מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount) | null |
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name) | '2A02:5080:28D0:E26B:D70B:BAFD:EF07:27E6' |
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm) | null |
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age) | 0 |
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups) | [
0 => '*'
] |
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights) | [
0 => 'createaccount',
1 => 'read',
2 => 'edit',
3 => 'createpage',
4 => 'createtalk',
5 => 'writeapi',
6 => 'viewmyprivateinfo',
7 => 'editmyprivateinfo',
8 => 'editmyoptions',
9 => 'abusefilter-log-detail',
10 => 'urlshortener-create-url',
11 => 'centralauth-merge',
12 => 'abusefilter-view',
13 => 'abusefilter-log',
14 => 'vipsscaler-test',
15 => 'flow-hide',
16 => 'flow-edit-title'
] |
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile) | true |
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups) | [] |
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount) | 0 |
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app) | false |
מזהה הדף ($1) (page_id) | 35307 |
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace) | 0 |
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title) | 'הבדלה' |
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle) | 'הבדלה' |
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit) | [] |
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors) | [
0 => 'הימן האזרחי',
1 => 'Tobetruth',
2 => 'עמד בוט',
3 => 'Tomerpo',
4 => 'עמד',
5 => 'Neriah',
6 => 'EranBot',
7 => 'KotzBot',
8 => '2001:4CD0:AC57:FDA1:629:37:C88F:8B56',
9 => '2001:4CD0:AC54:FEA1:629:37:C88F:8B56'
] |
גיל הדף בשניות ($1) (page_age) | 613856845 |
פעולה ($1) (action) | 'edit' |
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary) | '' |
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age) | 7947412 |
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model) | 'wikitext' |
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model) | 'wikitext' |
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext) | '[[קובץ:Havdalah.jpg|שמאל|ממוזער|210px|נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים]]
'''הבדלה''' היא [[מצווה]] הנעשית ב[[מוצאי שבת]] ו[[יום טוב]]. ההבדלה נעשית באמירת [[ברכה]] מיוחדת הנאמרת על גביע [[יין]] (או [[מיץ ענבים]]). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין ה[[שבת]] לששת ימי המעשה, [[יום חול|ימי החול]], יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על ה[[בשמים]] ועל ה[[אש]].
==מהות ההבדלה==
[[קובץ:Havdal.jpg|שמאל|ממוזער|210px|טקס הבדלה, [[המאה ה-14]], [[ספרד]]]]
שני אופנים אפשריים למהות ההבדלה:
#להבדיל את ימות החול מיום השבת,
#להבדיל את יום השבת מימות החול.
מהפוסקים{{הערה|1=ע"פ ההסבר מדוע מבדילים על כוס של ברכת המזון: "דברכת המזון והבדלה הכל הוא על מה שעבר, שחיוב ההבדלה אינו בשביל הזמן ההוה והעתיד שהוא חול, אלא בשביל הזמן שהיה שבת" - מגיד משנה לרמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ב.}} עולה כאופן השני, שעניין ההבדלה הוא להבדיל את יום השבת מימות החול{{הערה|1=תורת מנחם, כרך כט, עמ' 114.}}.
==דיני ההבדלה==
[[קובץ:אמשינאוו.jpg|ממוזער|הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מ[[חסידות אמשינוב|אמשינאוו]] בהבדלה]]
מצוות הבדלה היא לדעת ה[[רמב"ם]] (שבת פרק כט הלכה א) [[מצווה]] מן ה[[תורה]], הנלמדת מ[[מצוות קידוש השבת בדברים]], שנאמר ({{תנך|שמות|כ|ז|קצר=כן}}) 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ', כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. גם לדעתו, אין חובה מן התורה להבדיל על כוס [[יין]]. אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים ב[[מגיד משנה]], אין חובת ההבדלה אלא [[תקנת חכמים]].
על פי ההלכה, מי שאמר [[ברכת חונן הדעת#תוספת הבדלה במוצאי שבת|הבדלה בתפילת ערבית]], או לחלופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה.
===זמן ההבדלה===
מי שלא היה לו [[יין]] או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו [[נורווגיה]], נוהגים בחודשי ה[[קיץ]] להבדיל ביום ראשון בבוקר כיוון שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת. ב[[שעת הדחק]], מותר לומר הבדלה משעת [[פלג המנחה]], אבל אסור לעשות מלאכה עד צאת הכוכבים{{הערה|שו"ע או"ח רצג:ג.}}.
===על מה מבדילים?===
ה[[רמב"ם]] כותב שיש לומר את ההבדלה על יין ולא על [[לחם]]. עם זאת, הרמב"ם כותב{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כט|יז|ספר=זמנים}}}}: "יין שריחו ריח [[חומץ]], וטעמו טעם יין-מקדשין עליו; וכן יין מזוג. ו[[יין צימוקים]], מקדשין עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש. וכן יין חדש מגיתו, מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו. מדינה שרוב יינה שיכר, אף על פי שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא [[חמר מדינה|חמר המדינה]]."
בשולחן ערוך נכתב{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצו|ח}}}}:
:"ואין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא [[חמר מדינה]] והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים"
ב[[שולחן ערוך הרב]] כתוב:
:"מבדילין על כל משקה שהוא חמר מדינה חוץ מן המים"
בעקבות זאת, כתבו חלק מהפוסקים, כמו [[ערוך השולחן]], האדרת והציץ אליעזר, שניתן להבדיל על [[קפה]] ו[[תה]]. פוסקים אחרים, כמו הרב [[עובדיה יוסף]] כתבו שניתן להבדיל רק על משקאות משכרים{{הערה|[http://mosdot-ariel.org.il/1658/הבדלה-ללא-יין-2/ הבדלה ללא יין]{{קישור שבור|21.11.2021}}, מכון אריאל}}.
לגבי [[חלב]], היו שהתירו ואחרים אסרו{{הערה|{{היברובוקס|אליעזר יהודה ולדנברג|ציץ אליעזר - ח|7896|סימן ט"ז|עמוד דיגיטלי=181}}}}{{הערה|הרב [[יובל שרלו]], [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=142526 הבדלה על חלב], אתר מורשת}}.
==סדר ההבדלה ומנהגיה במוצאי שבת ==
[[קובץ:BSAMIM 343.jpg|שמאל|ממוזער|210px|אוסף מעמידי בשמים המוצג ב[[בית הנשיא]]]]
[[קובץ:Flower-shaped Havdalah spice box designed by Rabbi Chaim-Joseph-Meyer Elefant (1897-1976) in the early 1950s.jpg|ממוזער|מחזיק-בשמים להבדלה בצורת פרח, עיצובו ומעשה ידיו של הרב יוסף-מאיר אלפנט בראשית שנות ה-50]]
===פיוטים===
בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה. למשל, הפיוט "אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי" מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]], שאילו מילות הבית הראשון שלו:
{{ציטוט|תוכן='''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;}}
פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר אצל יהדות מרוקו הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.
ומנהג יהודי תימן לשורר את הפיוט הפותח בבית {{ציטוטון|לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה}}, שחיברו סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים. פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן המפורסם לתהילה [[אביהו מדינה]] בן עדת [[יהדות תימן]].
לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.
לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:
=== ברכת בורא פרי הגפן ===
{{ערך מורחב|ברכת בורא פרי הגפן}}
היא הברכה הראשונה אשר לאחריה מסודרים שאר הברכות.
יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד{{הערה|מנהג [[יהדות מרוקו]] (נתיבות המערב עמוד 72),[[יהדות תוניסיה]] (גאולי כהונה מערכת מ') [[יהדות לוב]] ("נחלת אבות - מנהגי יהדות לוב" עמוד ע"ב)}}) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח{{הערה|ספר נפש חיים לרב [[חיים פלאג'י]] מערכת צחוק. "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק..." כמו כן העיד הרב [[חיים נאה]] (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת [[שאיפת עשן]] הנר :"ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל [[שדי חמד]] ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א".}}.
=== דיני הבשמים ===
{{ערך מורחב|ברכות הריח}}
לאחר ברכת הגפן, מברכים ברכת בורא מיני בשמים, ומריחים בעצים ושיחים שנותנים ריח טוב.
טעם הרחת הבשמים הוא מאחר שבשבת יש לאדם [[נשמה יתרה|נשמה יתירה]], ובמוצאי שבת היא מסתלקת, וכדי להשיב את נפשו תיקנו להריח ריח טוב.
אם אין לו בשמים, אינו חייב לחפש אחריהם, ומבדיל בלי ברכה זו{{הערה|שולחן ערוך או"ח רצז:א.}}.
=== דיני הנר ===
[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]
{{ערך מורחב|ברכת בורא מאורי האש}}
לאחר ברכת הבשמים מברכים ברכת בורא מאורי האש ונוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל בציפורני הידיים לאור אש של אבוקה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצח|ג}} (ובדיעבד אפשר גם על אש של נר יחידי). על פי הנאמר בספר [[ארבעה טורים]]. לפי מנהג אחר שמובא בטור יש להסתכל דווקא בשרטוטי [[כף יד|כף היד]].}}.מצווה מן המובחר שהנר יהיה בעל שתי פתילות או יותר. הטעם שתיקנו לברך על האש במוצאי שבת הוא משום שבמוצאי שבת נבראה האש על ידי ה[[אדם הראשון]] כמסופר בתלמוד:
{{ציטוט|תוכן=שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור|מקור={{בבלי|פסחים|נד|א}}|אנגלית=}}
אם אין לו נר, אינו חייב לחפש אחריו, ומבדיל בלי ברכה זו{{הערה|שולחן ערוך רצח:א. והיינו במוצאי שבת, אבל במוצאי יום כיפור כתב השולחן ערוך ש"יש אומרים שמחזר אחריו".}}.
=== ברכת הבדלה ===
נוסח הברכה הוא {{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול}}.
