לדלג לתוכן

תזונת פעוטות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 34: שורה 34:
פעוטות יונקים נמצאים בסיכון נמוך יותר לחלות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל. פעוטות הצורכים רק חלב מפרה בדרך כלל לוקים במחסור בברזל והם נמצאים בסיכון של 50% יותר מאשר פעוטות הצורכים חלב אם אותרכובת מזון לתינוקות לאבד דם בצואה. אם הפעוט אלרגי לחלב פרה, החלב יגרום לו לדלקת במערכת העיכול, וכתוצאה מכך ייגרם איבוד דם כרוני וירידה בספיגת הברזל. זו הסיבה שיש להעשיר תרכובת מזון לתינוקות אם לא ניתן להניק. [2] חלב אם מכיל באופן טבעי לקטופרין, חלבון הקושר ברזל ומאפשר ספיגת ברזל ועיכול טובים יותר. אם הפעוט יכול לספוג יותר ברזל דבר זה מוביל לבריאות מעיים טובה יותר אצל הפעוט.
פעוטות יונקים נמצאים בסיכון נמוך יותר לחלות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל. פעוטות הצורכים רק חלב מפרה בדרך כלל לוקים במחסור בברזל והם נמצאים בסיכון של 50% יותר מאשר פעוטות הצורכים חלב אם אותרכובת מזון לתינוקות לאבד דם בצואה. אם הפעוט אלרגי לחלב פרה, החלב יגרום לו לדלקת במערכת העיכול, וכתוצאה מכך ייגרם איבוד דם כרוני וירידה בספיגת הברזל. זו הסיבה שיש להעשיר תרכובת מזון לתינוקות אם לא ניתן להניק. [2] חלב אם מכיל באופן טבעי לקטופרין, חלבון הקושר ברזל ומאפשר ספיגת ברזל ועיכול טובים יותר. אם הפעוט יכול לספוג יותר ברזל דבר זה מוביל לבריאות מעיים טובה יותר אצל הפעוט.
===מניעת השמנת יתר===
===מניעת השמנת יתר===
פעוטות יונקים נוטים להיות בעלי שכיחות נמוכה יותר של השמנת יתר בהמשך חייהם. חלב אם מוביל לעלייה איטית יותר במשקל בגיל הרך, ומגן מפני השמנת יתר והתפתחות [[סוכרת מסוג 2]]. <ref name=":1" /> סוכרת היא בעיה בריאותית חמורה כאשר הגוף אינו משתמש נכון באינסולין. אבחנה זו עלולה לגרום לסיבוכים רבים בעור, בעיניים, ברגליים, במערכת העצבים, בלב ובכליות. [12] לכן, חשוב למנוע סוכרת במידת האפשר, מכיוון שהיא הולכת יד ביד עם השמנת יתר.
פעוטות יונקים נוטים להיות בעלי שכיחות נמוכה יותר של השמנת יתר בהמשך חייהם. חלב אם מוביל לעלייה איטית יותר במשקל בגיל הרך, ומגן מפני השמנת יתר והתפתחות [[סוכרת מסוג 2]]. <ref name=":1" /> סוכרת היא בעיה בריאותית חמורה כאשר הגוף אינו משתמש נכון באינסולין. אבחנה זו עלולה לגרום לסיבוכים רבים בעור, בעיניים, ברגליים, במערכת העצבים, בלב ובכליות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.diabetes.org/diabetes/complications|כותרת=Complications {{!}} ADA|אתר=www.diabetes.org|תאריך_וידוא=2020-11-30}}</ref> לכן, חשוב למנוע סוכרת במידת האפשר, מכיוון שהיא הולכת יד ביד עם השמנת יתר.


כאשר פעוט יונק הוא נחשף למגוון טעמים עקב התזונה המשתנה של האם וחלב האם. [13] מחקר הראה כי בהמשך חייהם ילדים שינקו נוטים יותר לאכול מגוון מזונות בריאים. זה קורה מכיוון שהעדפות האוכל מושרשות מוקדם בחיים. לכן, כאשר פעוט נחשף למגוון טעמים בשלב מוקדם, הם נוטים להיות פחות בררנים במזונם בשלבים מאוחרים יותר בחייהם. מחקר אחר אישר ירידה בהשמנת יתר בגיל שנתיים וארבע שנים אם הפעוט יונק באופן בלעדי לפחות בארבעת החודשים הראשונים. [14] לכן, הוכח שחלב אם הוא התזונה הטובה ביותר מבלי לגרום להשמנת יתר.
כאשר פעוט יונק הוא נחשף למגוון טעמים עקב התזונה המשתנה של האם וחלב האם. <ref>{{צ-מאמר|שם=Duration of exclusive breastfeeding may be related to eating behaviour and dietary intake in obesity prone normal weight young children|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6040730/|כתב עת=PLoS ONE|שנת הוצאה=2018-07-11|כרך=13|doi=10.1371/journal.pone.0200388|מחבר=Ina Olmer Specht, Jeanett Friis Rohde, Nanna Julie Olsen, Berit Lilienthal Heitmann}}</ref> מחקר הראה כי בהמשך חייהם ילדים שינקו נוטים יותר לאכול מגוון מזונות בריאים. זה קורה מכיוון שהעדפות האוכל מושרשות מוקדם בחיים. לכן, כאשר פעוט נחשף למגוון טעמים בשלב מוקדם, הם נוטים להיות פחות בררנים במזונם בשלבים מאוחרים יותר בחייהם. מחקר אחר אישר ירידה בהשמנת יתר בגיל שנתיים וארבע שנים אם הפעוט יונק באופן בלעדי לפחות בארבעת החודשים הראשונים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Early Childhood Healthy and Obese Weight Status: Potentially Protective Benefits of Breastfeeding and Delaying Solid Foods|קישור=https://doi.org/10.1007/s10995-013-1357-z|כתב עת=Maternal and Child Health Journal|שנת הוצאה=2014-07-01|עמ=1224–1232|כרך=18|doi=10.1007/s10995-013-1357-z|מחבר=Brian G. Moss, William H. Yeaton}}</ref> לכן, הוכח שחלב אם הוא התזונה הטובה ביותר מבלי לגרום להשמנת יתר.
===מניעת מוות פתאומי בפעוטות===
===מניעת מוות פתאומי בפעוטות===
מוות פתאומי בפעוטות (מוות בעריסה) הוא מוות בלתי מוסבר המתרחש אצל פעוטות בגיל שנה ומטה. רוב מקרי המוות מתרחשים כאשר הפעוט ישן. [15] הנקה מסייעת בהפחתת הסיכון ל-מוות פתאומי כאשר היא נעשית לכל זמן שהוא. [2] מומלץ להניק את הפעוט מגיל לידה ועד 6 חודשים אך ורק כדי להפחית את הסיכון ל- מוות פתאומי ב -50%. [16] שלשולים ומחלות בדרכי הנשימה העליונות, שניהם קשורים לסיכון גבוה יותר למוות פתאומי, הם מופיעים בתדירות נמוכה יותר אצל תינוקות שיונקים בהשוואה לתינוקות שאינם יונקים, ובכך מפחיתים את הסיכון. כמו כן, חלב אם מספק תזונה נחוצה להתפתחות מוחו של הפעוט. זה מאפשר למוח של הפעוט להתבגר די מהר, כך שיהי לו את הרפלקס לשאוף לאוויר בעת הצורך.בנוסף, פעוטות יונקים נוטים לישון לתקופות קצרות יותר בכל פעם ולהתעורר ביתר קלות. מחקרים הראו כי פעוטות שישנים זמן קצר ומתעוררים משנתם נוטים בקלות להיות בסיכון נמוך יותר למוות פתאומי. [17] לסיכום, רוב המקרים קורים כאשר התינוק ישן, לכן חשוב להניק באופן בלעדי על מנת להפחית את שכיחות המוות הפתאומי.
מוות פתאומי בפעוטות (מוות בעריסה) הוא מוות בלתי מוסבר המתרחש אצל פעוטות בגיל שנה ומטה. רוב מקרי המוות מתרחשים כאשר הפעוט ישן. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kidshealth.org/en/parents/sids.html|כותרת=Sudden Infant Death Syndrome (SIDS) (for Parents) - Nemours KidsHealth|אתר=kidshealth.org|תאריך_וידוא=2020-11-30}}</ref> הנקה מסייעת בהפחתת הסיכון ל-מוות פתאומי כאשר היא נעשית לכל זמן שהוא. <ref name=":1" /> מומלץ להניק את הפעוט מגיל לידה ועד 6 חודשים אך ורק כדי להפחית את הסיכון ל- מוות פתאומי ב -50%. <ref>{{צ-מאמר|שם=Does Breastfeeding Reduce the Risk of Sudden Infant Death Syndrome?|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/123/3/e406|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2009-03-01|עמ=e406–e410|כרך=123|doi=10.1542/peds.2008-2145|מחבר=M. M. Vennemann, T. Bajanowski, B. Brinkmann, G. Jorch}}</ref> שלשולים ומחלות בדרכי הנשימה העליונות, שניהם קשורים לסיכון גבוה יותר למוות פתאומי, הם מופיעים בתדירות נמוכה יותר אצל תינוקות שיונקים בהשוואה לתינוקות שאינם יונקים, ובכך מפחיתים את הסיכון. כמו כן, חלב אם מספק תזונה נחוצה להתפתחות מוחו של הפעוט. זה מאפשר למוח של הפעוט להתבגר די מהר, כך שיהי לו את הרפלקס לשאוף לאוויר בעת הצורך.בנוסף, פעוטות יונקים נוטים לישון לתקופות קצרות יותר בכל פעם ולהתעורר ביתר קלות. מחקרים הראו כי פעוטות שישנים זמן קצר ומתעוררים משנתם נוטים בקלות להיות בסיכון נמוך יותר למוות פתאומי. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lactationlink.com/blog/how-can-breastfeeding-reduce-sids/|כותרת=What is SIDS and how can breastfeeding reduce my baby's risk?|אתר=Lactation Link|תאריך=2017-05-29|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2020-11-30}}</ref> לסיכום, רוב המקרים קורים כאשר התינוק ישן, לכן חשוב להניק באופן בלעדי על מנת להפחית את שכיחות המוות הפתאומי.


