ילדי התרבות השלישית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:07, 1 באוגוסט 2021

*ילדי התרבות השלישית* ילדי התרבות השלישית (tck=Third culture kid) או יחידים של תרבות שלישית (tci=third culture individuals) הם אנשים שחיו וגדלו בסביבה ובתרבות שונה מזאת של הוריהם או של מדינת הלאום שלהם בחלק ניכר משנות התפתחותם. ^[1]. המונח "ילד" מתייחס לשנים המעצבות את התפתחות הפרט, ועל כן המונח חל גם על מבוגרים^[2]. ילדי התרבות השלישית עוברים בין תרבויות לפני שהזדמן להם לפתח את זהותם האישית והתרבותית באופן מלא. התרבות הראשונה של ילדים אלו מתייחסת לתרבות המדינה שממנה מקורם של ההורים, התרבות השנייה מתייחסת לתרבות של המקום בו מתגוררת המשפחה והתרבות השלישית מתייחסת לשילוב שתי התרבויות הללו. המונח ילדי התרבות השלישית יכול להיות מיושם על כל המעמדות החברתיים כולל סטודנטים, מהגרים ופליטים^[3].

מקור השם

המונח ילדי תרבות שלישית (Third culture kid) נטבע לראשונה על ידי החוקרים ג'ון ורות יוסים (John and Ruth Useem)בשנות החמישים לתיאור ילדי אזרחים אמריקאיים העובדים ומתגוררים בחו"ל^[4] . יוסים ועמיתיה (1963) תיארו אנשים שעברו חוויה כזו כבעלי סטנדרטים מובחנים של התנהגות בין אישית, נורמות הקשורות בעבודה, אורח חיים וסגנון תקשורת. סטנדרטים אלו יוצרים קבוצה תרבותית חדשה, אשר מי שמשתייך אליה הם ילדי תרבות שלישית^[5]. כך כתבה יוסים בשנת 1963 :

בסיכום הדברים שראינו במפגשינו הבין תרבותיים, התחלנו להשתמש במונח "תרבות שלישית" כמונח כללי לכיסוי סגנונות החיים המשותפים שנוצרו ונלמדים על ידי אנשים הנמצאים בתהליך השתייכות לחברה שהם נמצאים בה או אחד לשני. המונח "ילדי תרבות שלישית" הוטבע ביחס לילדים המלווים את הוריהם לחברה אחרת.

http://www.tckworld.com/useem/art1.html

קיי ברנמן איקין (Kay Branaman Eakin),יועצת החינוך לשעבר של משרד החוץ של ארצות הברית, עבדה עם משפחות אמריקאיות שחזרו לארצות הברית לאחר שהתגוררו בחו"ל. כך היא הגדירה את המושג ילדי תרבות שלישית- כשמישהו בילדותו בילה תקופת זמן משמעותית בתרבות אחת או יותר מלבד מקום המוצא, וכתוצאה מכך שילב אלמנטים בין התרבויות השונות^[6].

מחקר

המחקר בתחום התמקד תחילה בעיקר בילדים ממשפחות מיסיונריות או בילדי דיפלומטים, אך מאז הוא התרחב לאוכלוסיות אחרות, כולל אזרחים שאינם אמריקאים. החוקרים שהיו חלוצי המחקר כמו רות יוסים, לא ציפו למצוא כמות משתתפים כמו שמצאו. יוסים וקוטרל, למשל, חיפשו לפחות 100 משתתפים שיענו לסקר שלדעתם היה "ארוך באופן לא מודע", אך במקום זאת היו 680 משתתפים (בגילאים 25-84 שנים) שהגיבו לשאלון. מקרים כאלו מצביעים בפני החוקרים על הפוטנציאל בחקר נושא שעדיין פתוח למחקר רב ^[7]. ממחקרים שנעשו בתחום, להלן המאפיינים המשותפים לילדי התרבות השלישית.

סובלנות מוגברת

מהמחקר שנערך על ילדי התרבות השלישית נמצא כי הנבדקים בדרך כלל סובלניים יותר לתרבויות שונות ולאנשים בעלי רקע שונה מאשר נבדקים ממדינת מולדתם שאינם שייכים לילדי התרבות השלישית. בנוסף, ילדים אלה בדרך כלל מרגישים שהם מסוגלים להסתגל טוב יותר לתרבויות חדשות ולהבין כיצד להתנהג כראוי בסביבות חדשות אלה. החוקרת והמורה וונדה שירד חקרה כמה מתלמידיה הרב תרבותיים, שרובם שלטו בשתי שפות או יותר, ומצאו שרבים חושבים שיש להם סובלנות מוגברת כלפי תרבויות אחרות. עם זאת, כפי שהסביר אחד מתלמדיה- חלק מסובלנות זו היה מתוך ההכרח לקיים חיי חברה בריאים בסביבתו ובתרבותו החדשה ^[8]. במחקר שנערך על ידי דיוול וואן אודנהובן (Dewaele and van Oudenhoven, 2009), נמצא כי ילדי התרבות השלישית קיבלו ציון גבוה יותר בסולם הפתיחות בשאלון האישיות הרב תרבותית (MPQ). על פי המחקר, "מימד זה מעריך יחס גלוי ונטול דעות קדומות כלפי חברי הקבוצה החוצה, כמו גם נורמות וערכים תרבותיים מגוונים." ^[9]

אפקט אינטלקטואלי

ההשפעה האינטלקטואלית של עצם היותם שייכים לתרבות שלשית עדיין לא נחקרה באופן נרחב. ממחקר שנעשה בתחום מאת לי וביין (2007), על תלמדים קוריאנים שעברו לארה"ב ולמדו בבתי ספר אמריקאיים, נמצא כי ילדי התרבות השלישית מפגינים יכולות גבוהות של יצרתיות ויכולת גבוה של פתרון בעיות. למחקר זה השלכות על הדרכים בהן ניתן להנחות את ילדי התרבות השלישית באופן שונה מתכנית הלימודים המסורתית בכדי לשפר את היצירתיות שלהם ואת יכולות פתרון הבעיות בגלל ניסיון התרבות השלישית שלהם ^[10]. ההשפעה האינטלקטואלית נבדקה גם באמצעות ההבדלים בבחירה להמשיך בלימודי השכלה גבוהה לאחר התיכון. בשנת 2001 נמצא על ידי הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה לעבודה כי 61.7% מבוגרי התיכון בשנת 2001 נרשמו לקולג'. באותה השנה נמצא כי 95% מאוכלוסיית ילדי התרבות השלישית נרשמו ללימודי השכלה גבוה או שהיו בעלי השכלה כלשהי במכללה. 29% מאוכלוסייה זו קיבלו תואר מתקדם, שהוא גם גבוה יותר משיעור האוכלוסייה הכללית ^[7].

הבדלים במגדר

בחלק ניכר מהספרות והמחקר סביב ילדי התרבות השלישית נמצא כי אנשים אלה פתוחים יותר ללימוד שפות חדשות, מפגינים יותר גמישות בעת אינטראקציה עם תרבות חדשה מאשר עמיתיהם החד-תרבותיים ומוצאים עניין גדול יותר בהמשך אורח חיים נוודי עולמי, הכולל עניין בקריירה בינלאומית ^[11]. נמצא כי נשים נוטות יותר לחפש קשרים בין אישיים בעוד שגברים ממוקדים יותר מכווני משימה במערכות היחסים ובבחירות שלהם^[12]. ממצאים דומים נמצאו במחקר שנערך על ידי גרנר ופרי (2000), ששיערו כי הבדלים בין המינים יימצאו גם בקבלה התרבותית ובחוויות של ילדי התרבות השלישית.^[13]. נשים נמצאו בעלות דירוגים חיוביים יותר של קבלה תרבותית, רכישה או חשיפה לשפה חדשה, נסיעות, עניין לצאת לקריירה בינלאומית בעתיד ופחות נוטות לסטריאוטיפים ^[8].

חינוך וייעוץ

ילדי התרבות השלישית מתחנכים בתרבות שאינה שלהם. ממחקר שנערך על ילדים אלה נמצא כי הם זקוקים לתשומת לב מיוחדת בשלב המעבר. הצער והכאב שהם חשים בשלב המעבר יכולים להפריע להתפתחותם הפסיכו-חברתית, וכן להשפיע על ציוניהם ועל עבודתם בבית הספר. על כן תלמידי התרבות השלישית זקוקים למסגרת בית ספר נוחה ומזמינה כדי להקל  על המעבר שלהם.מחקרים מצאו כי אנשי חינוך ויועצים צריכים להיות מודעים להבדלי התרבות ולהכיר את מאפיניהם הייחודיים על מנת לחנך כראוי  תלמידים מסוג זה. בית הספר צריך להתאים ולייצר סביבה יעילה ואופטימלית ליכולות הלמידה שלהם ^[14].

