יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 1,364,823

19:27, 13 במאי 2024: Ron hamelech123 (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 94 כשביצע את הפעולה "edit" בדף רון חולדאי. הפעולות שננקטו: תיוג; תיאור המסנן: תיקון פרמטרים (בדיקה | השוואה)

שינויים שבוצעו בעריכה

| שם = רון חולדאי
| שם = רון חולדאי
| תמונה = -
| תמונה = -
| כיתוב =
| כיתוב =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך לידה עברי = כ"א בניסן תש"ע
| מקום לידה = -
| מקום לידה = רוטשילד תל אביב
| תאריך פטירה עברי =
| תאריך פטירה עברי = כ"ג באייר 4567
| מקום פטירה =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| כינוי = רון חולדה בן חולדה
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]]
| דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]]
| תפקידים אזרחיים =
| תפקידים אזרחיים = אזרח,מיוט,ניעכף,דגכר.
| הנצחה =
| הנצחה = הר חולדה בת בן בני חולדה
| תאריך לידה = -
| תאריך לידה = -
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה = 4/5/2024
| סיווג = חייל
| סיווג = חייל
| השכלה = ראש עיריית דימונה באר שבע נגב ואילת
| השכלה = -
| תפקידים בשירות = *[[טייס קרב]]
| תפקידים בשירות = *[[טייס קרב]]
*ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]]
*ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]]

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
מספר העריכות של המשתמש ($1) (user_editcount)
3
שם חשבון המשתמש ($1) (user_name)
'Ron hamelech123'
הזמן שכתובת הדוא"ל אומתה בו ($1) (user_emailconfirm)
null
הזמן שעבר מאז הרשמת המשתמש ($1) (user_age)
1476
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) שהמשתמש נמצא בהן ($1) (user_groups)
[ 0 => '*', 1 => 'user' ]
הרשאות שיש למשתמש ($1) (user_rights)
[ 0 => 'createaccount', 1 => 'read', 2 => 'edit', 3 => 'createpage', 4 => 'createtalk', 5 => 'writeapi', 6 => 'viewmyprivateinfo', 7 => 'editmyprivateinfo', 8 => 'editmyoptions', 9 => 'abusefilter-log-detail', 10 => 'urlshortener-create-url', 11 => 'centralauth-merge', 12 => 'abusefilter-view', 13 => 'abusefilter-log', 14 => 'vipsscaler-test', 15 => 'flow-hide', 16 => 'flow-edit-title', 17 => 'upload', 18 => 'reupload-own', 19 => 'move-categorypages', 20 => 'minoredit', 21 => 'editmyusercss', 22 => 'editmyuserjson', 23 => 'editmyuserjs', 24 => 'sendemail', 25 => 'applychangetags', 26 => 'changetags', 27 => 'viewmywatchlist', 28 => 'editmywatchlist', 29 => 'spamblacklistlog', 30 => 'flow-lock', 31 => 'mwoauthmanagemygrants' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא ($1) (user_mobile)
true
קבוצות גלובליות שהמשתמש הזה חבר בהן ($1) (global_user_groups)
[]
מספר העריכות הגלובלי של המשתמש ($1) (global_user_editcount)
3
האם המשתמש עורך מיישום למכשירים ניידים ($1) (user_app)
false
מזהה הדף ($1) (page_id)
31476
מרחב השם של הדף ($1) (page_namespace)
0
שם הדף ללא מרחב השם ($1) (page_title)
'רון חולדאי'
שם הדף המלא ($1) (page_prefixedtitle)
'רון חולדאי'
רמת ההגנה על עריכת הדף ($1) (page_restrictions_edit)
[]
עשרת התורמים האחרונים לדף ($1) (page_recent_contributors)
[ 0 => 'Neriah', 1 => '2A02:6680:210B:66F4:7DD0:D68:F93C:1044', 2 => '2A00:A041:E180:7C00:E06C:5930:C4DE:A4EF', 3 => 'אקסינו', 4 => '2A02:6680:1106:DE7:1C1F:D0DA:F99D:AD1A', 5 => 'הנדב הנכון', 6 => 'Eladti', 7 => '2A01:73C0:600:58F9:3836:7EFF:FE6D:5B1A', 8 => 'Idoc07', 9 => '89.138.172.112' ]
גיל הדף בשניות ($1) (page_age)
615963158
פעולה ($1) (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה ($1) (summary)
'הגהה, הוספת מקור, תקלדה, ויקיזציה, עיצוב, תמונה, תיקון פרמטרים, קישורים פנימיים, הסרת no-wiki, הפרת זכויות יוצרים, שחזור'
זמן מאז עריכת הדף האחרונה בשניות ($1) (page_last_edit_age)
2431953
מודל התוכן הישן ($1) (old_content_model)
'wikitext'
מודל התוכן החדש ($1) (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה ($1) (old_wikitext)
'{{מנהיג | שם = רון חולדאי | תמונה = File:Ron Huldai 2018 (cropped).JPG | כיתוב = | תאריך לידה = [[26 באוגוסט]] [[1944]] | תאריך לידה עברי = [[ז' באלול]] [[ה'תש"ד]] | תאריך פטירה = | תאריך פטירה עברי = | מקום לידה = [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], [[פלשתינה (א"י)]] | מקום פטירה = | מדינה = {{דגל|ישראל||+}} | מפלגה = [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] | סיעה = [[תל אביב אחת]] | השכלה = | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג |שם התפקיד=[[ראש עיריית תל אביב-יפו]] |למניין=10 |התחלת כהונה=[[10 בנובמבר]] [[1998]] |סיום כהונה=מכהן |הקודם בתפקיד=[[רוני מילוא]] |הבא בתפקיד= }} | תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג |שם התפקיד=תפקידים בולטים |פירוט=* [[מנהל]] [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] }} }} {{אישיות ביטחונית | שם = רון חולדאי | תמונה = - | כיתוב = | תאריך לידה עברי = | מקום לידה = - | תאריך פטירה עברי = | מקום פטירה = | כינוי = | השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} | דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]] | תפקידים אזרחיים = | הנצחה = | תאריך לידה = - | תאריך פטירה = | סיווג = חייל | השכלה = - | תפקידים בשירות = *[[טייס קרב]] *ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] *{{סמל|טייסת 140}} מפקד [[טייסת 140]] *{{סמל|טייסת 105}} מפקד [[טייסת 105]] *[[קובץ:Bacha_28_Nevatim.png|22 px]] מפקד [[בסיס נבטים]] *[[קובץ:Bacha_6_Hatserim.png|22 px]] מפקד [[בסיס חצרים]] | פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}{{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}} | התחלת פעילות = [[1963]] | סיום פעילות = [[1989]] }} '''רון חולדאי''' (נולד ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]]) הוא [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] מאז שנת [[1998]]. קודם לכן שירת כ[[טייס קרב]] וכמפקד ב[[חיל האוויר הישראלי]]. לאחר סיום שירותו ב[[צה"ל]] בדרגת [[תת-אלוף]], פנה לעסקים, ובהמשך שימש מנהל [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]. == תחילת דרכו == חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]]. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים.{{הערה|שם=Klein|{{הארץ|יוסי קליין|המרוץ אחר הגבינה|1.800177|5 ביוני 2002}}}} לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של [[עמוס עוז]]. חולדאי החל בשנת [[1963]] את שירותו ב[[צה"ל]] במהלכו השלים את [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]]{{הערה|שם=Klein}}, התנדב ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] היה בהליכי הסבה למטוסי [[מיראז' 3]] ב[[טייסת 101]] ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי [[סופר מיסטר]] במסגרת [[טייסת 105]] ("העקרב"). ב[[מבצע מוקד]] השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים [[אבו סואר]] ובילבייס ב[[מצרים]] ובסיס מארג' ריאל ב[[סוריה]]. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] היה סמ"ט א ושימש ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] ("האחת") במקום סא"ל יפתח זמר ששהה בארצות הברית.{{הערה|{{ישראל היום|ליזקא אסא|כאבי פנטום|117809|10 במרץ 2014}}.}} חולדאי הוביל את הטייסת ב[[מבצע דוגמן 5]] בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות [[טק"א]] במצרים ([[מבצעי מפצח|מבצע מפצח 22]]). במהלך התקיפה נפגע מטוסו מ[[טיל קרקע-אוויר|טיל]] וחולדאי נאלץ לנחות [[נחיתת חירום]] ב[[בסיס רפידים|רפידים]]. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת [[תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה|חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה]] במהלכה הפיל מטוס [[מיג 21]]. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד [[טייסת 140]] ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק]] ב[[עציון]] ולאחר מכן למפקד טייסת 105 ב[[בסיס חצור]]. תפקידו הבא היה לפקד על [[היחידה לשיתוף פעולה|יחידת המשל"קים]] ובהמשך פיקד על [[בסיס נבטים|בסיס חיל האוויר בנבטים]] ועל [[בסיס חצרים]]. פרש מצה"ל בשנת [[1989]] בדרגת [[תת-אלוף]]. לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת [[מזגן אוויר|מזגנים]] ב[[ניגריה]]. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ב[[רמלה]] במקביל לסיום עסקיו בניגריה{{הערה|שם=Klein}}. לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]], ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת [[1998]]. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו. בשנת [[1995]], במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] ב[[מפלגת העבודה]], אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת. בשנת 1969 התחתן עם יעל כ"ץ, דיילת ב[[ארקיע]] ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת [[תל ברוך צפון]] בתל אביב{{הערה|{{mako|ג'ורג' אבני שיר נחמיאס|היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה|758bfd4d52fcd41006|pride-news/local|7 ביוני 2015}}}}. חולדאי בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי ניהול ב[[בית הספר וורטון]] שעל יד [[אוניברסיטת פנסילבניה]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=2016 - רון חולדאי|אתר=גלובס|כתובת=http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=9107|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-15}}}}{{הערה|{{גלובס|שי ניב|רון חולדאי מכוון גבוה|1000284404|9 בדצמבר 2007}}}}. == ראש עיריית תל אביב-יפו == === בחירתו === בשנת [[1998]] התקיימו הבחירות לראשות [[עיריית תל אביב-יפו]] ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן [[רוני מילוא]] הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "[[תל אביב אחת]]" (תחת חסותה של [[מפלגת העבודה]]), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, [[דורון רובין]]. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4707.pdf סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים]}}. בשנת [[2003]] נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי [[כח לגמלאים]] ו[[מרצ]]). בשנת [[2008]] נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, [[חבר הכנסת]] [[דב חנין]] קיבל 34%. סיעתו, "[[תל אביב אחת]]", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "[[עיר לכולנו]]" של חנין. בשנת [[2013]] [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)|נבחר]] לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, [[חבר הכנסת]] [[ניצן הורוביץ]] קיבל 38%. סיעתו, "[[תל אביב אחת]]", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "[[מרצ]]" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים{{הערה|{{גלובס||הבחירות המקומיות: ת"א של חולדאי, ירושלים של ברקת|1000887919|23 באוקטובר 2013}}}}. בשנת [[2018]] [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)|נבחר]] לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו [[אסף זמיר]] עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "[[תל אביב אחת]]" הגדילה את כוחה במועצת העיר ל-7 מנדטים{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|רון חולדאי ניצח את אסף זמיר בת"א: "עשיתי מה שהיה צריך לעשות"|3196995|30 באוקטובר 2018}}}}. ב[[הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (2024)|בחירות לעיריית תל אביב-יפו]] שנערכו ב־27 בפברואר 2024 ניצח רון חולדאי את מועמדת [[יש עתיד]] [[אורנה ברביבאי]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|ניצחון בתל אביב: רון חולדאי ימשיך בתפקידו {{!