תסמונת הכתף הקפואה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ofrikimchy (שיחה | תרומות)
הרחבה
Ofrikimchy (שיחה | תרומות)
הרחבה
שורה 18: שורה 18:
# סיבוב חיצוני פעיל וסביל של הזרוע
# סיבוב חיצוני פעיל וסביל של הזרוע
# סיבוב פנימי פעיל וסביל של הזרוע, שנמדד לפי מספר החולה הגבוה ביותר אליו החולה יכול להגיע עם האגודל של היד הפגועה.
# סיבוב פנימי פעיל וסביל של הזרוע, שנמדד לפי מספר החולה הגבוה ביותר אליו החולה יכול להגיע עם האגודל של היד הפגועה.
בהתאם לשלב וחומרת המחלה נצפים שינויים בטווחי התנועה ברמות שונות, כאשר בשלבי הקפיאה והקיפאון, ההגבלות בתנועה והכאבים באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות, ובבדיקה הגופנית זוויות התנועה הפעילה דומות לזוויות התנועה הפסיבית, ובנוסף נצפה כאב חד בסוף התנועה. יתר על כן, גם בבדיקה בהרדמה טווח התנועה זהה לזה שבהכרה. בבדיקה גופנית ניתן גם לבדוק האם ישנה דלקת בגיד על ידי הפעלת השריר כנגד התנגדות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2539&sheetid=152|כותרת=כאב - תסמונת הכתף הקפואה - Frozen Shoulder Syndrome|אתר=www.medicalmedia.co.il|תאריך_וידוא=2020-12-27}}</ref>
בהתאם לשלב וחומרת המחלה נצפים שינויים בטווחי התנועה ברמות שונות, כאשר בשלבי הקפיאה והקיפאון, ההגבלות בתנועה והכאבים באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות, ובבדיקה הגופנית זוויות התנועה הפעילה דומות לזוויות התנועה הפסיבית, ובנוסף נצפה כאב חד בסוף התנועה. יתר על כן, גם בבדיקה בהרדמה טווח התנועה זהה לזה שבהכרה. בבדיקה גופנית ניתן גם לבדוק האם ישנה דלקת בגיד על ידי הפעלת השריר כנגד התנגדות.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=2539&sheetid=152|כותרת=כאב - תסמונת הכתף הקפואה - Frozen Shoulder Syndrome|אתר=www.medicalmedia.co.il|תאריך_וידוא=2020-12-27}}</ref>


=== דימות ===
=== דימות ===
ממצאי דימות לא נדרשים בשביל להגיע לאבחנה, אך יכולים לשמש כדי לשלול גורמים אחרים לכאב. צילומי הרנטגן של החולים לרוב תקינים, אך בדיקות אולטרה-סאונד או [[דימות תהודה מגנטית|הדמיה בתהודה מגנטית]] (MRI) יכולות להראות תסמינים אופייניים. בצילומים אלה, סימנים אבחנתיים טובים הם רוחב של הרצועה הקורקו-הומרלית שעולה על 3 מ"מ (ברגישות של 60% וייחודיות של 95%???)<ref>{{צ-מאמר|שם=Your Diagnosis?|קישור=https://www.healio.com/orthopedics/imaging/journals/ortho/2009-1-32-1/%7B79feb26d-6aeb-4191-b057-7c53c140983c%7D/your-diagnosis|כתב עת=Orthopedics|שנת הוצאה=2009-01-01|כרך=32|doi=10.3928/01477447-20090101-20|מחבר=Abe Shaikh, Murali Sundaram}}</ref> ורוחב הקופסית והרקמה הסינוביאלית העולה על 4 מ"מ. יתרה מכך, בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ספציפיות ניתן לראות את התעבות הכיס התחתון של קופסית המפרק ותהליך של לַיֶּפֶת (יצירת רקמת חיבור) באות שחור בתמונה בשכלול T1 ועם בצקת ודלקת בתמונה בשכלול T2. בבדיקות אולטרה-סאונד נצפה אזור הגיד הארוך של השריר הדו-ראשי באות
ממצאי דימות לא נדרשים בשביל להגיע לאבחנה, אך יכולים לשמש כדי לשלול גורמים אחרים לכאב. צילומי הרנטגן של החולים לרוב תקינים, אך בדיקות אולטרה-סאונד או [[דימות תהודה מגנטית|הדמיה בתהודה מגנטית]] (MRI) יכולות להראות תסמינים אופייניים. בצילומים אלה, סימנים אבחנתיים טובים הם רוחב של הרצועה הקורקו-הומרלית שעולה על 3 מ"מ (ברגישות של 60% וייחודיות של 95%???) ורוחב הקופסית והרקמה הסינוביאלית העולה על 4 מ"מ.<ref name=":0" /> יתרה מכך, בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ספציפיות ניתן לראות את התעבות הכיס התחתון של קופסית המפרק ותהליך של לַיֶּפֶת (יצירת רקמת חיבור) באות שחור בתמונה בשכלול T1 ועם בצקת ודלקת בתמונה בשכלול T2.<ref>{{צ-מאמר|שם=Your Diagnosis?|קישור=https://www.healio.com/orthopedics/imaging/journals/ortho/2009-1-32-1/%7B79feb26d-6aeb-4191-b057-7c53c140983c%7D/your-diagnosis|כתב עת=Orthopedics|שנת הוצאה=2009-01-01|כרך=32|doi=10.3928/01477447-20090101-20|מחבר=Abe Shaikh, Murali Sundaram}}</ref>