רגשות

מחקר אמפירי נעשה על ידי קתוליקי ג'ורג'יאדס, מייקל ה 'בויל וקלי א' פייף בנושא הבעיות הרגשיות וההתנהגות בקרב סטודנטים מתבגרים, בקרב סטודנטים עולים ספציפיים. הם בחנו את הקשר בין מהגרים והתאמה גזעית / אתנית בבית הספר. הם שיערו כי הרגשת שייכות לבית הספר היא הקשר בין ההתאמה לבעיות הרגשיות. למרות שמחקרם לא הצליח למצוא מספיק ראיות התומכות בהשערה שלהם, הם מסכימים כי שייכות לבית הספר תשפיע על בעיות התנהגות רגשיות. על פי מחקרים אחרים, הוכח שיש ל- TCK פחות יציבות רגשית מאלו שגדלו בסביבה יציבה יותר מבחינה תרבותית וחברתית.

יתרונות ואתגרים

ילדי תרבות שלישית לא מחזיקים בזהות תרבותי משל עצמם ומיומנים במיוחד בבניית מערכות יחסים עם אנשים מתרבויות אחרות. ניתן לכנותם: כלאיים תרבותיים, זיקיות תרבותיות ונוודים גלובלים^[3]. על פי חוקרים שונים בנושא קיימים יתרונות ואתגרים בלהיות ילדי תרבות שלישית.

יתרונות

תפיסת עולם רחבה: ילדי תרבות שלישית מצליחים להבין כי יש יותר מדרך אחת להסתכל כל מצבים שהם נחשפים אליהם או חווים^[1].
ילדי תרבות שלישית הם בעלי השקפה חוצת תרבויות ורב תרבותית^[1].
רגישות חברתית: חשיפה מוגברת למגוון תפיסות ואורחות חיים מאפשרת להבין נורמות ורמזי חברתיים בצורה טובה יותר ובכך לייצר רגישות גבוהה יותר^[15].
כשירות בין תרבותית או אינטליגנציה תרבותית : היכולת לתפקד ביעילות בין תרבויות לאומיות, אתניות וארגוניות.
חשיפה לשפה נוספת ולעיתים גם למספר שפות^[16].

אתגרים

קשיים בהסתגלות לחיים הבוגרים: ערבוב ההשפעות של התרבויות השונות יכול ליצור אתגרים בפיתוח זהות כמו גם תחושת שייכות. תחושות של חוסר שייכות וחוסר מנוחה יכולות להפוך את גיל ההתבגרות לתקופה מאתגרת עבורם. ^[17].
אי ידיעת התרבות הביתית: לילדי התרבות השלישית לרוב חסר ידע אודות ביתם, תרבותם, עירם ו/או משפחתם. עם הטכנולוגיה הנוכחית המובילה לגלובליזציה של מידע, זה הופך להיות פחות אתגר- בתנאי שהם משתמשים בטכנולוגיה כדי לגשר על פער זה. לרוב הפער קיים בהבנה ש חוש הומור כאשר חוזרים לתרבות הביתית^[1].
וולטרס ואוטון-קאף (2009) מצאו כי נשים ששויכו לילדי תרבות שלישית מהססות לפתח מערכות יחסים ויש להן השפעה רגשית פחותה בהשוואה לכאלו שאינם ילדי התרבות השלישית^[18].
יש צורך בתשומת לב מיוחדת לילדים במסגרות חינוכיות כדי לוודא שהם נתמכים כאשר הם נכנסים לבית ספר חדש. זה יאפשר חווית למידה אופטימלית לילד^[19] .
בלבול בנאמנויות: ילדי התרבות השלישית יכולים לחוות בלבול ערכים ומשבר זהות ברמה התרבותית המתבטא בחוסר יכולת לחוש אחדות עם לאום או תרבות^[1].

קריירה שמובילה להווצרות ילדי התרבות השלישית

צבאי

ילדי התרבות השלישית שיש להם הורים או אפוטרופוסים המזוהים עם הצבא הם בעלי רמות שונות של חשיפה לתרבות המקומית, זאת בשל האפשרות לחיות בבסיס או מחוץ לבסיס. לאלו שחיים מחוץ לבסיס או שאינם קשורים קשר הדוק לצבא (כגון: קבלנים), תהיה חשיפה גבוהה יותר ועיצוב תרבותי. ולאלו אשר יבלו את רוב זמנם בבסיס תהיה חשיפה נמוכה יותר ועיצוב תרבותי מינימלי. ילדים צבאיים שטבולים בתרבות מקומית מגיל לידה נוטים להראות רמה גבוהה מאוד של עיצוב תרבותי, ועם רילוקיישן הם עשויים להיצמד לתרבות האמורה במשך שנים, אם לא לכל אורך חייהם. רילוקיישן עבור ילדי תרבות שלישית ספציפיים אלה הוכח כפוגע מבחינה רגשית במיוחד. ^[20].

מסגרות דיפלומטיות

בעוד שחלק מהילדים חיים בצמוד לבסיסים צבאיים, חלק מילדי התרבות השלישית גדלים ממעבר ממדינה למדינה ביחידה דיפלומטית ^[21].

דתי

ילדי מיסיונרים, בשליחות דתית, מבלים בדרך כלל את רוב זמנם בחו"ל יותר מכל ילדי התרבות השלישית ולרוב במדינה אחת. 85% מילדי המיסיונרים מבלים יותר מעשר שנים במדינות זרות ו -72% מתגוררים במדינה זרה אחת בלבד. מבין כל ילדי התרבות השלישית, הם בדרך כלל בעלי האינטראקציה הגבוהה ביותר עם האוכלוסייה המקומית, והאינטראקציה הנמוכה ביותר עם אנשים ממדינת הדרכון שלהם. להם גם הסיכוי הטוב ביותר שישתלבו בתרבות המקומית. ל -83% מילדי המיסיונרים יש לפחות הורה אחד עם תואר מתקדם ^[21]. ילדים מיסיונרים מתקשים להסתגל לתרבות ההורים; רוב ילדי המסיונרים מזדהים בעיקר עם המדינה בה שירתו הוריהם^[22].

עסקים

קריירה נוספת שיכולה להוביל להווצרות ילדי התרבות השלישית היא קריירה בעסקים. 63% מילדי התרבות השלישית בתחום העסקי התגוררו במדינות זרות לפחות עשר שנים, אך הם נוטים להתגורר במספר רב יותר של מדינות מאשר ילדים במשפחות מיסיונריות. ילדים אלה מקיימים אינטראקציה גבוהה למדי עם האוכלוסייה המארחת ^[21].

קריירות אחרות

לא לכל משפחות ילדי התרבות השלישית יש אחת מארבע הקריירות המפורטות לעיל. קריירות אחרות כוללות^[23]:

* עבודה בסוכנות בין-ממשלתית (למשל: הסוכנות לאנרגיה גרעינית, מזכירות חבר העמים וארגון לה פרנקופוני).
* ארגון ציבורי או לא-ממשלתי בינלאומי (למשל: בית ספר בינלאומי או משמש כסגל בינלאומי. של האומות המאוחדות או אחת מסוכנויותיהם).
* ארגון מקומי כגון בית חולים. 
* עבודה בתעשייה תקשורתית או אתלטית (למשל, וולי שצ'רביאק) יכולה להיות גם העברה לחו"ל. כמו רוב הקריירות האחרות ששולחות עובדים לחו"ל, המעורבות בתרבות המארחת יכולה להשתנות מאוד.

מחקר שנערך לאחרונה בקטגוריה קריירות אחרות זיהה תת-קבוצה של ילדי התרבות השלישית שכותרתה כעת EdKids. מדובר בילדים שעוברים לארצות שונות עם הוריהם המחנכים בבתי הספר הבינלאומיים. זה יוצר פרדיגמה ייחודית של משפחה גרעינית שחוויותיה המשפחתיות-עבודה-בית-ספר-חברתיות שזורות זו בזו ^[24].

תעסוקה של ילדי התרבות השלישית

השפעה על בחירת מקום העבודה

ילדי התרבות השלישית, בעלי ניסיון בינלאומי, מבטאים בדרך כלל הערכה כלפי ההיבט הבינלאומי בחייהם. מסקר שנערך בקרב ילדי התרבות השלישית בשנת 2001, עולה כי משתתפי הסקר הביעו עניין ורצון חזק להמשיך במסעותיהם בעולם גם בבגרותם ויחד עם התפתחות הקריירות שלהם בעתיד. רבים מהם ממשיכים לתחזק ולשמר את שליטתם בשפות הזרות הבינלאומיות לאורך השנים. בנוסף לכך התגלה בסקרים אלו כי כמחצית מן המשתתפים ממשיכים לנסוע מחוץ לארצם לפחות פעם בשנה וכי פחות מ15 אחוז מהם עושים זאת במסגרת ביקור עסקי^[7]. ילדי התרבות השלישית מדווחים כי במהלך לימודיהם האקדמיים הם נוטים לבחור ללמוד תארים אשר להם פוטנציאל או אפשרויות לפיתוח קריירות בינלאומיות. תחומי הלימוד הללו כוללים בין השאר: לימודי עסקים, סיעוד והוראת אנגלית כשפה שנייה ^[21].

