רזרבה שחלתית – הבדלי גרסאות
עריכה |
עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
אף על פי שלא ידועה שיטה לבדיקה ישירה ומדוייקת של הרזרבה השחלתית של אישה, ההערכה של הרזרבה השחלתית נקבעת על פי בדיקות עקיפות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Ovarian reserve tests in infertility practice and normal fertile women|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0378-5122(98)00075-9|כתב עת=Maturitas|שנת הוצאה=1998-10|עמ=205–214|כרך=30|doi=10.1016/s0378-5122(98)00075-9|מחבר=F.J Broekmans, G.J Scheffer, L.F.J.M.M Bancsi, M Dorland}}</ref> |
אף על פי שלא ידועה שיטה לבדיקה ישירה ומדוייקת של הרזרבה השחלתית של אישה, ההערכה של הרזרבה השחלתית נקבעת על פי בדיקות עקיפות.<ref>{{צ-מאמר|שם=Ovarian reserve tests in infertility practice and normal fertile women|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0378-5122(98)00075-9|כתב עת=Maturitas|שנת הוצאה=1998-10|עמ=205–214|כרך=30|doi=10.1016/s0378-5122(98)00075-9|מחבר=F.J Broekmans, G.J Scheffer, L.F.J.M.M Bancsi, M Dorland}}</ref> |
||
=== |
=== רקע === |
||
השחלה היא כמו בנק של ביציות שממנו האישה שואבת בתקופת הרבייה. השחלה האנושית מכילה אוכלוסייה של זקיקים פרימוריאדליים המתפתחים לזקיקים אנטרליים . בשבוע 18- 22 לאחר התעברות, השחלה מכילה המספר המקסימלי של זקיקים (כ-300,000 בממוצע בטווח של 35,000 עד 2.5 מיליון). |
השחלה היא כמו בנק של ביציות שממנו האישה שואבת בתקופת הרבייה. השחלה האנושית מכילה אוכלוסייה של זקיקים פרימוריאדליים המתפתחים לזקיקים אנטרליים . בשבוע 18- 22 לאחר התעברות, השחלה מכילה המספר המקסימלי של זקיקים (כ-300,000 בממוצע בטווח של 35,000 עד 2.5 מיליון).<ref>{{צ-מאמר|שם=Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause|קישור=https://dx.plos.org/10.1371/journal.pone.0008772|כתב עת=PLoS ONE|שנת הוצאה=2010-01-27|עמ=e8772|כרך=5|doi=10.1371/journal.pone.0008772|מחבר=W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey}}</ref> |
||
גודלה של רזרבה השחלתית הראשונית מושפעת מאוד מגנטיקה. כמו כן, לרמה גבוהה של אנדרוגן (הורמון זכרי) בתקופת ההתפתחות שלפני הלידה יש השפעה שלילית על התהוותה הראשונית של הרזרבה השחליתית. |
גודלה של רזרבה השחלתית הראשונית מושפעת מאוד מגנטיקה. כמו כן, לרמה גבוהה של אנדרוגן (הורמון זכרי) בתקופת ההתפתחות שלפני הלידה יש השפעה שלילית על התהוותה הראשונית של הרזרבה השחליתית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldcat.org/title/human-reproduction-update/oclc/924711410|הכותב=|כותרת=|אתר=|תאריך=}}</ref> |
||
=== ירידה ברזרבה השחלתית === |
=== ירידה ברזרבה השחלתית === |
||
הירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת בעקבות כמה גורמים. הראשון הוא איבוד תא ביצית במהלך המחזור החודשי, בכל מחזור חודשי תא ביצית אחד משתחרר בתהליך הביוץ. בנוסף, במהלך המחזור החודשי זקיקי השחלה שהיו אמורים להתבגר ולהמשיך לקחת חלק בתהליך הביוץ נאבדים בחלקם (תהליך הנקרא אטרזיה זקיקית). יתר על כן, מעט, אם בכלל, ביציות מתחדשות במהלך שנות הרבייה של האישה. כלומר, במהלך המחזור החודשי נאבד תא ביצית ובמקביל לא נוסף או מתחדש תא ביצית חדש ברזרבה השחלתית. למרות זאת, אובדן הביציות שקורה במהלך הזמן בתהליך המחזור החודשי מהווה אובדן של כבערך 10 תאי ביציות בחודש, אובדן המהווה רק חלק קטן בפועל מאובדן הביציות לאורך כל החיים. זאת ועוד, מנגנון נוסף התורם לירידה ברזרבה השחלתית במהלך השנים הוא ירידה בהתבטאות גנים של חלבונים המעורבים בתיקון הדנ"א ע"י שילוב הומולוגי כגון BRCA1, MRE11, Rad51 , ATM. |
הירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת בעקבות כמה גורמים. הראשון הוא איבוד תא ביצית במהלך המחזור החודשי, בכל מחזור חודשי תא ביצית אחד משתחרר בתהליך הביוץ. בנוסף, במהלך המחזור החודשי זקיקי השחלה שהיו אמורים להתבגר ולהמשיך לקחת חלק בתהליך הביוץ נאבדים בחלקם (תהליך הנקרא אטרזיה זקיקית). יתר על כן, מעט, אם בכלל, ביציות מתחדשות במהלך שנות הרבייה של האישה. כלומר, במהלך המחזור החודשי נאבד תא ביצית ובמקביל לא נוסף או מתחדש תא ביצית חדש ברזרבה השחלתית. למרות זאת, אובדן הביציות שקורה במהלך הזמן בתהליך המחזור החודשי מהווה אובדן של כבערך 10 תאי ביציות בחודש, אובדן המהווה רק חלק קטן בפועל מאובדן הביציות לאורך כל החיים. זאת ועוד, מנגנון נוסף התורם לירידה ברזרבה השחלתית במהלך השנים הוא ירידה בהתבטאות גנים של חלבונים המעורבים בתיקון הדנ"א ע"י שילוב הומולוגי כגון BRCA1, MRE11, Rad51 , ATM. <ref>{{צ-מאמר|שם=Impairment of BRCA1-Related DNA Double-Strand Break Repair Leads to Ovarian Aging in Mice and Humans|קישור=http://stm.sciencemag.org/cgi/doi/10.1126/scitranslmed.3004925|כתב עת=Science Translational Medicine|שנת הוצאה=2013-02-13|עמ=172ra21–172ra21|כרך=5|doi=10.1126/scitranslmed.3004925|מחבר=S. Titus, F. Li, R. Stobezki, K. Akula}}</ref> |
||
=== הערכה ובדיקות === |
=== הערכה ובדיקות === |
||
ראשית, חשוב לציין כי אין מבחן אחד אידיאלי להערכת הרזרבה השחלתית. על מנת להגיע להערכה יחסית מדוייקת, נעשה שימוש במספר בדיקות סקר, אך אף בדיקה אחת אינה אמינה ביותר לחיזוי פוטנציאל הריון. לכן, תיאום הבדיקות מספק את ההערכה הטובה ביותר.נשים בגיל 35 ומעלה אשר ניסו להיכנס להריון לאורך שישה חודשים ללא הצלחה ,צריכות לעבור בדיקות לרזרבה השחלתית. |
ראשית, חשוב לציין כי אין מבחן אחד אידיאלי להערכת הרזרבה השחלתית. על מנת להגיע להערכה יחסית מדוייקת, נעשה שימוש במספר בדיקות סקר, אך אף בדיקה אחת אינה אמינה ביותר לחיזוי פוטנציאל הריון. לכן, תיאום הבדיקות מספק את ההערכה הטובה ביותר.נשים בגיל 35 ומעלה אשר ניסו להיכנס להריון לאורך שישה חודשים ללא הצלחה ,צריכות לעבור בדיקות לרזרבה השחלתית. |
