הנקה

תינוק יונק

הנקה היא דרך ההזנה המאפיינת את ולדות היונקים. ההנקה מייחדת את היונקים מיתר בעלי החיים ומהווה את אחד הגורמים החשובים ביותר בהתפתחות התנהגותם במהלך האבולוציה של מחלקה זו. ההנקה היא דרך להשיג מזון אצל ולדות היונקים והיא אינסטינקטיבית – כל ולד בא לעולם עם הידע לינוק חלב מבלוטות מיוחדות בגוף אמו. מערכת העיכול של יונק בן יומו מותאמת לתזונה נוזלית ואינה יכולה לעכל חומרים מוצקים ועל כן, חלב האם עשיר במרכיבי מזון חיוניים, ומספק את כל צרכיו התזונתיים של הולד.

כתוצאה מפעולת ההנקה נוצרת קירבה בין האם לצאצאיה וזהו למעשה הנדבך הראשוני במערכת ההתנהגות של יונקים ואשר הביאה להתפתחות של חיים משותפים בקבוצה כמו אצל טורפי יבשה, פילים, קופים ועוד.

הרכב החלב

חלב האם מכיל את כל מרכיבי המזון להם זקוק התינוק, וכן נוגדנים העוזרים לתינוק במיוחד בחודשי חייו הראשונים בהם המערכת החיסונית שלו איננה חזקה מספיק.

הרכב חלב האם משתנה בהתאם לצורכי התינוק. כך למשל ככל שתקופת ההנקה ממושכת יותר והתינוק בוגר יותר - החלב שומני יותר, והתינוק מקבל יותר קלוריות. בשעות הערב, כהכנה לשנת הלילה, החלב שומני יותר גם כן. בקיץ החלב דליל יותר כדי לענות על צרכי הנוזלים של התינוק.

למצבה התזונתי של האם יש השפעה מעטה בלבד על נפח החלב, אלא אם כן היא נמצאת במצב של תת-תזונה חמור במיוחד. בכל שאר המקרים התינוק מקבל את כל מרכיבי המזון להם הוא זקוק, גם אם תזונתה של האם לקויה או לא מאוזנת מספיק. עם זאת, בשל העובדה שייצור חלב האם הוא חלק ממערכת הדם (ולא מערכת העיכול) החומרים הנוכחים בדם האם בזמן ההנקה, כגון אלכוהול תרופות שונות וניקוטין, עוברים אל התינוק דרך החלב, ויכולים להשפיע על מצבו הבריאותי. לפיכך מומלץ לאם המיניקה להימנע ככל האפשר מצריכת אלכוהול ומעישון, וליטול אך ורק תרופות המותרות בהנקה.

תפוקת החלב

להנקה מיד לאחר הלידה חשיבות בריאותית ורגשית גדולה. בשלב זה השדיים מפרישים חומר שקוף-צהבהב בשם קולוסטרום, שמגן על בריאות התינוק בימיו הראשונים.

תהליך ייצור החלב מתחיל אצל האם בתקופת ההריון, כתוצאה מהפרשת ההורמון פרולקטין, וכבר בחדר הלידה רצוי להיניק את התינוק. הנקה בשעה שלאחר הלידה כאשר התינוק עירני וחושיו מחודדים בעקבות הלידה (במידה ולא הייתה זו לידה עם משככי כאבים) הינה אחד הגורמים להצלחת ההנקה.

בימים הראשונים לאחר הלידה למעשה אין לאישה עדיין חלב אלא קולוסטרום, נוזל מרוכז מאוד בצבע צהבהב. כמות הקולוסטרום מועטה יחסית ובכל הנקה, גם אם זו אורכת זמן רב, התינוק יצליח לינוק רק טיפות אחדות של הנוזל הזה. חשיבותו של הקולוסטרום רבה ביותר בהיותו מכיל כמות עצומה של נוגדנים וחומרים ביולוגיים שעוזרים להכין את מערכת העיכול של התינוק ליניקה ואכילה.

התחלת ייצור החלב מתרחשת ללא קשר לסוג הלידה (וגינלית או קיסרית) שכן ההורמונים האחראים על ייצור החלב משתחררים עם היפרדות השיליה.

