הצורך בכוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־15:35, 10 במאי 2021

הצורך בכוח (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג הנודע דייוויד מק'קלנד בשנת 1961. חשיבתו של מק'קלנד (McClelland) הושפעה מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה (1938). מאריי שזיהה מערך של צרכים אנושיים שמניעים לפעולה כולל: צורך בהישג, בכוח ובהשתייכות, והציב אותם בהקשר של מודל מוטיבציה משולב. בהשראת המחקר של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society), הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של כוח N-Pow: חברתיים ואישיים.

הנרי מאריי היה אחד הפסיכולוגים הראשונים שחקרו באופן שיטתי את צרכי האדם. בספרו "חקירות באישיות אנושית" משנת 1938. מאריי זיהה ותייג עשרים צרכים אוניברסליים לדעתו לכל בני האדם. מחקרים מאוחרים יותר איששו את מערכת הצרכים האנושיים בתאוריה של מורי ומצאו קשר ל"5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)- פתיחות, חריצות, מוחצנות, ידידותיות, נוירוטיות^[1]. בשנות ה -60 הרחיב הפסיכולוג דייוויד מק'קלנד את עבודתו של מאריי והתמקד בהשפעות הצרכים האנושיים בסביבת עבודה. תיאוריית הצרכים של מקללנד מציעה כי רוב האנשים מונעים באופן עקבי על ידי אחד משלושה גורמים בסיסיים: הצורך בהשתייכות, הצורך בהישג או הצורך בכוח^[2].

משמעות והשפעות של מניע הצורך בכוח

מק'קלנד מגדיר את הצורך בכוח (N-Pow) כרצון לשלוט באנשים אחרים (למטרות שלו עצמו) או להשיג מטרות גבוהות יותר (לטובת הכלל), ומתאר אנשים בעלי צורך גבוה בכוח ככאלה שאינם מחפשים הכרה ואישור מצד אחרים אלא יותר הסכמה והיענות או ציות. במחקריו המאוחרים יותר, מק'קלנד עידן את התיאוריה שלו כך שתכלול שני סוגים שונים של מוטיבציה לכוח: מחד, הצורך בכוח חברתי - המתבטא בין היתר בספקות עצמיים, תוצאות מעורבות ודאגה לאחרים. ומאידך, הצורך בכוח אישי - המתבטא בחיפוש כוח שכדי לקבלו צריך להתמודד עם התנגדות מצד אחרים^[3]. בהשוואה לאנשים שמונעים על ידי הצורך בהשתייכות או בהישג, אנשים עם ציוני N-Pow גבוהים נוטים להיות יותר וכחניים, אסרטיביים יותר בדיונים קבוצתיים, ויש סבירות גבוהה יותר שיחוו תסכול כאשר הם מרגישים חסרי אונים או שאינם בשליטה במצב^[4]. הם נוטים יותר לחפש או להחזיק בתפקידים שמאפשרים להם שליטה על אחרים, ולעסוק בצריכה בולטת לעין שתהלום את הסטטוס החברתי הגבוה שירצה לשדר ^[5].