תחומי עיסוק של ילדי תרבות שלישית

סוג העבודה ^[21]
סוג העבודה	עסקית	ממשלתית	צבאית	מיסיונרית (שליחות דתית)	אחר
ניהול/ אדמיניסטרציה	10%	35%	40%	17%	24%
מקצועי/ מקצועי באופן חלקי	47%	38%	34%	61%	53%
תמיכה (מזכירות/ טכנית)	16%	15%	27%	17%	13%
מכירות	5%	7%	6%	5%	4%
אחר	6%	5%	4%	1%	6%

מסגרת העבודה ^[21]
מסגרת העבודה	עסקים	ממשלתית	צבאית	מיסיונרית (שליחות דתית)	אחר
עסקים/ פיננסים	20%	27%	32%	22%	17%
חינוך	17%	17%	23%	25%	28%
בריאות/ רווחה	23%	13%	7%	24%	13%
עצמאיים	14%	14%	14%	11%	14%
ממשלה	7%	5%	5%	3%	8%
צבא	1%	6%	10%	2%	2%
פרא רפואי	11%	12%	6%	3%	10%
אומנות/ תקשורת	4%	5%	3%	0%	7%
דת	2%	0%	0%	10%	1%

ילדי התרבות השלישית ושפה

ילדי התרבות השלישית נדרשים בדרך כלל להיות בעלי יכולת לדבר באנגלית באופן בסיסי והמשפחות אשר יוצאות לשליחות מטעם מדינתם נדרשים באופן עקרוני לשלוט בשפה האנגלית. הסיבה לכך טמונה בעבודה שבדרך כלל רוב בתי הספר הבינלאומיים משתמשים בשפה האנגלית כשפתם הראשית ^[20]. המשפחות בדרך כלל מחפשות בתי ספר אשר חולקים עימן את השפה הראשית, ואשר מנהלים מערכות חינוך דומות לאלו אשר קיימות בארץ מוצאם. מדינות רבות מכילות 'בתי ספר אמריקאיים', 'בתי ספר אנגליים', 'בתי ספר צרפתיים', 'בתי ספר גרמניים', ו'בתי ספר בינלאומיים', אשר מנהלים לעיתים קרובות אחד מתוך שלושה ה'תכניות הלימודים האקדמאיים הבינלאומיים'. בתכניות אלו לומדים ילדי משפחות התרבות השלישית ולעיתים גם ילדי משפחות מקומיים ממעמד בינוני-גבוה. הם בוחרים בתכניות אלו על מנת לאפשר יציבות מבחינת השפה ועל מנת למנוע בעיות שפתיות אשר עלולות לפגוע בהתקדמותם האקדמית^[25]. במדינות בהן אין אפשרות למצוא בית ספר אשר דובר את שפת האם של המשפחות הזרות, הן ייבחרו לילדיהם בדרך כלל בתי ספר בהם השפה המרכזית היא אנגלית. בחירה זו נובעת מן העובדה שישנה הסבירות הגבוהה ביותר שילדיהם ייחשפו לשפה האנגלית יותר מאשר לשפות בינלאומיות נוספות ומן האפשרויות התרבותיות והשפתיות שמביעה עימה השליטה בשפה האנגלית לקידום האפשרי של עתיד ילדיהם בהמשך חייהם הבוגרים. מצב זה יוצר פוטנציאל לפער משמעותי בין חוויותיהם של ילדי התרבות השלישית אשר אינם דוברים אנגלית בביתם לבין ילדי תרבות שלישית אשר דוברים אנגלית כשפת אם. מחקר אודות ילדי התרבות השלישית ביפן, דנמרק, איטליה, גרמניה, ארה"ב ואפריקה, מראה כי ילדים אלה הם בעלי מכנה משותף גדול עם ילדי תרבות שלישית ממדינות שונות בעולם, יותר מאשר עם בני גילם ממדינת מוצאם^[25].

התרבות השלישית בישראל

דניאלה תומר, פסיכולוגית קלינית המתמחה בפסיכולוגיה של מעברים בינלאומיים, הקימה בשנת 2016 את GNW Global Nomad’s World חברה שמטרתה לחבר בין עולמות, ולתמוך במי שבוחר לנדוד בעולם מכל סיבה שהיא. בין כתביה דניאלה מתייחסת לתרבות השלישית בישראל: "ישראל היא מדינת הגירה. השונות התרבותית היא רבת מימדים במדינה שבה אחוז גדול מתושביה לא נולדו בה. מדינה שבעבר הלא רחוק נהגה לקרוא למהגרים ״יורדים״, וכיום משנה את יחסה לישראלים מצליחים בחו״ל. התרבות הישראלית יותר מתרבויות אחרות מייחסת חשיבות גדולה לתחושת הזהות הלאומית, קיימת ציפיה לגאוות יחידה ואחריות לאומית בין אם חיים בארץ ובין אם לא. במקרה של ילדי התרבות השלישית הישראלים קיימת שאלה מתמדת נוספת: האם יתגייסו לצה״ל? במילים אחרות כשתרבות המוצא היא תרבות שבה הציפייה לנאמנות והזדהות היא גבוהה במיוחד ההשלכות והאתגרים הרגשיים יכולים להיות מורכבים אף יותר. הבנת המורכבות הזאת יכולה לתרום לתהליך קבלת ההחלטות של כל משפחה ששוקלת לאמץ או אימצה אורח חיים בינלאומי".^[26]

דרכים לסיוע ותמיכה בילדי התרבות השלישית

ד"ר טלי גורן, מומחית בתחום הרילוקיישן ומנהלת פורום המומחים באתר 'ישראלים בחו"ל', מביאה במאמרה "ילדי התרבות השלישית" דוגמאות לחלק ממתנות ואתגרי ה-TCK ומציעה דרכים לסיוע ותמיכה בילדים אלה^[27]:

על מנת לעזור לילדים בעיצוב זהותם, ד"ר טלי גורן מציעה להורים לחשוף את נושא הTCK עם ילדיהם. חשיפת נושא זה, הגדרתו ודיבור עליו תעזור לילדים להרגיש חלק מקהילה ותתרום לתחושת השייכות שלהם. במקביל על ההורים להמשיך לסייע לילדים בתחושת הזהות הלאומית, של הלאום ממנו הגיעו, לדוגמה עם נכסי התרבות הישראלית - שירים, תוכניות טלויזיה, חגים, שיח על מסורות ביתיות ודיון על ערכים חברתיים ישראליים - כמו שירות בצה"ל.

על ההורים לתווך לילדיהם כל ביקור בארץ וכמובן חזרה לארץ עוד בזמן השהות בחו"ל. רצוי שההורים יחשפו אותם לקודים התנהגותיים וחברתיים מסויימים, יפגישו אותם עם ישראלים אחרים הגרים בחו"ל ועוד פעולות שיקלו על האתגרים המחכים לילדים בשל המעברים.

תיווך ושימור הקשר המשפחתי והחברויות למרות הריחוק במקביל ליצירת קשרים וחברויות חדשות בחו"ל. ההצטרפות לקהילה חדשה ושמירה על קשרים רחוקים תעזור ביצירת תחושת השייכות אצל הילדים.

שיתוף במידה רבה ככל האפשר בקבלת החלטות במשפחה ומתן אפשרות בחירה לילד בחלק מהתהליך, לדוגמה בעיצוב חדרו, בחפצים אותם בוחר להשאיר/לקחת וכדומה. במקביל, יש להקפיד על השגרות המשפחתיות הנהוגות בבית גם בחו"ל - כמו סדר היום, חוגים, תחביבים משפחתיים וכו.

על מנת לסייע בתחושת האובדן המאפיינת את ילדי התרבות השלישית, בעקבות חברויות שנקטעו, הפסד באירועים משפחתיים וחברתיים וכדומה, יש לעודד את הילדים לדבר על רגשותיהם, להבין ולהכיל את רגשותיהם. אפשר להציע להם לכתוב יומן, ולתת להם מקום להביע את רגשותיהם בכל דרך אחרת כמו ציור, שירה, יצירת אלבומים ועוד.