||
על מנת להעריך את הרזרבה השחלתית בודקים את רמת ההורמון האנטי מולריאני AMH ורמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי FSH ורמות אסטרדיול. |
על מנת להעריך את הרזרבה השחלתית בודקים את רמת ההורמון האנטי מולריאני AMH ורמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי FSH ורמות אסטרדיול. <ref>{{צ-מאמר|שם=Follicle-stimulating hormone levels on cycle day 3 are predictive of in vitro fertilization outcome|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0015-0282(16)60615-5|כתב עת=Fertility and Sterility|שנת הוצאה=1989-04|עמ=651–654|כרך=51|doi=10.1016/s0015-0282(16)60615-5|מחבר=Richard T. Scott, James P. Toner, Suheil J. Muasher, Sergio. Oehninger}}</ref> |
||
ישנם בדיקות נוספות כגון בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) וספירת הזקיקים האנטרליים בשחלה. בבדיקות אלה משתמשים רק חלק מהמומחים ובנסיבות מיוחדות. לבדיקות אלה יש ספציפיות טובה לחיזוי תגובה לקויה במחזורי הפריה חוץ גופית (IVF), אך יש להן ערך מוגבל יותר לחיזוי תוצאות IVF. |
ישנם בדיקות נוספות כגון בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) וספירת הזקיקים האנטרליים בשחלה. בבדיקות אלה משתמשים רק חלק מהמומחים ובנסיבות מיוחדות. לבדיקות אלה יש ספציפיות טובה לחיזוי תגובה לקויה במחזורי הפריה חוץ גופית (IVF), אך יש להן ערך מוגבל יותר לחיזוי תוצאות IVF. |
||
הן בדיקת רמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי (Day 3 FSH ) והן בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) נפוצות בהערכת הרזרבה השחלתית. הנחת היסוד של בדיקות אלה היא שנשים עם רזרבה שחלתית טובה, יש ייצור מספיק של הורמוני שחלות מזקיקים קטנים בשלב מוקדם של המחזור החודשי בכדי לשמור על הורמון ה FSH ברמה נמוכה. לעומת זאת, נשים עם מאגר מצומצם של זקיקים וביציות, לא מספקות ייצור מספק של הורמונים בשחלות בכדי לספק עיכוב תקין של הפרשת הורמון ה FSH מבלוטת יותרת המוח, ולכן לאותן נשים רמתת הורמון ה FSH עולה בתחילת המחזור. |
הן בדיקת רמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי (Day 3 FSH ) והן בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) נפוצות בהערכת הרזרבה השחלתית. הנחת היסוד של בדיקות אלה היא שנשים עם רזרבה שחלתית טובה, יש ייצור מספיק של הורמוני שחלות מזקיקים קטנים בשלב מוקדם של המחזור החודשי בכדי לשמור על הורמון ה FSH ברמה נמוכה. לעומת זאת, נשים עם מאגר מצומצם של זקיקים וביציות, לא מספקות ייצור מספק של הורמונים בשחלות בכדי לספק עיכוב תקין של הפרשת הורמון ה FSH מבלוטת יותרת המוח, ולכן לאותן נשים רמתת הורמון ה FSH עולה בתחילת המחזור.<ref>{{צ-מאמר|שם=Use of clomiphene citrate in women|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0015-0282(03)01184-1|כתב עת=Fertility and Sterility|שנת הוצאה=2003-11|עמ=1302–1308|כרך=80|doi=10.1016/s0015-0282(03)01184-1}}</ref> |
