הנקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תינוק יונק

הנקה היא דרך ההזנה המאפיינת את ולדות היונקים. ההנקה מייחדת את היונקים מיתר בעלי החיים ומהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות התנהגותם במהלך האבולוציה של מחלקה זו. ההנקה היא דרך להשיג מזון אצל ולדות היונקים והיא אינסטינקטיבית – כל ולד בא לעולם עם הידע לינוק חלב מבלוטות מיוחדות בגוף אמו. מערכת העיכול של יונק בן יומו מותאמת לתזונה נוזלית ואינה יכולה לעכל חומרים מוצקים ועל כן, חלב האם עשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.

פעולת ההנקה יוצרת קירבה בין האם לצאצאיה והיא למעשה הנדבך הראשוני במערכת ההתנהגות של יונקים ובהתפתחות חיים משותפים בקבוצה, כמו אצל טורפי יבשה, פילים, קופים ועוד.

הרכב החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדי יונק חלב מאמו

בחלב אם זוהו עד כה למעלה ממאתיים מרכיבים‏[1], וכן נוגדנים העוזרים לתינוק בשנות חייו הראשונות, שבהן המערכת החיסונית שלו אינה בשלה.

הרכב חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. כך למשל ככל שתקופת ההנקה ממושכת יותר והתינוק בוגר יותר - החלב שומני יותר, והתינוק מקבל יותר קלוריות. בשעות הערב, כהכנה לשנת הלילה, החלב שומני יותר גם כן. בקיץ החלב דליל יותר כדי לענות על צורכי הנוזלים של התינוק.

למצבה התזונתי של האם יש השפעה מעטה בלבד על הרכב החלב, אלא אם כן היא נמצאת במצב של תת-תזונה חמור במיוחד. בכל שאר המקרים התינוק מקבל את כל מרכיבי המזון להם הוא זקוק, גם אם תזונתה של האם לקויה או לא מאוזנת מספיק. עם זאת, בשל העובדה שייצור חלב האם הוא חלק ממערכת הדם (ולא מערכת העיכול) החומרים הנוכחים בדם האם בזמן ההנקה, כגון אלכוהול, תרופות שונות וניקוטין, עוברים אל התינוק דרך החלב, ויכולים להשפיע על מצבו הבריאותי. לפיכך מומלץ לאם המיניקה להימנע ככל האפשר מצריכת אלכוהול ומעישון, וליטול אך ורק תרופות המותרות בהנקה.

תפוקת החלב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ייצור החלב מתחיל אצל האם בתקופת ההריון, כתוצאה מהפרשת ההורמון פרולקטין. משרד הבריאות ממליץ להתחיל בהנקה מיד לאחר הלידה‏[2]. הנקה בשעה שלאחר הלידה כאשר התינוק עירני וחושיו מחודדים בעקבות הלידה עשויה לתרום רבות להצלחת ההנקה.

להנקה מיד לאחר הלידה חשיבות בריאותית ורגשית גדולה. בשלב זה השדיים מפרישים חומר שקוף-צהבהב בשם קולוסטרום, שמגן על בריאות התינוק בימיו הראשונים.

בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לאישה עדיין חלב אלא קולוסטרום, נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. כמות הקולוסטרום מועטה יחסית (בהתאם לקיבולת הקיבה הנמוכה של יילוד) ובכל הנקה, גם אם זו אורכת זמן רב, התינוק יצליח לינוק רק טיפות אחדות של הנוזל הזה. חשיבותו של הקולוסטרום רבה ביותר בהיותו מכיל כמות עצומה של נוגדנים וחומרים ביולוגיים שעוזרים להכין את מערכת העיכול של התינוק ליניקה ואכילה.

התחלת ייצור החלב מתרחשת ללא קשר לסוג הלידה (וגינלית או קיסרית) שכן ההורמונים האחראים על ייצור החלב משתחררים עם היפרדות השיליה.

החלב ממשיך להיווצר כל עוד התינוק או הפעוט ממשיך לינוק, על ידי מנגנון המשוב החיובי שאחראי לייצור מוגבר זה. למעשה כמות החלב המיוצרת תלויה בכמות החלב שהתינוק צורך. כאשר מתמעטות מספר ההנקות, ייצור והפרשת ההורמון פרולקטין פוחתים, ולכן ייצור החלב אצל האם נחלש בהתאם. לכן מומלץ לאם המעוניינת להצליח בהנקה, להניק את תינוקה במשך השבועות הראשונים לחייו, בלי תוספות של תרכובת מזון לתינוקות כדי לא לפגוע ולהחליש את ייצור החלב. סיבה נוספת להימנע ממתן תמ"ל היא חשש שהתינוק, שאינו מאומן עדיין ביניקה, יפתח "העדפת בקבוק" או "בלבול פיטמה", בשל הקלות היחסית שבה זורם המזון מהבקבוק, לעומת המאמץ שהתינוק צריך להשקיע ביניקה.