ראו גם

שם ערך

לקריאה נוספת

שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

התוכן בקישור, באתר (שם האתר)

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Pollock, D.C., & Van Reken, R.E. (2009). Third culture kids: The experience of growing up among worlds. Boston: Nicholas Brealy.
^ Useem, Ruth Hill; Downie, Richard D. (1975-11-30). "Third-Culture Kids". Today's Education.
^ ¹ ² Moore, A.M.; Barker, G.G. (2012). "Confused or multicultural: Third culture individuals' cultural identity". International Journal of Intercultural Relations. 36 (4): 553–562.
^ Melles, E.A.; Schwartz, J. (2013). "Does the third culture kid experience predict levels of prejudice?". International Journal of Intercultural Relations. 37 (2): 260–267.
^ Useem, J.; Useem, R. (1967). "The interfaces of a binational third culture: A study of the American community in India". Journal of Social Issues. 23 (1): 130–143.
^ McCaig, N. (1994, September). Growing up with a world view. Foreign Service Journal, 32–41
^ ¹ ² ³ Bonebright, D.A. (2010). "Adult third culture kids: HRD challenges and opportunities". Human Resources Development International. 13 (3): 351–359. doi:10.1080/13678861003746822. S2CID 144827854.
^ ¹ ² Sheard, W (2008). "Lessons from our kissing cousins: Third culture kids and gifted children". Roeper Review: A Journal on Gifted Education. 30 (1): 31–38. doi:10.1080/02783190701836437. S2CID 143817041.
^ Dewaele, J.M.; van Oudenhoven, P. (2009). "The effect of multilingualism/multiculturalism on personality: no gain without pain for third culture kids?". International Journal of Multilingualism. 6 (4): 443–459. doi:10.1080/14790710903039906. S2CID 143896247.
^ Lee, Y.J.; Bain, S.K.; McCallum, R.S. (2007). "Improving creative problem-solving in a sample of third culture kids". School Psychology International. 28 (4): 449–463. doi:10.1177/0143034307084135. S2CID 146656992.
^ Gerner, M (1993). "A profile of an American international school". Global Nomad Quarterly. 2 (1): 3.
^ Cann, A.; Siegfried, W. D. (1990). "Gender stereotypes and dimensions of effective leader behavior". Sex Roles. 23 (7–8): 413–419. doi:10.1007/bf00289229. S2CID 144909889.
^ Gerner, M.E.; Perry, F. (2000). "Gender differences in cultural acceptance and career orientation among internationally mobile and non-internationally mobile adolescents". School Psychology Review. 29: 2.
^ Limberg, D.; Lambie, G. W. (2011). "Third Culture Kids: Implications for Professional School Counseling". Professional School Counseling. 15 (1): 45–54. doi:10.5330/psc.n.2011-15.45.
^ Lyttle, A.D.; Barker, G.G.; Cornwell, T.L. (2011). "Adept through adaptation: Third culture individuals' interpersonal sensitivity". International Journal of Intercultural Relations. 35 (5): 686–694.
^ Tokuhama-Espinisa, Tracy (2003). The Multilingual Mind: Issues Discussed By, For and about People Living with Many Languages. Santa Barbara: Praeger Publishers. p. 169
^ Hervey, E (2009). "Cultural transitions during childhood and adjustments to college". Journal of Psychology and Christianity. 28 (1): 3–12.
^ Limberg, D.; Lambie, G. W. (2011). "Third Culture Kids: Implications for Professional School Counseling". Professional School Counseling. 15 (1): 45–54.
^ Hamilton, P. L. (2013). "It's not all about academic achievement: supporting the social and emotional needs of migrant worker children". Pastoral Care in Education. 31 (2): 173–190.
^ ¹ ² Pearce, R (2002). Children's International Relocation and the Development Process, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Portland: Greenwood. pp. 157, 168–170. ISBN 978-0-275-97266-0.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Cottrell, A(2002). Educational and Occupational Choices of American Adult Third Culture Kids, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Greenwood. p. 230-238. ISBN 978-0-275-97266-0.
^ Bikos, L.H.; Kocheleva, J.; King, D.; Chang, G.C.; McKenzie, A.; Roenicke, C.; Eckard, K. (2009). "A consensual qualitative investigation into the repatriation experiences of young adult, missionary kids". Mental Health, Religion & Culture. 12. 12 (7): 735–754. doi:10.1080/13674670903032637. S2CID 144358318.
^ Jordan, Kathleen Finn (2002). "Identity Formation and the Adult Third Culture Kid " In Morten Ender, ed., "Military Brats and Other Global Nomads".
^ -Zilber, E. (2009). Third Culture Kids: Children of International School Educators. London: John Catt Ltd.
^ ¹ ² Hylmö, A. (2002). Other Expatriate Adolescents: A Postmodern Approach to Understanding Expatriate Adolescents Among Non-U.S. Children, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Portland: Greenwood. pp. 196, 201. ISBN 978-0-275-97266-0.
^ https://www.globalnomadsworld.com//
^ ://www.israelisabroad.com/p/171/third-culture-kid

[התפתחותם-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Pollock, D.C., & Van Reken, R.E. (2009). Third culture kids: The experience of growing up among worlds. Boston: Nicholas Brealy.

[מבוגרים-2] Useem, Ruth Hill; Downie, Richard D. (1975-11-30). "Third-Culture Kids". Today's Education.

[ופליטים-3] ¹ ² Moore, A.M.; Barker, G.G. (2012). "Confused or multicultural: Third culture individuals' cultural identity". International Journal of Intercultural Relations. 36 (4): 553–562.

[בחו"ל-4] Melles, E.A.; Schwartz, J. (2013). "Does the third culture kid experience predict levels of prejudice?". International Journal of Intercultural Relations. 37 (2): 260–267.

[שלישית-5] Useem, J.; Useem, R. (1967). "The interfaces of a binational third culture: A study of the American community in India". Journal of Social Issues. 23 (1): 130–143.

[השונות-6] McCaig, N. (1994, September). Growing up with a world view. Foreign Service Journal, 32–41

[עסקי-7] ¹ ² ³ Bonebright, D.A. (2010). "Adult third culture kids: HRD challenges and opportunities". Human Resources Development International. 13 (3): 351–359. doi:10.1080/13678861003746822. S2CID 144827854.

[החדשה-8] ¹ ² Sheard, W (2008). "Lessons from our kissing cousins: Third culture kids and gifted children". Roeper Review: A Journal on Gifted Education. 30 (1): 31–38. doi:10.1080/02783190701836437. S2CID 143817041.

[מגוונים-9] Dewaele, J.M.; van Oudenhoven, P. (2009). "The effect of multilingualism/multiculturalism on personality: no gain without pain for third culture kids?". International Journal of Multilingualism. 6 (4): 443–459. doi:10.1080/14790710903039906. S2CID 143896247.

[שלהם-10] Lee, Y.J.; Bain, S.K.; McCallum, R.S. (2007). "Improving creative problem-solving in a sample of third culture kids". School Psychology International. 28 (4): 449–463. doi:10.1177/0143034307084135. S2CID 146656992.

[קריירה_בינלאומית-11] Gerner, M (1993). "A profile of an American international school". Global Nomad Quarterly. 2 (1): 3.

[ובבחירות_שלהם-12] Cann, A.; Siegfried, W. D. (1990). "Gender stereotypes and dimensions of effective leader behavior". Sex Roles. 23 (7–8): 413–419. doi:10.1007/bf00289229. S2CID 144909889.

[ילדי_התרבות_השלישית-13] Gerner, M.E.; Perry, F. (2000). "Gender differences in cultural acceptance and career orientation among internationally mobile and non-internationally mobile adolescents". School Psychology Review. 29: 2.

[וההתאמה_שלהם-14] Limberg, D.; Lambie, G. W. (2011). "Third Culture Kids: Implications for Professional School Counseling". Professional School Counseling. 15 (1): 45–54. doi:10.5330/psc.n.2011-15.45.

[יותר-15] Lyttle, A.D.; Barker, G.G.; Cornwell, T.L. (2011). "Adept through adaptation: Third culture individuals' interpersonal sensitivity". International Journal of Intercultural Relations. 35 (5): 686–694.

[שפות-16] Tokuhama-Espinisa, Tracy (2003). The Multilingual Mind: Issues Discussed By, For and about People Living with Many Languages. Santa Barbara: Praeger Publishers. p. 169

[עבורם-17] Hervey, E (2009). "Cultural transitions during childhood and adjustments to college". Journal of Psychology and Christianity. 28 (1): 3–12.

[השלישית-18] Limberg, D.; Lambie, G. W. (2011). "Third Culture Kids: Implications for Professional School Counseling". Professional School Counseling. 15 (1): 45–54.