||
הורמון ה FSH נמדד ביום השלישי למחזור מכיוון שבזמן זה רמת האסטרוגן צפויה להיות נמוכה, תכונה קריטית, שכן בדיקות רמות הורמון FSH נתונות למשוב שלילי. לפיכך כל קביעה של FSH צריכה לכלול את רמת האסטרדיול המתאימה כדי לציין שרמת ה- FSH נמשכה כאשר רמת האסטרוגן הייתה נמוכה. |
הורמון ה FSH נמדד ביום השלישי למחזור מכיוון שבזמן זה רמת האסטרוגן צפויה להיות נמוכה, תכונה קריטית, שכן בדיקות רמות הורמון FSH נתונות למשוב שלילי. לפיכך כל קביעה של FSH צריכה לכלול את רמת האסטרדיול המתאימה כדי לציין שרמת ה- FSH נמשכה כאשר רמת האסטרוגן הייתה נמוכה. |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
הערכה נוספת לרזרבה השחלתית היא בחינת השחלות באמצעות אולטרה-סאונד גניקולוגי ולקבוע את גודלן (ידוע כי ככל שהשחלות מתרוקנות מתאי הביציות, הן נוטות להיות קטנות יותר) , ולבחון את מספר הזקיקים האנטרלים בסונוגרפיה. |
הערכה נוספת לרזרבה השחלתית היא בחינת השחלות באמצעות אולטרה-סאונד גניקולוגי ולקבוע את גודלן (ידוע כי ככל שהשחלות מתרוקנות מתאי הביציות, הן נוטות להיות קטנות יותר<ref>{{צ-מאמר|שם=Ovarian reserve and reproductive age may be determined from measurement of ovarian volume by transvaginal sonography|קישור=http://dx.doi.org/10.1093/humrep/deh285|כתב עת=Human Reproduction|שנת הוצאה=2004-07|עמ=1612–1617|כרך=19|doi=10.1093/humrep/deh285|מחבר=W. Hamish Wallace, Thomas W. Kelsey}}</ref>) , ולבחון את מספר הזקיקים האנטרלים בסונוגרפיה.<ref>{{צ-מאמר|שם=Ovarian volume and antral follicle count for the prediction of low and hyper responders with in vitro fertilization|קישור=http://dx.doi.org/10.1186/1477-7827-5-9|כתב עת=Reproductive Biology and Endocrinology|שנת הוצאה=2007-03-15|כרך=5|doi=10.1186/1477-7827-5-9|מחבר=Janet Kwee, Mariet E Elting, Roel Schats, Joseph McDonnell}}</ref> |
||
=== ראה גם === |
=== ראה גם === |
||
מחזור חודשי: |
מחזור חודשי: |
||
| שורה 70: | שורה 70: | ||
=== קישורים חיצוניים === |
=== קישורים חיצוניים === |
||
[5] : |
|||
Titus S, Li F, Stobezki R, Akula K, Unsal E, Jeong K, Dickler M, Robson M, Moy F, Goswami S, Oktay K. (2013). Impairment of BRCA1-related DNA double-strand break repair leads to ovarian aging in mice and humans. Sci Transl Med 5(172):172ra21. doi: 10.1126/scitranslmed.3004925. <nowiki>PMID 23408054</nowiki>(מקור מידע באנגלית) |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־00:20, 11 בדצמבר 2019
רזרבה שחלתית (ovarian reserve)
רזרבה שחלתית זה כלי המשמש לקביעת יכולת השחלה לספק תאי ביצית בעלי פוטנציאל להפריה שתוצאותיה הוא היריון בריא ומוצלח. מספר תאי הביצית בעלי פוטנציאל להפריה והריון קטן ככול שגיל האם גדל. עובדה זו מצביעה על יחס הפוך בין גיל האישה לרמת פוריותה.