כל עוד האם ממשיכה להניק לפי דרישת התינוק, ימשיך גופה לייצר בדיוק את כמות החלב הדרושה לו. למעשה, בשבועות הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר כמות חלב גדולה מהדרוש, ולכן נשים רבות חוות תחושת גודש או "נזילות". שבועות אחדים לאחר הלידה הגוף "לומד" לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק, וייצור החלב מתאזן. כך, ממצב של עודף חלב עובר הגוף לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק. נשים רבות טועות לחשוב בשלב זה כי העדר גודש או הפסקת הנזילות מלמדות על כך שאינן מייצרות מספיק חלב. זוהי טעות נפוצה שאין לה בסיס.

בחודשים הראשונים לחייו של התינוק נעשות "קפיצות גדילה": יום או יומיים בהם התינוק דורש לינוק מספר רב של פעמים ביום, וזאת במטרה להגביר את ייצור חלב האם כדי להתאימו לצרכיו התזונתיים הגדלים של התינוק. יש חשיבות מרבית להמשיך ולהניק לפי דרישה גם במהלך "קפיצות גדילה" אלו, על מנת שגופה של האם ילמד לזהות את הדרישה לחלב נוסף ויגביר את ייצור החלב. מקובל לומר שקפיצות הגדילה מתרחשות בגילאים 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים, אך ברור שלא כל התינוקות חווים את קפיצת הגדילה בדיוק במועדים אלו.

שלבי ההנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה הימבית מניקה

ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון רופאי הילדים האמריקאי (AAP), ומשרד הבריאות הישראלי‏[3] ממליצים להיניק הנקה מלאה (ללא כל תוספות כגון דיסות, תה ומים) במשך ששת חודשי חייו הראשונים של התינוק. זאת משום שהמערכות בגוף התינוק אינן בשלות להתמודד עם מזונות אחרים לפני גיל זה. בנוסף, תוספות מזון גורמות לכך שהתינוק יינק פחות, ולכן ייצור החלב יפחת.

מגיל חצי שנה מומלץ להתחיל לתת לתינוק בהדרגה גם מזונות נוספים, ובמקביל להתחיל לתת לו גם מים לשתייה, מאחר שכמות הנוזלים שהוא מקבל פוחתת כאשר פוחת מספר ההנקות. ארגון הבריאות העולמי ממליץ להמשיך ולהיניק את התינוק, במקביל להגשת מזונות מתפריט המשפחה, לפחות עד גיל שנתיים. מחקרים שנעשו, גילו שחלב אם לתינוק בן שנתיים מכיל נוגדנים נגד מחלות ולכן הנקה בגיל מאוחר חשובה לא פחות.

במחקרים נמצא כי הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים מורידה את השכיחות לדלקות של מערכות הנשימה העליונות, הנקה ממושכת נקשרת בסבירות נמוכה יותר למחלות שונות לתינוק ולאם‏[4]. התגלה שאפילו הסיכוי להופעת סוכרת בגילאים מבוגרים קטן יותר אצל תינוקות שהונקו בחלב אם לפחות כחודש וחצי לאחר לידתם לעומת אלו שלא ינקו כלל‏[5]. על פי משרד הבריאות הישראלי, תינוקות היונקים חלב אם רושמים לזכותם עד שמונה נקודות יותר במנת המשכל שלהם מאלה שצורכים תחליפים‏[6].

תנוחות הנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן כמה תנוחות הנקה, שנועדו להבטיח את הנוחות המרבית לאם ולתינוק:

  • בתנוחה הקלאסית התינוק שוכב לרוחב האם מלפנים בקו אופקי (או מעט אלכסוני), והיא תומכת בראשו ביד אחת, ובגופו ביד השנייה. יעילות תנוחה זו תלויה באחיזה נכונה של התינוק "בטן לבטן", כך שפיו ייגש ללא מאמץ אל הפטמה.
  • בתנוחת הפוטבול שוכב התינוק תחת זרוע האם, כך שראשו ניצב מתחת לשד ואילו רגליו מבצבצות מאחוריה (כאחיזת כדור פוטבול). יש תינוקות המתקשים לינוק בתנוחה הקלאסית ומצליחים לינוק רק באופן זה. זוהי גם התנוחה המומלצת להנקת תאומים בו זמנית, שכן באופן זה הם אינם מפריעים זה לזה. יש אמהות לתאומים המניקות תאום אחד בתנוחה הקלאסית ואת התאום השני בתנוחת הפוטבול, כך שהאחרון משעין את ראשו על רגלי הראשון.
  • בתנוחת השכיבה שוכבת האם על צדה במיטה והתינוק שוכב אף הוא על צדו כשפניו אליה ופיו נצמד לשד ("בטן לבטן"). יד האם הקרובה אל התינוק מקיפה את ראשו וגבו ותומכת בו שלא יתגלגל. מיניקות רבות מוצאות את התנוחה הזאת כנוחה ביותר לגב, וכן כמפחיתה עייפות.
  • בתנוחה האינסטינקטיבית האם נמצאת במצב של חצי שכיבה, והתינוק עליה במנח אורכי, כשבטנו על בטנה, והוא מגשש את דרכו אל השד‏[7].

