosingwisely.org/societies/american-medical-society-for-sports-medicine/]]]. רק במקרים בהם ישנו חשש לשבר בגולגולת, תסמינים נורולוגיים מוקדיים, הדמיית סי-טי יכולה להוות כלי שימושי [[[4|www.choosingwisely.org/societies/american-medical-society-for-sports-medicine/]]]. בדיקת MRI תהיה שימושית במקרים בהם יש חשש לפתולוגיה מבנית או החרפת תסמינים [[[4|www.choosingwisely.org/societies/american-medical-society-for-sports-medicine/]]].
כאשר מטופלים סובלים מאובדן שמיעה פתאומי הם לעיתים מופנים לבדיקת סי-טי [[[5|http://www.choosingwisely.org/societies/american-academy-of-otolaryngology-head-neck-surgery-foundation/]]]. אולם כאשר אין ממצאים נורולוגיים תומכים, מקרי טראומה קודמים או היסטוריה של מחלות אוזניים, סריקות סי-טי אינן יעילות [[http://www.choosingwisely.org/societies/american-medical-society-for-sports-medicine/ 4]].
סי-טי יכול גם לשמש ככלי עזר בניתוחים כירורגיים קרי גידולים תוך גולגולתיים, מומים עורקיים וכדומה [[[6|https://link-springer-com.ezproxy.bgu.ac.il/chapter/10.1007%2F978-1-4614-8363-2_3]]] [7].
בתחום העיניים סריקות סי-טי יכולות לשמש ככלי אבחוני לפתולוגיות שונות קרי איתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), שברים, צלוליטיס, סינוסיטיס, דימום תוך גולגולתי, פרופטוזיס, התקדמות מחלת גרייבס, והערכה כללית של ארובת העין וכלי הדם בגולגולת. [[[8|https://bgu.userservices.exlibrisgroup.com/view/uresolver/972BGU_INST/openurl?ctx_enc=info:ofi/enc:UTF-8&ctx_id=10_1&ctx_tim=2020-01-24T13%3A13%3A24IST&ctx_ver=Z39.88-2004&url_ctx_fmt=info:ofi/fmt:kev:mtx:ctx&url_ver=Z39.88-2004&rfr_id=info:sid/primo.exlibrisgroup.com-972BGU_ALMA&req_id=_a457795170c7dc7ddb1881932ff13475&rft_dat=ie=972BGU_INST/51114403150004361,ie=972BGU_INST:51114403150004361,ie=972BGU_INST/2158046930004361,ie=972BGU_INST:2158046930004361,language=heb,view=972BGU&svc_dat=viewit&u.ignore_date_coverage=true&Force_direct=true&is_new_ui=true]]]
==CT בהשוואה ל- MRI==
==CT בהשוואה ל- MRI==
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) גם היא מהווה כלי לדימות ויעילה על מנת לאשר אבחנה של ניאופלזמה, מחלות כלי דם, נגעי פוסה גולגולתיים אחוריים, נגעים בחוט השדרה או הפרעות לחץ תוך גולגולתי. [[[10|https://books.google.co.il/books?id=aiOdc-3jKWYC&printsec=frontcover&dq=inauthor:%22Klaus-Dietrich+Ebel%22&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjBgf7qi5znAhWJ2aQKHXJ7C7MQ6AEIKDAA#v=onepage&q&f=false]]] [[[9|https://web.archive.org/web/20131203001051/http://www.choosingwisely.org/doctor-patient-lists/american-headache-society/]]] הדמיית תהודה מגנטית מספקת הדמיה עשירה יותר וכן בטיחותית יותר שכן איננה בעלת קרינה מייננת. [[[9|https://web.archive.org/web/20131203001051/http://www.choosingwisely.org/doctor-patient-lists/american-headache-society/]]] יחד עם זאת, סי-טי מועדף כאשר MRI אינו זמין, או בהגדרות חירום כאשר נרצה לקבל הערכת מצב מהירה כמו במקרים בהם יש חשד לדימום, אירוע מוחי או פגיעה מוחית טראומטית ושימוש ב MRI יגזול זמן רב מדי. [[[9|https://web.archive.org/web/20131203001051/http://www.choosingwisely.org/doctor-patient-lists/american-headache-society/]]]