אף על פי שלא ידועה שיטה לבדיקה ישירה ומדוייקת של הרזרבה השחלתית של אישה, ההערכה של הרזרבה השחלתית נקבעת על פי בדיקות עקיפות.[1]
רקע
השחלה היא כמו בנק של ביציות שממנו האישה שואבת בתקופת הרבייה. השחלה האנושית מכילה אוכלוסייה של זקיקים פרימוריאדליים המתפתחים לזקיקים אנטרליים . בשבוע 18- 22 לאחר התעברות, השחלה מכילה המספר המקסימלי של זקיקים (כ-300,000 בממוצע בטווח של 35,000 עד 2.5 מיליון).[2]
גודלה של רזרבה השחלתית הראשונית מושפעת מאוד מגנטיקה. כמו כן, לרמה גבוהה של אנדרוגן (הורמון זכרי) בתקופת ההתפתחות שלפני הלידה יש השפעה שלילית על התהוותה הראשונית של הרזרבה השחליתית.[3]
ירידה ברזרבה השחלתית
הירידה ברזרבה השחלתית מתרחשת בעקבות כמה גורמים. הראשון הוא איבוד תא ביצית במהלך המחזור החודשי, בכל מחזור חודשי תא ביצית אחד משתחרר בתהליך הביוץ. בנוסף, במהלך המחזור החודשי זקיקי השחלה שהיו אמורים להתבגר ולהמשיך לקחת חלק בתהליך הביוץ נאבדים בחלקם (תהליך הנקרא אטרזיה זקיקית). יתר על כן, מעט, אם בכלל, ביציות מתחדשות במהלך שנות הרבייה של האישה. כלומר, במהלך המחזור החודשי נאבד תא ביצית ובמקביל לא נוסף או מתחדש תא ביצית חדש ברזרבה השחלתית. למרות זאת, אובדן הביציות שקורה במהלך הזמן בתהליך המחזור החודשי מהווה אובדן של כבערך 10 תאי ביציות בחודש, אובדן המהווה רק חלק קטן בפועל מאובדן הביציות לאורך כל החיים. זאת ועוד, מנגנון נוסף התורם לירידה ברזרבה השחלתית במהלך השנים הוא ירידה בהתבטאות גנים של חלבונים המעורבים בתיקון הדנ"א ע"י שילוב הומולוגי כגון BRCA1, MRE11, Rad51 , ATM. [4]
הערכה ובדיקות
ראשית, חשוב לציין כי אין מבחן אחד אידיאלי להערכת הרזרבה השחלתית. על מנת להגיע להערכה יחסית מדוייקת, נעשה שימוש במספר בדיקות סקר, אך אף בדיקה אחת אינה אמינה ביותר לחיזוי פוטנציאל הריון. לכן, תיאום הבדיקות מספק את ההערכה הטובה ביותר.נשים בגיל 35 ומעלה אשר ניסו להיכנס להריון לאורך שישה חודשים ללא הצלחה ,צריכות לעבור בדיקות לרזרבה השחלתית.
על מנת להעריך את הרזרבה השחלתית בודקים את רמת ההורמון האנטי מולריאני AMH ורמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי FSH ורמות אסטרדיול. [5]
ישנם בדיקות נוספות כגון בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) וספירת הזקיקים האנטרליים בשחלה. בבדיקות אלה משתמשים רק חלק מהמומחים ובנסיבות מיוחדות. לבדיקות אלה יש ספציפיות טובה לחיזוי תגובה לקויה במחזורי הפריה חוץ גופית (IVF), אך יש להן ערך מוגבל יותר לחיזוי תוצאות IVF.
הן בדיקת רמת הורמון מעורר הזקיק ביום השלישי (Day 3 FSH ) והן בדיקת אתגר קלומיפה ציטראט (CCCT) נפוצות בהערכת הרזרבה השחלתית. הנחת היסוד של בדיקות אלה היא שנשים עם רזרבה שחלתית טובה, יש ייצור מספיק של הורמוני שחלות מזקיקים קטנים בשלב מוקדם של המחזור החודשי בכדי לשמור על הורמון ה FSH ברמה נמוכה. לעומת זאת, נשים עם מאגר מצומצם של זקיקים וביציות, לא מספקות ייצור מספק של הורמונים בשחלות בכדי לספק עיכוב תקין של הפרשת הורמון ה FSH מבלוטת יותרת המוח, ולכן לאותן נשים רמתת הורמון ה FSH עולה בתחילת המחזור.[6]
הורמון ה FSH נמדד ביום השלישי למחזור מכיוון שבזמן זה רמת האסטרוגן צפויה להיות נמוכה, תכונה קריטית, שכן בדיקות רמות הורמון FSH נתונות למשוב שלילי. לפיכך כל קביעה של FSH צריכה לכלול את רמת האסטרדיול המתאימה כדי לציין שרמת ה- FSH נמשכה כאשר רמת האסטרוגן הייתה נמוכה.