===פיתוח בריאות מערכת העיכול===
===פיתוח בריאות מערכת העיכול===
חלב אם הוא מרכיב חשוב למערכת העיכול של הפעוט. זהו המזון הטוב ביותר להאכלה ועדיף מאשר חלב פרה. פעוטות אינם יכולים לעכל כראוי שומנים, אשר חלב פרה מלא בהם. חלב אם מכיל גם הוא הרבה שומן, אך הוא מכיל גם [[ליפאז]], חומר המסייע בפירוק השומן כך מסייע בעיכול. זה מוביל לצואה רכה יותר אצל הפעוטות, ולכן תופעת העצירות נדירה יותר אצל פעוטות יונקים. [2] חלב אנושי מאפשר גם לגידול חיידקים מועילים במעי התינוק, המגנים על מחסום הרירית בקיבה של הפעוט. זה מונע מה[[פתוגנים]] המזיקים לפגוע בדופן המעיים של הפעוט. רירית העיכול של הפעוט אינה מסוגלת לייצר נוגדנים עד גיל ארבעה עד שישה חודשים, מה שהופך את התינוק לרגיש יותר לזיהומים. עם זאת, חלב אם מספק את הנוגדנים הדרושים לפעוט כדי להישאר מוגן עד שהוא מסוגל לייצר נוגדנים משלו. [11] חלב אם מגרה גם [[מיקרוביוטה]], מה שמביא לייצור אימונוגלובולין.אימונוגלובולין שהוא [[אימונוגלובולין]] המהווה קו הגנה ראשון להגנה על מערכת העיכול של הפעוט. אימונוגלובולין זה גבוה בהרבה אצל תינוקות שיונקים מאשר אצל תינוקות שניזונו מתרכובת מזון לתינוקות. [11]
חלב אם הוא מרכיב חשוב למערכת העיכול של הפעוט. זהו המזון הטוב ביותר להאכלה ועדיף מאשר חלב פרה. פעוטות אינם יכולים לעכל כראוי שומנים, אשר חלב פרה מלא בהם. חלב אם מכיל גם הוא הרבה שומן, אך הוא מכיל גם [[ליפאז]], חומר המסייע בפירוק השומן כך מסייע בעיכול. זה מוביל לצואה רכה יותר אצל הפעוטות, ולכן תופעת העצירות נדירה יותר אצל פעוטות יונקים. <ref name=":1" /> חלב אנושי מאפשר גם לגידול חיידקים מועילים במעי התינוק, המגנים על מחסום הרירית בקיבה של הפעוט. זה מונע מה[[פתוגנים]] המזיקים לפגוע בדופן המעיים של הפעוט. רירית העיכול של הפעוט אינה מסוגלת לייצר נוגדנים עד גיל ארבעה עד שישה חודשים, מה שהופך את התינוק לרגיש יותר לזיהומים. עם זאת, חלב אם מספק את הנוגדנים הדרושים לפעוט כדי להישאר מוגן עד שהוא מסוגל לייצר נוגדנים משלו. חלב אם מגרה גם [[מיקרוביוטה]], מה שמביא לייצור אימונוגלובולין.אימונוגלובולין שהוא [[אימונוגלובולין]] המהווה קו הגנה ראשון להגנה על מערכת העיכול של הפעוט. אימונוגלובולין זה גבוה בהרבה אצל תינוקות שיונקים מאשר אצל תינוקות שניזונו מתרכובת מזון לתינוקות.
===פיתוח מערכת החיסון===
===פיתוח מערכת החיסון===
[[קולוסטרום]] הוא מקור תזונה נהדר לפעוט שזה עתה נולד, זהו נוזל צהוב עבה שהאם מייצרת מיד לאחר הלידה. יש בו תזונה יקרת ערך המסייעת לחסינות הפעוט מפני שהיא מסייעת בהשמדת נגיפים הגורמים למחלות. יתרונות אחרים של קולוסטרום כוללים: מניעת צהבת, סיוע לפעוט במתן הצואה הראשונה שלהם, בניית מערכת חיסונית חזקה, אספקת כמות גדולה של ויטמינים וחלבון, ומונע ירידה ברמת הסוכר בדם אצל פעוטות. [18]יש לנוזל הדביק והסמיך והצהוב הנקרא קולוסטרום יתרונות רבים לפעוט שזה עתה נולד אשר ניתן לספק אך ורק באמצעות הנקה. [ציטוט]
[[קולוסטרום]] הוא מקור תזונה נהדר לפעוט שזה עתה נולד, זהו נוזל צהוב עבה שהאם מייצרת מיד לאחר הלידה. יש בו תזונה יקרת ערך המסייעת לחסינות הפעוט מפני שהיא מסייעת בהשמדת נגיפים הגורמים למחלות. יתרונות אחרים של קולוסטרום כוללים: מניעת צהבת, סיוע לפעוט במתן הצואה הראשונה שלהם, בניית מערכת חיסונית חזקה, אספקת כמות גדולה של ויטמינים וחלבון, ומונע ירידה ברמת הסוכר בדם אצל פעוטות. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://americanpregnancy.org/healthy-pregnancy/breastfeeding/colostrum-is-superfood-for-your-newborn-15379/|כותרת=Colostrum is Superfood for Your Newborn|אתר=American Pregnancy Association|תאריך=2020-09-11|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-11-30}}</ref>יש לנוזל הדביק והסמיך והצהוב הנקרא קולוסטרום יתרונות רבים לפעוט שזה עתה נולד אשר ניתן לספק אך ורק באמצעות הנקה.


חלב אם מכיל גם הרבה יותר חלבון מאשר חלב פרה. הוא מכיל 60% חלבון ואילו חלב פרה מכיל 40% חלבון בלבד. [11] חלבון חשוב מאוד לפעוטות מכיוון שהם זקוקים ליותר חלבון לקילו מאשר מבוגרים. בחודשים הראשונים לחייהם חלבון זה חייב להגיע מחלב אם או מתרכובת מזון לתינוקות, והוא אינו יכול להגיע מחלב פרה. [19] חלבון ספציפי אחד שיש לחלב אם הוא לקטופרין, שהוא [[בקטריוסטטי]], [11] והוא מונע צמיחה של חיידקים מזיקים. ללא חלבון זה, הפעוט אינו יכול לייצר את החסינות שגופו זקוק לה נואשות, וכתוצאה מכך קיים סיכון גבוה יותר למחלות ותת תזונה. חלב אם מספק את המקור הטוב ביותר לחלבון לתינוק.
חלב אם מכיל גם הרבה יותר חלבון מאשר חלב פרה. הוא מכיל 60% חלבון ואילו חלב פרה מכיל 40% חלבון בלבד. חלבון חשוב מאוד לפעוטות מכיוון שהם זקוקים ליותר חלבון לקילו מאשר מבוגרים. בחודשים הראשונים לחייהם חלבון זה חייב להגיע מחלב אם או מתרכובת מזון לתינוקות, והוא אינו יכול להגיע מחלב פרה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hellomotherhood.com/importance-protein-infants-toddlers-6325.html|כותרת=The Importance of Protein in Infants & Toddlers|אתר=Hello Motherhood|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-11-30}}</ref>חלבון ספציפי אחד שיש לחלב אם הוא לקטופרין, שהוא [[בקטריוסטטי]], והוא מונע צמיחה של חיידקים מזיקים. ללא חלבון זה, הפעוט אינו יכול לייצר את החסינות שגופו זקוק לה נואשות, וכתוצאה מכך קיים סיכון גבוה יותר למחלות ותת תזונה. חלב אם מספק את המקור הטוב ביותר לחלבון לתינוק.


