אקדמות למדע ההיסטוריה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:34, 7 באוגוסט 2021

אקדמות למדע ההיסטוריה הידוע גם בשמו הערבי מוקדימה (ערבית: مقدّمة ابن خلدون‎, מוקדימה לאבן ח'לדון) או בשמו היווני "פרולגמונה" (יוונית עתיקה: Προλεγόμενα) הוא ספר שנכתב בשנת 1337 בידי ההיסטוריון הערבי אבן ח'לדון. מטרת החיבור היא להציב בסיס אוניברסלי לכלל ההיסטוריה האנושית, ולהציג אותה כפועלת לפי חוקיות סדורה. הספר נחשב לראשוני בעיסוקו בסוציולוגיה, דמוגרפיה, והיסטוריה תרבותית. הספר גם עוסק בתאולוגיה איסלאמית, כלכלה,^[1] היסטוריוגרפיה, פילוסופיה של ההיסטוריה, ואף אקולוגיה.^[2] קיימים חוקרים הטוענים כי הספר מהווה ייצוג מוקדם של תפיסת הדרוויניזם החברתי, ואף מקדים את תפיסתם הדיאלקטית של הגל ומרקס.^[3]^[4]

הספר נכתב כהקדמה ליצירתו הגדולה של אבן ח'לדון, "כיתאב אל עיבאר", כלומר "ספר השיעורים" (בשמו המלא: كتاب العبر، وديوان المبتدأ والخبر في أيام العرب والعجم والبربر، ومن عاصرهم من ذوي السلطان الأكبر, ספר השיעורים, תיעוד ההתחלות והאירועים בתולדות הערבים, הזרים, הברברים, ובני זמנם בעלי העוצמה). עם זאת, כבר בזמנו של אבן ח'לדון נחשבה המוקדימה ליצירה עצמאית, שכן ספר השיעורים עוסק בתולדות העמים הערביים ככלל, בעוד המוקדימה נותנת בסיס מושגי לניתוח כלל ההיסטוריה.

תודעה קיבוצית

אבן ח'לדון מנסה לייצר ניתוח אוניברסלי להתפתחותן של אומות, כאשר הוא מתאר את תהליך מעגלי הגורם לעלייה ולנפילה של שושלת, שבמרכזו נמצא מושג ה"תודעה הקיבוצית", או בערבית "עצאבייה". שורש המושג הוא במונח "עצב", שכן בדומה לעצבי הגוף, המחברים בין האיברים השונים למוח, התודעה הקיבוצית מחברת בין החלקים השונים של האומה.^[5] בפרט, היא מחברת בין השלטון לבין העם, ועל כן כוחה קשור באופן ישיר לאיכות השלטון - כאשר שליט דואג לנתיניו, היא מתחזקת, ואילו כאשר מלך דורש יותר מכפי שיש ביכולת הנתינים לתת, היא מתערערת.^[6]

^ I. M. Oweiss, Ibn Khaldun, the father of economics, Arab civilization : challenges and responses : studies in honor of Constantine K. Zurayk, Albany, N.Y.: State University of New York Press, 1988, ISBN 0-88706-698-4
^ A. Ahmad, New Age Globalization: Meaning and Metaphors, Springer, 2013-07-03, ISBN 978-1-137-31949-4. (באנגלית)
^ D. Abdelkader, N. Adiong, R. Mauriello, Islam and International Relations: Contributions to Theory and Practice, Springer, 2016-04-15, עמ' 79, ISBN 978-1-137-49932-5. (באנגלית)
^ Fuad Baali, Society, state, and urbanism : Ibn Khaldun's sociological thought, Albany: State University of New York Press, 1988, עמ' 74, ISBN 0-88706-609-7
^ George Katsiaficas, A personal perspective on individual and group: Comparative cultural observations with a focus on Ibn Khaldun, Journal of Biosciences 39, 2014-04, עמ' 327–332 doi: 10.1007/s12038-013-9393-9
^ עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן, תרגום: עמנואל קופלביץ, אקדמות למדע ההיסטוריה, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 112

[1] I. M. Oweiss, Ibn Khaldun, the father of economics, Arab civilization : challenges and responses : studies in honor of Constantine K. Zurayk, Albany, N.Y.: State University of New York Press, 1988, ISBN 0-88706-698-4

[2] A. Ahmad, New Age Globalization: Meaning and Metaphors, Springer, 2013-07-03, ISBN 978-1-137-31949-4. (באנגלית)

[3] D. Abdelkader, N. Adiong, R. Mauriello, Islam and International Relations: Contributions to Theory and Practice, Springer, 2016-04-15, עמ' 79, ISBN 978-1-137-49932-5. (באנגלית)

[4] Fuad Baali, Society, state, and urbanism : Ibn Khaldun's sociological thought, Albany: State University of New York Press, 1988, עמ' 74, ISBN 0-88706-609-7

[5] George Katsiaficas, A personal perspective on individual and group: Comparative cultural observations with a focus on Ibn Khaldun, Journal of Biosciences 39, 2014-04, עמ' 327–332 doi: 10.1007/s12038-013-9393-9

[6] עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן, תרגום: עמנואל קופלביץ, אקדמות למדע ההיסטוריה, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 112

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]