אי-פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Noashaham (שיחה | תרומות)
59 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
עבור נשים הסובלות מעודף משקל עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות (באנגלית:PCOS) שהן אינן מבייציות (באנגלית:anovulatory), התאמות תזונה וירידה במשקל קשורות לחידוש הביוץ הספונטני. עדויות ראשוניות מצביעות על כך שפעילות גופנית עשויה לשפר את סדירות המחזור, את הריון ואת שיעורי הביוץ, אך יש צורך במחקר נוסף.
עבור נשים הסובלות מעודף משקל עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות (באנגלית:PCOS) שהן אינן מבייציות (באנגלית:anovulatory), התאמות תזונה וירידה במשקל קשורות לחידוש הביוץ הספונטני. עדויות ראשוניות מצביעות על כך שפעילות גופנית עשויה לשפר את סדירות המחזור, את הריון ואת שיעורי הביוץ, אך יש צורך במחקר נוסף.
===השראת ביוץ===
===השראת ביוץ===
עבור אלה שאחרי הירידה במשקל עדיין אינן מבייצות או עבור נשים רזות שאינן מבייצות, השראת ביוץ (באנגלית: induction ovulation) היא הטיפול העיקרי המשמש לסייע לאי פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לטרוזול (באנגלית:[[Letrozole]]) וכלומיפן (באנגלית:[[Clomiphene citrate]]) הם הטיפול הראשוני בחוליי אי ביוץ תת-פוריים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות.סקירה של קוקרן ([[Cochrane review]]) הראתה כי נראה כי לטרוזול משפר את שיעורי הלידה וההריון בהשוואה לציטרט כלומיפן. [12] נראה כי לא היה שום הבדל בין לטרוזול לבין קידוח השחלות הלפרוזוליות (באנגלית:[[ ovarian drilling]]).גונדוטרופינים כמו הורמון מגרה זקיק (באנגלית:FSH) הם, בנוסף לניתוחים, טיפולי קו שני. [13]
עבור אלה שאחרי הירידה במשקל עדיין אינן מבייצות או עבור נשים רזות שאינן מבייצות, השראת ביוץ (באנגלית: induction ovulation) היא הטיפול העיקרי המשמש לסייע לאי פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לטרוזול (באנגלית:[[Letrozole]]) וכלומיפן (באנגלית:[[Clomiphene citrate]]) הם הטיפול הראשוני בחוליי אי ביוץ תת-פוריים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות.<ref>{{Cite journal|last1=Williams|first1=Tracy|last2=Mortada|first2=Rami|last3=Porter|first3=Samuel|date=2016-07-15|title=Diagnosis and Treatment of Polycystic Ovary Syndrome|url=https://www.aafp.org/afp/2016/0715/p106.html|journal=American Family Physician|volume=94|issue=2|issn=0002-838X|pmid=27419327|pages=106–13}}</ref> סקירה של קוקרן ([[Cochrane review]]) הראתה כי נראה כי לטרוזול משפר את שיעורי הלידה וההריון בהשוואה לציטרט כלומיפן. <ref name=":0">{{Cite journal|last1=Franik|first1=Sebastian|last2=Eltrop|first2=Stephanie M.|last3=Kremer|first3=Jan Am|last4=Kiesel|first4=Ludwig|last5=Farquhar|first5=Cindy|date=May 24, 2018|title=Aromatase inhibitors (letrozole) for subfertile women with polycystic ovary syndrome|journal=The Cochrane Database of Systematic Reviews|volume=5|pages=CD010287|doi=10.1002/14651858.CD010287.pub3|issn=1469-493X|pmid=29797697|pmc=6494577}}</ref> נראה כי לא היה שום הבדל בין לטרוזול לבין קידוח השחלות הלפרוזוליות (באנגלית:[[ ovarian drilling]]).גונדוטרופינים כמו הורמון מגרה זקיק (באנגלית:FSH) הם, בנוסף לניתוחים, טיפולי קו שני. <ref name=":0" /> [[Gonadotrophin]]s such as [[follicle-stimulating hormone]] (FSH) are, in addition to surgery, second-line treatments.<ref name=ESHRE2012/>