}} תוצאות האמת ואחוזי הצבעה|news/politics/Article-1078986|28 בפברואר 2024}}}}. === בנייה ופיתוח === [[קובץ:BEN-SIRA-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ל[[יעקב בן-סירה]], אוקטובר 2008]] [[קובץ:Ron Huldai - Tel Aviv Mayor 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רון חולדאי נושא ברכה ב[[כיכר רבין]], באירוע [[חגיגות המאה לתל אביב|חגיגות 100 שנה לתל אביב]]]] במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם [[מתחם נמל תל אביב]] ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה ב[[נמל יפו]]{{הערה|שם=שיפוץ|{{ynet|איתי בלומנטל|לראשונה מאז המנדט: שיפוץ דרמטי בנמל יפו|5481949|21 במרץ 2019}}}} וב[[תחנת הרכבת יפו|מתחם תחנת הרכבת ביפו]] (מתחם התחנה), וב[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]] ב[[כיכר ביאליק]] (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר [[שרונה (מושבה)|שרונה]] שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות ([[שרונה מרקט|מתחם שרונה]] - דרום הקריה){{הערה|שם=שיפוץ}}. מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי, בנוסף לכך שופצו וחודשו [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]], [[הבימה]] ו[[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר התרבות]] המחברת ביניהם{{הערה|{{xnet|נעמה ריבה|המנגינה מתחילה מחדש: כך נראה היכל התרבות אחרי השיפוץ|3100802|1 במאי 2013}}}}. בעקבות הכרזת [[העיר הלבנה]] ב[[תל אביב]] כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור [[שרונה (מושבה)|שרונה]] וב[[לב תל אביב]], ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=עיריית תל-אביב-יפו - הנדסה, בינוי ותשתית - תכנית השימור|כתובת=https://web.archive.org/web/20081007015745/http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Infrastructures/preservation/Index.asp|תאריך=2008-10-07|תאריך_וידוא=2021-01-24|אתר=web.archive.org}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Wayback Machine|כתובת=https://web.archive.org/web/20091122210345/http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/documents/12517225.pdf|תאריך=2009-11-22|תאריך_וידוא=2021-05-15|אתר=web.archive.org}}}}. במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון [[פארק צמרת]], כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים ב[[כפר שלם]] וב[[יפו]] על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי{{הערה|{{הארץ|מירון רפופורט|פתאום קוראים להם "פולשים"|1.1558592|13 ביולי 2007}}{{ש}}{{הארץ|גיא ליברמן|אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם|1.1467706|26 בדצמבר 2007}}}}. כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד"{{הערה|{{הארץ|רז סמולנסקי|עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר|1.1341731|8 באוגוסט 2008}}}}. הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של [[הרשות לפיתוח כלכלי]], הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו{{הערה|על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Yafo/Building/DoItYourself.asp יפו מסביב לשעון] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה{{הערה|{{Cite news | url = http://www.themarker.com/realestate/1.2130936 | title = 4 חדרים ב-3,100 שקל לחודש: נפתחה ההרשמה לדיור בר השגה בתל אביב | last = סמולסקי | first = רז | date = 2016-10-02 | newspaper = TheMarker | access-date = 2017-02-02 }}}}. במהלך כהונתו הורחבה ה[[טיילת תל אביב-יפו|טיילת]] וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום [[מדרון יפו]] והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מ[[תחנת הכוח רדינג]] והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|החזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון|1.1418087|15 ביוני 2007}}}}. === תחבורה=== [[קובץ:Ronhuldai2017.JPG|250px|ממוזער|רון חולדאי נואם בפני מועצת העירייה בדיון שהוביל למכירת חלקה של העירייה והציבור בכיכר אתרים, 2017]] [[קובץ:Ron Huldai 12-2017.JPG|250px|ממוזער|חולדאי בישיבת מועצת עירייה, [[דצמבר]] [[2017]]]] העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש ב[[אופניים]] ובהמשך ב[[קורקינט]]ים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-[[2011]] בפרויקט [[תל-אופן]], המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר{{הערה|1=על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Transportation/Bicycles/Index.asp שבילי אופניים בתל אביב] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי{{הערה|שם=אופניים 2017|{{גלובס|מירב מורן|כישלון מהדהד בת"א: עלייה בשימוש במכוניות, קיפאון באופניים|1001173741|26 בינואר 2017}}}}. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית{{הערה|שם=אופניים 2017}}. חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות"{{הערה|שם=mynet_parking|1=יואב זיתון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3601684,00.html רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א]{{קישור שבור|27.8.2021}}, באתר mynet{{כ}}25.9.2008}}. לעומת זאת, טען [[משרד התחבורה]] כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003{{כ}}{{הערה|1={{הארץ|יגאל חי|מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?|1.1351121|24 בספטמבר 2008}}}}. ביחס לשאלת ה[[חניה בתל אביב-יפו|חניה]] נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החניה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חניה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של [[אחוזות החוף]]{{הערה|{{וואלה!|קובי ליאני|חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן|2505085|31 בינואר 2012}}}} ואפשרה חניה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חניה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים{{הערה|{{כלכליסט|אריאל נוי|"בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר"|3583146|19 בספטמבר 2012}}}}. מתכננים עירוניים, [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[החברה להגנת הטבע]], ומשרד התחבורה{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|משרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי|1.1559176|11 באפריל 2008}}}} טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית{{הערה|שם=mynet_parking}}. חולדאי הפחית את שטח ה[[מדרכה|מדרכות]] המשמש את הולכי הרגל בעיר{{הערה|שם=מדרכה|{{TheMarker|מירב מורן|מותה של המדרכה התל-אביבית|1.7218913|9 במאי 2019}}}}. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חניה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט|1.2337896|1 ביוני 2014}}}}{{הערה|שם=מדרכה}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=נעמה רק|אתר=טיים אאוט|כותרת=יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?|תאריך=28 בספטמבר 2016|כתובת=https://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/אופניים-חשמליים-נתונים}}}}. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים{{הערה|שם=מדרכה}}. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת [[אופניים חשמליים]] במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל{{הערה|שם=אופניים הררי|{{קישור כללי|הכותב=אמנון הררי|אתר=טיים אאוט|כותרת=אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים"|תאריך=11 בינואר 2018|כתובת=https://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/אופניים-חשמליים-נתונים}}}}. תל אביב היא העיר שבה נפגעים ב[[תאונת דרכים|תאונות]] יותר [[הולך רגל|הולכי רגל]] מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה{{הערה|{{ישראל היום|שי רובין|מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל|577145|7 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{קישור כללי |הכותב=אתר לוקאל |כתובת=http://www.local.co.il/document/83,79,150373.aspx |כותרת=עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017 |תאריך=21 בינואר 2018 |תאריך_וידוא=2019-05-15 |archive-date=2019-05-15 |archive-url=https://web.archive.org/web/20190515104145/http://www.local.co.il/document/83,79,150373.aspx |url-status=dead}}, בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים}} והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים{{הערה|{{ynet||תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן|5023195,00}}, על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016}}. ב-19 בנובמבר 2019, השיק חולדאי בשיתוף עם ראשי העירייה של [[גבעתיים]], [[רמת השרון]] ו[[קריית אונו]] (מאוחר יותר הצטרפו עריית [[שוהם (יישוב)|שוהם]], [[הוד השרון]] [[מודיעין-מכבים-רעות|ומודיעין]]) את מיזם "[[נעים בסופ"ש]]". השירות, הניתן ללא תשלום, כולל רשת קווים בין-עירונית בת עשרה קווים, הפועלת בסופי שבוע בין ארבע הרשויות{{הערה|שם=:0|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|מהשבוע: אוטובוסים בחינם בגוש דן בסופ"ש|3773931|18 בנובמבר 2019}}}}. ב-31 בדצמבר 2021, מנע חולדאי את פינוי [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] מאוטובוסים, זאת כחודשיים בלבד אחרי ששרת התחבורה [[מרב מיכאלי]] הודיעה על פינויה עד סוף 2023{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|הפליק־פלאק של חולדאי: כך נגנזת ההזדמנות לפינוי התחנה המרכזית|0000017f-db5d-d3ff-a7ff-fbfd24770000|23 בדצמבר 2021}}}}. בעקבות זאת הגישו תושבי השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית, באמצעות [[האגודה לזכויות האזרח בישראל|האגודה לזכויות האזרח]], [[עתירה מנהלית]] נגד חולדאי ועיריית תל אביב-יפו, בדרישה לפינוי התחנה המרכזית כפי שנקבע לפני כן, היינו עד סוף 2023{{הערה|{{גלובס|אסף זגריזק|עתירה נגד עיריית ת"א: לפנות את התחנה המרכזית עד 2023|1001410495|28 באפריל 2022}}}}. מהלך נוסף שעשה חולדאי למניעת ביקורת על אי-פינוי התחנה המרכזית, היה הכחשת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] שהתחנה מייצרת. הכחשה זו זכתה לביקורת חריפה מצד [[המשרד להגנת הסביבה]], אשר שלח מכתב בו הזהיר את אנשי העירייה לבל יפיצו [[פייק ניוז|ידיעות שקריות]] על מצב זיהום האוויר באזור התחנה המרכזית, שהוא החמור בישראל{{הערה|{{כלכליסט|יובל שדה|המשרד להגנת הסביבה נגד עיריית ת"א: זיהום האוויר בתחנה המרכזית גבוה מאוד|local_news/article/rkgackbhc|27 באפריל 2022}}}}. ===תרבות וספורט=== [[קובץ:PikiWiki Israel 15635 The new wing of Tel Aviv museum of art.JPG|ממוזער|250px|האגף החדש של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]]] לאור התרחבות [[מוזיאון תל אביב לאמנות]] עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים [[סמי עופר]] לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום [[הערת אזהרה]] לטובת עופר על מבנה המוזיאון{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"ההסכם עם עופר לא חוקי"|3190510|26 בדצמבר 2005}}}}. סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו{{הערה|{{ynet|מרב יודילוביץ'|סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א|3208800|31 בינואר 2006}}}}. חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure{{הערה|[http://www.travelandleisure.com/slideshows/tl-design-awards-2012/3 Best Museum Herta & Paul Amir Building, Tel Aviv Museum of Art], Travel and Leisure|כיוון=שמאל}}. ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת [[אולם אוסישקין|אולם הספורט על שם אוסישקין]] בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה{{הערה|{{ynet|דנה סידי|הדחפורים עלו על אוסישקין, האולם נהרס|3429531|25 ביולי 2007}}}}. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם [[היכל קבוצת שלמה]] במתחם ה[[הדרייב אין (תל אביב)|דרייב אין]], הריסת המבנה הייתה מאבק שנמשך קרוב לשנה וחצי בין גורמים רבים בעייריה, בענפי הספורט ובאזור. במהלך המאבק התגלו [[כתובת נאצה|כתובות נאצה]] על קברי הוריו של חולדאי בקיבוץ חולדה שרוססו על ידי אוהדים שביקשו למחות על הכוונה להרוס את האולם{{הערה|{{וואלה!|ספי קרופסקי, שרון נובק ואמיר תיבון|חוללו קברי הוריו של חולדאי|1131327|03 ביולי 2007}}}}. הכתובות גררו ביקורת ציבורית, גם מצדה של קבוצת הפועל תל אביב ואוהדיה. כבר למחרת התנדבו קבוצת אוהדי הפועל תל אביב שהלכו לבית הקברות וניקו ותיקנו את הקברים. בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את [[בריכת גורדון]], שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר{{הערה|{{ynet|אלי סניור|ת"א מציגה: כך קוצצו 10 מטרים מבריכת גורדון|3614952|30 באוקטובר 2008}}}}. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת{{הערה|{{הארץ|יגאל חי|דחפורים הרסו את בריכת גורדון|1.1297958|2 בינואר 2008}}}} ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת. בינואר 2021 בעת מגפת הקורונה שכללה סגירת מוסדות התרבות בישראל, הבטיח חולדאי לפתוח את מוסדות התרבות בעיר, למי שהתחסן פעמיים{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|חולדאי: "אפתח את התרבות בת"א בשבוע הבא למי שהתחסן"; אדלשטיין: "הפקרות"|culture/theater-art/Article-815598|17 בינואר 2021}}}}. רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של [[התיאטרון הקאמרי]] ו[[מוזיאון תל אביב]]. === להט"ב === במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1995, עורר חולדאי סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים"{{הערה|אבישי מתיה, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GEEFH רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?], "[[מעריב אונליין]]", 26 באוגוסט 2014}}. כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' [[עוזי אבן]], פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס". מנגד, במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה. בין היתר הוקם מרכז ראשון מסוגו לנוער הומו-לסבי{{הערה|1={{ynet|אורן רייס|ת"א: נפתח מרכז לנוער הומו-לסבי שנזרק מהבית|2067653|19 באוגוסט 2002}}}}, ו[[המרכז העירוני לקהילה הגאה]] - ה[[מתנ"ס]] העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת ה[[להט"ב]], הממוקם ב[[גן מאיר]]. [[מצעד הגאווה]]{{הערה|כתבי גלי צה"ל, [http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200706/2007060620555.html מצעד הגאווה בתל אביב]{{ש}}[http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200706/2007060620555.htm חולדאי: מצעד הגאווה יצעד בת"א כמתוכנן]}} מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה. בסרט "[https://youtu.be/MlLh7ognBXQ?si=HzZW2IhKLAgOY0iR&t=1984 יעל דיין: סיפור גאווה]", סיפרה [[יעל דיין]] ליוצר [[דורון בראונשטיין]] שהיא זו שהכירה לרון חולדאי - בהיותה סגנית ראש העיר תל אביב-יפו - בשנת 2003 - את סוגיות הקהילה הגאה. לדבריה (בדקה 33 בסרט): "אצלי בבית עשיתי את המפגש ההיסטורי בינו (רון חולדאי) לבין [[איציק יושע]] ו[[מנחם שיזף]] ו[[אדיר שטיינר|אדיר (שטיינר)]] ואחרים, שאמרנו לו - זה היה לפני הבחירות, ב-2003 - אמרנו, תשמע, יש כאן קהילה, הקהילה הזאת עקרונית תומכת בך... הוא היה בן אדם והוא לקח את העניין הזה ואימץ את זה לליבו - כשאני הייתי אז הסגנית שלו - והקים את המרכז הגאה '''והפך את תל אביב למה שהיא מבחינת הקהילה'''." ביוני [[2015]], במלאת 40 שנה ל[[אגודת הלהט"ב]], נכלל חולדאי בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב{{הערה|{{mako|ג'ורג' אבני|היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה|758bfd4d52fcd41006|pride-news/local|7 ביוני 2015}}}}. ===ניהול כספי=== חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגירעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות"{{הערה|1=[http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/Documents/12516961.pdf פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. חולדאי הוא יו"ר [[פורום ה-15]] - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה. ===פרשת החניונים=== בשנת [[2004]] נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "[[אחוזות החוף]]", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס|2928775|8 ביוני 2004}}}}. חולדאי [[חקירה באזהרה|נחקר באזהרה]] בעניין מעורבותו בפרשה אך תיקו נסגר מ[[חוסר ראיות]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פרשת החניונים: נסגרו תיקי חולדאי ויהב|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/001-D-174449-00.html|תאריך_וידוא=2020-08-24|אתר=www.news1.co.il}}}}. ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את [[נתן וולוך]], ראש סיעת ה[[גמלאי]]ם, שהורשע זמן קצר קודם לכן ב[[הפרת אמונים]], ללא הטלת [[קלון (משפט)|קלון]]. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל [[דימוי]]ים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים"|3918883|12 ביולי 2010}}}} == פוליטיקה ארצית == [[קובץ:Israelis party logo.svg|ממוזער|סמליל מפלגת הישראלים שהקים חולדאי בבחירות לכנסת ה-24]] ב-28 בדצמבר 2020 הודיע חולדאי כי בכוונתו להתמודד ב[[הבחירות לכנסת ה-24|בחירות לכנסת ה-24]], במפלגת "הישראלים"{{הערה|{{הארץ|בר פלג|למפלגת "הישראלים" שנרשמה היום לכנסת אין שום קשר לרון חולדאי|0000017f-e281-d804-ad7f-f3fbc37b0000|3 בפברואר 2021}}}} אותה הקים עם [[שר המשפטים]] לשעבר [[אבי ניסנקורן]], לו יועד מספר 2 ברשימה{{הערה|{{mako|[[דפנה ליאל]]|רון חולדאי הכריז על הקמת מפלגה חדשה: "הישראלים" {{!}} שידור חי|51648b21e9fa671027|news-israel-elections/2021|29 בדצמבר 2020}}}}. בנוסף, הציג חולדאי ארבע מועמדות ברשימה: בהן החוקרת פרופ' [[קרין נהון]]; ח״כ לשעבר עו״ד [[עינב קאבלה]]; אשת החינוך [[קארן טל]] ומנכ״לית חברת מוסדות חינוך ותרבות בת״א עדי צברי. ב-4 בפברואר 2021, מספר שעות לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט חולדאי לפרוש ולא להתמודד בבחירות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=99639|הכותב=[[מיכאל שמש]]|כותרת=פורשים מהמרוץ: חולדאי ושלח הודיעו שלא יתמודדו|אתר=באתר כאן חדשות|תאריך=4 בפברואר 2021}}</ref>. חולדאי נמנה עם המתנגדים ל[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|רפורמה המשפטית]] ותומך בתנועת המחאה.{{הערה|{{ש}} * {{ישראל היום|איציק סבן|חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים" - בליכוד הגישו תלונה|news/politics/article/13693036|13 בפברואר 2023}} * {{ynet|אטילה שומפלבי|חולדאי: "אם הייתי צריך להגן על מדינה דיקטטורית - לא בטוח שהייתי מתנדב"|news/article/bkc2yawjn|5 במרץ 2023}} * {{כלכליסט|ynet|רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי: "נעבור ממילים למעשים"|local_news/article/rjyt1mhhs|4 בפברואר 2023}} }} == פרסים והוקרה == בשנת 2009 החליט סנאט [[אוניברסיטת תל אביב]] להעניק לחולדאי תואר דוקטור לשם כבוד.{{הערה|1={{הארץ|נועם דביר|מדוע החליטה אוניברסיטת תל אביב להעניק תואר דוקטור של כבוד לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי?|0000017f-f32c-d487-abff-f3fe713f0000|20 במרץ 2009}}}} בשנת 2021 [[שגריר]] [[צרפת]] בישראל [[אריק דנון]] העניק בשם נשיא הרפובליקה [[עמנואל מקרון]] את אות [[לגיון הכבוד]] הצרפתי לחולדאי, המשקף את קבלתו למסדר היוקרתי ביותר של צרפת. זאת, כהוקרה של ממשלת צרפת לתרומה יוצאת דופן לרפובליקה הצרפתית ותרבותה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.rashuiot.co.il/html5/ARCLookup.taf?&did=1118&_id=51759&g=8619|כותרת=רון חולדאי מקבל את אות האבירות במסדר לגיון הכבוד הצרפתי|אתר=www.rashuiot.co.il|שפה=HE|תאריך_וידוא=2021-07-19}}</ref>. ==כתיבה== ב-2021 יצא לאור ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "עיר גדולה ואנשים בה הרבה" בהוצאת [[ידיעות ספרים]]{{הערה|[https://www.ybook.co.il/book/7908/עיר-גדולה-ואנשים-בה-הרבה הספר באתר ההוצאה]}}. שם הספר מתייחס לספרו של [[נחום גוטמן]], "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]", בו מסופר על שנותיה הראשונות של [[אחוזת בית]], ממנה התפתחה תל אביב{{הערה|{{הארץ|רון חולדאי|פרק מהספר "עיר גדולה ואנשים בה הרבה"|1.9955830|1 ביולי 2021|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{הארץ|גיל טבת|האוטוביוגרפיה של רון חולדאי לא עומדת בסטנדרטים של תל אביב־יפו|1.10126017|19 באוגוסט 2021}}}}. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=רון חולדאי|ויקישיתוף=Category:Ron Huldai|שם ויקישיתוף=רון חולדאי}} {{רשתות חברתיות}} * [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2338 האינטרנט בשרות הפוליטיקה: ריאיון עם רון חולדאי], באתר מט"ח * {{TheMarker|שרית מנחם כרמי, רותם שטרקמן|רכבת קלה, פליטים או חניה? מה באמת מדאיג את ראש ממשלת מדינת תל אביב?|1.585518|18 בדצמבר 2010}} * {{nrg|[[חגי מטר]]|"אנחנו עוד לא אמסטרדם אבל נהיה": חולדאי בראיון בלעדי|248/850|12 ביוני 2011|54|2}} * {{nrg|[[חגי מטר]]|הטייס: מלחמת יום הכיפורים של רון חולדאי|405/155|25 בספטמבר 2012|54|2}} * {{מעריב השבוע|אבישי מתיה|רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?|26 באוגוסט 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}GEEFH}}2014 * {{TheMarker|נמרוד בוסו|האיש שרוצה להחליף את נתניהו: כך מתכוון רון חולדאי לסדר דירה לכל זוג צעיר|1.2638195|24 במאי 2015}} * {{נענע10|[[רפי רשף]] בתכנית ראיונות אחד על אחד עם רון חולדאי|אינטימי: "הייתי מתעורר בלילה ורץ בקיבוץ"|1239901|3 באפריל 2017||net}} * * שרה ליבוביץ-דר, [https://theliberal.co.il/?p=11899 מדינת חולדאי], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 9 באוקטובר 2018 * {{ידיעות אחרונות|אמירה לם|"מדינת תל אביב? אין דבר כזה"|5373504|18 באוקטובר 2018}} * {{Time Out ישראל|ירון טן-ברינק|רון חולדאי מתכונן לעוד קדנציה, בלי הבטחות אבל עם לא מעט כעס|עירוני/חולדאי-בחירות-2018|24 באוקטובר 2018}} * [[רונית ורדי]], [https://theliberal.co.il/רון-חולדאי-פרופיל-מאת-רונית-ורדי/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=פברואר הישראלי הבודד – רון חולדאי], [[ליברל (מגזין)|מגזין ליברל]], 10.02.2021 * {{ידיעות אחרונות|רביב גולן, טל גלעדי|"מה זה פונדמנטליזם? הרב עובדיה הבין את זה: לספק לילדים סיר מרק, ועל הדרך לשטוף להם את הראש"|5941785|4 ביוני 2021}} * {{TheMarker|גילי מלניצקי|"תל אביב תהיה עיר יותר ויותר יקרה. אנחנו לקראת פיצוץ"|1.10412492|25 בנובמבר 2021}} * [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/node/51883 ספר חדש חושף את קבלת ההחלטות של רון חולדאי ממלחמת ששת הימים ועד ניהול עיריית תל אביב], [[IsraelDefense]], {{כ}}19.09.2021 '''מאמריו''': * [http://www.oryarok.org.il/?p=583 על תאונות הדרכים בתל אביב-יפו], באתר "אור ירוק", [[דצמבר]] [[2003]] * {{הארץ|רון חולדאי|הממשלה נסוגה מאחריות|1.1344705|22 באוגוסט 2008}} * {{הארץ|רון חולדאי|מוכנים לרעידת אדמה? הצחקתם אותי|1.2197694|24 בדצמבר 2013}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי עיריית תל אביב}} {{מפקדי בסיס נבטים}} {{מפקדי בסיס חצרים}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:חולדאי, רון}} [[קטגוריה:תתי-אלופים בחיל האוויר]] [[קטגוריה:ראשי עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה]] [[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]] [[קטגוריה:מפקדי בסיס נבטים]] [[קטגוריה:מפקדי בסיס חצרים]] [[קטגוריה:מנהלי גימנסיה הרצליה]] [[קטגוריה:חולדה (קיבוץ): אישים]] [[קטגוריה:קציני צה"ל בכירים בראשות רשויות מקומיות בישראל]] [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:בוגרי בית הספר וורטון]] [[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1944]] [[קטגוריה:ראשי רשויות מקומיות במלחמת חרבות ברזל]]'
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה ($1) (new_wikitext)
'{{מנהיג | שם = רון חולדאי | תמונה = File:Ron Huldai 2018 (cropped).JPG | כיתוב = | תאריך לידה = [[26 באוגוסט]] [[1944]] | תאריך לידה עברי = [[ז' באלול]] [[ה'תש"ד]] | תאריך פטירה = | תאריך פטירה עברי = | מקום לידה = [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], [[פלשתינה (א"י)]] | מקום פטירה = | מדינה = {{דגל|ישראל||+}} | מפלגה = [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] | סיעה = [[תל אביב אחת]] | השכלה = | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג |שם התפקיד=[[ראש עיריית תל אביב-יפו]] |למניין=10 |התחלת כהונה=[[10 בנובמבר]] [[1998]] |סיום כהונה=מכהן |הקודם בתפקיד=[[רוני מילוא]] |הבא בתפקיד= }} | תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג |שם התפקיד=תפקידים בולטים |פירוט=* [[מנהל]] [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] }} }} {{אישיות ביטחונית | שם = רון חולדאי | תמונה = - | כיתוב = | תאריך לידה עברי = כ"א בניסן תש"ע | מקום לידה = רוטשילד תל אביב | תאריך פטירה עברי = כ"ג באייר 4567 | מקום פטירה = | כינוי = רון חולדה בן חולדה | השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} | דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]] | תפקידים אזרחיים = אזרח,מיוט,ניעכף,דגכר. | הנצחה = הר חולדה בת בן בני חולדה | תאריך לידה = - | תאריך פטירה = 4/5/2024 | סיווג = חייל | השכלה = ראש עיריית דימונה באר שבע נגב ואילת | תפקידים בשירות = *[[טייס קרב]] *ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] *{{סמל|טייסת 140}} מפקד [[טייסת 140]] *{{סמל|טייסת 105}} מפקד [[טייסת 105]] *[[קובץ:Bacha_28_Nevatim.png|22 px]] מפקד [[בסיס נבטים]] *[[קובץ:Bacha_6_Hatserim.png|22 px]] מפקד [[בסיס חצרים]] | פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}{{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}} | התחלת פעילות = [[1963]] | סיום פעילות = [[1989]] }} '''רון חולדאי''' (נולד ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]]) הוא [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] מאז שנת [[1998]]. קודם לכן שירת כ[[טייס קרב]] וכמפקד ב[[חיל האוויר הישראלי]]. לאחר סיום שירותו ב[[צה"ל]] בדרגת [[תת-אלוף]], פנה לעסקים, ובהמשך שימש מנהל [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]. == תחילת דרכו == חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]]. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים.{{הערה|שם=Klein|{{הארץ|יוסי קליין|המרוץ אחר הגבינה|1.800177|5 ביוני 2002}}}} לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של [[עמוס עוז]]. חולדאי החל בשנת [[1963]] את שירותו ב[[צה"ל]] במהלכו השלים את [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]]{{הערה|שם=Klein}}, התנדב ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] היה בהליכי הסבה למטוסי [[מיראז' 3]] ב[[טייסת 101]] ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי [[סופר מיסטר]] במסגרת [[טייסת 105]] ("העקרב"). ב[[מבצע מוקד]] השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים [[אבו סואר]] ובילבייס ב[[מצרים]] ובסיס מארג' ריאל ב[[סוריה]]. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] היה סמ"ט א ושימש ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] ("האחת") במקום סא"ל יפתח זמר ששהה בארצות הברית.{{הערה|{{ישראל היום|ליזקא אסא|כאבי פנטום|117809|10 במרץ 2014}}.}} חולדאי הוביל את הטייסת ב[[מבצע דוגמן 5]] בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות [[טק"א]] במצרים ([[מבצעי מפצח|מבצע מפצח 22]]). במהלך התקיפה נפגע מטוסו מ[[טיל קרקע-אוויר|טיל]] וחולדאי נאלץ לנחות [[נחיתת חירום]] ב[[בסיס רפידים|רפידים]]. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת [[תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה|חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה]] במהלכה הפיל מטוס [[מיג 21]]. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד [[טייסת 140]] ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק]] ב[[עציון]] ולאחר מכן למפקד טייסת 105 ב[[בסיס חצור]]. תפקידו הבא היה לפקד על [[היחידה לשיתוף פעולה|יחידת המשל"קים]] ובהמשך פיקד על [[בסיס נבטים|בסיס חיל האוויר בנבטים]] ועל [[בסיס חצרים]]. פרש מצה"ל בשנת [[1989]] בדרגת [[תת-אלוף]]. לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת [[מזגן אוויר|מזגנים]] ב[[ניגריה]]. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ב[[רמלה]] במקביל לסיום עסקיו בניגריה{{הערה|שם=Klein}}. לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]], ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת [[1998]]. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו. בשנת [[1995]], במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] ב[[מפלגת העבודה]], אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת. בשנת 1969 התחתן עם יעל כ"ץ, דיילת ב[[ארקיע]] ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת [[תל ברוך צפון]] בתל אביב{{הערה|{{mako|ג'ורג' אבני שיר נחמיאס|היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה|758bfd4d52fcd41006|pride-news/local|7 ביוני 2015}}}}. חולדאי בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי ניהול ב[[בית הספר וורטון]] שעל יד [[אוניברסיטת פנסילבניה]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=2016 - רון חולדאי|אתר=גלובס|כתובת=http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=9107|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-15}}}}{{הערה|{{גלובס|שי ניב|רון חולדאי מכוון גבוה|1000284404|9 בדצמבר 2007}}}}. == ראש עיריית תל אביב-יפו == === בחירתו === בשנת [[1998]] התקיימו הבחירות לראשות [[עיריית תל אביב-יפו]] ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן [[רוני מילוא]] הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "[[תל אביב אחת]]" (תחת חסותה של [[מפלגת העבודה]]), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, [[דורון רובין]]. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4707.pdf סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים]}}. בשנת [[2003]] נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי [[כח לגמלאים]] ו[[מרצ]]). בשנת [[2008]] נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, [[חבר הכנסת]] [[דב חנין]] קיבל 34%. סיעתו, "[[תל אביב אחת]]", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "[[עיר לכולנו]]" של חנין. בשנת [[2013]] [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)|נבחר]] לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, [[חבר הכנסת]] [[ניצן הורוביץ]] קיבל 38%. סיעתו, "[[תל אביב אחת]]", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "[[מרצ]]" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים{{הערה|{{גלובס||הבחירות המקומיות: ת"א של חולדאי, ירושלים של ברקת|1000887919|23 באוקטובר 2013}}}}. בשנת [[2018]] [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)|נבחר]] לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו [[אסף זמיר]] עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "[[תל אביב אחת]]" הגדילה את כוחה במועצת העיר ל-7 מנדטים{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|רון חולדאי ניצח את אסף זמיר בת"א: "עשיתי מה שהיה צריך לעשות"|3196995|30 באוקטובר 2018}}}}. ב[[הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (2024)|בחירות לעיריית תל אביב-יפו]] שנערכו ב־27 בפברואר 2024 ניצח רון חולדאי את מועמדת [[יש עתיד]] [[אורנה ברביבאי]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|ניצחון בתל אביב: רון חולדאי ימשיך בתפקידו {{!}} תוצאות האמת ואחוזי הצבעה|news/politics/Article-1078986|28 בפברואר 2024}}}}. === בנייה ופיתוח === [[קובץ:BEN-SIRA-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ל[[יעקב בן-סירה]], אוקטובר 2008]] [[קובץ:Ron Huldai - Tel Aviv Mayor 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רון חולדאי נושא ברכה ב[[כיכר רבין]], באירוע [[חגיגות המאה לתל אביב|חגיגות 100 שנה לתל אביב]]]] במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם [[מתחם נמל תל אביב]] ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה ב[[נמל יפו]]{{הערה|שם=שיפוץ|{{ynet|איתי בלומנטל|לראשונה מאז המנדט: שיפוץ דרמטי בנמל יפו|5481949|21 במרץ 2019}}}} וב[[תחנת הרכבת יפו|מתחם תחנת הרכבת ביפו]] (מתחם התחנה), וב[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]] ב[[כיכר ביאליק]] (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר [[שרונה (מושבה)|שרונה]] שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות ([[שרונה מרקט|מתחם שרונה]] - דרום הקריה){{הערה|שם=שיפוץ}}. מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי, בנוסף לכך שופצו וחודשו [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]], [[הבימה]] ו[[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר התרבות]] המחברת ביניהם{{הערה|{{xnet|נעמה ריבה|המנגינה מתחילה מחדש: כך נראה היכל התרבות אחרי השיפוץ|3100802|1 במאי 2013}}}}. בעקבות הכרזת [[העיר הלבנה]] ב[[תל אביב]] כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור [[שרונה (מושבה)|שרונה]] וב[[לב תל אביב]], ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=עיריית תל-אביב-יפו - הנדסה, בינוי ותשתית - תכנית השימור|כתובת=https://web.archive.org/web/20081007015745/http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Infrastructures/preservation/Index.asp|תאריך=2008-10-07|תאריך_וידוא=2021-01-24|אתר=web.archive.org}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Wayback Machine|כתובת=https://web.archive.org/web/20091122210345/http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/documents/12517225.pdf|תאריך=2009-11-22|תאריך_וידוא=2021-05-15|אתר=web.archive.org}}}}. במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון [[פארק צמרת]], כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים ב[[כפר שלם]] וב[[יפו]] על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי{{הערה|{{הארץ|מירון רפופורט|פתאום קוראים להם "פולשים"|1.1558592|13 ביולי 2007}}{{ש}}{{הארץ|גיא ליברמן|אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם|1.1467706|26 בדצמבר 2007}}}}. כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד"{{הערה|{{הארץ|רז סמולנסקי|עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר|1.1341731|8 באוגוסט 2008}}}}. הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של [[הרשות לפיתוח כלכלי]], הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו{{הערה|על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Yafo/Building/DoItYourself.asp יפו מסביב לשעון] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה{{הערה|{{Cite news | url = http://www.themarker.com/realestate/1.2130936 | title = 4 חדרים ב-3,100 שקל לחודש: נפתחה ההרשמה לדיור בר השגה בתל אביב | last = סמולסקי | first = רז | date = 2016-10-02 | newspaper = TheMarker | access-date = 2017-02-02 }}}}. במהלך כהונתו הורחבה ה[[טיילת תל אביב-יפו|טיילת]] וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום [[מדרון יפו]] והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מ[[תחנת הכוח רדינג]] והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|החזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון|1.1418087|15 ביוני 2007}}}}. === תחבורה=== [[קובץ:Ronhuldai2017.JPG|250px|ממוזער|רון חולדאי נואם בפני מועצת העירייה בדיון שהוביל למכירת חלקה של העירייה והציבור בכיכר אתרים, 2017]] [[קובץ:Ron Huldai 12-2017.JPG|250px|ממוזער|חולדאי בישיבת מועצת עירייה, [[דצמבר]] [[2017]]]] העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש ב[[אופניים]] ובהמשך ב[[קורקינט]]ים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-[[2011]] בפרויקט [[תל-אופן]], המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר{{הערה|1=על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Transportation/Bicycles/Index.asp שבילי אופניים בתל אביב] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי{{הערה|שם=אופניים 2017|{{גלובס|מירב מורן|כישלון מהדהד בת"א: עלייה בשימוש במכוניות, קיפאון באופניים|1001173741|26 בינואר 2017}}}}. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית{{הערה|שם=אופניים 2017}}. חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות"{{הערה|שם=mynet_parking|1=יואב זיתון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3601684,00.html רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א]{{קישור שבור|27.8.2021}}, באתר mynet{{כ}}25.9.2008}}. לעומת זאת, טען [[משרד התחבורה]] כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003{{כ}}{{הערה|1={{הארץ|יגאל חי|מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?|1.1351121|24 בספטמבר 2008}}}}. ביחס לשאלת ה[[חניה בתל אביב-יפו|חניה]] נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החניה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חניה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של [[אחוזות החוף]]{{הערה|{{וואלה!|קובי ליאני|חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן|2505085|31 בינואר 2012}}}} ואפשרה חניה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חניה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים{{הערה|{{כלכליסט|אריאל נוי|"בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר"|3583146|19 בספטמבר 2012}}}}. מתכננים עירוניים, [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[החברה להגנת הטבע]], ומשרד התחבורה{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|משרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי|1.1559176|11 באפריל 2008}}}} טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית{{הערה|שם=mynet_parking}}. חולדאי הפחית את שטח ה[[מדרכה|מדרכות]] המשמש את הולכי הרגל בעיר{{הערה|שם=מדרכה|{{TheMarker|מירב מורן|מותה של המדרכה התל-אביבית|1.7218913|9 במאי 2019}}}}. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חניה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט|1.2337896|1 ביוני 2014}}}}{{הערה|שם=מדרכה}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=נעמה רק|אתר=טיים אאוט|כותרת=יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?|תאריך=28 בספטמבר 2016|כתובת=https://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/אופניים-חשמליים-נתונים}}}}. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים{{הערה|שם=מדרכה}}. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת [[אופניים חשמליים]] במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל{{הערה|שם=אופניים הררי|{{קישור כללי|הכותב=אמנון הררי|אתר=טיים אאוט|כותרת=אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים"|תאריך=11 בינואר 2018|כתובת=https://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/אופניים-חשמליים-נתונים}}}}. תל אביב היא העיר שבה נפגעים ב[[תאונת דרכים|תאונות]] יותר [[הולך רגל|הולכי רגל]] מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה{{הערה|{{ישראל היום|שי רובין|מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל|577145|7 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{קישור כללי |הכותב=אתר לוקאל |כתובת=http://www.local.co.il/document/83,79,150373.aspx |כותרת=עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017 |תאריך=21 בינואר 2018 |תאריך_וידוא=2019-05-15 |archive-date=2019-05-15 |archive-url=https://web.archive.org/web/20190515104145/http://www.local.co.il/document/83,79,150373.aspx |url-status=dead}}, בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים}} והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים{{הערה|{{ynet||תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן|5023195,00}}, על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016}}. ב-19 בנובמבר 2019, השיק חולדאי בשיתוף עם ראשי העירייה של [[גבעתיים]], [[רמת השרון]] ו[[קריית אונו]] (מאוחר יותר הצטרפו עריית [[שוהם (יישוב)|שוהם]], [[הוד השרון]] [[מודיעין-מכבים-רעות|ומודיעין]]) את מיזם "[[נעים בסופ"ש]]". השירות, הניתן ללא תשלום, כולל רשת קווים בין-עירונית בת עשרה קווים, הפועלת בסופי שבוע בין ארבע הרשויות{{הערה|שם=:0|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|מהשבוע: אוטובוסים בחינם בגוש דן בסופ"ש|3773931|18 בנובמבר 2019}}}}. ב-31 בדצמבר 2021, מנע חולדאי את פינוי [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] מאוטובוסים, זאת כחודשיים בלבד אחרי ששרת התחבורה [[מרב מיכאלי]] הודיעה על פינויה עד סוף 2023{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|הפליק־פלאק של חולדאי: כך נגנזת ההזדמנות לפינוי התחנה המרכזית|0000017f-db5d-d3ff-a7ff-fbfd24770000|23 בדצמבר 2021}}}}. בעקבות זאת הגישו תושבי השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית, באמצעות [[האגודה לזכויות האזרח בישראל|האגודה לזכויות האזרח]], [[עתירה מנהלית]] נגד חולדאי ועיריית תל אביב-יפו, בדרישה לפינוי התחנה המרכזית כפי שנקבע לפני כן, היינו עד סוף 2023{{הערה|{{גלובס|אסף זגריזק|עתירה נגד עיריית ת"א: לפנות את התחנה המרכזית עד 2023|1001410495|28 באפריל 2022}}}}. מהלך נוסף שעשה חולדאי למניעת ביקורת על אי-פינוי התחנה המרכזית, היה הכחשת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] שהתחנה מייצרת. הכחשה זו זכתה לביקורת חריפה מצד [[המשרד להגנת הסביבה]], אשר שלח מכתב בו הזהיר את אנשי העירייה לבל יפיצו [[פייק ניוז|ידיעות שקריות]] על מצב זיהום האוויר באזור התחנה המרכזית, שהוא החמור בישראל{{הערה|{{כלכליסט|יובל שדה|המשרד להגנת הסביבה נגד עיריית ת"א: זיהום האוויר בתחנה המרכזית גבוה מאוד|local_news/article/rkgackbhc|27 באפריל 2022}}}}. ===תרבות וספורט=== [[קובץ:PikiWiki Israel 15635 The new wing of Tel Aviv museum of art.JPG|ממוזער|250px|האגף החדש של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]]] לאור התרחבות [[מוזיאון תל אביב לאמנות]] עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים [[סמי עופר]] לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום [[הערת אזהרה]] לטובת עופר על מבנה המוזיאון{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"ההסכם עם עופר לא חוקי"|3190510|26 בדצמבר 2005}}}}. סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו{{הערה|{{ynet|מרב יודילוביץ'|סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א|3208800|31 בינואר 2006}}}}. חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure{{הערה|[http://www.travelandleisure.com/slideshows/tl-design-awards-2012/3 Best Museum Herta & Paul Amir Building, Tel Aviv Museum of Art], Travel and Leisure|כיוון=שמאל}}. ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת [[אולם אוסישקין|אולם הספורט על שם אוסישקין]] בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה{{הערה|{{ynet|דנה סידי|הדחפורים עלו על אוסישקין, האולם נהרס|3429531|25 ביולי 2007}}}}. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם [[היכל קבוצת שלמה]] במתחם ה[[הדרייב אין (תל אביב)|דרייב אין]], הריסת המבנה הייתה מאבק שנמשך קרוב לשנה וחצי בין גורמים רבים בעייריה, בענפי הספורט ובאזור. במהלך המאבק התגלו [[כתובת נאצה|כתובות נאצה]] על קברי הוריו של חולדאי בקיבוץ חולדה שרוססו על ידי אוהדים שביקשו למחות על הכוונה להרוס את האולם{{הערה|{{וואלה!|ספי קרופסקי, שרון נובק ואמיר תיבון|חוללו קברי הוריו של חולדאי|1131327|03 ביולי 2007}}}}. הכתובות גררו ביקורת ציבורית, גם מצדה של קבוצת הפועל תל אביב ואוהדיה. כבר למחרת התנדבו קבוצת אוהדי הפועל תל אביב שהלכו לבית הקברות וניקו ותיקנו את הקברים. בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את [[בריכת גורדון]], שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר{{הערה|{{ynet|אלי סניור|ת"א מציגה: כך קוצצו 10 מטרים מבריכת גורדון|3614952|30 באוקטובר 2008}}}}. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת{{הערה|{{הארץ|יגאל חי|דחפורים הרסו את בריכת גורדון|1.1297958|2 בינואר 2008}}}} ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת. בינואר 2021 בעת מגפת הקורונה שכללה סגירת מוסדות התרבות בישראל, הבטיח חולדאי לפתוח את מוסדות התרבות בעיר, למי שהתחסן פעמיים{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|חולדאי: "אפתח את התרבות בת"א בשבוע הבא למי שהתחסן"; אדלשטיין: "הפקרות"|culture/theater-art/Article-815598|17 בינואר 2021}}}}. רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של [[התיאטרון הקאמרי]] ו[[מוזיאון תל אביב]]. === להט"ב === במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1995, עורר חולדאי סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים"{{הערה|אבישי מתיה, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GEEFH רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?], "[[מעריב אונליין]]", 26 באוגוסט 2014}}. כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' [[עוזי אבן]], פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס". מנגד, במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה. בין היתר הוקם מרכז ראשון מסוגו לנוער הומו-לסבי{{הערה|1={{ynet|אורן רייס|ת"א: נפתח מרכז לנוער הומו-לסבי שנזרק מהבית|2067653|19 באוגוסט 2002}}}}, ו[[המרכז העירוני לקהילה הגאה]] - ה[[מתנ"ס]] העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת ה[[להט"ב]], הממוקם ב[[גן מאיר]]. [[מצעד הגאווה]]{{הערה|כתבי גלי צה"ל, [http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200706/2007060620555.html מצעד הגאווה בתל אביב]{{ש}}[http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200706/2007060620555.htm חולדאי: מצעד הגאווה יצעד בת"א כמתוכנן]}} מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה. בסרט "[https://youtu.be/MlLh7ognBXQ?si=HzZW2IhKLAgOY0iR&t=1984 יעל דיין: סיפור גאווה]", סיפרה [[יעל דיין]] ליוצר [[דורון בראונשטיין]] שהיא זו שהכירה לרון חולדאי - בהיותה סגנית ראש העיר תל אביב-יפו - בשנת 2003 - את סוגיות הקהילה הגאה. לדבריה (בדקה 33 בסרט): "אצלי בבית עשיתי את המפגש ההיסטורי בינו (רון חולדאי) לבין [[איציק יושע]] ו[[מנחם שיזף]] ו[[אדיר שטיינר|אדיר (שטיינר)]] ואחרים, שאמרנו לו - זה היה לפני הבחירות, ב-2003 - אמרנו, תשמע, יש כאן קהילה, הקהילה הזאת עקרונית תומכת בך... הוא היה בן אדם והוא לקח את העניין הזה ואימץ את זה לליבו - כשאני הייתי אז הסגנית שלו - והקים את המרכז הגאה '''והפך את תל אביב למה שהיא מבחינת הקהילה'''." ביוני [[2015]], במלאת 40 שנה ל[[אגודת הלהט"ב]], נכלל חולדאי בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב{{הערה|{{mako|ג'ורג' אבני|היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה|758bfd4d52fcd41006|pride-news/local|7 ביוני 2015}}}}. ===ניהול כספי=== חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגירעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות"{{הערה|1=[http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/Documents/12516961.pdf פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. חולדאי הוא יו"ר [[פורום ה-15]] - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה. ===פרשת החניונים=== בשנת [[2004]] נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "[[אחוזות החוף]]", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס|2928775|8 ביוני 2004}}}}. חולדאי [[חקירה באזהרה|נחקר באזהרה]] בעניין מעורבותו בפרשה אך תיקו נסגר מ[[חוסר ראיות]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פרשת החניונים: נסגרו תיקי חולדאי ויהב|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/001-D-174449-00.html|תאריך_וידוא=2020-08-24|אתר=www.news1.co.il}}}}. ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את [[נתן וולוך]], ראש סיעת ה[[גמלאי]]ם, שהורשע זמן קצר קודם לכן ב[[הפרת אמונים]], ללא הטלת [[קלון (משפט)|קלון]]. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל [[דימוי]]ים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים"|3918883|12 ביולי 2010}}}} == פוליטיקה ארצית == [[קובץ:Israelis party logo.svg|ממוזער|סמליל מפלגת הישראלים שהקים חולדאי בבחירות לכנסת ה-24]] ב-28 בדצמבר 2020 הודיע חולדאי כי בכוונתו להתמודד ב[[הבחירות לכנסת ה-24|בחירות לכנסת ה-24]], במפלגת "הישראלים"{{הערה|{{הארץ|בר פלג|למפלגת "הישראלים" שנרשמה היום לכנסת אין שום קשר לרון חולדאי|0000017f-e281-d804-ad7f-f3fbc37b0000|3 בפברואר 2021}}}} אותה הקים עם [[שר המשפטים]] לשעבר [[אבי ניסנקורן]], לו יועד מספר 2 ברשימה{{הערה|{{mako|[[דפנה ליאל]]|רון חולדאי הכריז על הקמת מפלגה חדשה: "הישראלים" {{!}} שידור חי|51648b21e9fa671027|news-israel-elections/2021|29 בדצמבר 2020}}}}. בנוסף, הציג חולדאי ארבע מועמדות ברשימה: בהן החוקרת פרופ' [[קרין נהון]]; ח״כ לשעבר עו״ד [[עינב קאבלה]]; אשת החינוך [[קארן טל]] ומנכ״לית חברת מוסדות חינוך ותרבות בת״א עדי צברי. ב-4 בפברואר 2021, מספר שעות לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט חולדאי לפרוש ולא להתמודד בבחירות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=99639|הכותב=[[מיכאל שמש]]|כותרת=פורשים מהמרוץ: חולדאי ושלח הודיעו שלא יתמודדו|אתר=באתר כאן חדשות|תאריך=4 בפברואר 2021}}</ref>. חולדאי נמנה עם המתנגדים ל[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|רפורמה המשפטית]] ותומך בתנועת המחאה.{{הערה|{{ש}} * {{ישראל היום|איציק סבן|חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים" - בליכוד הגישו תלונה|news/politics/article/13693036|13 בפברואר 2023}} * {{ynet|אטילה שומפלבי|חולדאי: "אם הייתי צריך להגן על מדינה דיקטטורית - לא בטוח שהייתי מתנדב"|news/article/bkc2yawjn|5 במרץ 2023}} * {{כלכליסט|ynet|רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי: "נעבור ממילים למעשים"|local_news/article/rjyt1mhhs|4 בפברואר 2023}} }} == פרסים והוקרה == בשנת 2009 החליט סנאט [[אוניברסיטת תל אביב]] להעניק לחולדאי תואר דוקטור לשם כבוד.{{הערה|1={{הארץ|נועם דביר|מדוע החליטה אוניברסיטת תל אביב להעניק תואר דוקטור של כבוד לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי?|0000017f-f32c-d487-abff-f3fe713f0000|20 במרץ 2009}}}} בשנת 2021 [[שגריר]] [[צרפת]] בישראל [[אריק דנון]] העניק בשם נשיא הרפובליקה [[עמנואל מקרון]] את אות [[לגיון הכבוד]] הצרפתי לחולדאי, המשקף את קבלתו למסדר היוקרתי ביותר של צרפת. זאת, כהוקרה של ממשלת צרפת לתרומה יוצאת דופן לרפובליקה הצרפתית ותרבותה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.rashuiot.co.il/html5/ARCLookup.taf?