אי-פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות – הבדלי גרסאות
Nadav harnof (שיחה | תרומות) |
Nadav harnof (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
סדנת הקונצנזוס בחסות ESHRE / ASRM אינה ממליצה על מטפורמין לגירוי ביוץ. <ref name="pmid18243179">{{cite journal |author=Thessaloniki ESHRE/ASRM-Sponsored PCOS Consensus Workshop Group |title=Consensus on infertility treatment related to polycystic ovary syndrome |journal=Fertil. Steril. |volume=89 |issue=3 |pages=505–22 |date=March 2008 |pmid=18243179 |doi=10.1016/j.fertnstert.2007.09.041 |url=}}</ref> מחקרים אקראיים שלאחר מכן אישרו את היעדר הראיות להוספת מטפורמין לקלומיפן. <ref>{{cite journal |vauthors=Johnson NP, Stewart AW, Falkiner J, etal |title=PCOSMIC: a multi-centre randomized trial in women with PolyCystic Ovary Syndrome evaluating Metformin for Infertility with Clomiphene |journal=Hum Reprod |volume= 25|issue= 7|pages= 1675–83|date=April 2010 |pmid=20435692 |doi=10.1093/humrep/deq100 |url=|doi-access=free }}</ref> |
סדנת הקונצנזוס בחסות ESHRE / ASRM אינה ממליצה על מטפורמין לגירוי ביוץ. <ref name="pmid18243179">{{cite journal |author=Thessaloniki ESHRE/ASRM-Sponsored PCOS Consensus Workshop Group |title=Consensus on infertility treatment related to polycystic ovary syndrome |journal=Fertil. Steril. |volume=89 |issue=3 |pages=505–22 |date=March 2008 |pmid=18243179 |doi=10.1016/j.fertnstert.2007.09.041 |url=}}</ref> מחקרים אקראיים שלאחר מכן אישרו את היעדר הראיות להוספת מטפורמין לקלומיפן. <ref>{{cite journal |vauthors=Johnson NP, Stewart AW, Falkiner J, etal |title=PCOSMIC: a multi-centre randomized trial in women with PolyCystic Ovary Syndrome evaluating Metformin for Infertility with Clomiphene |journal=Hum Reprod |volume= 25|issue= 7|pages= 1675–83|date=April 2010 |pmid=20435692 |doi=10.1093/humrep/deq100 |url=|doi-access=free }}</ref> |
||
כאשר נלקח לפני הפריה חוץ גופית או במהלכה, אין שום עדות לכך שטיפול במטפורמין משפר את שיעור הילודה החיה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות. עם זאת, נמצא כי מטפורמין מעלה את שיעורי ההריון הקליניים ומפחית את הסיכון ל[[תסמונת גירוי יתר שחלתי]] (באנגלית:OHSS) אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות אצל נשים העוברות מחזורי הפרייה חוץ גופית. |
כאשר נלקח לפני הפריה חוץ גופית או במהלכה, אין שום עדות לכך שטיפול במטפורמין משפר את שיעור הילודה החיה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות. עם זאת, נמצא כי מטפורמין מעלה את שיעורי ההריון הקליניים ומפחית את הסיכון ל[[תסמונת גירוי יתר שחלתי]] (באנגלית:OHSS) אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות אצל נשים העוברות מחזורי הפרייה חוץ גופית. <ref>{{Cite journal|last1=Farquhar|first1=Cindy|last2=Marjoribanks|first2=Jane|date=17 August 2018|title=Assisted reproductive technology: an overview of Cochrane Reviews|journal=The Cochrane Database of Systematic Reviews|volume=8|pages=CD010537|doi=10.1002/14651858.CD010537.pub5|issn=1469-493X|pmc=6953328|pmid=30117155}}</ref> |
||
==תחזית (פרוגנוזה)== |
==תחזית (פרוגנוזה)== |
||
גרסה מ־12:56, 29 בנובמבר 2020
אי פוריות במחלות שחלות פוליציסטיות הוא חוסר איזון הורמונלי בקרב נשים הנחשב לאחד הגורמים העיקריים לאי פוריות בנשים.[1][2][3][4] תסמונת השחלות הפוליציסטיות גורמת ליותר מ75% מהמקרים של אי ביוץ (אנובולציה) [5]
פתופיזיולוגיה
לא כל הנשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות מתקשות להיכנס להריון. אצל אלו שכן, אנובולציה היא גורם שכיח לכך. אנבולציה נובעת מהתפתחות זקיק שלישוני עצור, תופעה העלולה להיגרם על ידי אינטראקציה לא רגילה בין אינסולין להורמון מחלמן (LH) על תא גרנולוזה[5]
הפרעה הורמונלית (אנדוקרינית) עשויה גם היא להפחית את הפוריות, כמו למשל שינוי ברמות ההורמון המשחרר גונדוטרופין ׂׂ(GnRH), הורמוני גירוי שחלה ליצור תאי מין (גונדוטרופינים) (במיוחד עלייה בהורמון מחלמן), היפראנדרגוניזם, והיפר-אינסולינמיה (כמות גבוהה מידי של אינסולין בדם). גונדוטרופינים משוחררים על ידי תאי גונדוטרופ בבלוטת יותרת המוח, ונראה כי תאים אלה כוללים קולטני אינסולין, המושפעים מעליה ברמות האינסולין בגוף. [6] תרופות המעלות רגישות לאינסולין (באנגלית: Sensitizers) פועלות על הורדת התנגודת לאינסולין. סיבה לכך שתרופות אלו גורמות להגברת הפוריות היא שהם מורידות את רמות האינסולין הכוללות בגוף כאשר רקמות מטבוליות מחזירות את הרגישות להורמון. זה מפחית את גירוי יתר של תאי גונדוטרופ בהיפופיזה. [6]
אבחון
תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולה לגרום לאי פוריות בדרך כלל בשל אנובולציה, ולכן סביר שנוכחות ביוץ מעידה על פוריות, אף שאינה שוללת אי פוריות מסיבות אחרות.