===הפרייה חוץ גופית===
===הפרייה חוץ גופית===

גרסה מ־12:59, 29 בנובמבר 2020

אי פוריות במחלות שחלות פוליציסטיות הוא חוסר איזון הורמונלי בקרב נשים הנחשב לאחד הגורמים העיקריים לאי פוריות בנשים.[1][2][3][4] תסמונת השחלות הפוליציסטיות גורמת ליותר מ75% מהמקרים של אי ביוץ (אנובולציה) [5]

פתופיזיולוגיה

לא כל הנשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות מתקשות להיכנס להריון. אצל אלו שכן, אנובולציה היא גורם שכיח לכך. אנבולציה נובעת מהתפתחות זקיק שלישוני עצור, תופעה העלולה להיגרם על ידי אינטראקציה לא רגילה בין אינסולין להורמון מחלמן (LH) על תא גרנולוזה[5]

הפרעה הורמונלית (אנדוקרינית) עשויה גם היא להפחית את הפוריות, כמו למשל שינוי ברמות ההורמון המשחרר גונדוטרופין ׂׂ(GnRH),[6] gonadotropins (especially an increase in luteinizing hormone),[6][7] hyperandrogenemia,[8] and hyperinsulinemia.[8] הורמוני גירוי שחלה ליצור תאי מין (גונדוטרופינים) (במיוחד עלייה בהורמון מחלמן), היפראנדרגוניזם, והיפר-אינסולינמיה (כמות גבוהה מידי של אינסולין בדם). גונדוטרופינים משוחררים על ידי תאי גונדוטרופ בבלוטת יותרת המוח, ונראה כי תאים אלה כוללים קולטני אינסולין, המושפעים מעליה ברמות האינסולין בגוף.[6] תרופות המעלות רגישות לאינסולין (באנגלית: Sensitizers) פועלות על הורדת התנגודת לאינסולין. סיבה לכך שתרופות אלו גורמות להגברת הפוריות היא שהם מורידות את רמות האינסולין הכוללות בגוף כאשר רקמות מטבוליות מחזירות את הרגישות להורמון. זה מפחית את גירוי יתר של תאי גונדוטרופ בהיפופיזה. [6]

אבחון

תסמונת השחלות הפוליציסטיות עלולה לגרום לאי פוריות בדרך כלל בשל אנובולציה, ולכן סביר שנוכחות ביוץ מעידה על פוריות, אף שאינה שוללת אי פוריות מסיבות אחרות.

חיזוי ביוץ

ניתן לחזות את הביוץ על ידי שימוש בערכה לבדיקת שתן המאתרת את ההורמון המחלמן (LH) הטרום-ביוצי. עם זאת,ערכות אלה אינן תמיד מדויקות בבדיקות של נשים בעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות. [ציטוטים נדרשים] ניתן לחזות ביוץ גם על ידי ריר צוואר הרחם.

ניתן לאשר את הביוץ גם באמצעות בדיקת פרוגסטרון באמצע השלב הלוטאלי של המחזור, כשבעה ימים לאחר הביוץ התיאורטי (בערך 11 יום לאחר הביוץ התיאורטי). רמות הפרוגסטרון יכולות להעיד אף הן על נוכחות או חוסר של ביוץ.

לעומת אלו, טמפרטורת הגוף אינה מקור מהימן לחיזוי הביוץ. [9]

טיפול

טיפול בפוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות כולל שינוי באורח החיים, כמו גם טכנולוגיית פריון מסייעת כגון אינדוקציה לביוץ, הפעלת שחרור ביציות וניתוחים.

התאמות באורח החיים

עבור נשים הסובלות מעודף משקל עם תסמונת השחלות הפוליצסטיות (באנגלית:PCOS) שהן אינן מבייציות (באנגלית:anovulatory), התאמות תזונה וירידה במשקל קשורות לחידוש הביוץ הספונטני. עדויות ראשוניות מצביעות על כך שפעילות גופנית עשויה לשפר את סדירות המחזור, את הריון ואת שיעורי הביוץ, אך יש צורך במחקר נוסף.