חלב אם אימונוגלובולין אחר מספק לתינוק מכונה IgG. IgG מספק [[חסינות פסיבית]] מהאם לתינוק. המשמעות היא שנוגדנים למחלות ילדות שכיחות כמו דיפתריה, חצבת, פוליומיליטיס ואדמת מועברים לפעוט באופן טבעי, אם האם הייתה מחוסנת למחלות אלו בחייה. לאחר מכן מוגן הפעוט למשך כשלושה חודשים, זמן זה מספיק כדי להגן עליהם עד שיקבלו את החיסונים הראשונים שלהם לאחר חודשיים. [2]
חלב אם אימונוגלובולין אחר מספק לתינוק מכונה IgG. IgG מספק [[חסינות פסיבית]] מהאם לתינוק. המשמעות היא שנוגדנים למחלות ילדות שכיחות כמו דיפתריה, חצבת, פוליומיליטיס ואדמת מועברים לפעוט באופן טבעי, אם האם הייתה מחוסנת למחלות אלו בחייה. לאחר מכן מוגן הפעוט למשך כשלושה חודשים, זמן זה מספיק כדי להגן עליהם עד שיקבלו את החיסונים הראשונים שלהם לאחר חודשיים. <ref name=":1" />
===פיתוח האינטלגנציה===
===פיתוח האינטלגנציה===
ההורים בדרך כלל רוצים שילדם יהיה כמה שיותר חכם ויצטיין בלימודים. הנקה של פעוט יכולה להגביר את האינטליגנציה שלהם לאורך כל החיים. לאמהות שהניקו את ילדיהן באופן בלעדי יש סיכוי גבוה יותר להגביר את האינטליגנציה של הילד שלהן. מחקרים הראו כי לפעוטות שהניקו אותם במשך שישה חודשים לעומת תינוקות שהניקו רק חודש אחד יש ציון אינטליגנטי גבוה יותר. ילדים כאלה נוטים לקבל ציון מודיעיני גבוה יותר בכיתות ג 'וח'. ציוני האינטליגנציה שלהם גבוהים יותר גם בגיל 15 שנים. [20] הנקה מסייעת להתפתחות בשלות קוגניטיבית המביאה לאינטליגנציה גבוהה יותר. עם זאת, זה היה מתואם רק לאותם ילדים שהניקו אך ורק על ידי אמהותיהם כתינוקות. [20]
ההורים בדרך כלל רוצים שילדם יהיה כמה שיותר חכם ויצטיין בלימודים. הנקה של פעוט יכולה להגביר את האינטליגנציה שלהם לאורך כל החיים. לאמהות שהניקו את ילדיהן באופן בלעדי יש סיכוי גבוה יותר להגביר את האינטליגנציה של הילד שלהן. מחקרים הראו כי לפעוטות שהניקו אותם במשך שישה חודשים לעומת תינוקות שהניקו רק חודש אחד יש ציון אינטליגנטי גבוה יותר. ילדים כאלה נוטים לקבל ציון מודיעיני גבוה יותר בכיתות ג 'וח'. ציוני האינטליגנציה שלהם גבוהים יותר גם בגיל 15 שנים. <ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://osf.io/tn9w3/|אתר=osf.io|תאריך_וידוא=2020-11-30}}</ref> הנקה מסייעת להתפתחות בשלות קוגניטיבית המביאה לאינטליגנציה גבוהה יותר. עם זאת, זה היה מתואם רק לאותם ילדים שהניקו אך ורק על ידי אמהותיהם כתינוקות. <ref name=":4" />
===פיתוח בריאות הפה===
===פיתוח בריאות הפה===
[[עששת דנטאלית]] (הידועה יותר בשם עששת או חללים) היא מחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר. [21] המעבר מהנקה או האכלה מבקבוק יכול להיות זמן מאתגר הן עבור ההורה והן עבור הפעוט. חשוב לציין כי זה הזמן בו הסיכון להתפתחות עששת מתפתח והוא מגיע עם תחילת התפרצות השיניים הראשונות. מעבר מהנקה או הנקה מבקבוק בדרך כלל עולה בקנה אחד עם הכנסת מזון מוצק שעלול להכיל חומרים (כלומר סוכרים ופחמימות אחרות) העלולים לגרום לעששת שיניים. צריכת חלב פרה ומשקאות אחרים שאינם חלב אם (כלומר מיצים) בגיל 6 שבועות עד 12 חודשים תורמת באופן משמעותי לעששת בשיניים לאחר 5 שנים. [22] יש קשר בין שימוש ממושך בבקבוק לעלייה בעששת השיניים ולכן מומלץ לעודד את הפעוטות לשתות מכוס שתייה עד ליום הולדתם הראשון ולהיגמל מהבקבוק עד גיל 12-14 חודשים. הפסקת ההנקה תלויה בפעוט ובאם. מוצץ יכול לשמש כאמצעי להרגעה או הסחת דעת של הפעוט. עקב הסיכון לעששת בשיניים, לא כדאי לטבול מוצצים בנוזלים ממותקים (כלומר מי סוכר, מיץ וכו '). [21]
[[עששת דנטאלית]] (הידועה יותר בשם עששת או חללים) היא מחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר. <ref name=":5">{{צ-מאמר|שם=Role of Infant Feeding Practices on the Dental Health of Children:|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/000992280404300202|כתב עת=Clinical Pediatrics|שנת הוצאה=2016-07-02|doi=10.1177/000992280404300202|מחבר=S. M. Hashim Nainar, Shamsia Mohummed}}</ref> המעבר מהנקה או האכלה מבקבוק יכול להיות זמן מאתגר הן עבור ההורה והן עבור הפעוט. חשוב לציין כי זה הזמן בו הסיכון להתפתחות עששת מתפתח והוא מגיע עם תחילת התפרצות השיניים הראשונות. מעבר מהנקה או הנקה מבקבוק בדרך כלל עולה בקנה אחד עם הכנסת מזון מוצק שעלול להכיל חומרים (כלומר סוכרים ופחמימות אחרות) העלולים לגרום לעששת שיניים. צריכת חלב פרה ומשקאות אחרים שאינם חלב אם (כלומר מיצים) בגיל 6 שבועות עד 12 חודשים תורמת באופן משמעותי לעששת בשיניים לאחר 5 שנים. <ref>{{צ-מאמר|שם=The Use and Misuse of Fruit Juice in Pediatrics|קישור=https://pediatrics.aappublications.org/content/107/5/1210|כתב עת=Pediatrics|שנת הוצאה=2001-05-01|עמ=1210–1213|כרך=107|doi=10.1542/peds.107.5.1210|מחבר=Committee on Nutrition}}</ref> יש קשר בין שימוש ממושך בבקבוק לעלייה בעששת השיניים ולכן מומלץ לעודד את הפעוטות לשתות מכוס שתייה עד ליום הולדתם הראשון ולהיגמל מהבקבוק עד גיל 12-14 חודשים. הפסקת ההנקה תלויה בפעוט ובאם. מוצץ יכול לשמש כאמצעי להרגעה או הסחת דעת של הפעוט. עקב הסיכון לעששת בשיניים, לא כדאי לטבול מוצצים בנוזלים ממותקים (כלומר מי סוכר, מיץ וכו '). <ref name=":5" />
==היסטוריית ההנקה==
==היסטוריית ההנקה==
ֿהנקה, באופן פרהיסטורי, הייתה הדרך היחידה בה ניזונו תינוקות, במשך זמן רב לא היה תחליף מקובל לחלב האדם. בשנת 1 לספירה, פילוסופים גילו את החשיבות של חלב אם לעומת כל תחליף. המסקנה הייתה כי הנקה סייעה לאם ולתינוק ליצור קשר רגשי. [3] הערך התזונתי עדיין לא הובן במלואו, אך האמינו כי באמצעות יניקה התינוק צבר לא רק אנרגיה, אלא גם את המאפיינים והאישיות של מי שהם האכילו ממנו. הוצע כי יונקים תינוקות זמן רב ככל האפשר, ורבים מהם היו עד גיל שנתיים-שלוש.
ֿהנקה, באופן פרהיסטורי, הייתה הדרך היחידה בה ניזונו תינוקות, במשך זמן רב לא היה תחליף מקובל לחלב האדם. בשנת 1 לספירה, פילוסופים גילו את החשיבות של חלב אם לעומת כל תחליף. המסקנה הייתה כי הנקה סייעה לאם ולתינוק ליצור קשר רגשי. <ref name=":2" />הערך התזונתי עדיין לא הובן במלואו, אך האמינו כי באמצעות יניקה התינוק צבר לא רק אנרגיה, אלא גם את המאפיינים והאישיות של מי שהם האכילו ממנו. הוצע כי יונקים תינוקות זמן רב ככל האפשר, ורבים מהם היו עד גיל שנתיים-שלוש.


