הצורך בכוח – הבדלי גרסאות
Sjustdoitright (שיחה | תרומות) טיוטה ערך צורך בכוח |
Sjustdoitright (שיחה | תרומות) המשך עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
צורך בכוח (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג הנודע דייוויד מק'קלנד בשנת 1961. חשיבתו של מק'קלנד (McClelland) הושפעה מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה (1938). מאריי שזיהה מערך של צרכים אנושיים שמניעים לפעולה כולל: צורך בהישג, בכוח ובהשתייכות, והציב אותם בהקשר של מודל מוטיבציה משולב. בהשראת המחקר של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society), הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של כוח N-Pow: חברתיים ואישיים. |
צורך בכוח (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג הנודע דייוויד מק'קלנד בשנת 1961. חשיבתו של מק'קלנד (McClelland) הושפעה מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה (1938). מאריי שזיהה מערך של צרכים אנושיים שמניעים לפעולה כולל: צורך בהישג, בכוח ובהשתייכות, והציב אותם בהקשר של מודל מוטיבציה משולב. בהשראת המחקר של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society), הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של כוח N-Pow: חברתיים ואישיים. |
||
הנרי מאריי היה אחד הפסיכולוגים הראשונים שחקרו באופן שיטתי את צרכי האדם. בספרו "חקירות באישיות אנושית" משנת 1938. מאריי זיהה ותייג עשרים צרכים אוניברסליים לדעתו לכל בני האדם. מחקרים מאוחרים יותר איששו את מערכת הצרכים האנושיים בתאוריה של מורי ומצאו קשר ל"5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)- פתיחות, חריצות, מוחצנות, ידידותיות, נוירוטיות<ref>{{צ-מאמר|שם=From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model.|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.55.2.258|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology|שנת הוצאה=1988|עמ=258–265|כרך=55|doi=10.1037/0022-3514.55.2.258|מחבר=Paul T. Costa, Robert R. McCrae}}</ref>. בשנות ה -60 הרחיב הפסיכולוג דייוויד מק'קלנד את עבודתו של מאריי והתמקד בהשפעות הצרכים האנושיים בסביבת עבודה. [[תאוריית הצרכים של מקללנד|תיאוריית הצרכים של מקללנד]] מציעה כי רוב האנשים מונעים באופן עקבי על ידי אחד משלושה גורמים בסיסיים: [[הצורך בהשתייכות]], ה[[צורך בהישג]] או הצורך בכוח<ref>{{צ-מאמר|שם=The achieving society.|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/14359-000|שנת הוצאה=1961|doi=10.1037/14359-000|מחבר=David C. McClelland}}</ref>. |
|||
== משמעות והשפעות של מניע הצורך בכוח == |
|||
מק'קלנד מגדיר את הצורך בכוח (N-Pow) כרצון לשלוט באנשים אחרים (למטרות שלו עצמו) או להשיג מטרות גבוהות יותר (לטובת הכלל), ומתאר אנשים בעלי צורך גבוה בכוח ככאלה שאינם מחפשים הכרה ואישור מצד אחרים אלא יותר הסכמה והיענות או ציות. במחקריו המאוחרים יותר, מק'קלנד עידן את התיאוריה שלו כך שתכלול שני סוגים שונים של מוטיבציה לכוח: מחד, הצורך בכוח חברתי - המתבטא בין היתר בספקות עצמיים, תוצאות מעורבות ודאגה לאחרים. ומאידך, הצורך בכוח אישי - המתבטא בחיפוש כוח שכדי לקבלו צריך להתמודד עם התנגדות מצד אחרים<ref>{{צ-מאמר|שם=Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf00287808|כתב עת=Sex Roles|שנת הוצאה=1984-11-XX|עמ=759–769|כרך=11|doi=10.1007/bf00287808|מחבר=Leonard H. Chusmir, Barbara Parker}}</ref>. בהשוואה לאנשים שמונעים על ידי הצורך בהשתייכות או בהישג, אנשים עם ציוני N-Pow גבוהים נוטים להיות יותר וכחניים, אסרטיביים יותר בדיונים קבוצתיים, ויש סבירות גבוהה יותר שיחוו תסכול כאשר הם מרגישים חסרי אונים או שאינם בשליטה במצב<ref>{{צ-מאמר|שם=The Empowerment Process: Integrating Theory and Practice|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/258093|כתב עת=The Academy of Management Review|שנת הוצאה=1988-07-XX|עמ=471|כרך=13|doi=10.2307/258093|מחבר=Jay A. Conger, Rabindra N. Kanungo}}</ref>. הם נוטים יותר לחפש או להחזיק בתפקידים שמאפשרים להם שליטה על אחרים, ולעסוק בצריכה בולטת לעין שתהלום את הסטטוס החברתי הגבוה שירצה לשדר <ref>{{צ-מאמר|שם=Two historical tales about personality, poorly toldTaylorEugene, The Mystery of Personality: A History of Psychodynamic Theories. New York, NY: Springer, 2009. 405 pp. ISBN 9780387981031 (hbk).DumontFrank, A History of Personality Psychology: Theory, Science, and Research from Hellenism to the Twenty-first Century. New York, NY: Cambridge University Press, 2010. 559 pp. ISBN 9780521116329 (hbk).|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0959354311432905|כתב עת=Theory & Psychology|שנת הוצאה=2012-04-27|עמ=527–534|כרך=22|doi=10.1177/0959354311432905|מחבר=Dan P. McAdams}}</ref>. |
|||
== ראו גם == |
|||
* [[:en:Conspicuous_consumption|צרכנות בולטת לעין]] |
|||
== קישורים חיצוניים == |
|||
* [[:en:Big_Five_personality_traits|5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)]] |
|||
== הערות שוליים == |
|||
<references /> |
|||
גרסה מ־13:40, 9 במאי 2021
צורך בכוח (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג הנודע דייוויד מק'קלנד בשנת 1961. חשיבתו של מק'קלנד (McClelland) הושפעה מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה (1938). מאריי שזיהה מערך של צרכים אנושיים שמניעים לפעולה כולל: צורך בהישג, בכוח ובהשתייכות, והציב אותם בהקשר של מודל מוטיבציה משולב. בהשראת המחקר של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society), הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של כוח N-Pow: חברתיים ואישיים.