הדמיית תהודה מגנטית (MRI) גם היא מהווה כלי לדימות ויעילה על מנת לאשר אבחנה של ניאופלזמה, מחלות כלי דם, נגעי פוסה גולגולתיים אחוריים, נגעים בחוט השדרה או הפרעות לחץ תוך גולגולתי <ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20131203001051/http://www.choosingwisely.org/doctor-patient-lists/american-headache-society/|כותרת=Choosing Wisely {{!}} American Headache Society|אתר=web.archive.org|תאריך=2013-12-03|תאריך_וידוא=2020-01-24}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Differential Diagnosis in Pediatric Radiology|קישור=https://books.google.co.il/books?id=aiOdc-3jKWYC&printsec=frontcover&dq=inauthor:%22Klaus-Dietrich+Ebel%22&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjBgf7qi5znAhWJ2aQKHXJ7C7MQ6AEIKDAA#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Thieme|שנת הוצאה=1999|ISBN=978-3-13-108131-5|מחבר=Klaus-Dietrich Ebel|שפה=en}}</ref>.הדמיית תהודה מגנטית מספקת הדמיה עשירה יותר וכן בטיחותית יותר שכן איננה בעלת קרינה מייננת <ref name=":3" />. יחד עם זאת, סי-טי מועדף כאשר MRI אינו זמין, או בהגדרות חירום כאשר נרצה לקבל הערכת מצב מהירה כמו במקרים בהם יש חשד לדימום, אירוע מוחי או פגיעה מוחית טראומטית ושימוש ב MRI יגזול זמן רב מדי <ref name=":3" />.
==זהירות==
==זהירות==
סריקות סי-טי של הראש מעלות את הסיכון לחלות בסרטן המוח, כאשר ילדים הינם בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. נכון לשנת 2018 נראה כי קיים סיכון מוגבר לסרטן עבור אחד מכל 3,000–10,000 בדיקות סי-טי ראש שבוצעו בילדים מתחת לגיל 10. [[[11|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5932294/]]]
סריקות סי-טי של הראש מעלות את הסיכון לחלות בסרטן המוח, כאשר ילדים הינם בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. נכון לשנת 2018 נראה כי קיים סיכון מוגבר לסרטן עבור אחד מכל 3,000–10,000 בדיקות סי-טי ראש שבוצעו בילדים מתחת לגיל 10 <ref>{{צ-מאמר|שם=Risk of Brain Tumor Induction from Pediatric Head CT Procedures: A Systematic Literature Review|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5932294/|כתב עת=Brain Tumor Research and Treatment|שנת הוצאה=2018-4|עמ=1–7|כרך=6|doi=10.14791/btrt.2018.6.e4|מחבר=John P. Sheppard, Thien Nguyen, Yasmine Alkhalid, Joel S. Beckett}}</ref>.אפילו במצבי חירום, כאשר פגיעת ראש מוערכת על ידי הרופא כפגיעה קלה ובהתבסס על הפרוטוקול הרפואי, בקרב מבוגרים מומלץ להימנע מ- סי-טי של הראש ובקרב ילדים מומלץ להמתין תחת התבוננות קלינית בבתי החולים טרם הפנייה לבדיקת סי-טי <ref name=":1" />. אנשים רבים פוקדים מחלקות חירום עקב פגיעות ראש קלות כאשר במקרים רבים סי-טי אינו נחוץ <ref name=":1" />. ניסויים קלינים הציגו עלייה ביעילות ובבטיחות של שימוש ב- סי-טי של הראש רק במקרים הנדרשים, בהתאם לפרוטוקול הרפואי, תחת אינדיקציות מבוססות כמו בדיקות גופניות או היסטוריה רפואית <ref name=":1" />.