[לילד-19] Hamilton, P. L. (2013). "It's not all about academic achievement: supporting the social and emotional needs of migrant worker children". Pastoral Care in Education. 31 (2): 173–190.

[הראשית-20] ¹ ² Pearce, R (2002). Children's International Relocation and the Development Process, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Portland: Greenwood. pp. 157, 168–170. ISBN 978-0-275-97266-0.

[דיפלומטית-21] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Cottrell, A(2002). Educational and Occupational Choices of American Adult Third Culture Kids, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Greenwood. p. 230-238. ISBN 978-0-275-97266-0.

[הוריהם-22] Bikos, L.H.; Kocheleva, J.; King, D.; Chang, G.C.; McKenzie, A.; Roenicke, C.; Eckard, K. (2009). "A consensual qualitative investigation into the repatriation experiences of young adult, missionary kids". Mental Health, Religion & Culture. 12. 12 (7): 735–754. doi:10.1080/13674670903032637. S2CID 144358318.

[כוללות-23] Jordan, Kathleen Finn (2002). "Identity Formation and the Adult Third Culture Kid " In Morten Ender, ed., "Military Brats and Other Global Nomads".

[בזו-24] -Zilber, E. (2009). Third Culture Kids: Children of International School Educators. London: John Catt Ltd.

[האקדמית-25] ¹ ² Hylmö, A. (2002). Other Expatriate Adolescents: A Postmodern Approach to Understanding Expatriate Adolescents Among Non-U.S. Children, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Portland: Greenwood. pp. 196, 201. ISBN 978-0-275-97266-0.