רק לאחר 16 מאות שנה הובנה באמת חשיבותו של חלב אם. בשנת 1748, בספר "חיבור על סיעוד וניהול ילדים מגיל לידתם ועד גיל שלוש שנים" מאת קדוגן, [[קולוסטרום]] הוכר כחומר האחראי לחיסול ה[[מקוניום]], ומניעת מחלות של אמהות. יְלָדִים. כמו כן, האמינו כי נוצר קשר אם האם תניק את ילדה משעה שנולד. [[אחיות רטובות]] והכנסת מזון מוצק לפני שמלאו התינוק לחצי שנה התנגדו כעת ושיעורי התמותה ירדו לאחר שקיבלו את ערך ההנקה. אלו שהמשיכו להאכיל את תינוקותיהם בתחליפים כמו דגני בוקר, חלב פרות ומרק מוקדם מדי, הובילו להתפתחות של התינוק של צפדינה, רככת, בעיות במערכת העיכול ואבנים בכליות. [3]
רק לאחר 16 מאות שנה הובנה באמת חשיבותו של חלב אם. בשנת 1748, בספר "חיבור על סיעוד וניהול ילדים מגיל לידתם ועד גיל שלוש שנים" מאת קדוגן, [[קולוסטרום]] הוכר כחומר האחראי לחיסול ה[[מקוניום]], ומניעת מחלות של אמהות. יְלָדִים. כמו כן, האמינו כי נוצר קשר אם האם תניק את ילדה משעה שנולד. [[אחיות רטובות]] והכנסת מזון מוצק לפני שמלאו התינוק לחצי שנה התנגדו כעת ושיעורי התמותה ירדו לאחר שקיבלו את ערך ההנקה. אלו שהמשיכו להאכיל את תינוקותיהם בתחליפים כמו דגני בוקר, חלב פרות ומרק מוקדם מדי, הובילו להתפתחות של התינוק של צפדינה, רככת, בעיות במערכת העיכול ואבנים בכליות. <ref name=":2" />


בהמשך למאה ה -19, מדענים התייחסו לשיעורים גבוהים של תמותה ותת תזונה לחוסר בתינוקות שיונקים. סוף סוף הנקה נתפסה כאופציה הטובה והיחידה ביותר לתזונת תינוקות לפני חצי שנה. עם זאת, בשנת 1847, כאשר נוצרה הנוסחה המסחרית הראשונה, היא קידמה את השימוש בבקבוקים, בין השאר בשל שדיים שקיבלו קונוטציה מינית בתקופה זו. עם קידום הנוסחה, המאבק הארוך על הנקה לקח צלילה. ארגונים שלקחו תשומת לב התכנסו לקידום ההנקה שוב, הם כללו תנועת לידה טבעית, יוזמת בית החולים ידידותי לתינוקות שהושק על ידי [[ארגון הבריאות העולמי וקרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים]] (יוניסף). בשנת 1990 ארגונים אלה דאגו להגן ולקדם "חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקות. [3]" ערך זה נכון עד היום. גורמים המובילים לשיעורי הנקה מוגברים לאחרונה כוללים מתקנים המעודדים אמהות ליצור מגע עור לעור עם התינוק לאחר הלידה, ולטפח את תחילת ההנקה; ומתקנים המעודדים חדר בחדר, בו האם יכולה לצפות באכילת רמזים עם התינוק השוהה בחדרה. [1]
בהמשך למאה ה -19, מדענים התייחסו לשיעורים גבוהים של תמותה ותת תזונה לחוסר בתינוקות שיונקים. סוף סוף הנקה נתפסה כאופציה הטובה והיחידה ביותר לתזונת תינוקות לפני חצי שנה. עם זאת, בשנת 1847, כאשר נוצרה הנוסחה המסחרית הראשונה, היא קידמה את השימוש בבקבוקים, בין השאר בשל שדיים שקיבלו קונוטציה מינית בתקופה זו. עם קידום הנוסחה, המאבק הארוך על הנקה לקח צלילה. ארגונים שלקחו תשומת לב התכנסו לקידום ההנקה שוב, הם כללו תנועת לידה טבעית, יוזמת בית החולים ידידותי לתינוקות שהושק על ידי [[ארגון הבריאות העולמי וקרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים]] (יוניסף). בשנת 1990 ארגונים אלה דאגו להגן ולקדם "חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקות. <ref name=":2" />" ערך זה נכון עד היום. גורמים המובילים לשיעורי הנקה מוגברים לאחרונה כוללים מתקנים המעודדים אמהות ליצור מגע עור לעור עם התינוק לאחר הלידה, ולטפח את תחילת ההנקה; ומתקנים המעודדים חדר בחדר, בו האם יכולה לצפות באכילת רמזים עם התינוק השוהה בחדרה. <ref name=":0" />