הנרי מאריי היה אחד הפסיכולוגים הראשונים שחקרו באופן שיטתי את צרכי האדם. בספרו "חקירות באישיות אנושית" משנת 1938. מאריי זיהה ותייג עשרים צרכים אוניברסליים לדעתו לכל בני האדם. מחקרים מאוחרים יותר איששו את מערכת הצרכים האנושיים בתאוריה של מורי ומצאו קשר ל"5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)- פתיחות, חריצות, מוחצנות, ידידותיות, נוירוטיות[1]. בשנות ה -60 הרחיב הפסיכולוג דייוויד מק'קלנד את עבודתו של מאריי והתמקד בהשפעות הצרכים האנושיים בסביבת עבודה. תיאוריית הצרכים של מקללנד מציעה כי רוב האנשים מונעים באופן עקבי על ידי אחד משלושה גורמים בסיסיים: הצורך בהשתייכות, הצורך בהישג או הצורך בכוח[2].
משמעות והשפעות של מניע הצורך בכוח
מק'קלנד מגדיר את הצורך בכוח (N-Pow) כרצון לשלוט באנשים אחרים (למטרות שלו עצמו) או להשיג מטרות גבוהות יותר (לטובת הכלל), ומתאר אנשים בעלי צורך גבוה בכוח ככאלה שאינם מחפשים הכרה ואישור מצד אחרים אלא יותר הסכמה והיענות או ציות. במחקריו המאוחרים יותר, מק'קלנד עידן את התיאוריה שלו כך שתכלול שני סוגים שונים של מוטיבציה לכוח: מחד, הצורך בכוח חברתי - המתבטא בין היתר בספקות עצמיים, תוצאות מעורבות ודאגה לאחרים. ומאידך, הצורך בכוח אישי - המתבטא בחיפוש כוח שכדי לקבלו צריך להתמודד עם התנגדות מצד אחרים[3]. בהשוואה לאנשים שמונעים על ידי הצורך בהשתייכות או בהישג, אנשים עם ציוני N-Pow גבוהים נוטים להיות יותר וכחניים, אסרטיביים יותר בדיונים קבוצתיים, ויש סבירות גבוהה יותר שיחוו תסכול כאשר הם מרגישים חסרי אונים או שאינם בשליטה במצב[4]. הם נוטים יותר לחפש או להחזיק בתפקידים שמאפשרים להם שליטה על אחרים, ולעסוק בצריכה בולטת לעין שתהלום את הסטטוס החברתי הגבוה שירצה לשדר [5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Paul T. Costa, Robert R. McCrae, From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model., Journal of Personality and Social Psychology 55, 1988, עמ' 258–265 doi: 10.1037/0022-3514.55.2.258
- ^ David C. McClelland, The achieving society., 1961 doi: 10.1037/14359-000
- ^ Leonard H. Chusmir, Barbara Parker, Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers, Sex Roles 11, 1984-11-XX, עמ' 759–769 doi: 10.1007/bf00287808
- ^ Jay A. Conger, Rabindra N. Kanungo, The Empowerment Process: Integrating Theory and Practice, The Academy of Management Review 13, 1988-07-XX, עמ' 471 doi: 10.2307/258093
- ^ Dan P. McAdams, Two historical tales about personality, poorly toldTaylorEugene, The Mystery of Personality: A History of Psychodynamic Theories. New York, NY: Springer, 2009. 405 pp. ISBN 9780387981031 (hbk).DumontFrank, A History of Personality Psychology: Theory, Science, and Research from Hellenism to the Twenty-first Century. New York, NY: Cambridge University Press, 2010. 559 pp. ISBN 9780521116329 (hbk)., Theory & Psychology 22, 2012-04-27, עמ' 527–534 doi: 10.1177/0959354311432905