== טיפול ==
== טיפול ==
הטיפול בתסמונת הוא בדרך כלל שמרני, מתמקד בהחזרת תנועת המפרק והפחתת הכאב, וכולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או במקרים מסוימים ניתוח.<ref name=":0" /> שלב ההחלמה יכול לארוך מספר חודשים, ואין עדויות חזקות לטובת הגישות הניתוחיות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Adhesive capsulitis: a review|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21322517/|כתב עת=American Family Physician|שנת הוצאה=2011-02-15|עמ=417–422|כרך=83|מחבר=Anthony Ewald}}</ref> תרופות מסוג [[נוגדי דלקת שאינם סטרואידים|נוגדי דלקת שאינם סטראוידים]] יכולות לעזור בהפחתת הכאב. גם קורטיקוסטראוידים יכולים לסייע במקרים מסוימים דרך הזרקה מקומית או בצורה סיסטמתית. הסטראוידים בבליעה יכולים לסייע לטווח קצר בהרחבת טווח התנועה ולהפחית כאב, אך יש להם תופעות לוואי לטווח הארוך, כמו [[היפרגליקמיה]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Oral steroids for adhesive capsulitis|קישור=https://doi.org/10.1002/14651858.cd006189|כתב עת=Cochrane Database of Systematic Reviews|שנת הוצאה=2006-10-18|doi=10.1002/14651858.cd006189|מחבר=Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston}}</ref>


הטיפול הפיזיותרפי ניכר שעוזר בשלבי הקיפאון וההפשרה, אך לא בשלב הכאב המוקדם או בשלב הקפיאה שלאחריו.<ref name=":0" />


== פרוגנוזה ==
== פרוגנוזה ==

גרסה מ־19:58, 27 בדצמבר 2020

תסמונת הכתף הקפואה

סימנים וסימפטומים

גורמים

פתופיזיולוגיה

אבחון

מכיוון שהתסמונת מאופיינת בהגבלה בתפקוד המפרק שלא ממקור מבני ישיר ידוע, ומחקרים לא מצאו בצורה עקבית שינויים ברקמות המפרק למעט שינויים דלקתיים כרוניים, האבחנה נעשית על ידי שלילת גורמים פתולוגים ידועים להפרעה בתנועה.