לאחר ברכת ההבדלה שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין. יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין כמו ב[[קידוש]] ויש הנמנעים מכך. יש גם הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין{{הערה|1=וכך פסק ה[[מרדכי יפה#ספריו|לבוש]]}}, וכן טובלים את האצבע ומעבירים על העיניים, ויש הנמנעים מנוהג זה בשל הטענה שאין זה מכובד לעשות כך.
ראשי התיבות של הברכות הם '''יבנה''' ('''י'''ין, '''ב'''שמים, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה). הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס ל[[פה]], הבשמים אותם מריחים ב[[אף]], האש שרואים ב[[עין]] וההבדלה שנעשית ב[[מוח]]. בגמר ההבדלה, יש נוהגים לשיר את הפיוט [[המבדיל בין קודש לחול]], וזמירות נוספות.
בתקופות קדומות היה נהוג לערוך [[השבעה (מאגיה)|השבעות למלאכים]], לאחר ההבדלה{{הערה|כך מובא בסידור [[רב עמרם גאון]] ובספר [[ארבעה טורים]] סימן רצ"ט, {{ציטוטון|אשבעית עלך פורה (צ"ל פוטה- יעב"ץ) שר שכחה שתסיר לב טפש ממני ותפיל יתיה על טוריא ועל רמתא בשם שמהתא קדישתא בשם ארמס ארימס ארטומימס אנסיסיאל ופתחאל. ונח מצא וכו'}}.}}. אולם הרב [[יעקב עמדין]] ביטל לגמרי נוהג זה{{הערה|ספר מור וקציעה סימן רצ"ט}}.
==הבדלה ומועדי ישראל==
===הבדלה במוצאי חג===
במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "[[נשמה יתרה]]" כבשבת, וכן מדלגים על ברכת האש (שנבראה במוצאי השבת ואינה אסורה ביום טוב). יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.
===הבדלה במוצאי יום הכיפורים===
במוצאי [[יום הכיפורים]] (שאיננו מוצאי שבת) יש להשמיט רק את הברכה על הבשמים{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כט|כה|ספר=זמנים}} [[ארעה טורים|טור]] ו{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ג}}, בשונה מדעת [[מרדכי בן הלל]] (יומא סימן תשכ"ז) הסבור שאין להשמיט}} אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, ניתן לברך דווקא על אש שדלקה קודם יום הכיפורים, ולא על אש שהודלקה במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|נד|א}}, "ותני חדא אין מברכין עליו... כאן ביום הכיפורים". {{רמב"ם|שבת|כט|כז|ספר=זמנים}}. {{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ד}}}}.
לדעת ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח תרכד:ג}}, אין לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור אפילו כשחל יום כיפור בשבת. לדעת ה[[משנה ברורה]]{{הערה|תרכד:ה}}, יותר נכון לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור שחל בשבת. יש נוהגים פשרה, שמברכים על הבשמים, אבל לפני או אחרי ההבדלה, כדי שלא ייחשב להפסק באמצע ההבדלה אם אינו חייב לברך על הבשמים בהבדלה זו.
===הבדלה במוצאי שבת שחל בתשעה באב===
כאשר [[תשעה באב]] חל במוצאי שבת (או שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת) אין מבדילים במוצאי שבת שכן לא ניתן לשתות את היין בשל הצום אך מברכים את ברכת מאורי האש בלבד. במוצאי תשעה באב, לאחר צאת הצום מבדילים על הכוס ומברכים את ברכת היין וברכת המבדיל בלבד.
===דין יקנה"ז===
{{ערך מורחב|יום טוב הסמוך לשבת}}
דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. סדר זה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: '''י'''ין, '''ק'''ידוש, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה, '''ז'''מן ([[ברכת שהחיינו]] וקימנו והגיענו '''לזמן''' הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]] משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|קב|ב}}.}}.
נוסח ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז:
{{הדגשה|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.}}
==הבדלה בתפילה==
{{ערך מורחב|אתה חוננתנו}}
במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]] ({{משנה|ברכות|ה|ב|ללא=מסכת}}) יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. [[תנא קמא]] אומר, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. [[רבי עקיבא]] לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. [[רבי אליעזר]] אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת [[שמונה עשרה]].
===נוסח ההבדלה בתפילה===
במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"[[אתה חוננתנו]]". כאשר מוצאי שבת חל ב[[יום טוב]], אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים, התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך", הצליח להשתרבב ל[[תלמוד בבלי|גמרא]] מתוך הסידור, שכן ה[[תוספות]] (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.
ב[[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]] נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, ב[[משנה תורה]], ב[[סדר רב עמרם גאון]], בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').
[[קובץ:Rebbehavdala.JPG|שמאל|ממוזער|180px|ה[[אדמו"ר]] רבי יהודה זאב קורנרייך מ[[שידלובצא]] באמירת הבדלה]]
==ראו גם==
*[[מוצאי שבת]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=הבדלה|ויקישיתוף=Category:Havdalah|שם ויקישיתוף=הבדלה|ויקימילון=הבדלה}}
* {{יוטיוב|Kdvum3j9sZ0|שם=איך עושים הבדלה?}} ערוץ יהדותון
* {{קיצור שולחן ערוך|צו|דיני תפלת ערבית ודיני הבדלה}}
* [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=687:havdala&catid=88:shabatmotzash&Itemid=94 נוסח ההבדלה]
* [https://web.archive.org/web/20050313150136/http://www.ahaba.org/multimedia.asp?id=1 קריאת ההבדלה במנגינות שונות לפי מסורת יהודי מצרים]
* [https://web.archive.org/web/20070310194856/http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985 סרט על הבדלה נוסח קרליבך] ב[[גבעת שמואל]] מאתר [http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/ ערוץ ראש הגבעה]
* [http://www.toratemet.net/מפסקי-ותשובות-הרב.html תשובה בעניין מנהג אמירת ההבדלה אצל יהודי צפון אפריקה] באתר תורת אמ"ת של הרב [[זכריה זרמתי]].
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/Pages/compilation006.aspx לקט שירים ופיוטים להבדלה ולמוצאי שבת] באתר המוזיקה של [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{הבהרה הלכתית}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:מצוות שבדיבור]]' |
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext) | '[[קובץ:Havdalah.jpg|שמאל|ממוזער|210px|נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים]]
'''הבדלה''' היא [[מצווה]] הנעשית ב[[מוצאי שבת]] ו[[יום טוב]]. ההבדלה נעשית באמירת [[ברכה]] מיוחדת הנאמרת על גביע [[יין]] (או [[מיץ ענבים]]). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין ה[[שבת]] לששת ימי המעשה, [[יום חול|ימי החול]], יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על ה[[בשמים]] ועל ה[[אש]].
==מהות ההבדלה==
[[קובץ:Havdal.jpg|שמאל|ממוזער|210px|טקס הבדלה, [[המאה ה-14]], [[ספרד]]]]
שני אופנים אפשריים למהות ההבדלה:
#להבדיל את ימות החול מיום השבת,
#להבדיל את יום השבת מימות החול.
מהפוסקים{{הערה|1=ע"פ ההסבר מדוע מבדילים על כוס של ברכת המזון: "דברכת המזון והבדלה הכל הוא על מה שעבר, שחיוב ההבדלה אינו בשביל הזמן ההוה והעתיד שהוא חול, אלא בשביל הזמן שהיה שבת" - מגיד משנה לרמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ב.}} עולה כאופן השני, שעניין ההבדלה הוא להבדיל את יום השבת מימות החול{{הערה|1=תורת מנחם, כרך כט, עמ' 114.}}.
==דיני ההבדלה==
[[קובץ:אמשינאוו.jpg|ממוזער|הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מ[[חסידות אמשינוב|אמשינאוו]] בהבדלה]]
מצוות הבדלה היא לדעת ה[[רמב"ם]] (שבת פרק כט הלכה א) [[מצווה]] מן ה[[תורה]], הנלמדת מ[[מצוות קידוש השבת בדברים]], שנאמר ({{תנך|שמות|כ|ז|קצר=כן}}) 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ', כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. גם לדעתו, אין חובה מן התורה להבדיל על כוס [[יין]]. אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים ב[[מגיד משנה]], אין חובת ההבדלה אלא [[תקנת חכמים]].
על פי ההלכה, מי שאמר [[ברכת חונן הדעת#תוספת הבדלה במוצאי שבת|הבדלה בתפילת ערבית]], או לחלופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה.
===זמן ההבדלה===
מי שלא היה לו [[יין]] או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו [[נורווגיה]], נוהגים בחודשי ה[[קיץ]] להבדיל ביום ראשון בבוקר כיוון שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת. ב[[שעת הדחק]], מותר לומר הבדלה משעת [[פלג המנחה]], אבל אסור לעשות מלאכה עד צאת הכוכבים{{הערה|שו"ע או"ח רצג:ג.}}.
===על מה מבדילים?===
ה[[רמב"ם]] כותב שיש לומר את ההבדלה על יין ולא על [[לחם]]. עם זאת, הרמב"ם כותב{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כט|יז|ספר=זמנים}}}}: "יין שריחו ריח [[חומץ]], וטעמו טעם יין-מקדשין עליו; וכן יין מזוג. ו[[יין צימוקים]], מקדשין עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש. וכן יין חדש מגיתו, מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו. מדינה שרוב יינה שיכר, אף על פי שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא [[חמר מדינה|חמר המדינה]]."