בתנוחה הקלאסית ובתנוחת ה"פוטבול" ניתן להיעזר בכרית הנקה (בצורת חצי סהר או פרסה ארוכה) התומכת בתינוק ומקלה על האם להחזיקו. בהנקת תאומים כמעט שאי אפשר להניק בלעדיה, שכן האם זקוקה לשתי ידיים פנויות כדי לקרב כל אחד מהתאומים אל השד.

תמיכה בהנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדורות האחרונים נשים לא קיבלו מידע מהימן בנוגע להנקה, והנורמה החברתית הייתה, בעידודם של הרופאים, שאין צורך להניק את התינוק יותר מחודשים ספורים, ואפילו עדיף להזין את התינוק בתרכובות מלאכותיות. רופאים גם לא ידעו כיצד לייעץ לנשים שנתקלו בקשיים בהנקה, והן גם לא יכלו לקבל ייעוץ מהנשים המבוגרות בסביבתן, משום שגם הן לא הניקו.

כיום, בעקבות מחקרים בנושא, גברה המודעות לחשיבות ההנקה, ורופאים, מיילדות ואחיות עוברים השתלמויות בנושא. בארץ פועלות מדריכות ויועצות הנקה שעוברות הכשרה מקצועית, ונותנות ייעוץ ותמיכה בהנקה בתשלום או בהתנדבות.

הנקה בתרבויות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקה בתרבויות העולם

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההנקה מוזכרת במקורות שונים ביהדות‏[8]. במקרא ניתן למצוא אזכורים להנקה, לדוגמה: "מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה" (בראשית כא, ז), "ותשב האשה, ותינק את בנה עד גמלה אותו" (שמואל א', א, כג). את התינוק, ניתן להניק ללא הגבלה, כפי שמשתמע מדברי התוספתא: "מה דד זה עיקר לתינוק והכל טפל לו, כך היה המן עיקר לישראל והכל טפל להם. דבר אחר: מה הדד אפילו תינוק יונק הימנו כל היום אין מזיקו, כך נעשה המן, שאפילו ישראל אוכלו כל היום כולו אין מזיקו" (תוספתא סוטה ו, א). נראה שבדרך כלל הניקו את התינוקות עד גיל שנתיים וכפי שנאמר בברייתא (כתובות נט, ב) "יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש". גמילה מוקדמת הייתה נחשבת כמסוכנת לתינוק, וחז"ל התירו את השימוש באמצעי מניעה להריון כדי למנוע סכנה כזאת, וכפי שמופיע ביבמות: "שלוש נשים משתמשות במוך - קטנה, מעוברת ומניקה ... מניקה שמא תגמול בנה וימות" (יבמות יב, ב).

חלב אם נחשב ביהדות כפרווה, ולכן בשלב בו תינוקות מערבים אכילה עם יניקה, מותר להניק גם תינוק שאכל מאכל בשרי[9].

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי האסלאם, אם נשואה שאינה שפחה, חייבת להניק את היילוד, מומלץ עד גיל שנתיים. סורה 4 בקוראן אוסרת בפסוק 23 על קיום יחסי מין עם אמהות, דודות, אחיות, מניקות שהניקו את האדם, בנות אח, בנות אחות ובנות שינקו מאותה מינקת שהניקה את האדם. כך גם מספר הקוראן על המנקות של מוחמד (ח'לימה ותויבה).

איסור קיום יחסי המין (והנישואין) בין אחים להנקה יצר באסלאם התנגדות לבנק חלב, כי אי אפשר לדעת מי קיבל חלב של איזו אם מהבנק ולכן יש חשש לנישואין בין אלו האסורים בנישואין.

תחליפים להנקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרכובת מזון לתינוקות

תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) מיועדת לשמש כתחליף למזונו של התינוק, במקרים בהם לאם לא מתאפשר להניק או כאשר היא מעדיפה לא להניק מסיבות שונות.

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) תמ"ל הינו בעדיפות רביעית כתזונה לתינוק: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק לתינוקות, במקום השלישי חלב אם מאמא אחרת ובמקום הרביעי תמ"ל.

התמ"ל יכול לשמש גם כתוספת להנקה, כאשר האם אינה יכולה להניק את התינוק בכל עת, לדוגמה כאשר היא חוזרת לעבוד בתום חופשת הלידה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גל ונטורה, השָד שיצא מן הבקבוק: הנקה ותחליפיה באמנות הצרפתית במאה התשע-עשרה, הוצאת מאגנס, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.