[בינלאומי-26] ttps://www.globalnomadsworld.com//

[ותמיכה_בילדים_אלה-27] ://www.israelisabroad.com/p/171/third-culture-kid

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''*ילדי התרבות השלישית*'''
-ילדי תרבות שלישית (tck=Third culture kid) או יחידים של תרבות שלישית (tci=third culture individuals) הם אנשים שחיו וגדלו בסביבה ובתרבות שונה מזאת של הוריהם או של מדינת הלאום שלהם בחלק ניכר משנות התפתחותם
+ילדי התרבות השלישית (tck=Third culture kid) או יחידים של תרבות שלישית (tci=third culture individuals) הם אנשים שחיו וגדלו בסביבה ובתרבות שונה מזאת של הוריהם או של מדינת הלאום שלהם בחלק ניכר משנות התפתחותם.
-{{הערה|שם=התפתחותם|Pollock, D.C., & Van Reken, R.E. (2009). Third culture kids: The experience of growing up among worlds. Boston: Nicholas Brealy.}}. המונח "ילד" מתייחס לשנות לשנים המעצבות את התפתחות הפרט, ועל כן המונח חל גם על מבוגרים{{הערה|שם=מבוגרים| Useem, Ruth Hill; Downie, Richard D. (1975-11-30). "Third-Culture Kids". Today's Education.}}. ילדי התרבות השלישית עוברים בין תרבויות לפני שהזדמן להם לפתח את זהותם האישית והתרבותית באופן מלא. התרבות הראשונה של ילדים אלו מתייחסת לתרבות המדינה שממנה מקורם של ההורים, התרבות השנייה מתייחסת לתרבות של המקום בו מתגוררת המשפחה והתרבות השלישית מתייחסת לשילוב שתי התרבויות הללו. המונח ילדי תרבות שלישית יכול להיות מיושם על כל המעמדות החברתיים כולל סטודנטים, מהגרים ופליטים{{הערה|שם=ופליטים|Moore, A.M.; Barker, G.G. (2012). "Confused or multicultural: Third culture individuals' cultural identity". International Journal of Intercultural Relations. 36 (4): 553–562.}}.
+{{הערה|שם=התפתחותם|Pollock, D.C., & Van Reken, R.E. (2009). Third culture kids: The experience of growing up among worlds. Boston: Nicholas Brealy.}}. המונח "ילד" מתייחס  לשנים המעצבות את התפתחות הפרט, ועל כן המונח חל גם על מבוגרים{{הערה|שם=מבוגרים| Useem, Ruth Hill; Downie, Richard D. (1975-11-30). "Third-Culture Kids". Today's Education.}}. ילדי התרבות השלישית עוברים בין תרבויות לפני שהזדמן להם לפתח את זהותם האישית והתרבותית באופן מלא. התרבות הראשונה של ילדים אלו מתייחסת לתרבות המדינה שממנה מקורם של ההורים, התרבות השנייה מתייחסת לתרבות של המקום בו מתגוררת המשפחה והתרבות השלישית מתייחסת לשילוב שתי התרבויות הללו. המונח ילדי התרבות השלישית יכול להיות מיושם על כל המעמדות החברתיים כולל סטודנטים, מהגרים ופליטים{{הערה|שם=ופליטים|Moore, A.M.; Barker, G.G. (2012). "Confused or multicultural: Third culture individuals' cultural identity". International Journal of Intercultural Relations. 36 (4): 553–562.}}.
 == מקור השם ==
-המונח ילדי תרבות שלישית (Third culture kid) נטבע לראשונה על ידי החוקרים ג'ון ורות אוזם (John and Ruth Useem)בשנות החמישים לתיאור ילדי אזרחים אמריקאיים העובדים ומתגוררים בחו"ל{{הערה|שם=בחו"ל|Melles, E.A.; Schwartz, J. (2013). "Does the third culture kid experience predict levels of prejudice?". International Journal of Intercultural Relations. 37 (2): 260–267.}} . אוזם ועמיתיה (1963) תיארו אנשים שעברו חוויה כזו כבעלי סטנדרטים מובחנים של התנהגות בין אישית, נורמות הקשורות בעבודה, אורח חיים וסגנון תקשורת. סטנדרטים אלו יוצרים קבוצה תרבותית חדשה, אשר מי שמשתייך אליה הם ילדי תרבות שלישית{{הערה|שם=שלישית|Useem, J.; Useem, R. (1967). "The interfaces of a binational third culture: A study of the American community in India". Journal of Social Issues. 23 (1): 130–143.}}. כך כתבה אוזם בשנת 1963 :
+המונח ילדי תרבות שלישית (Third culture kid) נטבע לראשונה על ידי החוקרים ג'ון ורות יוסים (John and Ruth Useem)בשנות החמישים לתיאור ילדי אזרחים אמריקאיים העובדים ומתגוררים בחו"ל{{הערה|שם=בחו"ל|Melles, E.A.; Schwartz, J. (2013). "Does the third culture kid experience predict levels of prejudice?". International Journal of Intercultural Relations. 37 (2): 260–267.}} . יוסים ועמיתיה (1963) תיארו אנשים שעברו חוויה כזו כבעלי סטנדרטים מובחנים של התנהגות בין אישית, נורמות הקשורות בעבודה, אורח חיים וסגנון תקשורת. סטנדרטים אלו יוצרים קבוצה תרבותית חדשה, אשר מי שמשתייך אליה הם ילדי תרבות שלישית{{הערה|שם=שלישית|Useem, J.; Useem, R. (1967). "The interfaces of a binational third culture: A study of the American community in India". Journal of Social Issues. 23 (1): 130–143.}}. כך כתבה יוסים בשנת 1963 :
-{{ציטוט|תוכן=בסיכום הדברים שראינו במפגשינו הבין תרבותיים, התחלנו להשתמש במונח "תרבות שלישית" כמונח כללי לכיסוי סגנונות החיים המשותפים שנוצרו ונלמדים על ידי אנשים הנמצאים בתהליך שתייכות לחברה שהם נמצאים בה או אחד לשני. המונח "ילדי תרבות שלישית" הוטבע ביחס לילדים המלווים את הוריהם לחברה אחרת.}}
+{{ציטוט|תוכן=בסיכום הדברים שראינו במפגשינו הבין תרבותיים, התחלנו להשתמש במונח "תרבות שלישית" כמונח כללי לכיסוי סגנונות החיים המשותפים שנוצרו ונלמדים על ידי אנשים הנמצאים בתהליך השתייכות לחברה שהם נמצאים בה או אחד לשני. המונח "ילדי תרבות שלישית" הוטבע ביחס לילדים המלווים את הוריהם לחברה אחרת.}}
 [[Ruth Hill Useem, TCK World: The Official Home of Third Culture Kids|http://www.tckworld.com/useem/art1.html]]
 קיי ברנמן איקין (Kay Branaman Eakin),יועצת החינוך לשעבר של משרד החוץ של ארצות הברית, עבדה עם משפחות אמריקאיות שחזרו לארצות הברית לאחר שהתגוררו בחו"ל. כך היא הגדירה את המושג ילדי תרבות שלישית- כשמישהו בילדותו בילה תקופת זמן משמעותית בתרבות אחת או יותר מלבד מקום המוצא, וכתוצאה מכך שילב אלמנטים בין התרבויות השונות{{הערה|שם=השונות|McCaig, N. (1994, September). Growing up with a world view. Foreign Service Journal, 32–41}}.
+== מחקר ==
+המחקר בתחום התמקד תחילה בעיקר בילדים ממשפחות מיסיונריות או בילדי דיפלומטים, אך מאז הוא התרחב לאוכלוסיות אחרות, כולל אזרחים שאינם אמריקאים. החוקרים שהיו חלוצי המחקר כמו רות יוסים, לא ציפו למצוא כמות משתתפים כמו שמצאו. יוסים וקוטרל, למשל, חיפשו לפחות 100 משתתפים שיענו לסקר שלדעתם היה "ארוך באופן לא מודע", אך במקום זאת היו 680 משתתפים (בגילאים 25-84 שנים) שהגיבו לשאלון. מקרים כאלו מצביעים בפני החוקרים על הפוטנציאל בחקר נושא שעדיין פתוח למחקר רב {{הערה|שם=עסקי|}}.
+ממחקרים שנעשו בתחום, להלן המאפיינים המשותפים לילדי התרבות השלישית.
+=== סובלנות מוגברת ===
+מהמחקר שנערך על ילדי התרבות השלישית נמצא כי הנבדקים בדרך כלל סובלניים יותר לתרבויות שונות ולאנשים בעלי רקע שונה מאשר נבדקים ממדינת מולדתם שאינם שייכים לילדי התרבות השלישית. בנוסף, ילדים אלה בדרך כלל מרגישים שהם מסוגלים להסתגל טוב יותר לתרבויות חדשות ולהבין כיצד להתנהג כראוי בסביבות חדשות אלה. החוקרת והמורה וונדה שירד חקרה כמה מתלמידיה הרב תרבותיים, שרובם שלטו בשתי שפות או יותר, ומצאו שרבים חושבים שיש להם סובלנות מוגברת כלפי תרבויות אחרות. עם זאת, כפי שהסביר אחד מתלמדיה- חלק מסובלנות זו היה מתוך ההכרח לקיים חיי חברה בריאים בסביבתו ובתרבותו החדשה {{הערה|שם=החדשה|Sheard, W (2008). "Lessons from our kissing cousins: Third culture kids and gifted children". Roeper Review: A Journal on Gifted Education. 30 (1): 31–38. doi:10.1080/02783190701836437. S2CID 143817041.}}.
+במחקר שנערך על ידי דיוול וואן אודנהובן (Dewaele and van Oudenhoven, 2009), נמצא כי ילדי התרבות השלישית קיבלו ציון גבוה יותר בסולם הפתיחות בשאלון האישיות הרב תרבותית (MPQ). על פי המחקר, "מימד זה מעריך יחס גלוי ונטול דעות קדומות כלפי חברי הקבוצה החוצה, כמו גם נורמות וערכים תרבותיים מגוונים." {{הערה|שם=מגוונים|Dewaele, J.M.; van Oudenhoven, P. (2009). "The effect of multilingualism/multiculturalism on personality: no gain without pain for third culture kids?". International Journal of Multilingualism. 6 (4): 443–459. doi:10.1080/14790710903039906. S2CID 143896247.}}
+=== אפקט אינטלקטואלי ===