בשולחן ערוך נכתב{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצו|ח}}}}:
:"ואין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא [[חמר מדינה]] והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים"
ב[[שולחן ערוך הרב]] כתוב:
:"מבדילין על כל משקה שהוא חמר מדינה חוץ מן המים"
בעקבות זאת, כתבו חלק מהפוסקים, כמו [[ערוך השולחן]], האדרת והציץ אליעזר, שניתן להבדיל על [[קפה]] ו[[תה]]. פוסקים אחרים, כמו הרב [[עובדיה יוסף]] כתבו שניתן להבדיל רק על משקאות משכרים{{הערה|[http://mosdot-ariel.org.il/1658/הבדלה-ללא-יין-2/ הבדלה ללא יין]{{קישור שבור|21.11.2021}}, מכון אריאל}}.
לגבי [[חלב]], היו שהתירו ואחרים אסרו{{הערה|{{היברובוקס|אליעזר יהודה ולדנברג|ציץ אליעזר - ח|7896|סימן ט"ז|עמוד דיגיטלי=181}}}}{{הערה|הרב [[יובל שרלו]], [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=142526 הבדלה על חלב], אתר מורשת}}.
==סדר ההבדלה ומנהגיה במוצאי שבת ==
[[קובץ:BSAMIM 343.jpg|שמאל|ממוזער|210px|אוסף מעמידי בשמים המוצג ב[[בית הנשיא]]]]
[[קובץ:Flower-shaped Havdalah spice box designed by Rabbi Chaim-Joseph-Meyer Elefant (1897-1976) in the early 1950s.jpg|ממוזער|מחזיק-בשמים להבדלה בצורת פרח, עיצובו ומעשה ידיו של הרב יוסף-מאיר אלפנט בראשית שנות ה-50]]
===פיוטים===
בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה להלן חלק מן הפיוטים הנהוגים.
פיוט זה מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]].
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 33%
| כותרת = אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי
| תוכן =
*'''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;
*'''דָּוִד''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי/הוּא מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ/בּוֹאוּ רֵעַי, בּוֹאוּ אֶחָי/יְבַשֵּׂר לַהֲמוֹנֵינוּ/וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי/בָּעִיר צִיּוֹן עִיר עֹז לָנוּ/אֲנִי אֶל אֱ-לֹהִים אֶקְרָא. אוֹתָנוּ/חָטוֹב יַחֲטֹב/יִפְתַּח לָנוּ/חִישׁ מְהֵרָה הָאֵ-ל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב;
*'''בֵּן''' מִמֵּצַר קוֹרֵא לְךָ/קוֹל תְּפִלָּה, קוֹל תְּחִנָּה/'''חָסִין''' קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ/אָנָּא הָאֵ-ל הוֹשִׁיעָה-נָא/יְבֹרַךְ מִבִּרְכוֹתֶיךָ/רַב חִסְידָּ"א וְרַב חֲנִינָא. אוֹיַבְתּוֹ תְּכַסֶּה בּוּשָׁה/אֲיּוֹ אֱ-לֹהֶיךָ אוֹמְרָה/אֲזַי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא/וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא;
*'''יַ'''יִן יְשַׂמַּח אֲנָשִׁים/ בְּמַשְׁאַת וַאֲרוּחָה/וְגַם אֱלִים קְדוֹשִׁים/ בְּהַלֵּל וְשִׁיר וּשְׁבָחָה/אֲלֵיכֶם יִקְרָא אִישִׁים/ מְבִיאִים לָהּ' מִנְחָה. דָּבָר יָקָר אֵין לוֹ עֵרֶךְ/עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בַּגֶּפֶן/וּבְחֶדְוָה וְגִיל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן''';
*'''בְּ'''שָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְקִדָּה/בָּרָא אֶל רַב כָּל מְחוֹלֵל/יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה/כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל/זִמְרוּ תְּנוּ לוֹ תּוֹדָה/גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ גַּם עוֹלֵל. הַמַּסְפִּיק לָנוּ כָּל צֹרֶךְ/לָעַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים''';
*'''נֵ'''ר ה' נִשְׁמַת אָדָם/כַּאֲבוּקָה בּוֹ מְאִירָה/בָּנִים בְּשִׁבְיָם בְּנוּדָם/הֲצִלֵּם יָהּ מִיּוֹם עֶבְרָה/מֵאֵשׁ יָרֹק מֵאֵשׁ יָרֹק וַאֲדַמְדַּם/מֵאֵשׁ יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה. אַפְּךָ לָהֶם הַאֲרֵךְ/הַלֹּא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ''';
*'''הַ'''מַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מֵעַמִּים/וּבֵין אוֹרָה לַחֲשֵׁכָה/וּבֵין שַׁבָּת לִשְׁאָר יָמִים/לֹא תַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה/שָׂמֵחַ לֵב הָעֲגוּמִים/שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִבֵּין עַמִּים אוֹתָם שְׁחֹל/וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם יָחוּל/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל''';
}}
פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר מקודמו אצל [[יהדות מרוקו]] הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 33%
| כותרת = '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵ-ל'''
| תוכן =
אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל הַגָדוֹל וְהַנוֹרָא.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''יִ'''תְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יוֹצֵר כָּל הַיְּצוּרִים.
שְׁמוֹ לָעַד מְעֻלֶּה לְדוֹר דוֹרוֹת וּלְדוֹרִים.
שֶׁבַח גָּדְלוֹ אֲגַלֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיקָּרִים.
כִּי הֵם אֱמוּנָה יְקָרָה. וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''וַ'''אֲבָרֵךְ הַמָּצוּי הַמַּמְצִיא כָּל הַנִמְצָאִים.
אֶחָד הוּא וְלֹא מָנוּי כַּאֲחָדִים הַמְּנוּיִם.
אֵין לוֹ גּוּף וְלֹא דִּמְיוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַנִּבְרָאִים.
וְאַחְדּוּתוֹ גָּבְרָה. עַל כָּל נוֹצַר וְנִבְרָא.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''סֵ'''דֶר כָּל הָעֲבוֹדָה תֵּאוֹת לָאֵל הַנֶּעֱבַד.
כִּי הוּא יָדַע יְחִידָה עִם הָרוּחַ הַנִּכְבָּד.
וּנְבוּאָה הַצְּמוּדָה לְאִישׁ נָבִיא הַנֶחְמָד.
לְמֹשֶׁה הִיא מְאִירָה. נְבוּאָה הַמְּפוֹאָרָה.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''פָּ'''רַשׂ עָנָן עַל עַמּוֹ וְנָתַן תּוֹרַת אֱמֶת.
גּוֹמֵל חֶסֶד לִלְאוּמוֹ וְלָרְשָׁעִים יַצְמִית.
מֵבִיא גּוֹאֵל לְעַמּוֹ שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִית.
וּמְחַיֵּה יְשֵׁינֵי מְעָרָה. שֶׁנִּשְׁמָתָם צְרוּרָה.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
}}
ומנהג [[יהודי תימן]] לשורר פיוט '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה''' שחיברו רבי סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים, פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן [[אביהו מדינה]].
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 33%
| כותרת = '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה'''
| תוכן =
לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה: לנר
'''ס'''וֹלּוּ דְרָכִים לִי, פַּנּוּ לְנָבוֹכָה. פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה: לנר
'''עֵ'''ינַי אֲנִי אֶשָּׂא, אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף. מַמְצִיא צְרָכַי לִי, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה: לנר
'''דֵּ'''י מַחֲסוֹר תֶּן לִי, מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ. כִּי לַחֲסָדֶיךָ, אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה: לנר
'''יִ'''תְחַדְּשָׁה גִילִי, טַרְפִי וְטוֹבָתִי. תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי, מִכְּאֵב וּמֵאֲפֵלָה: לנר
'''הִ'''נֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה, מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד. יִתְחַדְּשָׁה בָהֶם, שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה: לנר
}}
[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]
לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.
לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:
=== ברכת בורא פרי הגפן ===
{{ערך מורחב|ברכת בורא פרי הגפן}}
היא הברכה הראשונה אשר לאחריה מסודרים שאר הברכות.
יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד{{הערה|מנהג [[יהדות מרוקו]] (נתיבות המערב עמוד 72),[[יהדות תוניסיה]] (גאולי כהונה מערכת מ') [[יהדות לוב]] ("נחלת אבות - מנהגי יהדות לוב" עמוד ע"ב)}}) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח{{הערה|ספר נפש חיים לרב [[חיים פלאג'י]] מערכת צחוק. "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק..." כמו כן העיד הרב [[חיים נאה]] (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת [[שאיפת עשן]] הנר :"ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל [[שדי חמד]] ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א".}}.
=== דיני הבשמים ===
{{ערך מורחב|ברכות הריח}}
לאחר ברכת הגפן, מברכים ברכת בורא מיני בשמים, ומריחים בעצים ושיחים שנותנים ריח טוב.
טעם הרחת הבשמים הוא מאחר שבשבת יש לאדם [[נשמה יתרה|נשמה יתירה]], ובמוצאי שבת היא מסתלקת, וכדי להשיב את נפשו תיקנו להריח ריח טוב.
אם אין לו בשמים, אינו חייב לחפש אחריהם, ומבדיל בלי ברכה זו{{הערה|שולחן ערוך או"ח רצז:א.}}.
=== דיני הנר ===
[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]
{{ערך מורחב|ברכת בורא מאורי האש}}
לאחר ברכת הבשמים מברכים ברכת בורא מאורי האש ונוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל בציפורני הידיים לאור אש של אבוקה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצח|ג}} (ובדיעבד אפשר גם על אש של נר יחידי). על פי הנאמר בספר [[ארבעה טורים]]. לפי מנהג אחר שמובא בטור יש להסתכל דווקא בשרטוטי [[כף יד|כף היד]].}}.מצווה מן המובחר שהנר יהיה בעל שתי פתילות או יותר. הטעם שתיקנו לברך על האש במוצאי שבת הוא משום שבמוצאי שבת נבראה האש על ידי ה[[אדם הראשון]] כמסופר בתלמוד:
{{ציטוט|תוכן=שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור|מקור={{בבלי|פסחים|נד|א}}|אנגלית=}}
אם אין לו נר, אינו חייב לחפש אחריו, ומבדיל בלי ברכה זו{{הערה|שולחן ערוך רצח:א. והיינו במוצאי שבת, אבל במוצאי יום כיפור כתב השולחן ערוך ש"יש אומרים שמחזר אחריו".}}.