בהקשר לעולם העבודה, ציון N-Pow גבוה מנבא הצלחה גדולה יותר בקריירה לגברים ולנשים כאחד, שמדווחים על שביעות רצון גבוהה מההיבטים הקשורים לכוח במקום העבודה שלהם^[6]. המחקר של מק'קלנד עצמו כלל מקרים שהמחישו את היתרון של N-Pow גבוה במקום העבודה, במיוחד עבור עובדים מנוסים יותר המתמודדים על תפקידי ניהול. בדוגמה אופיינית אחת, איש מכירות מצליח עם צורך גבוה בהשתייכות וצורך נמוך בכוח החל לתפקד בצורה גרועה לאחר שקודם לניהול. הוא חווה קושי במתן פקודות ישירות, מה שהביא את פקודיו להתלונן כי לא הצליח להגדיר יעדים ברורים ולתגמל אנשים שעשו ביצועים טובים^[7]. מחוץ לעולם העבודה, ציון N-Pow גבוה קשור לתוצאות חיוביות ושליליות בתלות במידת תחושת האחריות עליה מדווח האדם. כשתחושת האחריות נמוכה, ציון N-Pow גבוה מנבא שיעורים גבוהים יותר של התנהגות מוחצנת הקשורה להרס עצמי, כמו שתייה מוגזמת ותוקפנות גופנית. גברים עם שילוב זה של תכונות אישיות נוטים יותר להתגרש, להיפרד או להתעלל פיזית בבני זוגם. עם זאת, קשר זה נעלם עבור אנשים עם ציוני תחושת אחריות ממוצעים או גבוהים, שנוטים לדווח על תוצאות חיוביות כמו: לקיחת תפקידים של מנהיגות חברתית^[8].

ברמה החברתית, הצורך גבוה בכוח מביא לתוצאות חיוביות או שליליות בתלות בתכונות אחרות של הפרט, במיוחד אחריות ואמפתיה. חבר קבוצתי שנוטה להתווכח עשוי למנוע מצבים של חשיבה קבוצתית וקונפורמיזם. לחילופין, עשוי להיות גורם מאיים המקשה על חברי קבוצה אחרים להתפשר ויגרום להם להתבצר בעמדתם דווקא. מנהל תובעני עשוי מחד להניע ולמקד את הצוות שלו. אך מאידך עלול להציק לתמרן את הכפופים לו. מנהלים ויזמים בעלי N-POW גבוה, נוטים יותר לנטילת סיכון ^[9].

ראו גם

צרכנות בולטת לעין

קישורים חיצוניים

5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)

הערות שוליים

^ Paul T. Costa, Robert R. McCrae, From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model., Journal of Personality and Social Psychology 55, 1988, עמ' 258–265 doi: 10.1037/0022-3514.55.2.258
^ David C. McClelland, The achieving society., 1961 doi: 10.1037/14359-000
^ Leonard H. Chusmir, Barbara Parker, Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers, Sex Roles 11, 1984-11-XX, עמ' 759–769 doi: 10.1007/bf00287808
^ Jay A. Conger, Rabindra N. Kanungo, The Empowerment Process: Integrating Theory and Practice, The Academy of Management Review 13, 1988-07-XX, עמ' 471 doi: 10.2307/258093
^ Dan P. McAdams, Two historical tales about personality, poorly toldTaylorEugene, The Mystery of Personality: A History of Psychodynamic Theories. New York, NY: Springer, 2009. 405 pp. ISBN 9780387981031 (hbk).DumontFrank, A History of Personality Psychology: Theory, Science, and Research from Hellenism to the Twenty-first Century. New York, NY: Cambridge University Press, 2010. 559 pp. ISBN 9780521116329 (hbk)., Theory & Psychology 22, 2012-04-27, עמ' 527–534 doi: 10.1177/0959354311432905
^ Leonard H. Chusmir, Barbara Parker, Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers, Sex Roles 11, 1984-11-XX, עמ' 759–769 doi: 10.1007/bf00287808
^ Your Career, Your Life, Routledge, 2017-03-02, עמ' 71–88, ISBN 978-1-315-23329-1
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Encyclopedia of women and gender: sex similarities and differences and the impact of society on gender, Choice Reviews Online 39, 2002-02-01, עמ' 39–3159-39-3159 doi: 10.5860/choice.39-3159
^ James W. Carland, Frank Hoy, William R. Boulton, Jo Ann C. Carland, Entrepreneurship, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2007, עמ' 73–81, ISBN 978-3-540-48542-1

[1] Paul T. Costa, Robert R. McCrae, From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model., Journal of Personality and Social Psychology 55, 1988, עמ' 258–265 doi: 10.1037/0022-3514.55.2.258