באופן תקין, רמת אסטרדיול ביום השלישי למחזור אמורה להיות נמוכה, מה שמשקף פעילות נמוכה באופן טבעי של השחלות במועד זה. רמות אסטרדיול מוגברות נובעות מגיוס מוגבר של זקיקים בלתי-בשלים, המופיע בנשים עם רזרבה שחלתית ירודה. רמות אסטרדיול גבוהות יכולות לעכב את ייצור הורמון ה- FSH המופרש מבלוטת יותרת המוח ובכך להסוות את אחד הסימנים לירידה ברזרבה השחלתית אצל נשים בגיל המעבר. לפיכך, מדידה של רמות FSH וגם של אסטרדיול עוזרת להימנע מבדיקות FSH שליליות.
למרות שהוכח כי ל- FSH ולאחרונה גם ל Inhibin B יש קורלציה עם הרזרבה השחלתית. כיום נקבע כי בדיקת הורמון אנטי-מולריאני (AMH) הוא מבחן ביוכימי שימושי יותר. עם זאת, רמות גבוהות יכולות להיות גם אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אשר פוגעות בפוריות הנשית. אי לכך, שילוב של בדיקת ההורמון האנטי-מולריאני AMH ואולטרסאונד טרנס-ווגינלי לספירת מספר הזקיקים האנטרליים היא ככל הנראה הדרך הטובה ביותר להעריך את הרזרבה השחלתית ופוריות עתידית.
הערכה נוספת לרזרבה השחלתית היא בחינת השחלות באמצעות אולטרה-סאונד גניקולוגי ולקבוע את גודלן (ידוע כי ככל שהשחלות מתרוקנות מתאי הביציות, הן נוטות להיות קטנות יותר[7]) , ולבחון את מספר הזקיקים האנטרלים בסונוגרפיה.[8]
ראה גם
מחזור חודשי:
ביצית:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%AA
ביוץ:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%A5
רבייה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99%D7%94
אטרזיה זקיקית: (ערך באנגלית)
https://en.wikipedia.org/wiki/Follicular_atresia
שילוב הומולוגי:(ערך באנגלית)
https://en.wikipedia.org/wiki/Genetic_recombination
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ F.J Broekmans, G.J Scheffer, L.F.J.M.M Bancsi, M Dorland, Ovarian reserve tests in infertility practice and normal fertile women, Maturitas 30, 1998-10, עמ' 205–214 doi: 10.1016/s0378-5122(98)00075-9
- ^ W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey, Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause, PLoS ONE 5, 2010-01-27, עמ' e8772 doi: 10.1371/journal.pone.0008772
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים [1] - ^ S. Titus, F. Li, R. Stobezki, K. Akula, Impairment of BRCA1-Related DNA Double-Strand Break Repair Leads to Ovarian Aging in Mice and Humans, Science Translational Medicine 5, 2013-02-13, עמ' 172ra21–172ra21 doi: 10.1126/scitranslmed.3004925
- ^ Richard T. Scott, James P. Toner, Suheil J. Muasher, Sergio. Oehninger, Follicle-stimulating hormone levels on cycle day 3 are predictive of in vitro fertilization outcome, Fertility and Sterility 51, 1989-04, עמ' 651–654 doi: 10.1016/s0015-0282(16)60615-5
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Use of clomiphene citrate in women, Fertility and Sterility 80, 2003-11, עמ' 1302–1308 doi: 10.1016/s0015-0282(03)01184-1 - ^ W. Hamish Wallace, Thomas W. Kelsey, Ovarian reserve and reproductive age may be determined from measurement of ovarian volume by transvaginal sonography, Human Reproduction 19, 2004-07, עמ' 1612–1617 doi: 10.1093/humrep/deh285
- ^ Janet Kwee, Mariet E Elting, Roel Schats, Joseph McDonnell, Ovarian volume and antral follicle count for the prediction of low and hyper responders with in vitro fertilization, Reproductive Biology and Endocrinology 5, 2007-03-15 doi: 10.1186/1477-7827-5-9