=== ברכת הבדלה ===
נוסח הברכה הוא {{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול}}.
לאחר ברכת ההבדלה שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין. יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין כמו ב[[קידוש]] ויש הנמנעים מכך. יש גם הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין{{הערה|1=וכך פסק ה[[מרדכי יפה#ספריו|לבוש]]}}, וכן טובלים את האצבע ומעבירים על העיניים, ויש הנמנעים מנוהג זה בשל הטענה שאין זה מכובד לעשות כך.
ראשי התיבות של הברכות הם '''יבנה''' ('''י'''ין, '''ב'''שמים, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה). הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס ל[[פה]], הבשמים אותם מריחים ב[[אף]], האש שרואים ב[[עין]] וההבדלה שנעשית ב[[מוח]]. בגמר ההבדלה, יש נוהגים לשיר את הפיוט [[המבדיל בין קודש לחול]], וזמירות נוספות.
בתקופות קדומות היה נהוג לערוך [[השבעה (מאגיה)|השבעות למלאכים]], לאחר ההבדלה{{הערה|כך מובא בסידור [[רב עמרם גאון]] ובספר [[ארבעה טורים]] סימן רצ"ט, {{ציטוטון|אשבעית עלך פורה (צ"ל פוטה- יעב"ץ) שר שכחה שתסיר לב טפש ממני ותפיל יתיה על טוריא ועל רמתא בשם שמהתא קדישתא בשם ארמס ארימס ארטומימס אנסיסיאל ופתחאל. ונח מצא וכו'}}.}}. אולם הרב [[יעקב עמדין]] ביטל לגמרי נוהג זה{{הערה|ספר מור וקציעה סימן רצ"ט}}.
==הבדלה ומועדי ישראל==
===הבדלה במוצאי חג===
במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "[[נשמה יתרה]]" כבשבת, וכן מדלגים על ברכת האש (שנבראה במוצאי השבת ואינה אסורה ביום טוב). יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.
===הבדלה במוצאי יום הכיפורים===
במוצאי [[יום הכיפורים]] (שאיננו מוצאי שבת) יש להשמיט רק את הברכה על הבשמים{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כט|כה|ספר=זמנים}} [[ארעה טורים|טור]] ו{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ג}}, בשונה מדעת [[מרדכי בן הלל]] (יומא סימן תשכ"ז) הסבור שאין להשמיט}} אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, ניתן לברך דווקא על אש שדלקה קודם יום הכיפורים, ולא על אש שהודלקה במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|נד|א}}, "ותני חדא אין מברכין עליו... כאן ביום הכיפורים". {{רמב"ם|שבת|כט|כז|ספר=זמנים}}. {{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ד}}}}.
לדעת ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח תרכד:ג}}, אין לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור אפילו כשחל יום כיפור בשבת. לדעת ה[[משנה ברורה]]{{הערה|תרכד:ה}}, יותר נכון לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור שחל בשבת. יש נוהגים פשרה, שמברכים על הבשמים, אבל לפני או אחרי ההבדלה, כדי שלא ייחשב להפסק באמצע ההבדלה אם אינו חייב לברך על הבשמים בהבדלה זו.
===הבדלה במוצאי שבת שחל בתשעה באב===
כאשר [[תשעה באב]] חל במוצאי שבת (או שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת) אין מבדילים במוצאי שבת שכן לא ניתן לשתות את היין בשל הצום אך מברכים את ברכת מאורי האש בלבד. במוצאי תשעה באב, לאחר צאת הצום מבדילים על הכוס ומברכים את ברכת היין וברכת המבדיל בלבד.
===דין יקנה"ז===
{{ערך מורחב|יום טוב הסמוך לשבת}}
דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. סדר זה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: '''י'''ין, '''ק'''ידוש, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה, '''ז'''מן ([[ברכת שהחיינו]] וקימנו והגיענו '''לזמן''' הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]] משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|קב|ב}}.}}.
נוסח ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז:
{{הדגשה|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.}}
==הבדלה בתפילה==
{{ערך מורחב|אתה חוננתנו}}
במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]] ({{משנה|ברכות|ה|ב|ללא=מסכת}}) יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. [[תנא קמא]] אומר, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. [[רבי עקיבא]] לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. [[רבי אליעזר]] אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת [[שמונה עשרה]].
===נוסח ההבדלה בתפילה===
במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"[[אתה חוננתנו]]". כאשר מוצאי שבת חל ב[[יום טוב]], אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים, התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך", הצליח להשתרבב ל[[תלמוד בבלי|גמרא]] מתוך הסידור, שכן ה[[תוספות]] (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.
ב[[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]] נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, ב[[משנה תורה]], ב[[סדר רב עמרם גאון]], בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').
[[קובץ:Rebbehavdala.JPG|שמאל|ממוזער|180px|ה[[אדמו"ר]] רבי יהודה זאב קורנרייך מ[[שידלובצא]] באמירת הבדלה]]
==ראו גם==
*[[מוצאי שבת]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=הבדלה|ויקישיתוף=Category:Havdalah|שם ויקישיתוף=הבדלה|ויקימילון=הבדלה}}
* {{יוטיוב|Kdvum3j9sZ0|שם=איך עושים הבדלה?}} ערוץ יהדותון
* {{קיצור שולחן ערוך|צו|דיני תפלת ערבית ודיני הבדלה}}
* [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=687:havdala&catid=88:shabatmotzash&Itemid=94 נוסח ההבדלה]
* [https://web.archive.org/web/20050313150136/http://www.ahaba.org/multimedia.asp?id=1 קריאת ההבדלה במנגינות שונות לפי מסורת יהודי מצרים]
* [https://web.archive.org/web/20070310194856/http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985 סרט על הבדלה נוסח קרליבך] ב[[גבעת שמואל]] מאתר [http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/ ערוץ ראש הגבעה]
* [http://www.toratemet.net/מפסקי-ותשובות-הרב.html תשובה בעניין מנהג אמירת ההבדלה אצל יהודי צפון אפריקה] באתר תורת אמ"ת של הרב [[זכריה זרמתי]].
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/Pages/compilation006.aspx לקט שירים ופיוטים להבדלה ולמוצאי שבת] באתר המוזיקה של [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{הבהרה הלכתית}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:מצוות שבדיבור]]' |
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff) | '@@ -36,12 +36,82 @@
[[קובץ:Flower-shaped Havdalah spice box designed by Rabbi Chaim-Joseph-Meyer Elefant (1897-1976) in the early 1950s.jpg|ממוזער|מחזיק-בשמים להבדלה בצורת פרח, עיצובו ומעשה ידיו של הרב יוסף-מאיר אלפנט בראשית שנות ה-50]]
===פיוטים===
-בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה. למשל, הפיוט "אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי" מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]], שאילו מילות הבית הראשון שלו:
+בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה להלן חלק מן הפיוטים הנהוגים.
+פיוט זה מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]].
+{{חלונית
+| ניקוד = כן
+| רוחב = 33%
+| כותרת = אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי
+| תוכן =
+*'''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;
-{{ציטוט|תוכן='''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;}}
+
+*'''דָּוִד''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי/הוּא מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ/בּוֹאוּ רֵעַי, בּוֹאוּ אֶחָי/יְבַשֵּׂר לַהֲמוֹנֵינוּ/וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי/בָּעִיר צִיּוֹן עִיר עֹז לָנוּ/אֲנִי אֶל אֱ-לֹהִים אֶקְרָא. אוֹתָנוּ/חָטוֹב יַחֲטֹב/יִפְתַּח לָנוּ/חִישׁ מְהֵרָה הָאֵ-ל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב;
+
+*'''בֵּן''' מִמֵּצַר קוֹרֵא לְךָ/קוֹל תְּפִלָּה, קוֹל תְּחִנָּה/'''חָסִין''' קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ/אָנָּא הָאֵ-ל הוֹשִׁיעָה-נָא/יְבֹרַךְ מִבִּרְכוֹתֶיךָ/רַב חִסְידָּ"א וְרַב חֲנִינָא. אוֹיַבְתּוֹ תְּכַסֶּה בּוּשָׁה/אֲיּוֹ אֱ-לֹהֶיךָ אוֹמְרָה/אֲזַי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא/וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא;
-פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר אצל יהדות מרוקו הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.
-ומנהג יהודי תימן לשורר את הפיוט הפותח בבית {{ציטוטון|לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה}}, שחיברו סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים. פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן המפורסם לתהילה [[אביהו מדינה]] בן עדת [[יהדות תימן]].