+ההשפעה האינטלקטואלית של עצם היותם שייכים לתרבות שלשית עדיין לא נחקרה באופן נרחב. ממחקר שנעשה בתחום מאת לי וביין (2007), על תלמדים קוריאנים שעברו לארה"ב ולמדו בבתי ספר אמריקאיים, נמצא כי ילדי התרבות השלישית מפגינים יכולות גבוהות של יצרתיות ויכולת גבוה של פתרון בעיות.  למחקר זה השלכות על הדרכים בהן ניתן להנחות את ילדי התרבות השלישית באופן שונה מתכנית הלימודים המסורתית בכדי לשפר את היצירתיות שלהם ואת יכולות פתרון הבעיות בגלל ניסיון התרבות השלישית שלהם {{הערה|שם=שלהם|Lee, Y.J.; Bain, S.K.; McCallum, R.S. (2007). "Improving creative problem-solving in a sample of third culture kids". School Psychology International. 28 (4): 449–463. doi:10.1177/0143034307084135. S2CID 146656992.}}.
+ההשפעה האינטלקטואלית נבדקה גם באמצעות ההבדלים בבחירה להמשיך בלימודי השכלה גבוהה לאחר התיכון. בשנת 2001 נמצא על ידי הלשכה האמריקנית לסטטיסטיקה לעבודה כי 61.7%  מבוגרי התיכון בשנת 2001 נרשמו לקולג'. באותה השנה נמצא כי 95%  מאוכלוסיית ילדי התרבות השלישית נרשמו ללימודי השכלה גבוה או שהיו בעלי השכלה כלשהי במכללה. 29% מאוכלוסייה זו קיבלו תואר מתקדם, שהוא גם גבוה יותר משיעור האוכלוסייה הכללית {{הערה|שם=עסקי|}}.
+=== הבדלים במגדר ===
+בחלק ניכר מהספרות והמחקר סביב ילדי התרבות השלישית נמצא כי אנשים אלה פתוחים יותר ללימוד שפות חדשות, מפגינים יותר גמישות בעת אינטראקציה עם תרבות חדשה מאשר עמיתיהם החד-תרבותיים ומוצאים עניין גדול יותר בהמשך אורח חיים נוודי עולמי, הכולל עניין בקריירה בינלאומית {{הערה|שם=קריירה בינלאומית|Gerner, M (1993). "A profile of an American international school". Global Nomad Quarterly. 2 (1): 3.}}. נמצא כי נשים נוטות יותר לחפש קשרים בין אישיים בעוד שגברים ממוקדים יותר מכווני משימה במערכות היחסים ובבחירות שלהם{{הערה|שם=ובבחירות שלהם|Cann, A.; Siegfried, W. D. (1990). "Gender stereotypes and dimensions of effective leader behavior". Sex Roles. 23 (7–8): 413–419. doi:10.1007/bf00289229. S2CID 144909889.}}. ממצאים דומים נמצאו במחקר שנערך על ידי גרנר ופרי (2000), ששיערו כי הבדלים בין המינים יימצאו גם בקבלה התרבותית ובחוויות של ילדי התרבות השלישית.{{הערה|שם=ילדי התרבות השלישית|Gerner, M.E.; Perry, F. (2000). "Gender differences in cultural acceptance and career orientation among internationally mobile and non-internationally mobile adolescents". School Psychology Review. 29: 2.}}.
+נשים נמצאו בעלות דירוגים חיוביים יותר של קבלה תרבותית, רכישה או חשיפה לשפה חדשה, נסיעות, עניין לצאת לקריירה בינלאומית בעתיד ופחות נוטות לסטריאוטיפים {{הערה|שם=החדשה}}.
+=== חינוך וייעוץ ===
+ ילדי התרבות השלישית מתחנכים בתרבות שאינה שלהם. ממחקר שנערך על ילדים אלה נמצא כי הם זקוקים לתשומת לב מיוחדת בשלב המעבר. הצער והכאב שהם חשים בשלב המעבר יכולים להפריע להתפתחותם הפסיכו-חברתית, וכן להשפיע על ציוניהם ועל עבודתם בבית הספר. על כן תלמידי התרבות השלישית זקוקים למסגרת בית ספר נוחה ומזמינה כדי להקל  על המעבר שלהם.מחקרים מצאו כי אנשי חינוך ויועצים צריכים להיות מודעים להבדלי התרבות ולהכיר את מאפיניהם הייחודיים על מנת לחנך כראוי  תלמידים מסוג זה. בית הספר צריך להתאים ולייצר סביבה יעילה ואופטימלית ליכולות הלמידה שלהם {{הערה|שם=וההתאמה שלהם|Limberg, D.; Lambie, G. W. (2011). "Third Culture Kids: Implications for Professional School Counseling". Professional School Counseling. 15 (1): 45–54. doi:10.5330/psc.n.2011-15.45.}}.
+=== רגשות ===
+מחקר אמפירי נעשה על ידי קתוליקי ג'ורג'יאדס, מייקל ה 'בויל וקלי א' פייף בנושא הבעיות הרגשיות וההתנהגות בקרב סטודנטים מתבגרים, בקרב סטודנטים עולים ספציפיים. הם בחנו את הקשר בין מהגרים והתאמה גזעית / אתנית בבית הספר. הם שיערו כי הרגשת שייכות לבית הספר היא הקשר בין ההתאמה לבעיות הרגשיות. למרות שמחקרם לא הצליח למצוא מספיק ראיות התומכות בהשערה שלהם, הם מסכימים כי שייכות לבית הספר תשפיע על בעיות התנהגות רגשיות. על פי מחקרים אחרים, הוכח שיש ל- TCK פחות יציבות רגשית מאלו שגדלו בסביבה יציבה יותר מבחינה תרבותית וחברתית.
 == יתרונות ואתגרים ==
@@ שורה 24: / שורה 41: @@
 * יש צורך בתשומת לב מיוחדת לילדים במסגרות חינוכיות כדי לוודא שהם נתמכים כאשר הם נכנסים לבית ספר חדש. זה יאפשר חווית למידה אופטימלית לילד{{הערה|שם=לילד|Hamilton, P. L. (2013). "It's not all about academic achievement: supporting the social and emotional needs of migrant worker children". Pastoral Care in Education. 31 (2): 173–190.}} .
 * בלבול בנאמנויות: ילדי התרבות השלישית יכולים לחוות בלבול ערכים ומשבר זהות ברמה התרבותית המתבטא בחוסר יכולת לחוש אחדות עם לאום או תרבות{{הערה|שם=התפתחותם|}}.
+== קריירה שמובילה להווצרות ילדי התרבות השלישית ==
+=== צבאי ===
+ילדי התרבות השלישית שיש להם הורים או אפוטרופוסים המזוהים עם הצבא הם בעלי רמות שונות של חשיפה לתרבות המקומית, זאת בשל האפשרות לחיות בבסיס או מחוץ לבסיס. לאלו שחיים מחוץ לבסיס או שאינם קשורים קשר הדוק לצבא (כגון: קבלנים), תהיה חשיפה גבוהה יותר ועיצוב תרבותי. ולאלו אשר יבלו את רוב זמנם בבסיס תהיה חשיפה נמוכה יותר ועיצוב תרבותי מינימלי. ילדים צבאיים שטבולים בתרבות מקומית מגיל לידה נוטים להראות רמה גבוהה מאוד של עיצוב תרבותי, ועם רילוקיישן הם עשויים להיצמד לתרבות האמורה במשך שנים, אם לא לכל אורך חייהם. רילוקיישן עבור ילדי תרבות שלישית ספציפיים אלה הוכח כפוגע מבחינה רגשית במיוחד. {{הערה|שם=הראשית|}}.
+=== מסגרות דיפלומטיות ===
+בעוד שחלק מהילדים חיים בצמוד לבסיסים צבאיים, חלק מילדי התרבות השלישית גדלים ממעבר ממדינה למדינה ביחידה דיפלומטית {{הערה|שם=דיפלומטית|Cottrell, A(2002). Educational and Occupational Choices of American Adult Third Culture Kids, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Greenwood. p. 230-238. ISBN 978-0-275-97266-0. }}.
+=== דתי ===
+ילדי מיסיונרים, בשליחות דתית, מבלים בדרך כלל את רוב זמנם בחו"ל יותר מכל ילדי התרבות השלישית ולרוב במדינה אחת. 85% מילדי המיסיונרים מבלים יותר מעשר שנים במדינות זרות ו -72% מתגוררים במדינה זרה אחת בלבד. מבין כל ילדי התרבות השלישית, הם בדרך כלל בעלי האינטראקציה הגבוהה ביותר עם האוכלוסייה המקומית, והאינטראקציה הנמוכה ביותר עם אנשים ממדינת הדרכון שלהם. להם גם הסיכוי הטוב ביותר שישתלבו בתרבות המקומית. ל -83% מילדי המיסיונרים יש לפחות הורה אחד עם תואר מתקדם {{הערה|שם=דיפלומטית|}}. ילדים מיסיונרים מתקשים להסתגל לתרבות ההורים; רוב ילדי המסיונרים מזדהים בעיקר עם המדינה בה שירתו הוריהם{{הערה|שם=הוריהם|Bikos, L.H.; Kocheleva, J.; King, D.; Chang, G.C.; McKenzie, A.; Roenicke, C.; Eckard, K. (2009). "A consensual qualitative investigation into the repatriation experiences of young adult, missionary kids". Mental Health, Religion & Culture. 12. 12 (7): 735–754. doi:10.1080/13674670903032637. S2CID 144358318.}}.
+=== עסקים ===
+קריירה נוספת שיכולה להוביל להווצרות ילדי התרבות השלישית היא קריירה בעסקים. 63% מילדי התרבות השלישית בתחום העסקי התגוררו במדינות זרות לפחות עשר שנים, אך הם נוטים  להתגורר במספר רב יותר של מדינות מאשר ילדים במשפחות מיסיונריות. ילדים אלה מקיימים אינטראקציה גבוהה למדי עם האוכלוסייה המארחת {{הערה|שם=דיפלומטית|}}.
+=== קריירות אחרות ===
+לא לכל משפחות ילדי התרבות השלישית יש אחת מארבע הקריירות המפורטות לעיל. קריירות אחרות כוללות{{הערה|שם=כוללות|Jordan, Kathleen Finn (2002). "Identity Formation and the Adult Third Culture Kid " In Morten Ender, ed., "Military Brats and Other Global Nomads".}}:
+ * עבודה בסוכנות בין-ממשלתית (למשל: הסוכנות לאנרגיה גרעינית, מזכירות חבר העמים ו[[לה פרנקופוני|ארגון לה פרנקופוני]]).
+ * ארגון ציבורי או לא-ממשלתי בינלאומי (למשל: בית ספר בינלאומי או משמש כסגל בינלאומי. של האומות המאוחדות או אחת מסוכנויותיהם).
+ * ארגון מקומי כגון בית חולים.
+ * עבודה בתעשייה תקשורתית או אתלטית (למשל, וולי שצ'רביאק) יכולה להיות גם העברה לחו"ל. כמו רוב הקריירות האחרות ששולחות עובדים לחו"ל, המעורבות בתרבות המארחת יכולה להשתנות מאוד.