אפילו במצבי חירום, כאשר פגיעת ראש מוערכת על ידי הרופא כפגיעה קלה ובהתבסס על הפרוטוקול הרפואי, בקרב מבוגרים מומלץ להימנע מ- סי-טי של הראש ובקרב ילדים מומלץ להמתין תחת התבוננות קלינית בבתי החולים טרם הפנייה לבדיקת סי-טי. [[[3|www.choosingwisely.org/clinician-lists/american-college-emergency-physicians-ct-scans-of-head-for-emergency-department-patients-with-minor-head-injury/]]] אנשים רבים פוקדים מחלקות חירום עקב פגיעות ראש קלות כאשר במקרים רבים סי-טי אינו נחוץ [[[3|www.choosingwisely.org/clinician-lists/american-college-emergency-physicians-ct-scans-of-head-for-emergency-department-patients-with-minor-head-injury/]]]. ניסויים קלינים הציגו עלייה ביעילות ובבטיחות של שימוש ב- סי-טי של הראש רק במקרים הנדרשים, בהתאם לפרוטוקול הרפואי, תחת אינדיקציות מבוססות כמו בדיקות גופניות או היסטוריה רפואית. [[[3|www.choosingwisely.org/clinician-lists/american-college-emergency-physicians-ct-scans-of-head-for-emergency-department-patients-with-minor-head-injury/]]]
==הכנה לבדיקה ושימוש בחומר ניגוד בבדיקת סי-טי ראש==
==הכנה לבדיקה ושימוש בחומר ניגוד בבדיקת סי-טי ראש==
חומר ניגוד מכיל מולקולות של יוד המוזרקות לוריד הנבדק על מנת לשפר את איכות הדמיית הסי-טי. [[[12|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15486247]]] שימוש בחומר ניגוד נפוץ לשימוש ברבות מבדיקות הסי-טי באזורים השונים ובמרבית בדיקות סי-טי ראש. [[[12|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15486247]]] בסיס הפעולה של חומר הניגוד מבוסס על השפעת חדירות קרני הרנטגן כך שהניגודיות בין הרקמות השונות נהיית ברורה יותר. [[[13|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6555492/]]] בבדיקה עם חומר ניגוד לרוב יידרש המטופל בצום של שעות אחדות לפני הבדיקה, וייתכנו תופעות לוואי, אולם אלו נדירות. [[[12|https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15486247]]]
חומר ניגוד מכיל מולקולות של יוד המוזרקות לוריד הנבדק על מנת לשפר את איכות הדמיית הסי-טי<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Frequently asked questions: iodinated contrast agents|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15486247|כתב עת=Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc|שנת הוצאה=2004-10|עמ=S3–10|כרך=24 Suppl 1|doi=10.1148/rg.24si045519|מחבר=Michael A. Bettmann}}</ref> . שימוש בחומר ניגוד נפוץ לשימוש ברבות מבדיקות הסי-טי באזורים השונים ובמרבית בדיקות סי-טי ראש <ref name=":4" />. בסיס הפעולה של חומר הניגוד מבוסס על השפעת חדירות קרני הרנטגן כך שהניגודיות בין הרקמות השונות נהיית ברורה יותר <ref>{{צ-מאמר|שם=A Migraneur with a Usual Headache: A Near-miss of Cerebral Venous Thrombosis|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6555492/|כתב עת=Cureus|כרך=11|doi=10.7759/cureus.4393|מחבר=Syed Daniyal Asad, Nerea Lopetegui Lia, Bryan W Ferrigno, Hossam Alhabach}}</ref>. בבדיקה עם חומר ניגוד לרוב יידרש המטופל בצום של שעות אחדות לפני הבדיקה, וייתכנו תופעות לוואי, אולם אלו נדירות <ref name=":4" />.