ישנן אמונות ותפיסות מוטעות שונות הנוגעות לתזונת תינוקות, במיוחד בנושא ההנקה בקרב צעירים וקבוצות שבטיות שונות. מחקרים נעשו כדי ליידע אנשים עם עדויות עובדתיות יותר הקשורות ליתרונות והחסרונות של תזונת תינוקות. לדוגמא, אמהות שנסקרו ממסאי עם ילדים בגילאי הילוד עד שישה חודשים מאמינות שתערובת של חלב אם ותוספי מזון מוצקים למחצה אחרים יכולה להיות ארוחה מועילה ומזינה יותר עבור הילד. עוד נערך מחקר מעמיק יותר שהוכיח שההצהרה הנ"ל איננה לטובת הילד. בהשוואה לשיעורי התמותה והתחלואה ממסאי ומקומות אחרים, יש למסאי נתונים סטטיסטיים גבוהים יותר עבור שניהם. זה יכול להיות תוצאה של היעדר מידע על המלצות ארגון הבריאות העולמי להאכלת תינוקות וילדים. [23] עם זאת, מחקר נוסף נעשה בזימבבואה שקשור גם להנקת תינוקות. מחקר זה הראה את הגורמים השוקלים מול רעיון ההנקה הבלעדית. בזימבבואה יש הולכה צואתית בגלל תנאי מחיה גרועים כמו תברואה לקויה במים והידרציה. התברואה של יעילות התזונה בהיגיינה ערכה שני ניסויים בסיסיים בשני מחוזות כדי לייעל את הערכים התזונתיים של תינוקות ולשפר את התנאים הללו להאכלת ילדים. הם צפו במאפיינים ביתיים ובאינטראקציות חברתיות שאותם השוו לאופן בו הילד מגיב. [24] ניסויים אלה יסייעו בהשערה ובהסבר על בעיות בריאות הציבור של הילדים. באופן כללי, נוצר עניין והתלהבות בנושא תזונת תינוקות, אשר בתקווה תביא לשינוי. שינוי לתמיכה רבה יותר בתזונת התינוקות והתזונה יועיל לילדים. [25]
ישנן אמונות ותפיסות מוטעות שונות הנוגעות לתזונת תינוקות, במיוחד בנושא ההנקה בקרב צעירים וקבוצות שבטיות שונות. מחקרים נעשו כדי ליידע אנשים עם עדויות עובדתיות יותר הקשורות ליתרונות והחסרונות של תזונת תינוקות. לדוגמא, אמהות שנסקרו ממסאי עם ילדים בגילאי הילוד עד שישה חודשים מאמינות שתערובת של חלב אם ותוספי מזון מוצקים למחצה אחרים יכולה להיות ארוחה מועילה ומזינה יותר עבור הילד. עוד נערך מחקר מעמיק יותר שהוכיח שההצהרה הנ"ל איננה לטובת הילד. בהשוואה לשיעורי התמותה והתחלואה ממסאי ומקומות אחרים, יש למסאי נתונים סטטיסטיים גבוהים יותר עבור שניהם. זה יכול להיות תוצאה של היעדר מידע על המלצות ארגון הבריאות העולמי להאכלת תינוקות וילדים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Using Maternity Practices in Infant Nutrition and Care (mPINC) Survey Results as a Catalyst for Change:|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0890334410371212|כתב עת=Journal of Human Lactation|שנת הוצאה=2010-09-27|doi=10.1177/0890334410371212|מחבר=Roger A. Edwards, Barbara L. Philipp}}</ref>עם זאת, מחקר נוסף נעשה בזימבבואה שקשור גם להנקת תינוקות. מחקר זה הראה את הגורמים השוקלים מול רעיון ההנקה הבלעדית. בזימבבואה יש הולכה צואתית בגלל תנאי מחיה גרועים כמו תברואה לקויה במים והידרציה. התברואה של יעילות התזונה בהיגיינה ערכה שני ניסויים בסיסיים בשני מחוזות כדי לייעל את הערכים התזונתיים של תינוקות ולשפר את התנאים הללו להאכלת ילדים. הם צפו במאפיינים ביתיים ובאינטראקציות חברתיות שאותם השוו לאופן בו הילד מגיב. <ref>{{צ-מאמר|שם=Using Maternity Practices in Infant Nutrition and Care (mPINC) Survey Results as a Catalyst for Change:|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0890334410371212|כתב עת=Journal of Human Lactation|שנת הוצאה=2010-09-27|doi=10.1177/0890334410371212|מחבר=Roger A. Edwards, Barbara L. Philipp}}</ref>ניסויים אלה יסייעו בהשערה ובהסבר על בעיות בריאות הציבור של הילדים. באופן כללי, נוצר עניין והתלהבות בנושא תזונת תינוקות, אשר בתקווה תביא לשינוי. שינוי לתמיכה רבה יותר בתזונת התינוקות והתזונה יועיל לילדים. <ref>{{צ-מאמר|שם=The Sanitation Hygiene Infant Nutrition Efficacy (SHINE) Trial: Rationale, Design, and Methods|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26602296/|כתב עת=Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America|שנת הוצאה=2015-12-15|עמ=S685–702|כרך=61 Suppl 7|doi=10.1093/cid/civ844|מחבר=Sanitation Hygiene Infant Nutrition Efficacy (SHINE) Trial Team, Jean H. Humphrey, Andrew D. Jones, Amee Manges}}</ref>
==ראו גם==
==ראו גם==
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־17:44, 30 בנובמבר 2020

תזונת פעוטות זה תיאור הצרכים התזונתיים של פעוטות. תזונה חסרת קלוריות, מינרלים, ויטמינים או נוזלים חיוניים נחשבת כתזונה חלקית. חלב אם מספק את התזונה הטובה ביותר לחודשי הגדילה הראשונים שהם חיוניים בהשוואה לתרכובת מזון לתינוקות. לדוגמא, הנקה מסייעת במניעת אנמיה, השמנת יתר ותסמונת מוות פתאומי של פעוטות בנוסף ההנקה תורמת למערכת העיכול, חסינות, אינטליגנציה והתפתחות השיניים. בדרך כלל פעוטות לא אוכלים מזון מוצק עד גיל ארבעה עד שישה חודשים.[1] מבחינה היסטורית, הנקה הייתה האופציה היחידה לתזונה אחרת התינוק לא יכל לשרוד. ברוב המוחלט ההמלצה היא בעד הנקה, אך יש מקרים בהם היא אינה מומלצת כמו לשמל לאמהות המטופלות בסרטן, אמהות עם שחפת פעילה, HIV, שימוש בסמים או לוקמיה. [2] ניתן להתייעץ עם רופאים כדי לקבוע מהו המקור הטוב ביותר לתזונת פעוטות בכל מקרה לגופו..

דרישות בסיסיות לתזונת פעוטות

תזונה תקינה לפעוטות דורשת מתן חומרים חיוניים התומכים בגדילה תקינה, בתפקוד, בהתפתחות ובעמידות בפני זיהומים ומחלות. ניתן להשיג תזונה אופטימלית על ידי החלטת האם - האם להניק או להאכיל את התינוק בתרכובת מזון לתינוקות. מרגע הבחירה על האם להתכונן לפיה. [2]

לידה עד שישה חודשים

ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים ממליצים כיום להאכיל פעוטות על ידי חלב אם בלבד בששת החודשים הראשונים לחייהם. [3] אם מאכילים את הפעוט בתרכובת מזון לתינוקות, עליו להיות מועשר בברזל. פעוט שמקבל אך ורק חלב אם בששת החודשים הראשונים זקוק לעיתים רחוקות לוויטמינים או מינרלים. עם זאת, הויטמינים D ו- B12 עשויים להיות נחוצים אם יש לאם המניקה מחסור בויטמינים אלה. אל אל ישראל ??? למעשה, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציעה לכל התינוקות, שיונקים או לא, ליטול תוסף ויטמין D בימים הראשונים לחייהם כדי למנוע מחסור בוויטמין D או רככת. פעוטות היונקים באופן בלעדי יצטרכו גם תוסף של ברזל לאחר ארבעה חודשים, מכיוון שהברזל אינו מספיק בשלב זה מחלב אם בלבד. [2]

שימוש בתרכובת מזון לתינוקות

ניתן להשתמש בצורת תזונה זו במקום בחלב אם כחלק מבחירת אורח החיים או בהינתן שהאם אינה יכולה להניק.שימוש בתרכובת מזון לתינוקות מספקת את כל התזונה הדרושה לתינוק כדי לשגשג ולצמוח. [4] כל פעוט שונה ועשוי להזדקק לתזונה שונה כדי לעזור לו לגדול ולהתפתח. פעוטות עלולים לסבול מאלרגיות, עשויים להתבגר מוקדם או שיש להם סיבה לא לצרוך חלב אם. ישנן תרכובת מזון עבור כל סוג של פעוט. אם לפעוט יש אי סבילות ללקטוז, הם יכולים לצרוך תרכובת מזון המבוססות על סויה או תרכובת מזון נטולות לקטוז. [5] חלק מן הפעוטות עשויים לסבול מכאבי בטן קשים וזקוקים לתרכובת מזון שיהיו עדינות במיוחד אך עדיין יספקו את כל אבות המזון הדרושים כדי לשגשג ולגדול.

חשוב לדעת שמאכלים מסוימים אינם מומלצים לפעוטות. לדוגמא, בין אם פעוטות יונקים או ניזונים מתרכובת מזון לתינוקות , אין צורך בנוזלים נוספים בארבעת החודשים הראשונים לחייהם. [2] צריכת יתר של נוזלים או תוספי מזון נוספים עלולה להיות בעלת השפעה מזיקה. נוזלים מלבד חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות מועשרת אינם מומלצים. תחליפים אלה, כגון חלב רגיל, מיץ ומים אינם מכילים את מה שהפעוט צריך על מנת לגדול ולהתפתח. בנסוף חומרים אלו אינם מתעכלים בצורה נכונה ויש להם סיכון גבוה להיות מזוהמים. צריכת מים מקובלת רק כאשר מערבבים אותם כחלק מתרכובת מזון לתינוקות. יש גם להימנע מדבש מכיוון שיש סיכון גבוה לבוטוליזם. [2] חלב אם הוא הדבר הבטוח ביותר שאפשר לתת לפעוט, אלא אם כן רופא מומחה ממליץ אחרת.