חיזוי ביוץ
ניתן לחזות את הביוץ על ידי שימוש בערכה לבדיקת שתן המאתרת את ההורמון המחלמן (LH) הטרום-ביוצי. עם זאת,ערכות אלה אינן תמיד מדויקות בבדיקות של נשים בעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות. [ציטוטים נדרשים] ניתן לחזות ביוץ גם על ידי ריר צוואר הרחם.
ניתן לאשר את הביוץ גם באמצעות בדיקת פרוגסטרון באמצע השלב הלוטאלי של המחזור, כשבעה ימים לאחר הביוץ התיאורטי (בערך 11 יום לאחר הביוץ התיאורטי). רמות הפרוגסטרון יכולות להעיד אף הן על נוכחות או חוסר של ביוץ.
לעומת אלו, טמפרטורת הגוף אינה מקור מהימן לחיזוי הביוץ. [9]
טיפול
טיפול בפוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות כולל שינוי באורח החיים, כמו גם טכנולוגיית פריון מסייעת כגון אינדוקציה לביוץ, הפעלת שחרור ביציות וניתוחים.
התאמות באורח החיים
עבור נשים הסובלות מעודף משקל עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות (באנגלית:PCOS) שהן אינן מבייציות (באנגלית:anovulatory), התאמות תזונה וירידה במשקל קשורות לחידוש הביוץ הספונטני. עדויות ראשוניות מצביעות על כך שפעילות גופנית עשויה לשפר את סדירות המחזור, את הריון ואת שיעורי הביוץ, אך יש צורך במחקר נוסף.
השראת ביוץ
עבור אלה שאחרי הירידה במשקל עדיין אינן מבייצות או עבור נשים רזות שאינן מבייצות, השראת ביוץ (באנגלית: induction ovulation) היא הטיפול העיקרי המשמש לסייע לאי פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לטרוזול (באנגלית:Letrozole) וכלומיפן (באנגלית:Clomiphene citrate) הם הטיפול הראשוני בחוליי אי ביוץ תת-פוריים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות.סקירה של קוקרן (Cochrane review) הראתה כי נראה כי לטרוזול משפר את שיעורי הלידה וההריון בהשוואה לציטרט כלומיפן. [12] נראה כי לא היה שום הבדל בין לטרוזול לבין קידוח השחלות הלפרוזוליות (באנגלית:ovarian drilling).גונדוטרופינים כמו הורמון מגרה זקיק (באנגלית:FSH) הם, בנוסף לניתוחים, טיפולי קו שני. [13]
הפרייה חוץ גופית
עבור מטופלות שאינן מגיבות לדיאטה, שינוי באורח החיים והשראת ביוץ, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית.
ניתוח
בגזרת הטיפולים, קיימת גם אפשרות של ניתוח במקרה של תוצאה לא יעילה של תרופות השראת הביוץ. [13] אף על פי שלא נהוג לבצע ניתוח שכזה, ניתן לטפל בשחלות הפוליציסטיות באמצעות הליך לפרוסקופי בשם קידוח שחלות העשוי לשפר את האפקטיביות של טיפולי ביוץ אחרים ולהוריד את שעורי ההריונות המרובים.
אי יעילות של מטפורמין
בעבר הומלץ על מטפורמין לטיפול באנובולציה (חוסר בביוץ).