==הפניות==
1. "Computed Tomography (CT)". National Institute of Biomedical Imaging and Bioengineering. 15 May 2013. Retrieved 21 November 2018.
2. ^ Jump up to:a b c "Head CT (Computed Tomography, CAT scan)". Radiological Society of North America (RSNA) and American College of Radiology. June 22, 2018.
3. ^ Jump up to:a b c American College of Emergency Physicians, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American College of Emergency Physicians, retrieved January 24, 2014, which cites
▪ Jagoda, Andy S.; et al. (2008). "Clinical Policy: Neuroimaging and Decisionmaking in Adult Mild Traumatic Brain Injury in the Acute Setting". Annals of Emergency Medicine. 52 (6): 714–748. doi:10.1016/j.annemergmed.2008.08.021. ISSN 0196-0644. PMID 19027497.
▪ Haydel, Micelle J.; Preston, Charles A.; Mills, Trevor J.; Luber, Samuel; Blaudeau, Erick; DeBlieux, Peter M.C. (2000). "Indications for Computed Tomography in Patients with Minor Head Injury". New England Journal of Medicine. 343 (2): 100–105. doi:10.1056/NEJM200007133430204. ISSN 0028-4793. PMID 10891517.
4. ^ Jump up to:a b c d American Medical Society for Sports Medicine (24 April 2014), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Medical Society for Sports Medicine, retrieved 29 July 2014, which cites McCrory, P; et al. (Apr 2013). "Consensus statement on concussion in sport: the 4th International Conference on Concussion in Sport held in Zurich, November 2012". British Journal of Sports Medicine. 47 (5): 250–8. doi:10.1136/bjsports-2013-092313. PMID 23479479.
5. ^ Jump up to:a b American Academy of Otolaryngology – Head and Neck Surgery, "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Academy of Otolaryngology – Head and Neck Surgery, retrieved August 1, 2013, which cites Stachler, R. J.; et al. (2012). "Clinical Practice Guideline: Sudden Hearing Loss". Otolaryngology–Head and Neck Surgery. 146 (3 Suppl): S1–35. doi:10.1177/0194599812436449. PMID 22383545.
6. ^ Tse, VCK; Kalani, MYS; Adler, JR (2015). "Techniques of Stereotactic Localization". In Chin, LS; Regine, WF (eds.). Principles and Practice of Stereotactic Radiosurgery. New York: Springer. p. 28. ISBN 978-1-4614-8363-2.
7. ^ Khan, FR; Henderson, JM (2013). "Deep Brain Stimulation Surgical Techniques". In Lozano, AM; Hallet, M (eds.). Brain Stimulation: Handbook of Clinical Neurology. Handbook of Clinical Neurology. 116. Amsterdam: Elsevier. pp. 28–30. ISBN 978-0-444-53497-2.
8. ^ Jump up to:a b c d Kunimoto, Derek; Kunal Kanitkar; Mary Makar (2004). The Wills eye manual: office and emergency room diagnosis and treatment of eye disease (4th ed.). Philadelphia, PA: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 360–361. ISBN 978-0781742078.
9. ^ Jump up to:a b c American Headache Society (September 2013), "Five Things Physicians and Patients Should Question", Choosing Wisely: an initiative of the ABIM Foundation, American Headache Society, archived from the original on 3 December 2013, retrieved 10 December 2013, which cites
▪ Health Quality, O. (2010). "Neuroimaging for the evaluation of chronic headaches: An evidence-based analysis". Ontario health technology assessment series. 10 (26): 1–57. PMC 3377587. PMID 23074404.
▪ Evans, R. W. (2009). "Diagnostic Testing for Migraine and Other Primary Headaches". Neurologic Clinics. 27 (2): 393–415. doi:10.1016/j.ncl.2008.11.009. PMID 19289222.
▪ Semelka, R. C.; Armao, D. M.; Elias Jr, J.; Huda, W. (2007). "Imaging strategies to reduce the risk of radiation in CT studies, including selective substitution with MRI". Journal of Magnetic Resonance Imaging. 25 (5): 900–909. doi:10.1002/jmri.20895. PMID 17457809.
▪ Brenner, D. J.; Hall, E. J. (2007). "Computed Tomography — an Increasing Source of Radiation Exposure". New England Journal of Medicine. 357 (22): 2277–2284. doi:10.1056/NEJMra072149. PMID 18046031.
10. ^ Ebel, Klaus-Dietrich; Benz-Bohm, Gabriele (1999). Differential diagnosis in pediatric radiology. Thieme. pp. 538–. ISBN 978-3-13-108131-5. Retrieved 18 July 2011.
11. ^ Sheppard, JP; Nguyen, T; Alkhalid, Y; Beckett, JS; Salamon, N; Yang, I (April 2018). "Risk of Brain Tumor Induction from Pediatric Head CT Procedures: A Systematic Literature Review". Brain tumor research and treatment. 6 (1): 1–7. doi:10.14791/btrt.2018.6.e4. PMC 5932294. PMID 29717567.
12. M. A. Bettmann, "Frequently asked questions: iodinated contrast agents," Radiographics, vol. 24 Suppl 1, pp. 3, 2004. . DOI: 10.1148/rg.24si045519
13. S. D. Asad et al, "A Migraneur with a Usual Headache: A Near-miss of Cerebral Venous Thrombosis," Cureus, vol. 11, (4), 2019. Available: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6555492/. DOI: 10.7759/cureus.4393