&did=1118&_id=51759&g=8619|כותרת=רון חולדאי מקבל את אות האבירות במסדר לגיון הכבוד הצרפתי|אתר=www.rashuiot.co.il|שפה=HE|תאריך_וידוא=2021-07-19}}</ref>. ==כתיבה== ב-2021 יצא לאור ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "עיר גדולה ואנשים בה הרבה" בהוצאת [[ידיעות ספרים]]{{הערה|[https://www.ybook.co.il/book/7908/עיר-גדולה-ואנשים-בה-הרבה הספר באתר ההוצאה]}}. שם הספר מתייחס לספרו של [[נחום גוטמן]], "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]", בו מסופר על שנותיה הראשונות של [[אחוזת בית]], ממנה התפתחה תל אביב{{הערה|{{הארץ|רון חולדאי|פרק מהספר "עיר גדולה ואנשים בה הרבה"|1.9955830|1 ביולי 2021|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{הארץ|גיל טבת|האוטוביוגרפיה של רון חולדאי לא עומדת בסטנדרטים של תל אביב־יפו|1.10126017|19 באוגוסט 2021}}}}. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=רון חולדאי|ויקישיתוף=Category:Ron Huldai|שם ויקישיתוף=רון חולדאי}} {{רשתות חברתיות}} * [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2338 האינטרנט בשרות הפוליטיקה: ריאיון עם רון חולדאי], באתר מט"ח * {{TheMarker|שרית מנחם כרמי, רותם שטרקמן|רכבת קלה, פליטים או חניה? מה באמת מדאיג את ראש ממשלת מדינת תל אביב?|1.585518|18 בדצמבר 2010}} * {{nrg|[[חגי מטר]]|"אנחנו עוד לא אמסטרדם אבל נהיה": חולדאי בראיון בלעדי|248/850|12 ביוני 2011|54|2}} * {{nrg|[[חגי מטר]]|הטייס: מלחמת יום הכיפורים של רון חולדאי|405/155|25 בספטמבר 2012|54|2}} * {{מעריב השבוע|אבישי מתיה|רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?|26 באוגוסט 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}GEEFH}}2014 * {{TheMarker|נמרוד בוסו|האיש שרוצה להחליף את נתניהו: כך מתכוון רון חולדאי לסדר דירה לכל זוג צעיר|1.2638195|24 במאי 2015}} * {{נענע10|[[רפי רשף]] בתכנית ראיונות אחד על אחד עם רון חולדאי|אינטימי: "הייתי מתעורר בלילה ורץ בקיבוץ"|1239901|3 באפריל 2017||net}} * * שרה ליבוביץ-דר, [https://theliberal.co.il/?p=11899 מדינת חולדאי], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 9 באוקטובר 2018 * {{ידיעות אחרונות|אמירה לם|"מדינת תל אביב? אין דבר כזה"|5373504|18 באוקטובר 2018}} * {{Time Out ישראל|ירון טן-ברינק|רון חולדאי מתכונן לעוד קדנציה, בלי הבטחות אבל עם לא מעט כעס|עירוני/חולדאי-בחירות-2018|24 באוקטובר 2018}} * [[רונית ורדי]], [https://theliberal.co.il/רון-חולדאי-פרופיל-מאת-רונית-ורדי/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=פברואר הישראלי הבודד – רון חולדאי], [[ליברל (מגזין)|מגזין ליברל]], 10.02.2021 * {{ידיעות אחרונות|רביב גולן, טל גלעדי|"מה זה פונדמנטליזם? הרב עובדיה הבין את זה: לספק לילדים סיר מרק, ועל הדרך לשטוף להם את הראש"|5941785|4 ביוני 2021}} * {{TheMarker|גילי מלניצקי|"תל אביב תהיה עיר יותר ויותר יקרה. אנחנו לקראת פיצוץ"|1.10412492|25 בנובמבר 2021}} * [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/node/51883 ספר חדש חושף את קבלת ההחלטות של רון חולדאי ממלחמת ששת הימים ועד ניהול עיריית תל אביב], [[IsraelDefense]], {{כ}}19.09.2021 '''מאמריו''': * [http://www.oryarok.org.il/?p=583 על תאונות הדרכים בתל אביב-יפו], באתר "אור ירוק", [[דצמבר]] [[2003]] * {{הארץ|רון חולדאי|הממשלה נסוגה מאחריות|1.1344705|22 באוגוסט 2008}} * {{הארץ|רון חולדאי|מוכנים לרעידת אדמה? הצחקתם אותי|1.2197694|24 בדצמבר 2013}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי עיריית תל אביב}} {{מפקדי בסיס נבטים}} {{מפקדי בסיס חצרים}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:חולדאי, רון}} [[קטגוריה:תתי-אלופים בחיל האוויר]] [[קטגוריה:ראשי עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה]] [[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]] [[קטגוריה:מפקדי בסיס נבטים]] [[קטגוריה:מפקדי בסיס חצרים]] [[קטגוריה:מנהלי גימנסיה הרצליה]] [[קטגוריה:חולדה (קיבוץ): אישים]] [[קטגוריה:קציני צה"ל בכירים בראשות רשויות מקומיות בישראל]] [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:בוגרי בית הספר וורטון]] [[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1944]] [[קטגוריה:ראשי רשויות מקומיות במלחמת חרבות ברזל]]'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה ($1) (edit_diff)
'@@ -29,18 +29,18 @@ | שם = רון חולדאי | תמונה = - -| כיתוב = -| תאריך לידה עברי = -| מקום לידה = - -| תאריך פטירה עברי = -| מקום פטירה = -| כינוי = +| כיתוב = +| תאריך לידה עברי = כ"א בניסן תש"ע +| מקום לידה = רוטשילד תל אביב +| תאריך פטירה עברי = כ"ג באייר 4567 +| מקום פטירה = +| כינוי = רון חולדה בן חולדה | השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} | דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]] -| תפקידים אזרחיים = -| הנצחה = +| תפקידים אזרחיים = אזרח,מיוט,ניעכף,דגכר. +| הנצחה = הר חולדה בת בן בני חולדה | תאריך לידה = - -| תאריך פטירה = +| תאריך פטירה = 4/5/2024 | סיווג = חייל -| השכלה = - +| השכלה = ראש עיריית דימונה באר שבע נגב ואילת | תפקידים בשירות = *[[טייס קרב]] *ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] '
גודל הדף החדש ($1) (new_size)
48849
גודל הדף הישן ($1) (old_size)
48584
שינוי הגודל בעריכה ($1) (edit_delta)
265
שורות שנוספו בעריכה ($1) (added_lines)
[ 0 => '| כיתוב = ', 1 => '| תאריך לידה עברי = כ"א בניסן תש"ע', 2 => '| מקום לידה = רוטשילד תל אביב', 3 => '| תאריך פטירה עברי = כ"ג באייר 4567', 4 => '| מקום פטירה = ', 5 => '| כינוי = רון חולדה בן חולדה', 6 => '| תפקידים אזרחיים = אזרח,מיוט,ניעכף,דגכר.', 7 => '| הנצחה = הר חולדה בת בן בני חולדה', 8 => '| תאריך פטירה = 4/5/2024', 9 => '| השכלה = ראש עיריית דימונה באר שבע נגב ואילת' ]
שורות שהוסרו בעריכה ($1) (removed_lines)
[ 0 => '| כיתוב =', 1 => '| תאריך לידה עברי =', 2 => '| מקום לידה = -', 3 => '| תאריך פטירה עברי =', 4 => '| מקום פטירה =', 5 => '| כינוי =', 6 => '| תפקידים אזרחיים =', 7 => '| הנצחה =', 8 => '| תאריך פטירה =', 9 => '| השכלה = -' ]
קוד הוויקי של הדף החדש, עם התמרה לפני שמירה ($1) (new_pst)
'{{מנהיג | שם = רון חולדאי | תמונה = File:Ron Huldai 2018 (cropped).JPG | כיתוב = | תאריך לידה = [[26 באוגוסט]] [[1944]] | תאריך לידה עברי = [[ז' באלול]] [[ה'תש"ד]] | תאריך פטירה = | תאריך פטירה עברי = | מקום לידה = [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]], [[פלשתינה (א"י)]] | מקום פטירה = | מדינה = {{דגל|ישראל||+}} | מפלגה = [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] | סיעה = [[תל אביב אחת]] | השכלה = | תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג |שם התפקיד=[[ראש עיריית תל אביב-יפו]] |למניין=10 |התחלת כהונה=[[10 בנובמבר]] [[1998]] |סיום כהונה=מכהן |הקודם בתפקיד=[[רוני מילוא]] |הבא בתפקיד= }} | תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג |שם התפקיד=תפקידים בולטים |פירוט=* [[מנהל]] [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] }} }} {{אישיות ביטחונית | שם = רון חולדאי | תמונה = - | כיתוב = | תאריך לידה עברי = כ"א בניסן תש"ע | מקום לידה = רוטשילד תל אביב | תאריך פטירה עברי = כ"ג באייר 4567 | מקום פטירה = | כינוי = רון חולדה בן חולדה | השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} | דרגה = {{דרגה|תת-אלוף (אוויר)}} [[תת-אלוף]] | תפקידים אזרחיים = אזרח,מיוט,ניעכף,דגכר. | הנצחה = הר חולדה בת בן בני חולדה | תאריך לידה = - | תאריך פטירה = 4/5/2024 | סיווג = חייל | השכלה = ראש עיריית דימונה באר שבע נגב ואילת | תפקידים בשירות = *[[טייס קרב]] *ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] *{{סמל|טייסת 140}} מפקד [[טייסת 140]] *{{סמל|טייסת 105}} מפקד [[טייסת 105]] *[[קובץ:Bacha_28_Nevatim.png|22 px]] מפקד [[בסיס נבטים]] *[[קובץ:Bacha_6_Hatserim.png|22 px]] מפקד [[בסיס חצרים]] | פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}{{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}} | התחלת פעילות = [[1963]] | סיום פעילות = [[1989]] }} '''רון חולדאי''' (נולד ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]]) הוא [[ראש עיריית תל אביב-יפו]] מטעם [[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] מאז שנת [[1998]]. קודם לכן שירת כ[[טייס קרב]] וכמפקד ב[[חיל האוויר הישראלי]]. לאחר סיום שירותו ב[[צה"ל]] בדרגת [[תת-אלוף]], פנה לעסקים, ובהמשך שימש מנהל [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]]. == תחילת דרכו == חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ [[חולדה (קיבוץ)|חולדה]]. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים.{{הערה|שם=Klein|{{הארץ|יוסי קליין|המרוץ אחר הגבינה|1.800177|5 ביוני 2002}}}} לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של [[עמוס עוז]]. חולדאי החל בשנת [[1963]] את שירותו ב[[צה"ל]] במהלכו השלים את [[תעודת בגרות|תעודת הבגרות]]{{הערה|שם=Klein}}, התנדב ל[[קורס טיס (צה"ל)|קורס טיס]] ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]] היה בהליכי הסבה למטוסי [[מיראז' 3]] ב[[טייסת 101]] ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי [[סופר מיסטר]] במסגרת [[טייסת 105]] ("העקרב"). ב[[מבצע מוקד]] השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים [[אבו סואר]] ובילבייס ב[[מצרים]] ובסיס מארג' ריאל ב[[סוריה]]. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] היה סמ"ט א ושימש ממלא מקום מפקד [[טייסת 201]] ("האחת") במקום סא"ל יפתח זמר ששהה בארצות הברית.{{הערה|{{ישראל היום|ליזקא אסא|כאבי פנטום|117809|10 במרץ 2014}}.}} חולדאי הוביל את הטייסת ב[[מבצע דוגמן 5]] בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות [[טק"א]] במצרים ([[מבצעי מפצח|מבצע מפצח 22]]). במהלך התקיפה נפגע מטוסו מ[[טיל קרקע-אוויר|טיל]] וחולדאי נאלץ לנחות [[נחיתת חירום]] ב[[בסיס רפידים|רפידים]]. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת [[תקיפת מתקני הדלק בצפון סוריה|חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה]] במהלכה הפיל מטוס [[מיג 21]]. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד [[טייסת 140]] ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי [[A-4 סקייהוק]] ב[[עציון]] ולאחר מכן למפקד טייסת 105 ב[[בסיס חצור]]. תפקידו הבא היה לפקד על [[היחידה לשיתוף פעולה|יחידת המשל"קים]] ובהמשך פיקד על [[בסיס נבטים|בסיס חיל האוויר בנבטים]] ועל [[בסיס חצרים]]. פרש מצה"ל בשנת [[1989]] בדרגת [[תת-אלוף]]. לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת [[מזגן אוויר|מזגנים]] ב[[ניגריה]]. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ב[[רמלה]] במקביל לסיום עסקיו בניגריה{{הערה|שם=Klein}}. לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]], ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת [[1998]]. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו. בשנת [[1995]], במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי ב[[בחירות מקדימות|בחירות המקדימות]] ב[[מפלגת העבודה]], אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת. בשנת 1969 התחתן עם יעל כ"ץ, דיילת ב[[ארקיע]] ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת [[תל ברוך צפון]] בתל אביב{{הערה|{{mako|ג'ורג' אבני שיר נחמיאס|היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה|758bfd4d52fcd41006|pride-news/local|7 ביוני 2015}}}}. חולדאי בעל תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי ניהול ב[[בית הספר וורטון]] שעל יד [[אוניברסיטת פנסילבניה]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=2016 - רון חולדאי|אתר=גלובס|כתובת=http://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=9107|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-05-15}}}}{{הערה|{{גלובס|שי ניב|רון חולדאי מכוון גבוה|1000284404|9 בדצמבר 2007}}}}. == ראש עיריית תל אביב-יפו == === בחירתו === בשנת [[1998]] התקיימו הבחירות לראשות [[עיריית תל אביב-יפו]] ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן [[רוני מילוא]] הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "[[תל אביב אחת]]" (תחת חסותה של [[מפלגת העבודה]]), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, [[דורון רובין]]. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים{{הערה|1=[http://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-4707.pdf סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים]}}. בשנת [[2003]] נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי [[כח לגמלאים]] ו[[מרצ]]). בשנת [[2008]] נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, [[חבר הכנסת]] [[דב חנין]] קיבל 34%. סיעתו, "[[תל אביב אחת]]", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "[[עיר לכולנו]]" של חנין. בשנת [[2013]] [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2013)|נבחר]] לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, [[חבר הכנסת]] [[ניצן הורוביץ]] קיבל 38%. סיעתו, "[[תל אביב אחת]]", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "[[מרצ]]" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים{{הערה|{{גלובס||הבחירות המקומיות: ת"א של חולדאי, ירושלים של ברקת|1000887919|23 באוקטובר 2013}}}}. בשנת [[2018]] [[הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2018)|נבחר]] לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו [[אסף זמיר]] עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "[[תל אביב אחת]]" הגדילה את כוחה במועצת העיר ל-7 מנדטים{{הערה|{{וואלה!|דנה ירקצי|רון חולדאי ניצח את אסף זמיר בת"א: "עשיתי מה שהיה צריך לעשות"|3196995|30 באוקטובר 2018}}}}. ב[[הבחירות לעיריית תל אביב-יפו (2024)|בחירות לעיריית תל אביב-יפו]] שנערכו ב־27 בפברואר 2024 ניצח רון חולדאי את מועמדת [[יש עתיד]] [[אורנה ברביבאי]]{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|ניצחון בתל אביב: רון חולדאי ימשיך בתפקידו {{!}} תוצאות האמת ואחוזי הצבעה|news/politics/Article-1078986|28 בפברואר 2024}}}}. === בנייה ופיתוח === [[קובץ:BEN-SIRA-1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ל[[יעקב בן-סירה]], אוקטובר 2008]] [[קובץ:Ron Huldai - Tel Aviv Mayor 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רון חולדאי נושא ברכה ב[[כיכר רבין]], באירוע [[חגיגות המאה לתל אביב|חגיגות 100 שנה לתל אביב]]]] במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם [[מתחם נמל תל אביב]] ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה ב[[נמל יפו]]{{הערה|שם=שיפוץ|{{ynet|איתי בלומנטל|לראשונה מאז המנדט: שיפוץ דרמטי בנמל יפו|5481949|21 במרץ 2019}}}} וב[[תחנת הרכבת יפו|מתחם תחנת הרכבת ביפו]] (מתחם התחנה), וב[[בית עיריית תל אביב-יפו|בניין העירייה]] ב[[כיכר ביאליק]] (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר [[שרונה (מושבה)|שרונה]] שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות ([[שרונה מרקט|מתחם שרונה]] - דרום הקריה){{הערה|שם=שיפוץ}}. מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי, בנוסף לכך שופצו וחודשו [[היכל התרבות (תל אביב)|היכל התרבות]], [[הבימה]] ו[[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר התרבות]] המחברת ביניהם{{הערה|{{xnet|נעמה ריבה|המנגינה מתחילה מחדש: כך נראה היכל התרבות אחרי השיפוץ|3100802|1 במאי 2013}}}}. בעקבות הכרזת [[העיר הלבנה]] ב[[תל אביב]] כ[[אתר מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור [[שרונה (מושבה)|שרונה]] וב[[לב תל אביב]], ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=עיריית תל-אביב-יפו - הנדסה, בינוי ותשתית - תכנית השימור|כתובת=https://web.archive.org/web/20081007015745/http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Infrastructures/preservation/Index.asp|תאריך=2008-10-07|תאריך_וידוא=2021-01-24|אתר=web.archive.org}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=Wayback Machine|כתובת=https://web.archive.org/web/20091122210345/http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/documents/12517225.pdf|תאריך=2009-11-22|תאריך_וידוא=2021-05-15|אתר=web.archive.org}}}}. במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון [[פארק צמרת]], כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים ב[[כפר שלם]] וב[[יפו]] על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי{{הערה|{{הארץ|מירון רפופורט|פתאום קוראים להם "פולשים"|1.1558592|13 ביולי 2007}}{{ש}}{{הארץ|גיא ליברמן|אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם|1.1467706|26 בדצמבר 2007}}}}. כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד"{{הערה|{{הארץ|רז סמולנסקי|עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר|1.1341731|8 באוגוסט 2008}}}}. הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של [[הרשות לפיתוח כלכלי]], הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו{{הערה|על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Yafo/Building/DoItYourself.asp יפו מסביב לשעון] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה{{הערה|{{Cite news | url = http://www.themarker.com/realestate/1.2130936 | title = 4 חדרים ב-3,100 שקל לחודש: נפתחה ההרשמה לדיור בר השגה בתל אביב | last = סמולסקי | first = רז | date = 2016-10-02 | newspaper = TheMarker | access-date = 2017-02-02 }}}}. במהלך כהונתו הורחבה ה[[טיילת תל אביב-יפו|טיילת]] וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום [[מדרון יפו]] והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מ[[תחנת הכוח רדינג]] והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|החזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון|1.1418087|15 ביוני 2007}}}}. === תחבורה=== [[קובץ:Ronhuldai2017.JPG|250px|ממוזער|רון חולדאי נואם בפני מועצת העירייה בדיון שהוביל למכירת חלקה של העירייה והציבור בכיכר אתרים, 2017]] [[קובץ:Ron Huldai 12-2017.JPG|250px|ממוזער|חולדאי בישיבת מועצת עירייה, [[דצמבר]] [[2017]]]] העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש ב[[אופניים]] ובהמשך ב[[קורקינט]]ים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-[[2011]] בפרויקט [[תל-אופן]], המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר{{הערה|1=על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, [http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Transportation/Bicycles/Index.asp שבילי אופניים בתל אביב] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי{{הערה|שם=אופניים 2017|{{גלובס|מירב מורן|כישלון מהדהד בת"א: עלייה בשימוש במכוניות, קיפאון באופניים|1001173741|26 בינואר 2017}}}}. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית{{הערה|שם=אופניים 2017}}. חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות"{{הערה|שם=mynet_parking|1=יואב זיתון, [http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-3601684,00.html רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א]{{קישור שבור|27.8.2021}}, באתר mynet{{כ}}25.9.2008}}. לעומת זאת, טען [[משרד התחבורה]] כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003{{כ}}{{הערה|1={{הארץ|יגאל חי|מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?|1.1351121|24 בספטמבר 2008}}}}. ביחס לשאלת ה[[חניה בתל אביב-יפו|חניה]] נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החניה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חניה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של [[אחוזות החוף]]{{הערה|{{וואלה!|קובי ליאני|חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן|2505085|31 בינואר 2012}}}} ואפשרה חניה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חניה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים{{הערה|{{כלכליסט|אריאל נוי|"בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר"|3583146|19 בספטמבר 2012}}}}. מתכננים עירוניים, [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[החברה להגנת הטבע]], ומשרד התחבורה{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|משרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי|1.1559176|11 באפריל 2008}}}} טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית{{הערה|שם=mynet_parking}}. חולדאי הפחית את שטח ה[[מדרכה|מדרכות]] המשמש את הולכי הרגל בעיר{{הערה|שם=מדרכה|{{TheMarker|מירב מורן|מותה של המדרכה התל-אביבית|1.7218913|9 במאי 2019}}}}. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חניה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי{{הערה|{{TheMarker|יסמין גואטה|חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט|1.2337896|1 ביוני 2014}}}}{{הערה|שם=מדרכה}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=נעמה רק|אתר=טיים אאוט|כותרת=יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?|תאריך=28 בספטמבר 2016|כתובת=https://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/אופניים-חשמליים-נתונים}}}}. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים{{הערה|שם=מדרכה}}. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת [[אופניים חשמליים]] במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל{{הערה|שם=אופניים הררי|{{קישור כללי|הכותב=אמנון הררי|אתר=טיים אאוט|כותרת=אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים"|תאריך=11 בינואר 2018|כתובת=https://timeout.co.il/עירוני/תל-אביב/תל-אביב-חדשות-עירוניות/אופניים-חשמליים-נתונים}}}}. תל אביב היא העיר שבה נפגעים ב[[תאונת דרכים|תאונות]] יותר [[הולך רגל|הולכי רגל]] מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה{{הערה|{{ישראל היום|שי רובין|מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל|577145|7 באוגוסט 2018}}}}{{הערה|{{קישור כללי |הכותב=אתר לוקאל |כתובת=http://www.local.co.il/document/83,79,150373.aspx |כותרת=עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017 |תאריך=21 בינואר 2018 |תאריך_וידוא=2019-05-15 |archive-date=2019-05-15 |archive-url=https://web.archive.org/web/20190515104145/http://www.local.co.il/document/83,79,150373.aspx |url-status=dead}}, בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים}} והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים{{הערה|{{ynet||תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן|5023195,00}}, על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016}}. ב-19 בנובמבר 2019, השיק חולדאי בשיתוף עם ראשי העירייה של [[גבעתיים]], [[רמת השרון]] ו[[קריית אונו]] (מאוחר יותר הצטרפו עריית [[שוהם (יישוב)|שוהם]], [[הוד השרון]] [[מודיעין-מכבים-רעות|ומודיעין]]) את מיזם "[[נעים בסופ"ש]]". השירות, הניתן ללא תשלום, כולל רשת קווים בין-עירונית בת עשרה קווים, הפועלת בסופי שבוע בין ארבע הרשויות{{הערה|שם=:0|{{כלכליסט|ליאור גוטמן|מהשבוע: אוטובוסים בחינם בגוש דן בסופ"ש|3773931|18 בנובמבר 2019}}}}. ב-31 בדצמבר 2021, מנע חולדאי את פינוי [[התחנה המרכזית החדשה של תל אביב|התחנה המרכזית החדשה]] מאוטובוסים, זאת כחודשיים בלבד אחרי ששרת התחבורה [[מרב מיכאלי]] הודיעה על פינויה עד סוף 2023{{הערה|{{TheMarker|אסנת ניר|הפליק־פלאק של חולדאי: כך נגנזת ההזדמנות לפינוי התחנה המרכזית|0000017f-db5d-d3ff-a7ff-fbfd24770000|23 בדצמבר 2021}}}}. בעקבות זאת הגישו תושבי השכונות הסמוכות לתחנה המרכזית, באמצעות [[האגודה לזכויות האזרח בישראל|האגודה לזכויות האזרח]], [[עתירה מנהלית]] נגד חולדאי ועיריית תל אביב-יפו, בדרישה לפינוי התחנה המרכזית כפי שנקבע לפני כן, היינו עד סוף 2023{{הערה|{{גלובס|אסף זגריזק|עתירה נגד עיריית ת"א: לפנות את התחנה המרכזית עד 2023|1001410495|28 באפריל 2022}}}}. מהלך נוסף שעשה חולדאי למניעת ביקורת על אי-פינוי התחנה המרכזית, היה הכחשת [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] שהתחנה מייצרת. הכחשה זו זכתה לביקורת חריפה מצד [[המשרד להגנת הסביבה]], אשר שלח מכתב בו הזהיר את אנשי העירייה לבל יפיצו [[פייק ניוז|ידיעות שקריות]] על מצב זיהום האוויר באזור התחנה המרכזית, שהוא החמור בישראל{{הערה|{{כלכליסט|יובל שדה|המשרד להגנת הסביבה נגד עיריית ת"א: זיהום האוויר בתחנה המרכזית גבוה מאוד|local_news/article/rkgackbhc|27 באפריל 2022}}}}. ===תרבות וספורט=== [[קובץ:PikiWiki Israel 15635 The new wing of Tel Aviv museum of art.JPG|ממוזער|250px|האגף החדש של [[מוזיאון תל אביב לאמנות]]]] לאור התרחבות [[מוזיאון תל אביב לאמנות]] עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים [[סמי עופר]] לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום [[הערת אזהרה]] לטובת עופר על מבנה המוזיאון{{הערה|{{ynet|[[מרב יודילוביץ']]|"ההסכם עם עופר לא חוקי"|3190510|26 בדצמבר 2005}}}}. סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו{{הערה|{{ynet|מרב יודילוביץ'|סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א|3208800|31 בינואר 2006}}}}. חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure{{הערה|[http://www.travelandleisure.com/slideshows/tl-design-awards-2012/3 Best Museum Herta & Paul Amir Building, Tel Aviv Museum of Art], Travel and Leisure|כיוון=שמאל}}. ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת [[אולם אוסישקין|אולם הספורט על שם אוסישקין]] בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה{{הערה|{{ynet|דנה סידי|הדחפורים עלו על אוסישקין, האולם נהרס|3429531|25 ביולי 2007}}}}. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם [[היכל קבוצת שלמה]] במתחם ה[[הדרייב אין (תל אביב)|דרייב אין]], הריסת המבנה הייתה מאבק שנמשך קרוב לשנה וחצי בין גורמים רבים בעייריה, בענפי הספורט ובאזור. במהלך המאבק התגלו [[כתובת נאצה|כתובות נאצה]] על קברי הוריו של חולדאי בקיבוץ חולדה שרוססו על ידי אוהדים שביקשו למחות על הכוונה להרוס את האולם{{הערה|{{וואלה!|ספי קרופסקי, שרון נובק ואמיר תיבון|חוללו קברי הוריו של חולדאי|1131327|03 ביולי 2007}}}}. הכתובות גררו ביקורת ציבורית, גם מצדה של קבוצת הפועל תל אביב ואוהדיה. כבר למחרת התנדבו קבוצת אוהדי הפועל תל אביב שהלכו לבית הקברות וניקו ותיקנו את הקברים. בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את [[בריכת גורדון]], שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר{{הערה|{{ynet|אלי סניור|ת"א מציגה: כך קוצצו 10 מטרים מבריכת גורדון|3614952|30 באוקטובר 2008}}}}. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת{{הערה|{{הארץ|יגאל חי|דחפורים הרסו את בריכת גורדון|1.1297958|2 בינואר 2008}}}} ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת. בינואר 2021 בעת מגפת הקורונה שכללה סגירת מוסדות התרבות בישראל, הבטיח חולדאי לפתוח את מוסדות התרבות בעיר, למי שהתחסן פעמיים{{הערה|{{מעריב אונליין|אנה ברסקי|חולדאי: "אפתח את התרבות בת"א בשבוע הבא למי שהתחסן"; אדלשטיין: "הפקרות"|culture/theater-art/Article-815598|17 בינואר 2021}}}}. רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של [[התיאטרון הקאמרי]] ו[[מוזיאון תל אביב]]. === להט"ב === במהלך התמודדותו בבחירות המקדימות במפלגת העבודה בשנת 1995, עורר חולדאי סערה כאשר אמר כי "שני הומואים מתנשקים מגעילים אותי כמו ג'וקים"{{הערה|אבישי מתיה, [http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GEEFH רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?], "[[מעריב אונליין]]", 26 באוגוסט 2014}}. כעבור מספר חודשים יזם מפגש עם פרופ' [[עוזי אבן]], פעיל אגודת הלהט"ב, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק ההומוסקסואלים לשוויון, אולם סירב לבקשת אבן לצילום משותף בנימוק "אני לא אוהב שעושים לי הפתעה ומכינים לי מארבים. אשמח להצטלם עם עוזי אבן בכל הזדמנות אחרת. אם אצטלם איתך עכשיו יגידו שאני מתחנף לקהילה רק כדי להיבחר לפריימריס". מנגד, במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה הגאה. בין היתר הוקם מרכז ראשון מסוגו לנוער הומו-לסבי{{הערה|1={{ynet|אורן רייס|ת"א: נפתח מרכז לנוער הומו-לסבי שנזרק מהבית|2067653|19 באוגוסט 2002}}}}, ו[[המרכז העירוני לקהילה הגאה]] - ה[[מתנ"ס]] העירוני הראשון בישראל המיועד לשרת את קהילת ה[[להט"ב]], הממוקם ב[[גן מאיר]]. [[מצעד הגאווה]]{{הערה|כתבי גלי צה"ל, [http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200706/2007060620555.html מצעד הגאווה בתל אביב]{{ש}}[http://news.msn.co.il/news/Internal/Internal/200706/2007060620555.htm חולדאי: מצעד הגאווה יצעד בת"א כמתוכנן]}} מתקיים בעיר מדי שנה, בתמיכת העירייה. בסרט "[https://youtu.be/MlLh7ognBXQ?si=HzZW2IhKLAgOY0iR&t=1984 יעל דיין: סיפור גאווה]", סיפרה [[יעל דיין]] ליוצר [[דורון בראונשטיין]] שהיא זו שהכירה לרון חולדאי - בהיותה סגנית ראש העיר תל אביב-יפו - בשנת 2003 - את סוגיות הקהילה הגאה. לדבריה (בדקה 33 בסרט): "אצלי בבית עשיתי את המפגש ההיסטורי בינו (רון חולדאי) לבין [[איציק יושע]] ו[[מנחם שיזף]] ו[[אדיר שטיינר|אדיר (שטיינר)]] ואחרים, שאמרנו לו - זה היה לפני הבחירות, ב-2003 - אמרנו, תשמע, יש כאן קהילה, הקהילה הזאת עקרונית תומכת בך... הוא היה בן אדם והוא לקח את העניין הזה ואימץ את זה לליבו - כשאני הייתי אז הסגנית שלו - והקים את המרכז הגאה '''והפך את תל אביב למה שהיא מבחינת הקהילה'''." ביוני [[2015]], במלאת 40 שנה ל[[אגודת הלהט"ב]], נכלל חולדאי בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב{{הערה|{{mako|ג'ורג' אבני|היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה|758bfd4d52fcd41006|pride-news/local|7 ביוני 2015}}}}. ===ניהול כספי=== חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגירעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות"{{הערה|1=[http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/_MultimediaServer/Documents/12516961.pdf פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08] {{קישור שבור|5.07.2018}}}}. חולדאי הוא יו"ר [[פורום ה-15]] - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה. ===פרשת החניונים=== בשנת [[2004]] נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "[[אחוזות החוף]]", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס|2928775|8 ביוני 2004}}}}. חולדאי [[חקירה באזהרה|נחקר באזהרה]] בעניין מעורבותו בפרשה אך תיקו נסגר מ[[חוסר ראיות]]{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=פרשת החניונים: נסגרו תיקי חולדאי ויהב|כתובת=https://www.news1.co.il/Archive/001-D-174449-00.html|תאריך_וידוא=2020-08-24|אתר=www.news1.co.il}}}}. ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את [[נתן וולוך]], ראש סיעת ה[[גמלאי]]ם, שהורשע זמן קצר קודם לכן ב[[הפרת אמונים]], ללא הטלת [[קלון (משפט)|קלון]]. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל [[דימוי]]ים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים"|3918883|12 ביולי 2010}}}} == פוליטיקה ארצית == [[קובץ:Israelis party logo.svg|ממוזער|סמליל מפלגת הישראלים שהקים חולדאי בבחירות לכנסת ה-24]] ב-28 בדצמבר 2020 הודיע חולדאי כי בכוונתו להתמודד ב[[הבחירות לכנסת ה-24|בחירות לכנסת ה-24]], במפלגת "הישראלים"{{הערה|{{הארץ|בר פלג|למפלגת "הישראלים" שנרשמה היום לכנסת אין שום קשר לרון חולדאי|0000017f-e281-d804-ad7f-f3fbc37b0000|3 בפברואר 2021}}}} אותה הקים עם [[שר המשפטים]] לשעבר [[אבי ניסנקורן]], לו יועד מספר 2 ברשימה{{הערה|{{mako|[[דפנה ליאל]]|רון חולדאי הכריז על הקמת מפלגה חדשה: "הישראלים" {{!}} שידור חי|51648b21e9fa671027|news-israel-elections/2021|29 בדצמבר 2020}}}}. בנוסף, הציג חולדאי ארבע מועמדות ברשימה: בהן החוקרת פרופ' [[קרין נהון]]; ח״כ לשעבר עו״ד [[עינב קאבלה]]; אשת החינוך [[קארן טל]] ומנכ״לית חברת מוסדות חינוך ותרבות בת״א עדי צברי. ב-4 בפברואר 2021, מספר שעות לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט חולדאי לפרוש ולא להתמודד בבחירות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/Item/?itemId=99639|הכותב=[[מיכאל שמש]]|כותרת=פורשים מהמרוץ: חולדאי ושלח הודיעו שלא יתמודדו|אתר=באתר כאן חדשות|תאריך=4 בפברואר 2021}}</ref>. חולדאי נמנה עם המתנגדים ל[[הרפורמה המשפטית בישראל (2023)|רפורמה המשפטית]] ותומך בתנועת המחאה.{{הערה|{{ש}} * {{ישראל היום|איציק סבן|חולדאי: "דיקטטורות חוזרות להיות דמוקרטיות רק בשפיכות דמים" - בליכוד הגישו תלונה|news/politics/article/13693036|13 בפברואר 2023}} * {{ynet|אטילה שומפלבי|חולדאי: "אם הייתי צריך להגן על מדינה דיקטטורית - לא בטוח שהייתי מתנדב"|news/article/bkc2yawjn|5 במרץ 2023}} * {{כלכליסט|ynet|רבבות הפגינו נגד המהפכה המשפטית, חולדאי: "נעבור ממילים למעשים"|local_news/article/rjyt1mhhs|4 בפברואר 2023}} }} == פרסים והוקרה == בשנת 2009 החליט סנאט [[אוניברסיטת תל אביב]] להעניק לחולדאי תואר דוקטור לשם כבוד.{{הערה|1={{הארץ|נועם דביר|מדוע החליטה אוניברסיטת תל אביב להעניק תואר דוקטור של כבוד לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי?|0000017f-f32c-d487-abff-f3fe713f0000|20 במרץ 2009}}}} בשנת 2021 [[שגריר]] [[צרפת]] בישראל [[אריק דנון]] העניק בשם נשיא הרפובליקה [[עמנואל מקרון]] את אות [[לגיון הכבוד]] הצרפתי לחולדאי, המשקף את קבלתו למסדר היוקרתי ביותר של צרפת. זאת, כהוקרה של ממשלת צרפת לתרומה יוצאת דופן לרפובליקה הצרפתית ותרבותה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.rashuiot.co.il/html5/ARCLookup.taf?&did=1118&_id=51759&g=8619|כותרת=רון חולדאי מקבל את אות האבירות במסדר לגיון הכבוד הצרפתי|אתר=www.rashuiot.co.il|שפה=HE|תאריך_וידוא=2021-07-19}}</ref>. ==כתיבה== ב-2021 יצא לאור ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]] "עיר גדולה ואנשים בה הרבה" בהוצאת [[ידיעות ספרים]]{{הערה|[https://www.ybook.co.il/book/7908/עיר-גדולה-ואנשים-בה-הרבה הספר באתר ההוצאה]}}. שם הספר מתייחס לספרו של [[נחום גוטמן]], "[[עיר קטנה ואנשים בה מעט]]", בו מסופר על שנותיה הראשונות של [[אחוזת בית]], ממנה התפתחה תל אביב{{הערה|{{הארץ|רון חולדאי|פרק מהספר "עיר גדולה ואנשים בה הרבה"|1.9955830|1 ביולי 2021|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{הארץ|גיל טבת|האוטוביוגרפיה של רון חולדאי לא עומדת בסטנדרטים של תל אביב־יפו|1.10126017|19 באוגוסט 2021}}}}. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיציטוט=רון חולדאי|ויקישיתוף=Category:Ron Huldai|שם ויקישיתוף=רון חולדאי}} {{רשתות חברתיות}} * [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=2338 האינטרנט בשרות הפוליטיקה: ריאיון עם רון חולדאי], באתר מט"ח * {{TheMarker|שרית מנחם כרמי, רותם שטרקמן|רכבת קלה, פליטים או חניה? מה באמת מדאיג את ראש ממשלת מדינת תל אביב?|1.585518|18 בדצמבר 2010}} * {{nrg|[[חגי מטר]]|"אנחנו עוד לא אמסטרדם אבל נהיה": חולדאי בראיון בלעדי|248/850|12 ביוני 2011|54|2}} * {{nrg|[[חגי מטר]]|הטייס: מלחמת יום הכיפורים של רון חולדאי|405/155|25 בספטמבר 2012|54|2}} * {{מעריב השבוע|אבישי מתיה|רון חולדאי חוגג 70 - האם המתנה תהיה מעבר לפוליטיקה הארצית?|26 באוגוסט 2014|זיהוי=pn6Vq{{=}}E&0r9VQ{{=}}GEEFH}}2014 * {{TheMarker|נמרוד בוסו|האיש שרוצה להחליף את נתניהו: כך מתכוון רון חולדאי לסדר דירה לכל זוג צעיר|1.2638195|24 במאי 2015}} * {{נענע10|[[רפי רשף]] בתכנית ראיונות אחד על אחד עם רון חולדאי|אינטימי: "הייתי מתעורר בלילה ורץ בקיבוץ"|1239901|3 באפריל 2017||net}} * * שרה ליבוביץ-דר, [https://theliberal.co.il/?p=11899 מדינת חולדאי], באתר [[ליברל (מגזין)|ליברל]], 9 באוקטובר 2018 * {{ידיעות אחרונות|אמירה לם|"מדינת תל אביב? אין דבר כזה"|5373504|18 באוקטובר 2018}} * {{Time Out ישראל|ירון טן-ברינק|רון חולדאי מתכונן לעוד קדנציה, בלי הבטחות אבל עם לא מעט כעס|עירוני/חולדאי-בחירות-2018|24 באוקטובר 2018}} * [[רונית ורדי]], [https://theliberal.co.il/רון-חולדאי-פרופיל-מאת-רונית-ורדי/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=פברואר הישראלי הבודד – רון חולדאי], [[ליברל (מגזין)|מגזין ליברל]], 10.02.2021 * {{ידיעות אחרונות|רביב גולן, טל גלעדי|"מה זה פונדמנטליזם? הרב עובדיה הבין את זה: לספק לילדים סיר מרק, ועל הדרך לשטוף להם את הראש"|5941785|4 ביוני 2021}} * {{TheMarker|גילי מלניצקי|"תל אביב תהיה עיר יותר ויותר יקרה. אנחנו לקראת פיצוץ"|1.10412492|25 בנובמבר 2021}} * [[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/node/51883 ספר חדש חושף את קבלת ההחלטות של רון חולדאי ממלחמת ששת הימים ועד ניהול עיריית תל אביב], [[IsraelDefense]], {{כ}}19.09.2021 '''מאמריו''': * [http://www.oryarok.org.il/?p=583 על תאונות הדרכים בתל אביב-יפו], באתר "אור ירוק", [[דצמבר]] [[2003]] * {{הארץ|רון חולדאי|הממשלה נסוגה מאחריות|1.1344705|22 באוגוסט 2008}} * {{הארץ|רון חולדאי|מוכנים לרעידת אדמה? הצחקתם אותי|1.2197694|24 בדצמבר 2013}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}} {{ראשי עיריית תל אביב}} {{מפקדי בסיס נבטים}} {{מפקדי בסיס חצרים}} {{בקרת זהויות}} {{מיון רגיל:חולדאי, רון}} [[קטגוריה:תתי-אלופים בחיל האוויר]] [[קטגוריה:ראשי עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה]] [[קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]] [[קטגוריה:מפקדי בסיס נבטים]] [[קטגוריה:מפקדי בסיס חצרים]] [[קטגוריה:מנהלי גימנסיה הרצליה]] [[קטגוריה:חולדה (קיבוץ): אישים]] [[קטגוריה:קציני צה"ל בכירים בראשות רשויות מקומיות בישראל]] [[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:בוגרי בית הספר וורטון]] [[קטגוריה:מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב]] [[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]] [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1944]] [[קטגוריה:ראשי רשויות מקומיות במלחמת חרבות ברזל]]'
האם השינוי בוצע דרך נקודת יציאה של רשת Tor או לא ($1) (tor_exit_node)
false
זמן השינוי בתסדיר יוניקס ($1) (timestamp)
'1715617632'
שם מסד הנתונים של הוויקי ($1) (wiki_name)
'hewiki'
קוד השפה של הוויקי ($1) (wiki_language)
'he'