בסקירה שיטתית בשנת 2012 [14] הגיעו למסקנה כי אין מספיק ראיות לבחינת הבדל בין מטפורמין לבין ציטראט קלומיפן מבחינת ביוץ, הריון, לידת חי, הפלה ושיעורי הריון מרובים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ו- BMI נמוך מ 32 ק"ג / מ"ר. [14] הסקירה הדגישה העובדה שאין יתרון לטיפול אחד על האחר, לא מהווה עדות לשוויון בין הטיפולים. [14]
סקירה נוספת בשנת 2012 [15] הגיעה למסקנה כי מטפורמין משפר את שיעורי ההריון בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות בהשוואה לקבוצה הקיבלה טיפול דמה. עם זאת, כחלק מהסקירה נמצא כי מטפורמין אינה משפרת את שיעורי הילודה החיה, בין אם משתמשים בה לבד ובין אם בשילוב עם קלומיפן. לכן הוסק כי התועלת של מטפורמין בשיפור הילודה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות מוגבלת. [15]
סדנת הקונצנזוס בחסות ESHRE / ASRM אינה ממליצה על מטפורמין לגירוי ביוץ. [6] מחקרים אקראיים שלאחר מכן אישרו את היעדר הראיות להוספת מטפורמין לקלומיפן. [7]
כאשר נלקח לפני הפריה חוץ גופית או במהלכה, אין שום עדות לכך שטיפול במטפורמין משפר את שיעור הילודה החיה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות. עם זאת, נמצא כי מטפורמין מעלה את שיעורי ההריון הקליניים ומפחית את הסיכון לתסמונת גירוי יתר שחלתי (באנגלית:OHSS) אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות אצל נשים העוברות מחזורי הפרייה חוץ גופית. [8]
תחזית (פרוגנוזה)
תסמונת השחלות הפוליציסטיות מעלה את הזמן הממוצע הלוקח להכנס להריון, אך לא בהכרח מקטינה את גודל המשפחה בסופו של דבר. [13] בנוסף, לא נצפה כי התסמונת משפיעה על הסיכוי לעבור הפלה במהלך ההריון. [13]
ראו גם
לקריאה נוספת
- הערך "תסמונת השחלות הפוליציסטיות", באתר ויקירפואה
- תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אתר המודעות ל-PCOS
קישורים חיצוניים
- קידוח שחלות באתר Wmedis
- לפרוסקופיה עם שחלות פוליציסטיות
- הפריה חוץ-גופית, מתוך אנציקלופדיה הלכתית רפואית.
הערות שוליים
- ^ Goldenberg N, Glueck C (2008). "Medical therapy in women with polycystic ovary syndrome before and during pregnancy and lactation". Minerva Ginecol. 60 (1): 63–75. PMID 18277353.
- ^ Boomsma CM, Fauser BC, Macklon NS (2008). "Pregnancy complications in women with polycystic ovary syndrome". Semin. Reprod. Med. 26 (1): 72–84. doi:10.1055/s-2007-992927. PMID 18181085. S2CID 13930098.
- ^ Palacio JR, Iborra A, Ulcova-Gallova Z, Badia R, Martínez P (במאי 2006). "The presence of antibodies to oxidative modified proteins in serum from polycystic ovary syndrome patients". Clin. Exp. Immunol. 144 (2): 217–22. doi:10.1111/j.1365-2249.2006.03061.x. PMC 1809652. PMID 16634794.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Azziz R, Woods KS, Reyna R, Key TJ, Knochenhauer ES, Yildiz BO (ביוני 2004). "The prevalence and features of the polycystic ovary syndrome in an unselected population". J. Clin. Endocrinol. Metab. 89 (6): 2745–9. doi:10.1210/jc.2003-032046. PMID 15181052.
{{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 Gorry, A.; White, D. M.; Franks, S. (באוגוסט 2006). "Infertility in polycystic ovary syndrome: focus on low-dose gonadotropin treatment". Endocrine. 30 (1): 27–33. doi:10.1385/ENDO:30:1:27. PMID 17185789. S2CID 20751100.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Thessaloniki ESHRE/ASRM-Sponsored PCOS Consensus Workshop Group (במרץ 2008). "Consensus on infertility treatment related to polycystic ovary syndrome". Fertil. Steril. 89 (3): 505–22. doi:10.1016/j.fertnstert.2007.09.041. PMID 18243179.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Johnson NP, Stewart AW, Falkiner J, et al. (באפריל 2010). "PCOSMIC: a multi-centre randomized trial in women with PolyCystic Ovary Syndrome evaluating Metformin for Infertility with Clomiphene". Hum Reprod. 25 (7): 1675–83. doi:10.1093/humrep/deq100. PMID 20435692.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Farquhar, Cindy; Marjoribanks, Jane (17 באוגוסט 2018). "Assisted reproductive technology: an overview of Cochrane Reviews". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 8: CD010537. doi:10.1002/14651858.CD010537.pub5. ISSN 1469-493X. PMC 6953328. PMID 30117155.
{{cite journal}}: (עזרה)