השראת ביוץ

עבור אלה שאחרי הירידה במשקל עדיין אינן מבייצות או עבור נשים רזות שאינן מבייצות, השראת ביוץ (באנגלית: induction ovulation) היא הטיפול העיקרי המשמש לסייע לאי פוריות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לטרוזול (באנגלית:Letrozole) וכלומיפן (באנגלית:Clomiphene citrate) הם הטיפול הראשוני בחוליי אי ביוץ תת-פוריים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות.[9] סקירה של קוקרן (Cochrane review) הראתה כי נראה כי לטרוזול משפר את שיעורי הלידה וההריון בהשוואה לציטרט כלומיפן. [10] נראה כי לא היה שום הבדל בין לטרוזול לבין קידוח השחלות הלפרוזוליות (באנגלית:ovarian drilling).גונדוטרופינים כמו הורמון מגרה זקיק (באנגלית:FSH) הם, בנוסף לניתוחים, טיפולי קו שני. [10] Gonadotrophins such as follicle-stimulating hormone (FSH) are, in addition to surgery, second-line treatments.[11]

הפרייה חוץ גופית

עבור מטופלות שאינן מגיבות לדיאטה, שינוי באורח החיים והשראת ביוץ, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית.

ניתוח

בגזרת הטיפולים, קיימת גם אפשרות של ניתוח במקרה של תוצאה לא יעילה של תרופות השראת הביוץ. [13] אף על פי שלא נהוג לבצע ניתוח שכזה, ניתן לטפל בשחלות הפוליציסטיות באמצעות הליך לפרוסקופי בשם קידוח שחלות העשוי לשפר את האפקטיביות של טיפולי ביוץ אחרים ולהוריד את שעורי ההריונות המרובים.

אי יעילות של מטפורמין

בעבר הומלץ על מטפורמין לטיפול באנובולציה (חוסר בביוץ).

בסקירה שיטתית בשנת 2012 [14] הגיעו למסקנה כי אין מספיק ראיות לבחינת הבדל בין מטפורמין לבין ציטראט קלומיפן מבחינת ביוץ, הריון, לידת חי, הפלה ושיעורי הריון מרובים בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ו- BMI נמוך מ 32 ק"ג / מ"ר. [14] הסקירה הדגישה העובדה שאין יתרון לטיפול אחד על האחר, לא מהווה עדות לשוויון בין הטיפולים. [14]

סקירה נוספת בשנת 2012 [15] הגיעה למסקנה כי מטפורמין משפר את שיעורי ההריון בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות בהשוואה לקבוצה הקיבלה טיפול דמה. עם זאת, כחלק מהסקירה נמצא כי מטפורמין אינה משפרת את שיעורי הילודה החיה, בין אם משתמשים בה לבד ובין אם בשילוב עם קלומיפן. לכן הוסק כי התועלת של מטפורמין בשיפור הילודה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות מוגבלת. [15]

סדנת הקונצנזוס בחסות ESHRE / ASRM אינה ממליצה על מטפורמין לגירוי ביוץ. [12] מחקרים אקראיים שלאחר מכן אישרו את היעדר הראיות להוספת מטפורמין לקלומיפן. [13]

כאשר נלקח לפני הפריה חוץ גופית או במהלכה, אין שום עדות לכך שטיפול במטפורמין משפר את שיעור הילודה החיה אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות. עם זאת, נמצא כי מטפורמין מעלה את שיעורי ההריון הקליניים ומפחית את הסיכון לתסמונת גירוי יתר שחלתי (באנגלית:OHSS) אצל נשים עם תסמונת השחלות הפוליסצטיות אצל נשים העוברות מחזורי הפרייה חוץ גופית. [14]

תחזית (פרוגנוזה)

תסמונת השחלות הפוליציסטיות מעלה את הזמן הממוצע הלוקח להכנס להריון, אך לא בהכרח מקטינה את גודל המשפחה בסופו של דבר. [13] בנוסף, לא נצפה כי התסמונת משפיעה על הסיכוי לעבור הפלה במהלך ההריון. [13]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:Reflist תבנית:Medicine

