חמש שאלות מדוע – הבדלי גרסאות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Five whys" |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־17:23, 12 במאי 2021
5 לָמוֹת או חמש למות (באנגלית: 5Whys או Five whys) היא טכניקת תחקירים איטרטיבית המשמשת לחקר יחסי הסיבה והתוצאה העומדים בבסיס בעיה מסוימת.[1] המטרה העיקרית של הטכניקה היא לקבוע את שורש הפגם או הבעיה על ידי חזרה על השאלה "מדוע?". כל תשובה מהווה בסיס לשאלה הבאה. ה"חמש" בשם נובעת מתצפית אנקדוטאלית על מספר האיטרציות הדרושות בדרך כלל לפתרון הבעיה.
לא לכל הבעיות שורש סיבתי אחד. אם רוצים לחשוף גורמי שורש מרובים, יש לחזור על השיטה ולשאול בכל פעם רצף שונה של שאלות.
השיטה לא מספקת כללים קשים ומהירים לגבי אילו שורות שאלות לחקור, או כמה זמן להמשיך בחיפוש אחר גורמי שורש נוספים. לפיכך, גם כאשר מתבצעת מעקב צמוד אחר השיטה, התוצאה עדיין תלויה בידע ובהתמדה של האנשים המעורבים.
המחשה
דוגמא לבעיה היא: הרכב לא מתניע.
- למה? המצבר גמור (למה ראשונה)
- למה? האלטרנטור לא מתפקד (למה שניה)
- למה? חגורת האלטרנטור נשברה (למה שלישית)
- למה? חגורת האלטרנטור הייתה הרבה מעבר לחיי השירות השימושיים שלה ולא הוחלפה (למה רביעית)
- למה? הרכב לא תוחזק בהתאם לתזמון השירות המומלץ (למה חמישית, שורש סיבתי)
ניתן לקחת את התשאול של דוגמא זו לרמה שישית, שביעית או גבוהה יותר, אך חמש איטרציות של "למה?" בדרך כלל מספיקות בכדי להגיע לסיבה בסיסית.[2] המפתח הוא לעודד את המתחקר להימנע מהנחות ומלכודות לוגיות ובמקום זאת להתחקות אחר שרשרת הסיבתיות במרווחים ישירים מההשפעה דרך כל שכבות ההפשטה ועד לסיבה שורשית שעדיין יש קשר כלשהו לבעיה המקורית. בדוגמה זו "למה" החמישית מצביעה על תהליך שבור או התנהגות ניתנת לשינוי, המעידה על הגעה לרמת שורש הסיבה.
התשובה האחרונה מצביעה על תהליך. זהו אחד ההיבטים החשובים ביותר בגישת חמש הסיבות - שורש השורש הנכון צריך להצביע על תהליך שאינו עובד טוב או שאינו קיים.[3] מנחים לא מאומנים יבחינו לעיתים קרובות כי נראה כי תשובות מצביעות על תשובות קלאסיות כגון "לא מספיק זמן", "חוסר תקציבי" או "חוסר בכח אדם". תשובות אלו אולי נכונות, אך הן אינן בשליטתנו. לכן, במקום לשאול את השאלה "למה?", שאל "למה התהליך נכשל?".
היסטוריה
הטכניקה פותחה במקור על ידי סקיצ'י טויודה היפני והייתה בשימוש בתאגיד טויוטה במהלך התפתחות מתודולוגיות הייצור שלה. הוא מרכיב קריטי בהדרכה לפתרון בעיות, המועבר כחלק מההשראה למערכת הייצור של טויוטה.[4] הכלי ראה שימוש נרחב מעבר לטויוטה, והוא משמש כיום במקומות רבים, כגון בקאיזן, בייצור רזה ובשש סיגמא. חמשת הסיבובים פותחו בתחילה כדי להבין מדוע יש צורך בתכונות מוצר חדשות או בטכניקות ייצור ולא פותחו לצורך ניתוח גורמי שורש.
שיטת 5 הלמות אומצה לתוך מתודולוגיית התחקורים הרשמית של הצי האמריקאי וכתוצאה מכך הפכה לסטנדרט בארגונים רבים גם מחוץ לארצות הברית ולתעשיות הבטחוניות.
ראו גם
- סיבתיות
- חמש המ"מים (איסוף מידע)
- השיטה הסוקרטית
הערות שוליים
- ^ Five Whys Technique. adb.org. Asian Development Bank. בפברואר 2009. נבדק ב-5 בספטמבר 2019.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Serrat, Olivier (2017). "The Five Whys Technique". Knowledge Solutions. pp. 307–310. doi:10.1007/978-981-10-0983-9_32. ISBN 978-981-10-0982-2.
- ^ Fantin, Ivan (2014). Applied Problem Solving. Method, Applications, Root Causes, Countermeasures, Poka-Yoke and A3. ISBN 978-1499122282.
- ^ Ohno, Taiichi (1988). Toyota production system: beyond large-scale production. Portland, OR: Productivity Press. ISBN 0-915299-14-3.