גרסה מ־15:39, 24 בינואר 2020

סקירה

סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) מורכבת מסדרת צילומי רנטגן של הראש אשר נלקחו מכיוונים רבים ומגוונים [1]. לאחר קבלת צילומי הרנטגן מתבצע עיבוד ממוחשב של התמונות והפיכתם לסדרת תמונות חתך של המוח. תמונות סי-טי של הראש משמשות לחקר ואבחון פגיעות מוח, פתולוגיות בגולגולת או בסינוסים ומצבים נוירולוגיים שונים ובנוסף משמשות לעיתים להנחיית פעולות כירוגיות במהלך ניתוחי מוח [2]. יש לציין כי סריקות סי-טי כוללות חשיפה לקרינה מייננת אשר מעלה את גורם הסיכון לחלות בסרטן; כמו כן, ישנם אנשים אשר מגיבים בתגובות אלרגיות לחומרי ניגודיות המשמשים בהליכי הסי-טי [2].

שימושים

טומוגרפיה ממוחשבת (CT) הינה השיטה האבחנתית המועדפת לטראומת ראש הודות לתכונות הדיוק, אמינות, בטיחות וזמינות. שינויים במחזור הדם, פגיעה ברגולציה אוטומטית, בצקת מוחית ופציעה אקסונאלית מהווים סימפטומים בעקבות פגיעת ראש ומתבטאים כשינויים קליניים, ביוכימיים ורדיולוגיים. ניהול טיפולי תקין של פגיעה מוחית מבוסס על אבחנה נכונה והערכה של התקדמות המחלה לאורך הזמן. בדיקת סי-טי מגלה וממקמת באופן מדויק דימומים תוך גולגולתיים, חבלות מוחיות, בצקות וגופים זרים ועל כן מהווה שיטה אבחנתית איכותית [2].חשוב לציין כי במקרים רבים של פגיעות ראש קלות סי-טי אינו נחוץ. התבוננות קלינית, בדיקות גופניות וגורמי תורשה יכולים יחד להצביע על אבחנה קלינית ולכן מהיבטי יעילות ובטיחות מומלץ להימנע מבדיקה זו שלא לצורך [3]. כאשר יש תסמינים מחמירים, תסמינים נורולוגיים מוקדיים, פתולוגיה מבנית (שבר בגולגולת), צורך באיתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), הערכת ארובת העין וכלי הדם בגולגולת הדמיית סי-טי מוכרת כיעילה [4]. זעזוע מוח אינו אינדיקציה שגרתית לביצוע הדמיית CT או MRI שכן במרבית המקרים לאנשים הסובלים מזעזוע מוח אין ממצאים שהדמייה כזו יכולה לנטר ולזהות [4]. רק במקרים בהם ישנו חשש לשבר בגולגולת, תסמינים נורולוגיים מוקדיים, הדמיית סי-טי יכולה להוות כלי שימושי [4]. בדיקת MRI תהיה שימושית במקרים בהם יש חשש לפתולוגיה מבנית או החרפת תסמינים [4]. כאשר מטופלים סובלים מאובדן שמיעה פתאומי הם לעיתים מופנים לבדיקת סי-טי [5]. אולם כאשר אין ממצאים נורולוגיים תומכים, מקרי טראומה קודמים או היסטוריה של מחלות אוזניים, סריקות סי-טי אינן יעילות [4]. סי-טי יכול גם לשמש ככלי עזר בניתוחים כירורגיים קרי גידולים תוך גולגולתיים, מומים עורקיים וכדומה [6] [7]. בתחום העיניים סריקות סי-טי יכולות לשמש ככלי אבחוני לפתולוגיות שונות קרי איתור גופים זרים (בעיקר חפצים מתכתיים), שברים, צלוליטיס, סינוסיטיס, דימום תוך גולגולתי, פרופטוזיס, התקדמות מחלת גרייבס, והערכה כללית של ארובת העין וכלי הדם בגולגולת [8].

CT בהשוואה ל- MRI

הדמיית תהודה מגנטית (MRI) גם היא מהווה כלי לדימות ויעילה על מנת לאשר אבחנה של ניאופלזמה, מחלות כלי דם, נגעי פוסה גולגולתיים אחוריים, נגעים בחוט השדרה או הפרעות לחץ תוך גולגולתי [9][10].הדמיית תהודה מגנטית מספקת הדמיה עשירה יותר וכן בטיחותית יותר שכן איננה בעלת קרינה מייננת [9]. יחד עם זאת, סי-טי מועדף כאשר MRI אינו זמין, או בהגדרות חירום כאשר נרצה לקבל הערכת מצב מהירה כמו במקרים בהם יש חשד לדימום, אירוע מוחי או פגיעה מוחית טראומטית ושימוש ב MRI יגזול זמן רב מדי [9].