+מחקר שנערך לאחרונה בקטגוריה קריירות אחרות זיהה תת-קבוצה של ילדי התרבות השלישית שכותרתה כעת EdKids. מדובר בילדים שעוברים לארצות שונות עם הוריהם המחנכים בבתי הספר הבינלאומיים. זה יוצר פרדיגמה ייחודית של משפחה גרעינית שחוויותיה המשפחתיות-עבודה-בית-ספר-חברתיות שזורות זו בזו {{הערה|שם=בזו|-Zilber, E. (2009). Third Culture Kids: Children of International School Educators. London: John Catt Ltd.}}.
 == תעסוקה של ילדי התרבות השלישית ==
 === השפעה על בחירת מקום העבודה ===
-ילדי התרבות השלישית, בעלי ניסיון בינלאומי, מבטאים בדרך כלל הערכה כלפי ההיבט הבינלאומי בחייהם. מסקר שנערך בקרב ילדי התרבות השלישית בשנת 2001, עולה כי משתתפי הסקר הביעו עניין ורצון חזק להמשיך במסעותיהם בעולם גם בבגרותם ויחד עם התפתחות הקריירות שלהם בעתיד. רבים מהם ממשיכים לתחזק ולשמר את שליטתם בשפות הזרות הבינלאומיות לאורך השנים. בנוסף לכך התגלה בסקרים אלו כי כמחצית מן המשתתפים ממשיכים לנסוע מחוץ לארצם לפחות פעם בשנה וכי פחות מ15 אחוז מהם עושים זאת במסגרת ביקור עסקי{{הערה|שם=עסקי|Bonebright, D.A. (2010). "Adult third culture kids: HRD challenges and opportunities". Human Resources Development International. 13 (3): 351–359. doi:10.1080/13678861003746822. S2CID 144827854.}}. ילדי התרבות השלישית מדווחים כי במהלך לימודיהם האקדמיים הם נוטים לבחור ללמוד תארים אשר להם פוטנציאל או אפשרויות לפיתוח קריירות בינלאומיות. תחומי הלימוד הללו כוללים בין השאר: לימודי עסקים, סיעוד והוראת אנגלית כשפה שנייה {{הערה|שם=שנייה|Cotrell (2002) p 237}}.
+ילדי התרבות השלישית, בעלי ניסיון בינלאומי, מבטאים בדרך כלל הערכה כלפי ההיבט הבינלאומי בחייהם. מסקר שנערך בקרב ילדי התרבות השלישית בשנת 2001, עולה כי משתתפי הסקר הביעו עניין ורצון חזק להמשיך במסעותיהם בעולם גם בבגרותם ויחד עם התפתחות הקריירות שלהם בעתיד. רבים מהם ממשיכים לתחזק ולשמר את שליטתם בשפות הזרות הבינלאומיות לאורך השנים. בנוסף לכך התגלה בסקרים אלו כי כמחצית מן המשתתפים ממשיכים לנסוע מחוץ לארצם לפחות פעם בשנה וכי פחות מ15 אחוז מהם עושים זאת במסגרת ביקור עסקי{{הערה|שם=עסקי|Bonebright, D.A. (2010). "Adult third culture kids: HRD challenges and opportunities". Human Resources Development International. 13 (3): 351–359. doi:10.1080/13678861003746822. S2CID 144827854.}}. ילדי התרבות השלישית מדווחים כי במהלך לימודיהם האקדמיים הם נוטים לבחור ללמוד תארים אשר להם פוטנציאל או אפשרויות לפיתוח קריירות בינלאומיות. תחומי הלימוד הללו כוללים בין השאר: לימודי עסקים, סיעוד והוראת אנגלית כשפה שנייה {{הערה|שם=דיפלומטית|}}.
 === תחומי עיסוק של ילדי תרבות שלישית ===
 {| class="wikitable"
 {| class="wikitable"
-|+ סוג העבודה {{הערה|שם=שנייה|}}
+|+ סוג העבודה {{הערה|שם=דיפלומטית|}}
 |-
 ! סוג העבודה !! עסקית !! ממשלתית !! צבאית !! מיסיונרית (שליחות דתית) !! אחר
@@ שורה 45: / שורה 80: @@
 |}
 {| class="wikitable"
-|+ מסגרת העבודה {{הערה|שם=העבודה|Cotrell (2002) p 238}}
+|+ מסגרת העבודה {{הערה|שם=דיפלומטית|}}
 |-
 ! מסגרת העבודה !! עסקים !! ממשלתית !! צבאית !! מיסיונרית (שליחות דתית) !! אחר
@@ שורה 73: / שורה 108: @@
 המשפחות בדרך כלל מחפשות בתי ספר אשר חולקים עימן את השפה הראשית, ואשר מנהלים מערכות חינוך דומות לאלו אשר קיימות בארץ מוצאם. מדינות רבות מכילות 'בתי ספר אמריקאיים', 'בתי ספר אנגליים', 'בתי ספר צרפתיים', 'בתי ספר גרמניים', ו'בתי ספר בינלאומיים', אשר מנהלים לעיתים קרובות אחד מתוך שלושה ה'תכניות הלימודים האקדמאיים הבינלאומיים'. בתכניות אלו לומדים ילדי משפחות התרבות השלישית ולעיתים גם ילדי משפחות מקומיים ממעמד בינוני-גבוה. הם בוחרים בתכניות אלו על מנת לאפשר יציבות מבחינת השפה ועל מנת למנוע בעיות שפתיות אשר עלולות לפגוע בהתקדמותם האקדמית{{הערה|שם=האקדמית|Hylmö, A. (2002). Other Expatriate Adolescents: A Postmodern Approach to Understanding Expatriate Adolescents Among Non-U.S. Children, in 'Military Brats and Other Global Nomads', M. Ender, ed. Portland: Greenwood. pp. 196, 201. ISBN 978-0-275-97266-0.}}.
 במדינות בהן אין אפשרות למצוא בית ספר אשר דובר את שפת האם של המשפחות הזרות, הן ייבחרו לילדיהם בדרך כלל בתי ספר בהם השפה המרכזית היא אנגלית. בחירה זו נובעת מן העובדה שישנה הסבירות הגבוהה ביותר שילדיהם ייחשפו לשפה האנגלית יותר מאשר לשפות בינלאומיות נוספות ומן האפשרויות התרבותיות והשפתיות שמביעה עימה השליטה בשפה האנגלית לקידום האפשרי של עתיד ילדיהם בהמשך חייהם הבוגרים. מצב זה יוצר פוטנציאל לפער משמעותי בין חוויותיהם של ילדי התרבות השלישית אשר אינם דוברים אנגלית בביתם לבין ילדי תרבות שלישית אשר דוברים אנגלית כשפת אם. מחקר אודות ילדי התרבות השלישית ביפן, דנמרק, איטליה, גרמניה, ארה"ב ואפריקה, מראה כי ילדים אלה הם בעלי מכנה משותף גדול עם ילדי תרבות שלישית ממדינות שונות בעולם, יותר מאשר עם בני גילם ממדינת מוצאם{{הערה|שם=האקדמית|}}.
+== התרבות השלישית בישראל ==
+דניאלה תומר, פסיכולוגית קלינית המתמחה בפסיכולוגיה של מעברים בינלאומיים, הקימה בשנת 2016 את  GNW Global Nomad’s World חברה שמטרתה לחבר בין עולמות, ולתמוך במי שבוחר לנדוד בעולם מכל סיבה שהיא. בין כתביה דניאלה מתייחסת לתרבות השלישית בישראל: "ישראל היא מדינת הגירה. השונות התרבותית היא רבת מימדים במדינה שבה אחוז גדול מתושביה לא נולדו בה. מדינה שבעבר הלא רחוק נהגה לקרוא למהגרים ״יורדים״, וכיום משנה את יחסה לישראלים מצליחים בחו״ל. התרבות הישראלית יותר מתרבויות אחרות מייחסת חשיבות גדולה לתחושת הזהות הלאומית, קיימת ציפיה לגאוות יחידה ואחריות לאומית בין אם חיים בארץ ובין אם לא. במקרה של ילדי התרבות השלישית הישראלים קיימת שאלה מתמדת נוספת: האם יתגייסו לצה״ל? במילים אחרות כשתרבות המוצא היא תרבות שבה הציפייה לנאמנות והזדהות היא גבוהה במיוחד ההשלכות והאתגרים הרגשיים יכולים להיות מורכבים אף יותר.
+הבנת המורכבות הזאת יכולה לתרום לתהליך קבלת ההחלטות של כל משפחה ששוקלת לאמץ או אימצה אורח חיים בינלאומי".{{הערה|שם=בינלאומי|https://www.globalnomadsworld.com//}}
+== דרכים לסיוע ותמיכה בילדי התרבות השלישית ==
+ד"ר טלי גורן, מומחית בתחום הרילוקיישן ומנהלת פורום המומחים באתר 'ישראלים בחו"ל', מביאה במאמרה "ילדי התרבות השלישית" דוגמאות לחלק ממתנות ואתגרי ה-TCK ומציעה דרכים לסיוע ותמיכה בילדים אלה{{הערה|שם=ותמיכה בילדים אלה|://www.israelisabroad.com/p/171/third-culture-kid}}:
+* על מנת לעזור לילדים בעיצוב זהותם, ד"ר טלי גורן מציעה להורים לחשוף את נושא הTCK עם ילדיהם. חשיפת נושא זה, הגדרתו ודיבור עליו תעזור לילדים להרגיש חלק מקהילה ותתרום לתחושת השייכות שלהם. במקביל על ההורים להמשיך לסייע לילדים בתחושת הזהות הלאומית, של הלאום ממנו הגיעו, לדוגמה עם נכסי התרבות הישראלית - שירים, תוכניות טלויזיה, חגים, שיח על מסורות ביתיות ודיון על ערכים חברתיים ישראליים - כמו שירות בצה"ל.
+* על ההורים לתווך לילדיהם כל ביקור בארץ וכמובן חזרה לארץ עוד בזמן השהות בחו"ל. רצוי שההורים יחשפו אותם לקודים התנהגותיים וחברתיים מסויימים, יפגישו אותם עם ישראלים אחרים הגרים בחו"ל ועוד פעולות שיקלו על האתגרים המחכים לילדים בשל המעברים.
+* תיווך ושימור הקשר המשפחתי והחברויות למרות הריחוק במקביל ליצירת קשרים וחברויות חדשות בחו"ל. ההצטרפות לקהילה חדשה ושמירה על קשרים רחוקים תעזור ביצירת תחושת השייכות אצל הילדים.
+* שיתוף במידה רבה ככל האפשר בקבלת החלטות במשפחה ומתן אפשרות בחירה לילד בחלק מהתהליך, לדוגמה בעיצוב חדרו, בחפצים אותם בוחר להשאיר/לקחת וכדומה. במקביל, יש להקפיד על השגרות המשפחתיות הנהוגות בבית גם בחו"ל - כמו סדר היום, חוגים, תחביבים משפחתיים וכו.
+* על מנת לסייע בתחושת האובדן המאפיינת את ילדי התרבות השלישית, בעקבות חברויות שנקטעו, הפסד באירועים משפחתיים וחברתיים וכדומה, יש לעודד את הילדים לדבר על רגשותיהם, להבין ולהכיל את רגשותיהם. אפשר להציע להם לכתוב יומן, ולתת להם מקום להביע את רגשותיהם בכל דרך אחרת כמו ציור, שירה, יצירת אלבומים ועוד.
 == ראו גם ==