+*'''יַ'''יִן יְשַׂמַּח אֲנָשִׁים/ בְּמַשְׁאַת וַאֲרוּחָה/וְגַם אֱלִים קְדוֹשִׁים/ בְּהַלֵּל וְשִׁיר וּשְׁבָחָה/אֲלֵיכֶם יִקְרָא אִישִׁים/ מְבִיאִים לָהּ' מִנְחָה. דָּבָר יָקָר אֵין לוֹ עֵרֶךְ/עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בַּגֶּפֶן/וּבְחֶדְוָה וְגִיל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן''';
+
+*'''בְּ'''שָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְקִדָּה/בָּרָא אֶל רַב כָּל מְחוֹלֵל/יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה/כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל/זִמְרוּ תְּנוּ לוֹ תּוֹדָה/גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ גַּם עוֹלֵל. הַמַּסְפִּיק לָנוּ כָּל צֹרֶךְ/לָעַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים''';
+
+
+*'''נֵ'''ר ה' נִשְׁמַת אָדָם/כַּאֲבוּקָה בּוֹ מְאִירָה/בָּנִים בְּשִׁבְיָם בְּנוּדָם/הֲצִלֵּם יָהּ מִיּוֹם עֶבְרָה/מֵאֵשׁ יָרֹק מֵאֵשׁ יָרֹק וַאֲדַמְדַּם/מֵאֵשׁ יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה. אַפְּךָ לָהֶם הַאֲרֵךְ/הַלֹּא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ''';
+
+
+*'''הַ'''מַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מֵעַמִּים/וּבֵין אוֹרָה לַחֲשֵׁכָה/וּבֵין שַׁבָּת לִשְׁאָר יָמִים/לֹא תַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה/שָׂמֵחַ לֵב הָעֲגוּמִים/שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִבֵּין עַמִּים אוֹתָם שְׁחֹל/וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם יָחוּל/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל''';
+}}
+פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר מקודמו אצל [[יהדות מרוקו]] הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.
+{{חלונית
+| ניקוד = כן
+| רוחב = 33%
+| כותרת = '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵ-ל'''
+| תוכן =
+אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל הַגָדוֹל וְהַנוֹרָא.
+כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
+
+'''יִ'''תְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יוֹצֵר כָּל הַיְּצוּרִים.
+שְׁמוֹ לָעַד מְעֻלֶּה לְדוֹר דוֹרוֹת וּלְדוֹרִים.
+שֶׁבַח גָּדְלוֹ אֲגַלֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיקָּרִים.
+כִּי הֵם אֱמוּנָה יְקָרָה. וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה.
+כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
+
+'''וַ'''אֲבָרֵךְ הַמָּצוּי הַמַּמְצִיא כָּל הַנִמְצָאִים.
+אֶחָד הוּא וְלֹא מָנוּי כַּאֲחָדִים הַמְּנוּיִם.
+אֵין לוֹ גּוּף וְלֹא דִּמְיוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַנִּבְרָאִים.
+וְאַחְדּוּתוֹ גָּבְרָה. עַל כָּל נוֹצַר וְנִבְרָא.
+כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
+
+'''סֵ'''דֶר כָּל הָעֲבוֹדָה תֵּאוֹת לָאֵל הַנֶּעֱבַד.
+כִּי הוּא יָדַע יְחִידָה עִם הָרוּחַ הַנִּכְבָּד.
+וּנְבוּאָה הַצְּמוּדָה לְאִישׁ נָבִיא הַנֶחְמָד.
+לְמֹשֶׁה הִיא מְאִירָה. נְבוּאָה הַמְּפוֹאָרָה.
+כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
+
+'''פָּ'''רַשׂ עָנָן עַל עַמּוֹ וְנָתַן תּוֹרַת אֱמֶת.
+גּוֹמֵל חֶסֶד לִלְאוּמוֹ וְלָרְשָׁעִים יַצְמִית.
+מֵבִיא גּוֹאֵל לְעַמּוֹ שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִית.
+וּמְחַיֵּה יְשֵׁינֵי מְעָרָה. שֶׁנִּשְׁמָתָם צְרוּרָה.
+כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
+}}
+ומנהג [[יהודי תימן]] לשורר פיוט '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה''' שחיברו רבי סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים, פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן [[אביהו מדינה]].
+{{חלונית
+| ניקוד = כן
+| רוחב = 33%
+| כותרת = '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה'''
+| תוכן =
+לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה: לנר
+
+'''ס'''וֹלּוּ דְרָכִים לִי, פַּנּוּ לְנָבוֹכָה. פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה: לנר
+
+'''עֵ'''ינַי אֲנִי אֶשָּׂא, אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף. מַמְצִיא צְרָכַי לִי, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה: לנר
+
+'''דֵּ'''י מַחֲסוֹר תֶּן לִי, מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ. כִּי לַחֲסָדֶיךָ, אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה: לנר
+
+'''יִ'''תְחַדְּשָׁה גִילִי, טַרְפִי וְטוֹבָתִי. תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי, מִכְּאֵב וּמֵאֲפֵלָה: לנר
+
+'''הִ'''נֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה, מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד. יִתְחַדְּשָׁה בָהֶם, שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה: לנר
+}}
+[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]
לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.
' |
גודל הדף החדש ($1) (new_size) | 29561 |
גודל הדף הישן ($1) (old_size) | 22958 |
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta) | 6603 |
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines) | [
0 => 'בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה להלן חלק מן הפיוטים הנהוגים.',
1 => 'פיוט זה מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]]. ',
2 => '{{חלונית',
3 => '| ניקוד = כן',
4 => '| רוחב = 33%',
5 => '| כותרת = אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי',
6 => '| תוכן = ',
7 => '*'''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;',
8 => ' ',
9 => '*'''דָּוִד''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי/הוּא מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ/בּוֹאוּ רֵעַי, בּוֹאוּ אֶחָי/יְבַשֵּׂר לַהֲמוֹנֵינוּ/וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי/בָּעִיר צִיּוֹן עִיר עֹז לָנוּ/אֲנִי אֶל אֱ-לֹהִים אֶקְרָא. אוֹתָנוּ/חָטוֹב יַחֲטֹב/יִפְתַּח לָנוּ/חִישׁ מְהֵרָה הָאֵ-ל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב;',
10 => ' ',
11 => '*'''בֵּן''' מִמֵּצַר קוֹרֵא לְךָ/קוֹל תְּפִלָּה, קוֹל תְּחִנָּה/'''חָסִין''' קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ/אָנָּא הָאֵ-ל הוֹשִׁיעָה-נָא/יְבֹרַךְ מִבִּרְכוֹתֶיךָ/רַב חִסְידָּ"א וְרַב חֲנִינָא. אוֹיַבְתּוֹ תְּכַסֶּה בּוּשָׁה/אֲיּוֹ אֱ-לֹהֶיךָ אוֹמְרָה/אֲזַי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא/וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא;',
12 => '*'''יַ'''יִן יְשַׂמַּח אֲנָשִׁים/ בְּמַשְׁאַת וַאֲרוּחָה/וְגַם אֱלִים קְדוֹשִׁים/ בְּהַלֵּל וְשִׁיר וּשְׁבָחָה/אֲלֵיכֶם יִקְרָא אִישִׁים/ מְבִיאִים לָהּ' מִנְחָה. דָּבָר יָקָר אֵין לוֹ עֵרֶךְ/עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בַּגֶּפֶן/וּבְחֶדְוָה וְגִיל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן''';',
13 => '',
14 => '*'''בְּ'''שָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְקִדָּה/בָּרָא אֶל רַב כָּל מְחוֹלֵל/יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה/כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל/זִמְרוּ תְּנוּ לוֹ תּוֹדָה/גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ גַּם עוֹלֵל. הַמַּסְפִּיק לָנוּ כָּל צֹרֶךְ/לָעַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים''';',
15 => '',
16 => ' ',
17 => '*'''נֵ'''ר ה' נִשְׁמַת אָדָם/כַּאֲבוּקָה בּוֹ מְאִירָה/בָּנִים בְּשִׁבְיָם בְּנוּדָם/הֲצִלֵּם יָהּ מִיּוֹם עֶבְרָה/מֵאֵשׁ יָרֹק מֵאֵשׁ יָרֹק וַאֲדַמְדַּם/מֵאֵשׁ יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה. אַפְּךָ לָהֶם הַאֲרֵךְ/הַלֹּא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ''';',
18 => '',
19 => '',
20 => '*'''הַ'''מַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מֵעַמִּים/וּבֵין אוֹרָה לַחֲשֵׁכָה/וּבֵין שַׁבָּת לִשְׁאָר יָמִים/לֹא תַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה/שָׂמֵחַ לֵב הָעֲגוּמִים/שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִבֵּין עַמִּים אוֹתָם שְׁחֹל/וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם יָחוּל/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל''';',
21 => '}}',
22 => 'פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר מקודמו אצל [[יהדות מרוקו]] הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.',
23 => '{{חלונית',
24 => '| ניקוד = כן',
25 => '| רוחב = 33%',
26 => '| כותרת = '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵ-ל'''',
27 => '| תוכן = ',
28 => 'אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל הַגָדוֹל וְהַנוֹרָא.',
29 => 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.',
30 => '',
31 => ''''יִ'''תְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יוֹצֵר כָּל הַיְּצוּרִים.',
32 => 'שְׁמוֹ לָעַד מְעֻלֶּה לְדוֹר דוֹרוֹת וּלְדוֹרִים.',
33 => 'שֶׁבַח גָּדְלוֹ אֲגַלֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיקָּרִים.',
34 => 'כִּי הֵם אֱמוּנָה יְקָרָה. וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה.',
35 => 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.',
36 => '',
37 => ''''וַ'''אֲבָרֵךְ הַמָּצוּי הַמַּמְצִיא כָּל הַנִמְצָאִים.',
38 => 'אֶחָד הוּא וְלֹא מָנוּי כַּאֲחָדִים הַמְּנוּיִם.',
39 => 'אֵין לוֹ גּוּף וְלֹא דִּמְיוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַנִּבְרָאִים.',
40 => 'וְאַחְדּוּתוֹ גָּבְרָה. עַל כָּל נוֹצַר וְנִבְרָא.',
41 => 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.',
42 => '',
43 => ''''סֵ'''דֶר כָּל הָעֲבוֹדָה תֵּאוֹת לָאֵל הַנֶּעֱבַד.',
44 => 'כִּי הוּא יָדַע יְחִידָה עִם הָרוּחַ הַנִּכְבָּד.',
45 => 'וּנְבוּאָה הַצְּמוּדָה לְאִישׁ נָבִיא הַנֶחְמָד.',
46 => 'לְמֹשֶׁה הִיא מְאִירָה. נְבוּאָה הַמְּפוֹאָרָה.',
47 => 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.',
48 => '',
49 => ''''פָּ'''רַשׂ עָנָן עַל עַמּוֹ וְנָתַן תּוֹרַת אֱמֶת.',
50 => 'גּוֹמֵל חֶסֶד לִלְאוּמוֹ וְלָרְשָׁעִים יַצְמִית.',
51 => 'מֵבִיא גּוֹאֵל לְעַמּוֹ שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִית.',
52 => 'וּמְחַיֵּה יְשֵׁינֵי מְעָרָה. שֶׁנִּשְׁמָתָם צְרוּרָה.',
53 => 'כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.',
54 => '}}',
55 => 'ומנהג [[יהודי תימן]] לשורר פיוט '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה''' שחיברו רבי סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים, פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן [[אביהו מדינה]].',
56 => '{{חלונית',
57 => '| ניקוד = כן',
58 => '| רוחב = 33%',
59 => '| כותרת = '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה'''',
60 => '| תוכן = ',
61 => 'לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה: לנר',
62 => '',
63 => ''''ס'''וֹלּוּ דְרָכִים לִי, פַּנּוּ לְנָבוֹכָה. פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה: לנר',
64 => '',
65 => ''''עֵ'''ינַי אֲנִי אֶשָּׂא, אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף. מַמְצִיא צְרָכַי לִי, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה: לנר',
66 => '',
67 => ''''דֵּ'''י מַחֲסוֹר תֶּן לִי, מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ. כִּי לַחֲסָדֶיךָ, אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה: לנר',
68 => '',
69 => ''''יִ'''תְחַדְּשָׁה גִילִי, טַרְפִי וְטוֹבָתִי. תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי, מִכְּאֵב וּמֵאֲפֵלָה: לנר',
70 => '',
71 => ''''הִ'''נֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה, מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד. יִתְחַדְּשָׁה בָהֶם, שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה: לנר',
72 => '}}',
73 => '[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]'
] |
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines) | [
0 => 'בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה. למשל, הפיוט "אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי" מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]], שאילו מילות הבית הראשון שלו:',
1 => '{{ציטוט|תוכן='''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;}}',
2 => 'פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר אצל יהדות מרוקו הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.',
3 => 'ומנהג יהודי תימן לשורר את הפיוט הפותח בבית {{ציטוטון|לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה}}, שחיברו סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים. פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן המפורסם לתהילה [[אביהו מדינה]] בן עדת [[יהדות תימן]].'