[2] David C. McClelland, The achieving society., 1961 doi: 10.1037/14359-000

[3] Leonard H. Chusmir, Barbara Parker, Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers, Sex Roles 11, 1984-11-XX, עמ' 759–769 doi: 10.1007/bf00287808

[4] Jay A. Conger, Rabindra N. Kanungo, The Empowerment Process: Integrating Theory and Practice, The Academy of Management Review 13, 1988-07-XX, עמ' 471 doi: 10.2307/258093

[5] Dan P. McAdams, Two historical tales about personality, poorly toldTaylorEugene, The Mystery of Personality: A History of Psychodynamic Theories. New York, NY: Springer, 2009. 405 pp. ISBN 9780387981031 (hbk).DumontFrank, A History of Personality Psychology: Theory, Science, and Research from Hellenism to the Twenty-first Century. New York, NY: Cambridge University Press, 2010. 559 pp. ISBN 9780521116329 (hbk)., Theory & Psychology 22, 2012-04-27, עמ' 527–534 doi: 10.1177/0959354311432905

[6] Leonard H. Chusmir, Barbara Parker, Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers, Sex Roles 11, 1984-11-XX, עמ' 759–769 doi: 10.1007/bf00287808

[7] Your Career, Your Life, Routledge, 2017-03-02, עמ' 71–88, ISBN 978-1-315-23329-1

[8] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Encyclopedia of women and gender: sex similarities and differences and the impact of society on gender, Choice Reviews Online 39, 2002-02-01, עמ' 39–3159-39-3159 doi: 10.5860/choice.39-3159

[9] James W. Carland, Frank Hoy, William R. Boulton, Jo Ann C. Carland, Entrepreneurship, Berlin, Heidelberg: Springer Berlin Heidelberg, 2007, עמ' 73–81, ISBN 978-3-540-48542-1