תדירות ההנקה משתנה בין כל אם לפעוט שלה. הגורמים התורמים לכך הם הגיל, המשקל, הבגרות, יכולות העיכול הקיבתית וריקון הקיבה של התינוק. כמו כן גם נפח האחסון שיש לאם בבלוטת החלב של השד. בדרך כלל, האם מניקה כשמונה עד שתים עשרה פעמים ביום כאשר מדובר בפעוטות יונקים. בשלב מוקדם, פעוטות עשויים לא להתריע על מתי הם רעבים, ולכן מלמדים את ההורים להאכיל את הפעוט כל שלוש שעות במהלך היום וכל ארבע שעות במהלך הלילה, גם אם נדרש להעיר את הפעוט. ההאכלה נמשכת כ 30-40 דקות בהתחלה, או כ 15–20 דקות לכל שד באם מניקה. עם התבגרות הפעוט זמני האכלה מתקצרים. [1] ההאכלה לעיתים קרובות חשובה לקידום גדילה והתפתחות תקינה ושמירה על ייצור חלב אם אצל האמהות המניקות.

אין להאכיל פעוט במזון מוצק עד גיל ארבעה עד שישה חודשים. העיכוב בהאכלת מוצקים הוא מכיוון שהתינוק אינו מסוגל לעכל מזון מוצק כראוי. פעוטות נולדים עם רפלקס לינוק חלב ואין להם את היכולת לסרב לאוכל ולכן, אם ניתנים להם מוצקים, זה נחשב להזנה כפויה. [2] מתן מזון מוצק בטרם עת יכול להוביל לעלייה במשקל ולהשמנת יתר וזו סיבה נוספת להעדפת חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות.

פעוט

פעוטות שנולדים בדרך כלל צורכים 230 גרם מזון במשך היומיים הראשונים לאחר הלידה, אך יגדלו בהדרגה ל -450 גרם עד 1.36 ק׳׳ג עד שבועיים לאחר הלידה.צריכת האכילה של הפעוט צפוייה להיות מ-8 עד 12 פעמים ביום. פעוטות יצטרכו לאכול לאורך כל הלילה עד שקיבתם תוכל להכיל יותר נוזלים ומזון. [6]

חודשיים

תינוקות בגיל חודשיים יתחילו לשתות 1.80 ק׳׳ג עד 2.30 ק׳׳ג כל 3 עד 4 שעות. [6]

ארבעה חודשים

תינוק בן 4 חודשים צריך לשתות 2.30 ק׳׳ג עד 2.70 ק׳׳ג כל 4 שעות. [6]

שישה חודשים

ילד בן 6 חודשים צריך לשתות 2.70 ק׳׳ג עד 3.60 ק׳׳ג כל 4-5 שעות. [6]

שישה עד שנים עשר חודשים

תחילת אכילת מוצקים

יש להאכיל במזון מוצק החל מגיל חצי שנה ואילך. יש להימנע ממלח, סוכר, בשר מעובד, מיצים ומזונות משומרים ככל הניתן. חלב אם או תרכובת מזון לתינוקות הם המקור העיקרי לתזונה במהלך החודשים הללו, בנוסף למזון מוצק. [3] ניתן להכניס מזון מוצק בגיל זה מכיוון שדרכי העיכול כבר מוכנים לכך. ניתן לעכל מוצקים ביתר קלות וישנה נטייה פחותה לתגובות אלרגיות. בשלב זה הפעוט התחיל כבר להבקיע שיניים, מה שמסייע לו בלעיסת מזון מוצק. אבן דרך נוספת שאליה הפעוט הגיע עד כה היא תמיכה נכונה בגולגולת וסיבוב ראשם בצורה עצמאית. הם עשויים לעשות זאת כדי להביע חוסר רצון במאכלים מסוימים. הפעוט גם התפתח מספיק כדי להשתתף בהאכלתו על ידי אחיזת בקבוקים וחתיכות מזון כדי להאכיל את עצמו. [2]

כאשר פעוטות מתחילים באכילת מוצקים חשוב שהפעוטות יצרכו מוצקים עם ברזל.זאת מפני שפעוטות אוגרים ברזל כשהם ברחם ועד גיל 6 חודשים הוא יורד בריכוזו ונעלם מגופם. [7] דגני פעוטות מועשרים בברזל ולכן היו באופן מסורתי המוצק הראשון שניתן לפעוט בשל תכולת הברזל הגבוהה שלו. דגנים יכולים להיות עשויים מאורז, שעורה או שיבולת שועל. עם זאת, עולה התפיסה שמזונות מלאים העשירים בברזל, כמו בשר וקטניות, עשויים להיות בחירה טובה יותר ממזונות מעובדים מועשרים בברזל כמו דגני פעוטות תעשייתיים. [8]

יתרונות בריאותיים בהנקה

פה להכניס שיעור מחלות של פעוטות ישראלי אל אל ישראל שיראל. [9] הנקה יכולה להפחית את הסיכון למחלות נשימה, מערכת העיכול ומחלות אחרות שעלולות לסכן חיים. היא מציעה הגנה מפני השמנת יתר וסוכרת גם בשלב מאוחר יותר בחיים. [3] הוכח כי חלב אם שונה מבחינה כימית בינה כל אם ותינוק. לדוגמא, לאם של פג תהיה חלב שונה מאם של פעוט בוגר. חלב אם יכול להשתנות גם אם מתגלה זיהום אצל התינוק. [10] מניעה טבעית זו מותאמת לכל פעוט.

מניעת אנמיה

פעוטות יונקים נמצאים בסיכון נמוך יותר לחלות באנמיה כתוצאה ממחסור בברזל. פעוטות הצורכים רק חלב מפרה בדרך כלל לוקים במחסור בברזל והם נמצאים בסיכון של 50% יותר מאשר פעוטות הצורכים חלב אם אותרכובת מזון לתינוקות לאבד דם בצואה. אם הפעוט אלרגי לחלב פרה, החלב יגרום לו לדלקת במערכת העיכול, וכתוצאה מכך ייגרם איבוד דם כרוני וירידה בספיגת הברזל. זו הסיבה שיש להעשיר תרכובת מזון לתינוקות אם לא ניתן להניק. [2] חלב אם מכיל באופן טבעי לקטופרין, חלבון הקושר ברזל ומאפשר ספיגת ברזל ועיכול טובים יותר. אם הפעוט יכול לספוג יותר ברזל דבר זה מוביל לבריאות מעיים טובה יותר אצל הפעוט.

מניעת השמנת יתר

פעוטות יונקים נוטים להיות בעלי שכיחות נמוכה יותר של השמנת יתר בהמשך חייהם. חלב אם מוביל לעלייה איטית יותר במשקל בגיל הרך, ומגן מפני השמנת יתר והתפתחות סוכרת מסוג 2. [2] סוכרת היא בעיה בריאותית חמורה כאשר הגוף אינו משתמש נכון באינסולין. אבחנה זו עלולה לגרום לסיבוכים רבים בעור, בעיניים, ברגליים, במערכת העצבים, בלב ובכליות. [11] לכן, חשוב למנוע סוכרת במידת האפשר, מכיוון שהיא הולכת יד ביד עם השמנת יתר.

כאשר פעוט יונק הוא נחשף למגוון טעמים עקב התזונה המשתנה של האם וחלב האם. [12] מחקר הראה כי בהמשך חייהם ילדים שינקו נוטים יותר לאכול מגוון מזונות בריאים. זה קורה מכיוון שהעדפות האוכל מושרשות מוקדם בחיים. לכן, כאשר פעוט נחשף למגוון טעמים בשלב מוקדם, הם נוטים להיות פחות בררנים במזונם בשלבים מאוחרים יותר בחייהם. מחקר אחר אישר ירידה בהשמנת יתר בגיל שנתיים וארבע שנים אם הפעוט יונק באופן בלעדי לפחות בארבעת החודשים הראשונים.[13] לכן, הוכח שחלב אם הוא התזונה הטובה ביותר מבלי לגרום להשמנת יתר.

מניעת מוות פתאומי בפעוטות

מוות פתאומי בפעוטות (מוות בעריסה) הוא מוות בלתי מוסבר המתרחש אצל פעוטות בגיל שנה ומטה. רוב מקרי המוות מתרחשים כאשר הפעוט ישן. [14] הנקה מסייעת בהפחתת הסיכון ל-מוות פתאומי כאשר היא נעשית לכל זמן שהוא. [2] מומלץ להניק את הפעוט מגיל לידה ועד 6 חודשים אך ורק כדי להפחית את הסיכון ל- מוות פתאומי ב -50%. [15] שלשולים ומחלות בדרכי הנשימה העליונות, שניהם קשורים לסיכון גבוה יותר למוות פתאומי, הם מופיעים בתדירות נמוכה יותר אצל תינוקות שיונקים בהשוואה לתינוקות שאינם יונקים, ובכך מפחיתים את הסיכון. כמו כן, חלב אם מספק תזונה נחוצה להתפתחות מוחו של הפעוט. זה מאפשר למוח של הפעוט להתבגר די מהר, כך שיהי לו את הרפלקס לשאוף לאוויר בעת הצורך.בנוסף, פעוטות יונקים נוטים לישון לתקופות קצרות יותר בכל פעם ולהתעורר ביתר קלות. מחקרים הראו כי פעוטות שישנים זמן קצר ומתעוררים משנתם נוטים בקלות להיות בסיכון נמוך יותר למוות פתאומי. [16] לסיכום, רוב המקרים קורים כאשר התינוק ישן, לכן חשוב להניק באופן בלעדי על מנת להפחית את שכיחות המוות הפתאומי.