] |
כל הקישורים החיצוניים שנוספו בעריכה ($1) (added_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים שהוסרו בעריכה ($1) (removed_links) | [] |
כל הקישורים החיצוניים בטקסט החדש ($1) (all_links) | [
0 => 'http://mosdot-ariel.org.il/1658/%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%9F-2/',
1 => 'https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7896&pgnum=181',
2 => 'http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=142526',
3 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q572515?uselang=he',
4 => 'https://youtube.com/watch?v=Kdvum3j9sZ0',
5 => 'http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=687:havdala&catid=88:shabatmotzash&Itemid=94',
6 => 'https://web.archive.org/web/20050313150136/http://www.ahaba.org/multimedia.asp?id=1',
7 => 'https://web.archive.org/web/20070310194856/http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985',
8 => 'http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/',
9 => 'http://www.toratemet.net/%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91.html',
10 => 'http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/Pages/compilation006.aspx',
11 => 'https://www.britannica.com/topic/Havdala',
12 => 'https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94',
13 => 'https://asif.co.il/tag/%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94/',
14 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007289815705171',
15 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/nr91028513',
16 => 'https://viaf.org/viaf/174104605',
17 => 'https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/174104605'
] |
קישורים בדף, לפני העריכה ($1) (old_links) | [
0 => 'http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=687:havdala&catid=88:shabatmotzash&Itemid=94',
1 => 'http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/',
2 => 'http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/Pages/compilation006.aspx',
3 => 'https://youtube.com/watch?v=Kdvum3j9sZ0',
4 => 'http://mosdot-ariel.org.il/1658/%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94-%D7%9C%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%99%D7%9F-2/',
5 => 'http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=142526',
6 => 'http://www.toratemet.net/%D7%9E%D7%A4%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%91.html',
7 => 'https://web.archive.org/web/20070310194856/http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985',
8 => 'https://web.archive.org/web/20050313150136/http://www.ahaba.org/multimedia.asp?id=1',
9 => 'https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7896&pgnum=181',
10 => 'https://www.wikidata.org/wiki/Q572515?uselang=he',
11 => 'https://id.loc.gov/authorities/names/nr91028513',
12 => 'https://viaf.org/viaf/174104605',
13 => 'https://www.worldcat.org/identities/containsVIAFID/174104605',
14 => 'https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94',
15 => 'https://asif.co.il/tag/%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%94/',
16 => 'http://olduli.nli.org.il/F/?func=find-b&local_base=NLX10&find_code=UID&request=987007289815705171',
17 => 'https://www.britannica.com/topic/Havdala'
] |
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst) | '[[קובץ:Havdalah.jpg|שמאל|ממוזער|210px|נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים]]
'''הבדלה''' היא [[מצווה]] הנעשית ב[[מוצאי שבת]] ו[[יום טוב]]. ההבדלה נעשית באמירת [[ברכה]] מיוחדת הנאמרת על גביע [[יין]] (או [[מיץ ענבים]]). תוכן הברכה הוא ההבדלה בין ה[[שבת]] לששת ימי המעשה, [[יום חול|ימי החול]], יחד עם הברכה על היין עצמו. במוצאי שבת כוללת ההבדלה אף ברכה על ה[[בשמים]] ועל ה[[אש]].
==מהות ההבדלה==
[[קובץ:Havdal.jpg|שמאל|ממוזער|210px|טקס הבדלה, [[המאה ה-14]], [[ספרד]]]]
שני אופנים אפשריים למהות ההבדלה:
#להבדיל את ימות החול מיום השבת,
#להבדיל את יום השבת מימות החול.
מהפוסקים{{הערה|1=ע"פ ההסבר מדוע מבדילים על כוס של ברכת המזון: "דברכת המזון והבדלה הכל הוא על מה שעבר, שחיוב ההבדלה אינו בשביל הזמן ההוה והעתיד שהוא חול, אלא בשביל הזמן שהיה שבת" - מגיד משנה לרמב"ם הל' שבת פכ"ט הי"ב.}} עולה כאופן השני, שעניין ההבדלה הוא להבדיל את יום השבת מימות החול{{הערה|1=תורת מנחם, כרך כט, עמ' 114.}}.
==דיני ההבדלה==
[[קובץ:אמשינאוו.jpg|ממוזער|הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מ[[חסידות אמשינוב|אמשינאוו]] בהבדלה]]
מצוות הבדלה היא לדעת ה[[רמב"ם]] (שבת פרק כט הלכה א) [[מצווה]] מן ה[[תורה]], הנלמדת מ[[מצוות קידוש השבת בדברים]], שנאמר ({{תנך|שמות|כ|ז|קצר=כן}}) 'זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ', כלומר זכרהו זכירת שבח וקידוש, וצריך לזכרהו בכניסתו וביציאתו, בכניסתו בקידוש היום וביציאתו בהבדלה. גם לדעתו, אין חובה מן התורה להבדיל על כוס [[יין]]. אף לדעת ראשונים אחרים, המובאים ב[[מגיד משנה]], אין חובת ההבדלה אלא [[תקנת חכמים]].
על פי ההלכה, מי שאמר [[ברכת חונן הדעת#תוספת הבדלה במוצאי שבת|הבדלה בתפילת ערבית]], או לחלופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה.
===זמן ההבדלה===
מי שלא היה לו [[יין]] או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו [[נורווגיה]], נוהגים בחודשי ה[[קיץ]] להבדיל ביום ראשון בבוקר כיוון שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת. ב[[שעת הדחק]], מותר לומר הבדלה משעת [[פלג המנחה]], אבל אסור לעשות מלאכה עד צאת הכוכבים{{הערה|שו"ע או"ח רצג:ג.}}.
===על מה מבדילים?===
ה[[רמב"ם]] כותב שיש לומר את ההבדלה על יין ולא על [[לחם]]. עם זאת, הרמב"ם כותב{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כט|יז|ספר=זמנים}}}}: "יין שריחו ריח [[חומץ]], וטעמו טעם יין-מקדשין עליו; וכן יין מזוג. ו[[יין צימוקים]], מקדשין עליו והוא שיהיו צימוקים שיש בהן לחלוחית, שאם ידרוך אותן ייצא מהן דבש. וכן יין חדש מגיתו, מקדשין עליו; וסוחט אדם אשכול של ענבים, ומקדש עליו בשעתו. מדינה שרוב יינה שיכר, אף על פי שהוא פסול לקידוש, מותר להבדיל עליו, הואיל והוא [[חמר מדינה|חמר המדינה]]."
בשולחן ערוך נכתב{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצו|ח}}}}:
:"ואין מבדילין על הפת אבל על השכר מבדילין אם הוא [[חמר מדינה]] והוא הדין לשאר משקין חוץ מן המים"
ב[[שולחן ערוך הרב]] כתוב:
:"מבדילין על כל משקה שהוא חמר מדינה חוץ מן המים"
בעקבות זאת, כתבו חלק מהפוסקים, כמו [[ערוך השולחן]], האדרת והציץ אליעזר, שניתן להבדיל על [[קפה]] ו[[תה]]. פוסקים אחרים, כמו הרב [[עובדיה יוסף]] כתבו שניתן להבדיל רק על משקאות משכרים{{הערה|[http://mosdot-ariel.org.il/1658/הבדלה-ללא-יין-2/ הבדלה ללא יין]{{קישור שבור|21.11.2021}}, מכון אריאל}}.