בדיקה גופנית

קובץ:5 - Shoulder Abduction.png
הרחקת היד במפרק הכתף

מטרת הבדיקה היא לאמוד את מידת ההפרעה בתנועה, ולשלול פגיעה באחד מהמפרקים האחרים באזור חגורת הכתפיים; הסטרנוקלביקולרי והאקרומיוקלביקולרי, ובנוסף בעמוד השדרה הצווארי. טווחי התנועה הנבדקים הם:

  1. זווית הרמה פעילה וסבילה של הזרוע
  2. זווית הרחקה פעילה של הזרוע
  3. סיבוב חיצוני פעיל וסביל של הזרוע
  4. סיבוב פנימי פעיל וסביל של הזרוע, שנמדד לפי מספר החולה הגבוה ביותר אליו החולה יכול להגיע עם האגודל של היד הפגועה.

בהתאם לשלב וחומרת המחלה נצפים שינויים בטווחי התנועה ברמות שונות, כאשר בשלבי הקפיאה והקיפאון, ההגבלות בתנועה והכאבים באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות, ובבדיקה הגופנית זוויות התנועה הפעילה דומות לזוויות התנועה הפסיבית, ובנוסף נצפה כאב חד בסוף התנועה. יתר על כן, גם בבדיקה בהרדמה טווח התנועה זהה לזה שבהכרה. בבדיקה גופנית ניתן גם לבדוק האם ישנה דלקת בגיד על ידי הפעלת השריר כנגד התנגדות.[1]

דימות

ממצאי דימות לא נדרשים בשביל להגיע לאבחנה, אך יכולים לשמש כדי לשלול גורמים אחרים לכאב. צילומי הרנטגן של החולים לרוב תקינים, אך בדיקות אולטרה-סאונד או הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) יכולות להראות תסמינים אופייניים. בצילומים אלה, סימנים אבחנתיים טובים הם רוחב של הרצועה הקורקו-הומרלית שעולה על 3 מ"מ (ברגישות של 60% וייחודיות של 95%???) ורוחב הקופסית והרקמה הסינוביאלית העולה על 4 מ"מ.[1] יתרה מכך, בבדיקות הדמיה בתהודה מגנטית ספציפיות ניתן לראות את התעבות הכיס התחתון של קופסית המפרק ותהליך של לַיֶּפֶת (יצירת רקמת חיבור) באות שחור בתמונה בשכלול T1 ועם בצקת ודלקת בתמונה בשכלול T2.[2]

טיפול

הטיפול בתסמונת הוא בדרך כלל שמרני, מתמקד בהחזרת תנועת המפרק והפחתת הכאב, וכולל טיפול תרופתי, פיזיותרפיה, או במקרים מסוימים ניתוח.[1] שלב ההחלמה יכול לארוך מספר חודשים, ואין עדויות חזקות לטובת הגישות הניתוחיות.[3] תרופות מסוג נוגדי דלקת שאינם סטראוידים יכולות לעזור בהפחתת הכאב. גם קורטיקוסטראוידים יכולים לסייע במקרים מסוימים דרך הזרקה מקומית או בצורה סיסטמתית. הסטראוידים בבליעה יכולים לסייע לטווח קצר בהרחבת טווח התנועה ולהפחית כאב, אך יש להם תופעות לוואי לטווח הארוך, כמו היפרגליקמיה.[4]


הטיפול הפיזיותרפי ניכר שעוזר בשלבי הקיפאון וההפשרה, אך לא בשלב הכאב המוקדם או בשלב הקפיאה שלאחריו.[1]

פרוגנוזה

אפידמיולוגיה

ראו גם

דימות תהודה מגנטית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 כאב - תסמונת הכתף הקפואה - Frozen Shoulder Syndrome, באתר www.medicalmedia.co.il
  2. ^ Abe Shaikh, Murali Sundaram, Your Diagnosis?, Orthopedics 32, 2009-01-01 doi: 10.3928/01477447-20090101-20
  3. ^ Anthony Ewald, Adhesive capsulitis: a review, American Family Physician 83, 2011-02-15, עמ' 417–422
  4. ^ Rachelle Buchbinder, Sally Green, Joanne M Youd, Renea V Johnston, Oral steroids for adhesive capsulitis, Cochrane Database of Systematic Reviews, 2006-10-18 doi: 10.1002/14651858.cd006189