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-צורך בכוח (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג הנודע דייוויד מק'קלנד בשנת 1961. חשיבתו של מק'קלנד (McClelland) הושפעה מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה (1938).  מאריי שזיהה מערך של צרכים אנושיים שמניעים לפעולה כולל: צורך בהישג, בכוח ובהשתייכות, והציב אותם בהקשר של מודל מוטיבציה משולב.  בהשראת המחקר של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society), הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של כוח N-Pow: חברתיים ואישיים.
+'''הצורך בכוח''' (N-Pow) הוא מונח שאותו חקר הפסיכולוג הנודע דייוויד מק'קלנד בשנת 1961. חשיבתו של מק'קלנד (McClelland) הושפעה מעבודתו החלוצית של הנרי מארי מהרווארד, שזיהה לראשונה את הצרכים האנושיים הפסיכולוגיים ותהליכי המוטיבציה (1938).  מאריי שזיהה מערך של צרכים אנושיים שמניעים לפעולה כולל: צורך בהישג, בכוח ובהשתייכות, והציב אותם בהקשר של מודל מוטיבציה משולב.  בהשראת המחקר של מאריי, מק'קלנד המשיך לפתח את התיאוריה תוך התמקדות בניסיון לאשש את התיאוריה על ידי סדרה של ניסויים ומחקרים, ביחס לאוכלוסייה האנושית. בספרו של מקללנד "החברה ההישגית" ( The Achieving Society), הוא מסביר את הצורך של האדם להיות בשליטה. הוא זיהה בעבודתו שני סוגים מרכזיים של כוח N-Pow: חברתיים ואישיים.
 הנרי מאריי היה אחד הפסיכולוגים הראשונים שחקרו באופן שיטתי את צרכי האדם. בספרו "חקירות באישיות אנושית" משנת 1938. מאריי זיהה ותייג עשרים צרכים אוניברסליים לדעתו לכל בני האדם. מחקרים מאוחרים יותר איששו את מערכת הצרכים האנושיים בתאוריה של מורי ומצאו קשר ל"5 תכונות האישיות הגדולות" (מודל האוקיינוס)- פתיחות, חריצות, מוחצנות, ידידותיות, נוירוטיות<ref>{{צ-מאמר|שם=From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model.|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.55.2.258|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology|שנת הוצאה=1988|עמ=258–265|כרך=55|doi=10.1037/0022-3514.55.2.258|מחבר=Paul T. Costa, Robert R. McCrae}}</ref>. בשנות ה -60 הרחיב הפסיכולוג דייוויד מק'קלנד את עבודתו של מאריי והתמקד בהשפעות הצרכים האנושיים בסביבת עבודה. [[תאוריית הצרכים של מקללנד|תיאוריית הצרכים של מקללנד]] מציעה כי רוב האנשים מונעים באופן עקבי על ידי אחד משלושה גורמים בסיסיים: [[הצורך בהשתייכות]], ה[[צורך בהישג]] או הצורך בכוח<ref>{{צ-מאמר|שם=The achieving society.|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/14359-000|שנת הוצאה=1961|doi=10.1037/14359-000|מחבר=David C. McClelland}}</ref>.
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 == משמעות והשפעות של מניע הצורך בכוח ==
 מק'קלנד מגדיר את הצורך בכוח (N-Pow) כרצון לשלוט באנשים אחרים (למטרות שלו עצמו) או להשיג מטרות גבוהות יותר (לטובת הכלל), ומתאר אנשים בעלי צורך גבוה בכוח ככאלה שאינם מחפשים הכרה ואישור מצד אחרים אלא יותר הסכמה והיענות או ציות. במחקריו המאוחרים יותר, מק'קלנד עידן את התיאוריה שלו כך שתכלול שני סוגים שונים של מוטיבציה לכוח: מחד, הצורך בכוח חברתי -  המתבטא בין היתר בספקות עצמיים, תוצאות מעורבות ודאגה לאחרים. ומאידך, הצורך בכוח אישי - המתבטא בחיפוש כוח שכדי לקבלו צריך להתמודד עם התנגדות מצד אחרים<ref>{{צ-מאמר|שם=Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf00287808|כתב עת=Sex Roles|שנת הוצאה=1984-11-XX|עמ=759–769|כרך=11|doi=10.1007/bf00287808|מחבר=Leonard H. Chusmir, Barbara Parker}}</ref>. בהשוואה לאנשים שמונעים על ידי הצורך בהשתייכות או בהישג, אנשים עם ציוני N-Pow גבוהים נוטים להיות יותר וכחניים, אסרטיביים יותר בדיונים קבוצתיים, ויש סבירות גבוהה יותר שיחוו תסכול כאשר הם מרגישים חסרי אונים או שאינם בשליטה במצב<ref>{{צ-מאמר|שם=The Empowerment Process: Integrating Theory and Practice|קישור=http://dx.doi.org/10.2307/258093|כתב עת=The Academy of Management Review|שנת הוצאה=1988-07-XX|עמ=471|כרך=13|doi=10.2307/258093|מחבר=Jay A. Conger, Rabindra N. Kanungo}}</ref>. הם נוטים יותר לחפש או להחזיק בתפקידים שמאפשרים להם שליטה על אחרים, ולעסוק בצריכה בולטת לעין שתהלום את הסטטוס החברתי הגבוה שירצה לשדר <ref>{{צ-מאמר|שם=Two historical tales about personality, poorly toldTaylorEugene, The Mystery of Personality: A History of Psychodynamic Theories. New York, NY: Springer, 2009. 