לגבי [[חלב]], היו שהתירו ואחרים אסרו{{הערה|{{היברובוקס|אליעזר יהודה ולדנברג|ציץ אליעזר - ח|7896|סימן ט"ז|עמוד דיגיטלי=181}}}}{{הערה|הרב [[יובל שרלו]], [http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=142526 הבדלה על חלב], אתר מורשת}}.
==סדר ההבדלה ומנהגיה במוצאי שבת ==
[[קובץ:BSAMIM 343.jpg|שמאל|ממוזער|210px|אוסף מעמידי בשמים המוצג ב[[בית הנשיא]]]]
[[קובץ:Flower-shaped Havdalah spice box designed by Rabbi Chaim-Joseph-Meyer Elefant (1897-1976) in the early 1950s.jpg|ממוזער|מחזיק-בשמים להבדלה בצורת פרח, עיצובו ומעשה ידיו של הרב יוסף-מאיר אלפנט בראשית שנות ה-50]]
===פיוטים===
בחלק גדול מקהילות ישראל נהוג לשורר פיוט קודם ההבדלה להלן חלק מן הפיוטים הנהוגים.
פיוט זה מאת גדול משוררי מרוקו רבי [[דוד בן חסין]].
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 33%
| כותרת = אֶעֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי
| תוכן =
*'''אֶ'''עֱנֶה חֶלְקִי גַּם אָנִי/אֲרוֹמֵם אֱ-לֹהֶי אָבִי/'''נ'''וֹרָא אֶחָד אֵין לֹו שְׁנִי/מֵרִים רֹאשִׁי וְּמִשׂגַּבִי/'''יִ'''שָּׂא יְרוֹמֵם אֶת קַרְנִי/יַנִּיחַ לִי מֵעָצְבִּי. יְשׁוּעָתִי חִישׁ יַצְמִיחַ/רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי/הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ/לָכֶם אֵלִיָּה הַנָּבִיא;
*'''דָּוִד''' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חַי/הוּא מְשִׁיחֵנוּ מַלְכֵּנוּ/בּוֹאוּ רֵעַי, בּוֹאוּ אֶחָי/יְבַשֵּׂר לַהֲמוֹנֵינוּ/וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי/בָּעִיר צִיּוֹן עִיר עֹז לָנוּ/אֲנִי אֶל אֱ-לֹהִים אֶקְרָא. אוֹתָנוּ/חָטוֹב יַחֲטֹב/יִפְתַּח לָנוּ/חִישׁ מְהֵרָה הָאֵ-ל אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב;
*'''בֵּן''' מִמֵּצַר קוֹרֵא לְךָ/קוֹל תְּפִלָּה, קוֹל תְּחִנָּה/'''חָסִין''' קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ/אָנָּא הָאֵ-ל הוֹשִׁיעָה-נָא/יְבֹרַךְ מִבִּרְכוֹתֶיךָ/רַב חִסְידָּ"א וְרַב חֲנִינָא. אוֹיַבְתּוֹ תְּכַסֶּה בּוּשָׁה/אֲיּוֹ אֱ-לֹהֶיךָ אוֹמְרָה/אֲזַי כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא/וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא;
*'''יַ'''יִן יְשַׂמַּח אֲנָשִׁים/ בְּמַשְׁאַת וַאֲרוּחָה/וְגַם אֱלִים קְדוֹשִׁים/ בְּהַלֵּל וְשִׁיר וּשְׁבָחָה/אֲלֵיכֶם יִקְרָא אִישִׁים/ מְבִיאִים לָהּ' מִנְחָה. דָּבָר יָקָר אֵין לוֹ עֵרֶךְ/עִנְּבֵי הַגֶּפֶן בַּגֶּפֶן/וּבְחֶדְוָה וְגִיל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן''';
*'''בְּ'''שָׂמִים רֹאשׁ מֹר וְקִדָּה/בָּרָא אֶל רַב כָּל מְחוֹלֵל/יִשְׂרָאֵל קְהַל וְעֵדָה/כָּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל/זִמְרוּ תְּנוּ לוֹ תּוֹדָה/גַּם שָׂב גַּם יָשִׁישׁ גַּם עוֹלֵל. הַמַּסְפִּיק לָנוּ כָּל צֹרֶךְ/לָעַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא עֲצֵי בְשָׂמִים''';
*'''נֵ'''ר ה' נִשְׁמַת אָדָם/כַּאֲבוּקָה בּוֹ מְאִירָה/בָּנִים בְּשִׁבְיָם בְּנוּדָם/הֲצִלֵּם יָהּ מִיּוֹם עֶבְרָה/מֵאֵשׁ יָרֹק מֵאֵשׁ יָרֹק וַאֲדַמְדַּם/מֵאֵשׁ יְרֻקָּה וּשְׁחֹרָה. אַפְּךָ לָהֶם הַאֲרֵךְ/הַלֹּא זֶה אוּד מוּצָל מֵאֵשׁ/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ''';
*'''הַ'''מַּבְדִּיל אוֹתָנוּ מֵעַמִּים/וּבֵין אוֹרָה לַחֲשֵׁכָה/וּבֵין שַׁבָּת לִשְׁאָר יָמִים/לֹא תַּעֲשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה/שָׂמֵחַ לֵב הָעֲגוּמִים/שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה. מִבֵּין עַמִּים אוֹתָם שְׁחֹל/וְשִׁמְךָ עֲלֵיהֶם יָחוּל/וּבִרְשׁוּת הָאֵ-ל נְבָרֵךְ/'''הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל''';
}}
פיוט נוסף שנפוץ יותר והתקבל יותר מקודמו אצל [[יהדות מרוקו]] הוא הפיוט '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל''' שחיברו רב בשם יוסף וחתם שמו בראשי החרוזים. ומיד לאחר הפיוט הזה, בעל־הבית מוזג את כוס ההבדלה ופותח בפיוט: ״אברך את שם האל״ שסימנו: יוסף.
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 33%
| כותרת = '''אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵ-ל'''
| תוכן =
אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם הָאֵל הַגָדוֹל וְהַנוֹרָא.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''יִ'''תְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה יוֹצֵר כָּל הַיְּצוּרִים.
שְׁמוֹ לָעַד מְעֻלֶּה לְדוֹר דוֹרוֹת וּלְדוֹרִים.
שֶׁבַח גָּדְלוֹ אֲגַלֶּה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִיקָּרִים.
כִּי הֵם אֱמוּנָה יְקָרָה. וִיסוֹד כָּל הַתּוֹרָה.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''וַ'''אֲבָרֵךְ הַמָּצוּי הַמַּמְצִיא כָּל הַנִמְצָאִים.
אֶחָד הוּא וְלֹא מָנוּי כַּאֲחָדִים הַמְּנוּיִם.
אֵין לוֹ גּוּף וְלֹא דִּמְיוֹן כִּשְׁאָר כָּל הַנִּבְרָאִים.
וְאַחְדּוּתוֹ גָּבְרָה. עַל כָּל נוֹצַר וְנִבְרָא.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''סֵ'''דֶר כָּל הָעֲבוֹדָה תֵּאוֹת לָאֵל הַנֶּעֱבַד.
כִּי הוּא יָדַע יְחִידָה עִם הָרוּחַ הַנִּכְבָּד.
וּנְבוּאָה הַצְּמוּדָה לְאִישׁ נָבִיא הַנֶחְמָד.
לְמֹשֶׁה הִיא מְאִירָה. נְבוּאָה הַמְּפוֹאָרָה.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
'''פָּ'''רַשׂ עָנָן עַל עַמּוֹ וְנָתַן תּוֹרַת אֱמֶת.
גּוֹמֵל חֶסֶד לִלְאוּמוֹ וְלָרְשָׁעִים יַצְמִית.
מֵבִיא גּוֹאֵל לְעַמּוֹ שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִית.
וּמְחַיֵּה יְשֵׁינֵי מְעָרָה. שֶׁנִּשְׁמָתָם צְרוּרָה.
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא.
}}
ומנהג [[יהודי תימן]] לשורר פיוט '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה''' שחיברו רבי סעדיה וחתם שמו בראשי החרוזים, פיוט זה זכה לכמה סוגי לחנים אחד מהם התחבר על ידי הפייטן [[אביהו מדינה]].
{{חלונית
| ניקוד = כן
| רוחב = 33%
| כותרת = '''לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים נַפְשִׁי מְיַחֵלָה'''
| תוכן =
לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים, נַפְשִׁי מְיַחֵלָה. אִם תִּתְּנוּ לִי כּוֹס, יַיִן לְהַבְדָּלָה: לנר
'''ס'''וֹלּוּ דְרָכִים לִי, פַּנּוּ לְנָבוֹכָה. פִּתְחוּ שְׁעָרִים לִי, כָּל מַלְאֲכֵי מַעְלָה: לנר
'''עֵ'''ינַי אֲנִי אֶשָּׂא, אֶל אֵל בְּלֵב כּוֹסֵף. מַמְצִיא צְרָכַי לִי, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה: לנר
'''דֵּ'''י מַחֲסוֹר תֶּן לִי, מֵאוֹצְרוֹת טוּבָךְ. כִּי לַחֲסָדֶיךָ, אֵין קֵץ וְאֵין תִּכְלָה: לנר
'''יִ'''תְחַדְּשָׁה גִילִי, טַרְפִי וְטוֹבָתִי. תָּסִיר יְגוֹנוֹתַי, מִכְּאֵב וּמֵאֲפֵלָה: לנר
'''הִ'''נֵּה יְמֵי מַעְשֶׂה, מִתְחַדְּשִׁים תָּמִיד. יִתְחַדְּשָׁה בָהֶם, שָׁלוֹם וְטוֹב סֶלָה: לנר
}}
[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]
לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.
לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:
=== ברכת בורא פרי הגפן ===
{{ערך מורחב|ברכת בורא פרי הגפן}}
היא הברכה הראשונה אשר לאחריה מסודרים שאר הברכות.
יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד{{הערה|מנהג [[יהדות מרוקו]] (נתיבות המערב עמוד 72),[[יהדות תוניסיה]] (גאולי כהונה מערכת מ') [[יהדות לוב]] ("נחלת אבות - מנהגי יהדות לוב" עמוד ע"ב)}}) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח{{הערה|ספר נפש חיים לרב [[חיים פלאג'י]] מערכת צחוק. "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק..." כמו כן העיד הרב [[חיים נאה]] (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת [[שאיפת עשן]] הנר :"ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל [[שדי חמד]] ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר אח אח בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א".}}.
=== דיני הבשמים ===
{{ערך מורחב|ברכות הריח}}
לאחר ברכת הגפן, מברכים ברכת בורא מיני בשמים, ומריחים בעצים ושיחים שנותנים ריח טוב.
טעם הרחת הבשמים הוא מאחר שבשבת יש לאדם [[נשמה יתרה|נשמה יתירה]], ובמוצאי שבת היא מסתלקת, וכדי להשיב את נפשו תיקנו להריח ריח טוב.
אם אין לו בשמים, אינו חייב לחפש אחריהם, ומבדיל בלי ברכה זו{{הערה|שולחן ערוך או"ח רצז:א.}}.
=== דיני הנר ===
[[קובץ:Havdalah1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ברכה על האש ('''נר''')]]
{{ערך מורחב|ברכת בורא מאורי האש}}
לאחר ברכת הבשמים מברכים ברכת בורא מאורי האש ונוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל בציפורני הידיים לאור אש של אבוקה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רצח|ג}} (ובדיעבד אפשר גם על אש של נר יחידי). על פי הנאמר בספר [[ארבעה טורים]]. לפי מנהג אחר שמובא בטור יש להסתכל דווקא בשרטוטי [[כף יד|כף היד]].}}.מצווה מן המובחר שהנר יהיה בעל שתי פתילות או יותר. הטעם שתיקנו לברך על האש במוצאי שבת הוא משום שבמוצאי שבת נבראה האש על ידי ה[[אדם הראשון]] כמסופר בתלמוד:
{{ציטוט|תוכן=שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור|מקור={{בבלי|פסחים|נד|א}}|אנגלית=}}
אם אין לו נר, אינו חייב לחפש אחריו, ומבדיל בלי ברכה זו{{הערה|שולחן ערוך רצח:א. והיינו במוצאי שבת, אבל במוצאי יום כיפור כתב השולחן ערוך ש"יש אומרים שמחזר אחריו".}}.
=== ברכת הבדלה ===
נוסח הברכה הוא {{ציטוטון|ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול}}.
לאחר ברכת ההבדלה שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין. יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין כמו ב[[קידוש]] ויש הנמנעים מכך. יש גם הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין{{הערה|1=וכך פסק ה[[מרדכי יפה#ספריו|לבוש]]}}, וכן טובלים את האצבע ומעבירים על העיניים, ויש הנמנעים מנוהג זה בשל הטענה שאין זה מכובד לעשות כך.
ראשי התיבות של הברכות הם '''יבנה''' ('''י'''ין, '''ב'''שמים, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה). הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס ל[[פה]], הבשמים אותם מריחים ב[[אף]], האש שרואים ב[[עין]] וההבדלה שנעשית ב[[מוח]]. בגמר ההבדלה, יש נוהגים לשיר את הפיוט [[המבדיל בין קודש לחול]], וזמירות נוספות.
בתקופות קדומות היה נהוג לערוך [[השבעה (מאגיה)|השבעות למלאכים]], לאחר ההבדלה{{הערה|כך מובא בסידור [[רב עמרם גאון]] ובספר [[ארבעה טורים]] סימן רצ"ט, {{ציטוטון|אשבעית עלך פורה (צ"ל פוטה- יעב"ץ) שר שכחה שתסיר לב טפש ממני ותפיל יתיה על טוריא ועל רמתא בשם שמהתא קדישתא בשם ארמס ארימס ארטומימס אנסיסיאל ופתחאל. ונח מצא וכו'}}.}}. אולם הרב [[יעקב עמדין]] ביטל לגמרי נוהג זה{{הערה|ספר מור וקציעה סימן רצ"ט}}.
==הבדלה ומועדי ישראל==
===הבדלה במוצאי חג===
במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "[[נשמה יתרה]]" כבשבת, וכן מדלגים על ברכת האש (שנבראה במוצאי השבת ואינה אסורה ביום טוב). יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.
===הבדלה במוצאי יום הכיפורים===
במוצאי [[יום הכיפורים]] (שאיננו מוצאי שבת) יש להשמיט רק את הברכה על הבשמים{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כט|כה|ספר=זמנים}} [[ארעה טורים|טור]] ו{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ג}}, בשונה מדעת [[מרדכי בן הלל]] (יומא סימן תשכ"ז) הסבור שאין להשמיט}} אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, ניתן לברך דווקא על אש שדלקה קודם יום הכיפורים, ולא על אש שהודלקה במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|נד|א}}, "ותני חדא אין מברכין עליו... כאן ביום הכיפורים". {{רמב"ם|שבת|כט|כז|ספר=זמנים}}. {{שולחן ערוך|אורח חיים|תרכד|ד}}}}.
לדעת ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|או"ח תרכד:ג}}, אין לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור אפילו כשחל יום כיפור בשבת. לדעת ה[[משנה ברורה]]{{הערה|תרכד:ה}}, יותר נכון לברך על הבשמים במוצאי יום כיפור שחל בשבת. יש נוהגים פשרה, שמברכים על הבשמים, אבל לפני או אחרי ההבדלה, כדי שלא ייחשב להפסק באמצע ההבדלה אם אינו חייב לברך על הבשמים בהבדלה זו.
===הבדלה במוצאי שבת שחל בתשעה באב===
כאשר [[תשעה באב]] חל במוצאי שבת (או שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת) אין מבדילים במוצאי שבת שכן לא ניתן לשתות את היין בשל הצום אך מברכים את ברכת מאורי האש בלבד. במוצאי תשעה באב, לאחר צאת הצום מבדילים על הכוס ומברכים את ברכת היין וברכת המבדיל בלבד.
===דין יקנה"ז===
{{ערך מורחב|יום טוב הסמוך לשבת}}
דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. סדר זה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: '''י'''ין, '''ק'''ידוש, '''נ'''ר, '''ה'''בדלה, '''ז'''מן ([[ברכת שהחיינו]] וקימנו והגיענו '''לזמן''' הזה). בגמרא מוסבר שאין בכך בעיה של [[אין עושין מצוות חבילות חבילות]] משום שההבדלה והקידוש נחשבים לדבר אחד{{הערה|{{תלמוד בבלי|פסחים|קב|ב}}.}}.
נוסח ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז:
{{הדגשה|בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִקְדַּשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְהִקְדַּשְׁתָּ אֵת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדוּשָׁתְךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ.}}
==הבדלה בתפילה==
{{ערך מורחב|אתה חוננתנו}}
במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. ב[[משנה]] ב[[מסכת ברכות]] ({{משנה|ברכות|ה|ב|ללא=מסכת}}) יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. [[תנא קמא]] אומר, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. [[רבי עקיבא]] לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. [[רבי אליעזר]] אומר שיש לומר את ההבדלה בברכת "מודים" שהיא בסוף תפילת [[שמונה עשרה]].
===נוסח ההבדלה בתפילה===
במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"[[אתה חוננתנו]]". כאשר מוצאי שבת חל ב[[יום טוב]], אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים, התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך", הצליח להשתרבב ל[[תלמוד בבלי|גמרא]] מתוך הסידור, שכן ה[[תוספות]] (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.
ב[[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]] נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, ב[[משנה תורה]], ב[[סדר רב עמרם גאון]], בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').
[[קובץ:Rebbehavdala.JPG|שמאל|ממוזער|180px|ה[[אדמו"ר]] רבי יהודה זאב קורנרייך מ[[שידלובצא]] באמירת הבדלה]]
==ראו גם==
*[[מוצאי שבת]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=הבדלה|ויקישיתוף=Category:Havdalah|שם ויקישיתוף=הבדלה|ויקימילון=הבדלה}}
* {{יוטיוב|Kdvum3j9sZ0|שם=איך עושים הבדלה?}} ערוץ יהדותון
* {{קיצור שולחן ערוך|צו|דיני תפלת ערבית ודיני הבדלה}}
* [http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=687:havdala&catid=88:shabatmotzash&Itemid=94 נוסח ההבדלה]
* [https://web.archive.org/web/20050313150136/http://www.ahaba.org/multimedia.asp?id=1 קריאת ההבדלה במנגינות שונות לפי מסורת יהודי מצרים]
* [https://web.archive.org/web/20070310194856/http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985 סרט על הבדלה נוסח קרליבך] ב[[גבעת שמואל]] מאתר [http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/ ערוץ ראש הגבעה]
* [http://www.toratemet.net/מפסקי-ותשובות-הרב.html תשובה בעניין מנהג אמירת ההבדלה אצל יהודי צפון אפריקה] באתר תורת אמ"ת של הרב [[זכריה זרמתי]].
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/Compilations/Pages/compilation006.aspx לקט שירים ופיוטים להבדלה ולמוצאי שבת] באתר המוזיקה של [[הספרייה הלאומית]]
* {{בריטניקה}}
* {{מיקרופדיה}}
* {{אסיף}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{הבהרה הלכתית}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תפילות ביהדות]]
[[קטגוריה:מוצאי שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:מצוות שבדיבור]]' |
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node) | false |
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp) | '1715615785' |
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name) | 'hewiki' |
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language) | 'he' |