זהירות

סריקות סי-טי של הראש מעלות את הסיכון לחלות בסרטן המוח, כאשר ילדים הינם בקבוצת הסיכון הגדולה ביותר. נכון לשנת 2018 נראה כי קיים סיכון מוגבר לסרטן עבור אחד מכל 3,000–10,000 בדיקות סי-טי ראש שבוצעו בילדים מתחת לגיל 10 [11].אפילו במצבי חירום, כאשר פגיעת ראש מוערכת על ידי הרופא כפגיעה קלה ובהתבסס על הפרוטוקול הרפואי, בקרב מבוגרים מומלץ להימנע מ- סי-טי של הראש ובקרב ילדים מומלץ להמתין תחת התבוננות קלינית בבתי החולים טרם הפנייה לבדיקת סי-טי [3]. אנשים רבים פוקדים מחלקות חירום עקב פגיעות ראש קלות כאשר במקרים רבים סי-טי אינו נחוץ [3]. ניסויים קלינים הציגו עלייה ביעילות ובבטיחות של שימוש ב- סי-טי של הראש רק במקרים הנדרשים, בהתאם לפרוטוקול הרפואי, תחת אינדיקציות מבוססות כמו בדיקות גופניות או היסטוריה רפואית [3].

הכנה לבדיקה ושימוש בחומר ניגוד בבדיקת סי-טי ראש

חומר ניגוד מכיל מולקולות של יוד המוזרקות לוריד הנבדק על מנת לשפר את איכות הדמיית הסי-טי[12] . שימוש בחומר ניגוד נפוץ לשימוש ברבות מבדיקות הסי-טי באזורים השונים ובמרבית בדיקות סי-טי ראש [12]. בסיס הפעולה של חומר הניגוד מבוסס על השפעת חדירות קרני הרנטגן כך שהניגודיות בין הרקמות השונות נהיית ברורה יותר [13]. בבדיקה עם חומר ניגוד לרוב יידרש המטופל בצום של שעות אחדות לפני הבדיקה, וייתכנו תופעות לוואי, אולם אלו נדירות [12].

  1. ^ Computed Tomography (CT), www.nibib.nih.gov
  2. ^ 1 2 3 Radiological Society of North America (RSNA) and American College of Radiology (ACR), Head CT (Computed Tomography, CAT scan), www.radiologyinfo.org (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 ACEP - For patients with minor head injuries | Choosing Wisely, www.choosingwisely.org
  4. ^ 1 2 3 4 5 American Medical Society for Sports Medicine | Choosing Wisely, www.choosingwisely.org
  5. ^ American Academy of Otolaryngology—Head and Neck Surgery Foundation | Choosing Wisely, www.choosingwisely.org
  6. ^ Victor C. K. Tse, M. Yashar S. Kalani, John R. Adler, Principles and Practice of Stereotactic Radiosurgery, New York, NY: Springer New York, 2015, עמ' 25–32, ISBN 978-1-4614-8362-5
  7. ^ Khan, FR; Henderson, JM (2013), Deep Brain Stimulation Surgical Techniques, Handbook of Clinical Neurology. Handbook of Clinical Neurology. 116. Amsterdam
  8. ^ Kunimoto, Derek; Kunal Kanitkar; Mary Makar (2004)., The Wills eye manual: office and emergency room diagnosis and treatment of eye disease (4th ed.), Lippincott Williams & Wilkins. pp. 360–361
  9. ^ 1 2 3 Choosing Wisely | American Headache Society, web.archive.org, ‏2013-12-03
  10. ^ Klaus-Dietrich Ebel, Differential Diagnosis in Pediatric Radiology, Thieme, 1999, ISBN 978-3-13-108131-5. (באנגלית)
  11. ^ John P. Sheppard, Thien Nguyen, Yasmine Alkhalid, Joel S. Beckett, Risk of Brain Tumor Induction from Pediatric Head CT Procedures: A Systematic Literature Review, Brain Tumor Research and Treatment 6, 2018-4, עמ' 1–7 doi: 10.14791/btrt.2018.6.e4
  12. ^ 1 2 3 Michael A. Bettmann, Frequently asked questions: iodinated contrast agents, Radiographics: A Review Publication of the Radiological Society of North America, Inc 24 Suppl 1, 2004-10, עמ' S3–10 doi: 10.1148/rg.24si045519
  13. ^ Syed Daniyal Asad, Nerea Lopetegui Lia, Bryan W Ferrigno, Hossam Alhabach, A Migraneur with a Usual Headache: A Near-miss of Cerebral Venous Thrombosis, Cureus 11 doi: 10.7759/cureus.4393
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טומוגרפיה_ממוחשבת_של_הראש_(סי-טי)&oldid=27127870"