פיתוח בריאות מערכת העיכול

חלב אם הוא מרכיב חשוב למערכת העיכול של הפעוט. זהו המזון הטוב ביותר להאכלה ועדיף מאשר חלב פרה. פעוטות אינם יכולים לעכל כראוי שומנים, אשר חלב פרה מלא בהם. חלב אם מכיל גם הוא הרבה שומן, אך הוא מכיל גם ליפאז, חומר המסייע בפירוק השומן כך מסייע בעיכול. זה מוביל לצואה רכה יותר אצל הפעוטות, ולכן תופעת העצירות נדירה יותר אצל פעוטות יונקים. [2] חלב אנושי מאפשר גם לגידול חיידקים מועילים במעי התינוק, המגנים על מחסום הרירית בקיבה של הפעוט. זה מונע מהפתוגנים המזיקים לפגוע בדופן המעיים של הפעוט. רירית העיכול של הפעוט אינה מסוגלת לייצר נוגדנים עד גיל ארבעה עד שישה חודשים, מה שהופך את התינוק לרגיש יותר לזיהומים. עם זאת, חלב אם מספק את הנוגדנים הדרושים לפעוט כדי להישאר מוגן עד שהוא מסוגל לייצר נוגדנים משלו. חלב אם מגרה גם מיקרוביוטה, מה שמביא לייצור אימונוגלובולין.אימונוגלובולין שהוא אימונוגלובולין המהווה קו הגנה ראשון להגנה על מערכת העיכול של הפעוט. אימונוגלובולין זה גבוה בהרבה אצל תינוקות שיונקים מאשר אצל תינוקות שניזונו מתרכובת מזון לתינוקות.

פיתוח מערכת החיסון

קולוסטרום הוא מקור תזונה נהדר לפעוט שזה עתה נולד, זהו נוזל צהוב עבה שהאם מייצרת מיד לאחר הלידה. יש בו תזונה יקרת ערך המסייעת לחסינות הפעוט מפני שהיא מסייעת בהשמדת נגיפים הגורמים למחלות. יתרונות אחרים של קולוסטרום כוללים: מניעת צהבת, סיוע לפעוט במתן הצואה הראשונה שלהם, בניית מערכת חיסונית חזקה, אספקת כמות גדולה של ויטמינים וחלבון, ומונע ירידה ברמת הסוכר בדם אצל פעוטות. [17]יש לנוזל הדביק והסמיך והצהוב הנקרא קולוסטרום יתרונות רבים לפעוט שזה עתה נולד אשר ניתן לספק אך ורק באמצעות הנקה.

חלב אם מכיל גם הרבה יותר חלבון מאשר חלב פרה. הוא מכיל 60% חלבון ואילו חלב פרה מכיל 40% חלבון בלבד. חלבון חשוב מאוד לפעוטות מכיוון שהם זקוקים ליותר חלבון לקילו מאשר מבוגרים. בחודשים הראשונים לחייהם חלבון זה חייב להגיע מחלב אם או מתרכובת מזון לתינוקות, והוא אינו יכול להגיע מחלב פרה. [18]חלבון ספציפי אחד שיש לחלב אם הוא לקטופרין, שהוא בקטריוסטטי, והוא מונע צמיחה של חיידקים מזיקים. ללא חלבון זה, הפעוט אינו יכול לייצר את החסינות שגופו זקוק לה נואשות, וכתוצאה מכך קיים סיכון גבוה יותר למחלות ותת תזונה. חלב אם מספק את המקור הטוב ביותר לחלבון לתינוק.

חלב אם אימונוגלובולין אחר מספק לתינוק מכונה IgG. IgG מספק חסינות פסיבית מהאם לתינוק. המשמעות היא שנוגדנים למחלות ילדות שכיחות כמו דיפתריה, חצבת, פוליומיליטיס ואדמת מועברים לפעוט באופן טבעי, אם האם הייתה מחוסנת למחלות אלו בחייה. לאחר מכן מוגן הפעוט למשך כשלושה חודשים, זמן זה מספיק כדי להגן עליהם עד שיקבלו את החיסונים הראשונים שלהם לאחר חודשיים. [2]

פיתוח האינטלגנציה

ההורים בדרך כלל רוצים שילדם יהיה כמה שיותר חכם ויצטיין בלימודים. הנקה של פעוט יכולה להגביר את האינטליגנציה שלהם לאורך כל החיים. לאמהות שהניקו את ילדיהן באופן בלעדי יש סיכוי גבוה יותר להגביר את האינטליגנציה של הילד שלהן. מחקרים הראו כי לפעוטות שהניקו אותם במשך שישה חודשים לעומת תינוקות שהניקו רק חודש אחד יש ציון אינטליגנטי גבוה יותר. ילדים כאלה נוטים לקבל ציון מודיעיני גבוה יותר בכיתות ג 'וח'. ציוני האינטליגנציה שלהם גבוהים יותר גם בגיל 15 שנים. [19] הנקה מסייעת להתפתחות בשלות קוגניטיבית המביאה לאינטליגנציה גבוהה יותר. עם זאת, זה היה מתואם רק לאותם ילדים שהניקו אך ורק על ידי אמהותיהם כתינוקות. [19]

פיתוח בריאות הפה

עששת דנטאלית (הידועה יותר בשם עששת או חללים) היא מחלת הילדות הכרונית הנפוצה ביותר. [20] המעבר מהנקה או האכלה מבקבוק יכול להיות זמן מאתגר הן עבור ההורה והן עבור הפעוט. חשוב לציין כי זה הזמן בו הסיכון להתפתחות עששת מתפתח והוא מגיע עם תחילת התפרצות השיניים הראשונות. מעבר מהנקה או הנקה מבקבוק בדרך כלל עולה בקנה אחד עם הכנסת מזון מוצק שעלול להכיל חומרים (כלומר סוכרים ופחמימות אחרות) העלולים לגרום לעששת שיניים. צריכת חלב פרה ומשקאות אחרים שאינם חלב אם (כלומר מיצים) בגיל 6 שבועות עד 12 חודשים תורמת באופן משמעותי לעששת בשיניים לאחר 5 שנים. [21] יש קשר בין שימוש ממושך בבקבוק לעלייה בעששת השיניים ולכן מומלץ לעודד את הפעוטות לשתות מכוס שתייה עד ליום הולדתם הראשון ולהיגמל מהבקבוק עד גיל 12-14 חודשים. הפסקת ההנקה תלויה בפעוט ובאם. מוצץ יכול לשמש כאמצעי להרגעה או הסחת דעת של הפעוט. עקב הסיכון לעששת בשיניים, לא כדאי לטבול מוצצים בנוזלים ממותקים (כלומר מי סוכר, מיץ וכו '). [20]

היסטוריית ההנקה

ֿהנקה, באופן פרהיסטורי, הייתה הדרך היחידה בה ניזונו תינוקות, במשך זמן רב לא היה תחליף מקובל לחלב האדם. בשנת 1 לספירה, פילוסופים גילו את החשיבות של חלב אם לעומת כל תחליף. המסקנה הייתה כי הנקה סייעה לאם ולתינוק ליצור קשר רגשי. [3]הערך התזונתי עדיין לא הובן במלואו, אך האמינו כי באמצעות יניקה התינוק צבר לא רק אנרגיה, אלא גם את המאפיינים והאישיות של מי שהם האכילו ממנו. הוצע כי יונקים תינוקות זמן רב ככל האפשר, ורבים מהם היו עד גיל שנתיים-שלוש.