405 pp. ISBN 9780387981031 (hbk).DumontFrank, A History of Personality Psychology: Theory, Science, and Research from Hellenism to the Twenty-first Century. New York, NY: Cambridge University Press, 2010. 559 pp. ISBN 9780521116329 (hbk).|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/0959354311432905|כתב עת=Theory & Psychology|שנת הוצאה=2012-04-27|עמ=527–534|כרך=22|doi=10.1177/0959354311432905|מחבר=Dan P. McAdams}}</ref>.
+בהקשר לעולם העבודה, ציון N-Pow גבוה מנבא הצלחה גדולה יותר בקריירה לגברים ולנשים כאחד, שמדווחים על שביעות רצון גבוהה מההיבטים הקשורים לכוח במקום העבודה שלהם<ref>{{צ-מאמר|שם=Dimensions of need for power: Personalized vs. socialized power in female and male managers|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/bf00287808|כתב עת=Sex Roles|שנת הוצאה=1984-11-XX|עמ=759–769|כרך=11|doi=10.1007/bf00287808|מחבר=Leonard H. Chusmir, Barbara Parker}}</ref>.  המחקר של מק'קלנד עצמו כלל מקרים שהמחישו את היתרון של N-Pow גבוה במקום העבודה, במיוחד עבור עובדים מנוסים יותר המתמודדים על תפקידי ניהול. בדוגמה אופיינית אחת, איש מכירות מצליח עם צורך גבוה בהשתייכות וצורך נמוך בכוח החל לתפקד בצורה גרועה לאחר שקודם לניהול. הוא חווה קושי במתן פקודות ישירות, מה שהביא את פקודיו להתלונן כי לא הצליח להגדיר יעדים ברורים ולתגמל אנשים שעשו ביצועים טובים<ref>{{צ-ספר|שם=Your Career, Your Life|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781315233291-11|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2017-03-02|ISBN=978-1-315-23329-1|עמ=71–88}}</ref>. מחוץ לעולם העבודה, ציון N-Pow גבוה קשור לתוצאות חיוביות ושליליות בתלות במידת תחושת האחריות עליה מדווח האדם. כשתחושת האחריות נמוכה, ציון N-Pow גבוה מנבא שיעורים גבוהים יותר של התנהגות מוחצנת הקשורה להרס עצמי, כמו שתייה מוגזמת ותוקפנות גופנית. גברים עם שילוב זה של תכונות אישיות נוטים יותר להתגרש, להיפרד או להתעלל פיזית בבני זוגם. עם זאת, קשר זה נעלם עבור אנשים עם ציוני תחושת אחריות ממוצעים או גבוהים, שנוטים לדווח על תוצאות חיוביות כמו: לקיחת תפקידים של מנהיגות חברתית<ref>{{צ-מאמר|שם=Encyclopedia of women and gender: sex similarities and differences and the impact of society on gender|קישור=http://dx.doi.org/10.5860/choice.39-3159|כתב עת=Choice Reviews Online|שנת הוצאה=2002-02-01|עמ=39–3159-39-3159|כרך=39|doi=10.5860/choice.39-3159}}</ref>.
+ברמה החברתית, הצורך גבוה בכוח מביא לתוצאות חיוביות או שליליות בתלות בתכונות אחרות של הפרט, במיוחד אחריות ואמפתיה. חבר קבוצתי שנוטה להתווכח עשוי למנוע מצבים של חשיבה קבוצתית וקונפורמיזם. לחילופין, עשוי להיות גורם מאיים המקשה על חברי קבוצה אחרים להתפשר ויגרום להם להתבצר בעמדתם דווקא. מנהל תובעני עשוי מחד להניע ולמקד את הצוות שלו. אך מאידך עלול להציק לתמרן את הכפופים לו. מנהלים ויזמים בעלי N-POW גבוה, נוטים יותר לנטילת סיכון <ref>{{צ-ספר|שם=Entrepreneurship|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/978-3-540-48543-8_3|מו"ל=Springer Berlin Heidelberg|שנת הוצאה=2007|מקום הוצאה=Berlin, Heidelberg|ISBN=978-3-540-48542-1|עמ=73–81|מחבר=James W. Carland, Frank Hoy, William R. Boulton, Jo Ann C. Carland}}</ref>.
 == ראו גם ==