רות וינהובן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
על פי ההמשך
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


בשנים 1970-1990 הוא היה פעיל בדרישה לרפורמה ב[[דיני הפלות]].
בשנים 1970-1990 הוא היה פעיל בדרישה לרפורמה ב[[דיני הפלות]].

==מחקר==
בשנת 1990 פרסם וינהובן מאמר בו יצא נגד התיאוריה ש"האושר הוא יחסי" ולא תלוי בתנאי החיים של האדם, הוא שגוי. הוא טען שתנאי חיים לא נעימים פוגעים בתחושת האושר, ועל כן שיפור בתנאי החיים משפרים את תחושת האושר לאורך זמן. כן טען שקשיי עבר אינם גורמים לתחושת אושר יותר גבוהה בעיתות רווחה ושאנשים באופן כללי הם בעלי השקפה חיובית על חייהם ולא נייטרלית. הוא טען שתאוריית "האושר הוא יחסי" נובעת מבלבול של אושר כולל שיש בו מרכיב התלוי במילוי צרכים ביו-פיסיולוגיים, עם שביעות רצון, הנובע מהשוואה עם מה שהאדם חושב היה אמור להיות{{הערה|Veenhoven, R. '''Is happiness relative?'''. Soc Indic Res 24, 1–34 (1991). https://doi.org/10.1007/BF00292648}}.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}



{{קצרמר}}
{{קצרמר}}

גרסה מ־11:18, 24 בנובמבר 2023

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

רות וינהובן (נולד 1942) הוא סוציולוג הולנד מחלוצי המחקר המדעי של האושר.

ביוגרפיה

וינהובן נולד בהאג. הוא קיבל תואר שני מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם בסוציולוגיה בשנת 1969. בשנת 1984 הוא קיבל מאותו מוסד דוקטורט על עבודה בנושא "מצב האושר", בו עשה סינתזה של 245 מחקרים על האושר. על בסיס עבודתו הוא הקים מאגר מידע של מחקרים על אושר.

בשנים 1970-1990 הוא היה פעיל בדרישה לרפורמה בדיני הפלות.

מחקר

בשנת 1990 פרסם וינהובן מאמר בו יצא נגד התיאוריה ש"האושר הוא יחסי" ולא תלוי בתנאי החיים של האדם, הוא שגוי. הוא טען שתנאי חיים לא נעימים פוגעים בתחושת האושר, ועל כן שיפור בתנאי החיים משפרים את תחושת האושר לאורך זמן. כן טען שקשיי עבר אינם גורמים לתחושת אושר יותר גבוהה בעיתות רווחה ושאנשים באופן כללי הם בעלי השקפה חיובית על חייהם ולא נייטרלית. הוא טען שתאוריית "האושר הוא יחסי" נובעת מבלבול של אושר כולל שיש בו מרכיב התלוי במילוי צרכים ביו-פיסיולוגיים, עם שביעות רצון, הנובע מהשוואה עם מה שהאדם חושב היה אמור להיות[1].

הערות שוליים

  1. ^ Veenhoven, R. Is happiness relative?. Soc Indic Res 24, 1–34 (1991). https://doi.org/10.1007/BF00292648



שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.