רק לאחר 16 מאות שנה הובנה באמת חשיבותו של חלב אם. בשנת 1748, בספר "חיבור על סיעוד וניהול ילדים מגיל לידתם ועד גיל שלוש שנים" מאת קדוגן, קולוסטרום הוכר כחומר האחראי לחיסול המקוניום, ומניעת מחלות של אמהות. יְלָדִים. כמו כן, האמינו כי נוצר קשר אם האם תניק את ילדה משעה שנולד. אחיות רטובות והכנסת מזון מוצק לפני שמלאו התינוק לחצי שנה התנגדו כעת ושיעורי התמותה ירדו לאחר שקיבלו את ערך ההנקה. אלו שהמשיכו להאכיל את תינוקותיהם בתחליפים כמו דגני בוקר, חלב פרות ומרק מוקדם מדי, הובילו להתפתחות של התינוק של צפדינה, רככת, בעיות במערכת העיכול ואבנים בכליות. [3]

בהמשך למאה ה -19, מדענים התייחסו לשיעורים גבוהים של תמותה ותת תזונה לחוסר בתינוקות שיונקים. סוף סוף הנקה נתפסה כאופציה הטובה והיחידה ביותר לתזונת תינוקות לפני חצי שנה. עם זאת, בשנת 1847, כאשר נוצרה הנוסחה המסחרית הראשונה, היא קידמה את השימוש בבקבוקים, בין השאר בשל שדיים שקיבלו קונוטציה מינית בתקופה זו. עם קידום הנוסחה, המאבק הארוך על הנקה לקח צלילה. ארגונים שלקחו תשומת לב התכנסו לקידום ההנקה שוב, הם כללו תנועת לידה טבעית, יוזמת בית החולים ידידותי לתינוקות שהושק על ידי ארגון הבריאות העולמי וקרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניסף). בשנת 1990 ארגונים אלה דאגו להגן ולקדם "חלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוקות. [3]" ערך זה נכון עד היום. גורמים המובילים לשיעורי הנקה מוגברים לאחרונה כוללים מתקנים המעודדים אמהות ליצור מגע עור לעור עם התינוק לאחר הלידה, ולטפח את תחילת ההנקה; ומתקנים המעודדים חדר בחדר, בו האם יכולה לצפות באכילת רמזים עם התינוק השוהה בחדרה. [1]

ישנן אמונות ותפיסות מוטעות שונות הנוגעות לתזונת תינוקות, במיוחד בנושא ההנקה בקרב צעירים וקבוצות שבטיות שונות. מחקרים נעשו כדי ליידע אנשים עם עדויות עובדתיות יותר הקשורות ליתרונות והחסרונות של תזונת תינוקות. לדוגמא, אמהות שנסקרו ממסאי עם ילדים בגילאי הילוד עד שישה חודשים מאמינות שתערובת של חלב אם ותוספי מזון מוצקים למחצה אחרים יכולה להיות ארוחה מועילה ומזינה יותר עבור הילד. עוד נערך מחקר מעמיק יותר שהוכיח שההצהרה הנ"ל איננה לטובת הילד. בהשוואה לשיעורי התמותה והתחלואה ממסאי ומקומות אחרים, יש למסאי נתונים סטטיסטיים גבוהים יותר עבור שניהם. זה יכול להיות תוצאה של היעדר מידע על המלצות ארגון הבריאות העולמי להאכלת תינוקות וילדים. [22]עם זאת, מחקר נוסף נעשה בזימבבואה שקשור גם להנקת תינוקות. מחקר זה הראה את הגורמים השוקלים מול רעיון ההנקה הבלעדית. בזימבבואה יש הולכה צואתית בגלל תנאי מחיה גרועים כמו תברואה לקויה במים והידרציה. התברואה של יעילות התזונה בהיגיינה ערכה שני ניסויים בסיסיים בשני מחוזות כדי לייעל את הערכים התזונתיים של תינוקות ולשפר את התנאים הללו להאכלת ילדים. הם צפו במאפיינים ביתיים ובאינטראקציות חברתיות שאותם השוו לאופן בו הילד מגיב. [23]ניסויים אלה יסייעו בהשערה ובהסבר על בעיות בריאות הציבור של הילדים. באופן כללי, נוצר עניין והתלהבות בנושא תזונת תינוקות, אשר בתקווה תביא לשינוי. שינוי לתמיכה רבה יותר בתזונת התינוקות והתזונה יועיל לילדים. [24]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 Deitra Leonard Lowdermilk, Shannon E Perry, Kitty Cashion, Kathryn Rhodes Alden, Maternity & women's health care, 2016, ISBN 978-0-323-16918-9. (בenglish)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 Marilyn J Hockenberry, David Wilson, Wong's nursing care of infants and children, 2015, ISBN 978-0-323-22241-9. (בenglish)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 Olgica Milankov, Breastfeeding through the centuries, Medicinski pregled 71, 2018, עמ' 151–156 doi: 10.2298/mpns1806151m
  4. ^ Breastfeeding vs. Formula Feeding (for Parents) - Nemours KidsHealth, kidshealth.org
  5. ^ Infant formulas: MedlinePlus Medical Encyclopedia, medlineplus.gov (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 How Often and How Much Should Your Baby Eat?, HealthyChildren.org
  7. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Iron needs of babies and children, Paediatrics & Child Health 12, 2007-4, עמ' 333–334
  8. ^ https://www.eatforhealth.gov.au/sites/default/files/files/the_guidelines/n56_infant_feeding_guidelines.pdf
  9. ^ Focus for Health | Chronic Illness and our Children's Health, Focus for Health, ‏2015-07-17 (באנגלית אמריקאית)
  10. ^ Marilyn J Hockenberry, David Wilson, Wong's nursing care of infants and children, 2015, ISBN 978-0-323-22241-9. (בenglish)
  11. ^ Complications | ADA, www.diabetes.org
  12. ^ Ina Olmer Specht, Jeanett Friis Rohde, Nanna Julie Olsen, Berit Lilienthal Heitmann, Duration of exclusive breastfeeding may be related to eating behaviour and dietary intake in obesity prone normal weight young children, PLoS ONE 13, 2018-07-11 doi: 10.1371/journal.pone.0200388
  13. ^ Brian G. Moss, William H. Yeaton, Early Childhood Healthy and Obese Weight Status: Potentially Protective Benefits of Breastfeeding and Delaying Solid Foods, Maternal and Child Health Journal 18, 2014-07-01, עמ' 1224–1232 doi: 10.1007/s10995-013-1357-z
  14. ^ Sudden Infant Death Syndrome (SIDS) (for Parents) - Nemours KidsHealth, kidshealth.org
  15. ^ M. M. Vennemann, T. Bajanowski, B. Brinkmann, G. Jorch, Does Breastfeeding Reduce the Risk of Sudden Infant Death Syndrome?, Pediatrics 123, 2009-03-01, עמ' e406–e410 doi: 10.1542/peds.2008-2145
  16. ^ What is SIDS and how can breastfeeding reduce my baby's risk?, Lactation Link, ‏2017-05-29 (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Colostrum is Superfood for Your Newborn, American Pregnancy Association, ‏2020-09-11 (באנגלית)
  18. ^ The Importance of Protein in Infants & Toddlers, Hello Motherhood (באנגלית)
  19. ^ 1 2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים         {{{כותרת}}}, באתר osf.io
  20. ^ 1 2 S. M. Hashim Nainar, Shamsia Mohummed, Role of Infant Feeding Practices on the Dental Health of Children:, Clinical Pediatrics, 2016-07-02 doi: 10.1177/000992280404300202
  21. ^ Committee on Nutrition, The Use and Misuse of Fruit Juice in Pediatrics, Pediatrics 107, 2001-05-01, עמ' 1210–1213 doi: 10.1542/peds.107.5.1210
  22. ^ Roger A. Edwards, Barbara L. Philipp, Using Maternity Practices in Infant Nutrition and Care (mPINC) Survey Results as a Catalyst for Change:, Journal of Human Lactation, 2010-09-27 doi: 10.1177/0890334410371212
  23. ^ Roger A. Edwards, Barbara L. Philipp, Using Maternity Practices in Infant Nutrition and Care (mPINC) Survey Results as a Catalyst for Change:, Journal of Human Lactation, 2010-09-27 doi: 10.1177/0890334410371212
  24. ^ Sanitation Hygiene Infant Nutrition Efficacy (SHINE) Trial Team, Jean H. Humphrey, Andrew D. Jones, Amee Manges, The Sanitation Hygiene Infant Nutrition Efficacy (SHINE) Trial: Rationale, Design, and Methods, Clinical Infectious Diseases: An Official Publication of the Infectious Diseases Society of America 61 Suppl 7, 2015-12-15, עמ' S685–702 doi: 10.1093/cid/civ844
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=תזונת_פעוטות&oldid=29979629"