  1. ^ Goldenberg N, Glueck C (2008). "Medical therapy in women with polycystic ovary syndrome before and during pregnancy and lactation". Minerva Ginecol. 60 (1): 63–75. PMID 18277353.
  2. ^ Boomsma CM, Fauser BC, Macklon NS (2008). "Pregnancy complications in women with polycystic ovary syndrome". Semin. Reprod. Med. 26 (1): 72–84. doi:10.1055/s-2007-992927. PMID 18181085. S2CID 13930098.
  3. ^ Palacio JR, Iborra A, Ulcova-Gallova Z, Badia R, Martínez P (במאי 2006). "The presence of antibodies to oxidative modified proteins in serum from polycystic ovary syndrome patients". Clin. Exp. Immunol. 144 (2): 217–22. doi:10.1111/j.1365-2249.2006.03061.x. PMC 1809652. PMID 16634794. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  4. ^ Azziz R, Woods KS, Reyna R, Key TJ, Knochenhauer ES, Yildiz BO (ביוני 2004). "The prevalence and features of the polycystic ovary syndrome in an unselected population". J. Clin. Endocrinol. Metab. 89 (6): 2745–9. doi:10.1210/jc.2003-032046. PMID 15181052. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  5. ^ 1 2 Gorry, A.; White, D. M.; Franks, S. (באוגוסט 2006). "Infertility in polycystic ovary syndrome: focus on low-dose gonadotropin treatment". Endocrine. 30 (1): 27–33. doi:10.1385/ENDO:30:1:27. PMID 17185789. S2CID 20751100. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 Brothers, K. J.; Wu, S.; Divall, S. A.; Messmer, M. R.; Kahn, C. R.; Miller, R. S.; Radovick, S.; Wondisford, F. E.; Wolfe, A. (2010). "Rescue of Obesity-Induced Infertility in Female Mice due to a Pituitary-Specific Knockout of the Insulin Receptor (IR)". Cell Metabolism. 12 (3): 295–305. doi:10.1016/j.cmet.2010.06.010. PMC 2935812. PMID 20816095.
  7. ^ Deepak A. Rao; Le, Tao; Bhushan, Vikas (2007). First Aid for the USMLE Step 1 2008 (First Aid for the Usmle Step 1). McGraw-Hill Medical. ISBN 978-0-07-149868-5.
  8. ^ 1 2 Qiao, J.; Feng, H. L. (2010). "Extra- and intra-ovarian factors in polycystic ovary syndrome: impact on oocyte maturation and embryo developmental competence". Human Reproduction Update. 17 (1): 17–33. doi:10.1093/humupd/dmq032. PMC 3001338. PMID 20639519.
  9. ^ Williams, Tracy; Mortada, Rami; Porter, Samuel (2016-07-15). "Diagnosis and Treatment of Polycystic Ovary Syndrome". American Family Physician. 94 (2): 106–13. ISSN 0002-838X. PMID 27419327.
  10. ^ 1 2 Franik, Sebastian; Eltrop, Stephanie M.; Kremer, Jan Am; Kiesel, Ludwig; Farquhar, Cindy (24 במאי 2018). "Aromatase inhibitors (letrozole) for subfertile women with polycystic ovary syndrome". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 5: CD010287. doi:10.1002/14651858.CD010287.pub3. ISSN 1469-493X. PMC 6494577. PMID 29797697. {{cite journal}}: (עזרה)
  11. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם ESHRE2012
  12. ^ Thessaloniki ESHRE/ASRM-Sponsored PCOS Consensus Workshop Group (במרץ 2008). "Consensus on infertility treatment related to polycystic ovary syndrome". Fertil. Steril. 89 (3): 505–22. doi:10.1016/j.fertnstert.2007.09.041. PMID 18243179. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Johnson NP, Stewart AW, Falkiner J, et al. (באפריל 2010). "PCOSMIC: a multi-centre randomized trial in women with PolyCystic Ovary Syndrome evaluating Metformin for Infertility with Clomiphene". Hum Reprod. 25 (7): 1675–83. doi:10.1093/humrep/deq100. PMID 20435692. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Farquhar, Cindy; Marjoribanks, Jane (17 באוגוסט 2018). "Assisted reproductive technology: an overview of Cochrane Reviews". The Cochrane Database of Systematic Reviews. 8: CD010537. doi:10.1002/14651858.CD010537.pub5. ISSN 1469-493X. PMC 6953328. PMID 30117155. {{cite journal}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אי-פוריות_בתסמונת_השחלות_הפוליציסטיות&oldid=29968519"