החלב ממשיך להיווצר כל עוד התינוק או הפעוט ממשיך לינוק, על ידי מנגנון המשוב החיובי שאחראי לייצור מוגבר זה. למעשה כמות החלב המיוצרת תלויה בכמות החלב אותו צורך התינוק. כאשר מתמעטות מספר ההנקות, ייצור והפרשת ההורמון פרולקטין פוחתים, ולכן ייצור החלב אצל האם נחלש בהתאם. לכן מומלץ לאם המעוניינת להצליח בהנקה, להניק את תינוקה במשך השבועות הראשונים לחייו, בלי תוספות של תרכובת מזון לתינוקות כדי לא לפגוע ולהחליש את ייצור החלב. סיבה נוספת להימנע ממתן תמ"ל היא חשש שהתינוק, שאינו מאומן עדיין ביניקה, יפתח "העדפת בקבוק" או "בלבול פיטמה", בשל הקלות היחסית שבה זורם המזון מהבקבוק, לעומת המאמץ שהתינוק צריך להשקיע ביניקה.

כל עוד ממשיכה האם להניק לפי דרישת התינוק, ימשיך גופה לייצר בדיוק את כמות החלב הדרושה לו. למעשה, בשבועות הראשונים לאחר הלידה הגוף מייצר כמות חלב גדולה מהדרוש, ולכן נשים רבות חוות תחושת גודש או "נזילות". שבועות אחדים לאחר הלידה הגוף "לומד" לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק, וייצור החלב מתאזן. כך, ממצב של עודף חלב עובר הגוף לייצר את כמות החלב הדרושה לתינוק. נשים רבות טועות לחשוב בשלב זה כי העדר גודש או הפסקת הנזילות מלמדות על כך שאינן מייצרות מספיק חלב. זוהי טעות נפוצה שאין לה בסיס.

בחודשים הראשונים לחייו של התינוק נעשות "קפיצות גדילה": יום או יומיים בהם התינוק דורש לינוק מספר רב של פעמים ביום, וזאת במטרה להגביר את ייצור חלב האם כדי להתאימו לצרכיו התזונתיים הגדלים של התינוק. יש חשיבות מרבית להמשיך ולהניק לפי דרישה גם במהלך "קפיצות גדילה" אלו, על מנת שגופה של האם ילמד לזהות את הדרישה לחלב נוסף ויגביר את ייצור החלב. מקובל לומר שקפיצות הגדילה מתרחשות בגילאים 3 שבועות, 6 שבועות, 3 חודשים ו-6 חודשים, אך ברור שלא כל התינוקות חווים את קפיצת הגדילה בדיוק במועדים אלו.

שלבי ההנקה

ארגון הבריאות העולמי (WHO), ארגון רופאי הילדים האמריקאי (AAP), ומשרד הבריאות הישראלי‏ ממליצים להיניק הנקה מלאה (ללא כל תוספות כגון דיסות, תה ומים) במשך ששת חודשי חייו הראשונים של התינוק. זאת משום שתוספות מזון אחרות גורמות לכך שהתינוק יונק פחות, ולכן ייצור החלב פוחת. סיבה נוספת היא ששישה חודשים הוא משך הזמן הנדרש להעתיק את כל הנוגדנים הקיימים אצל האם אל התינוק באמצעות חלב האם.

מגיל חצי שנה מומלץ להתחיל לתת לתינוק בהדרגה גם מזונות נוספים, ובמקביל להתחיל לתת לו גם מים לשתייה, מאחר שכמות הנוזלים שהוא מקבל פוחתת כאשר פוחת מספר ההנקות. מומלץ להמשיך ולהיניק את התינוק לפחות עד גיל שנתיים. מחקרים שנעשו, גילו שחלב אם לתינוק בן שנתיים מכיל נוגדנים נגד מחלות ולכן הנקה בגיל מאוחר חשובה לא פחות.

במחקרים נמצא כי הנקה בלעדית עד גיל 6 חודשים מורידה את השכיחות לדלקות של מערכות הנשימה העליונות, הנקה ממושכת נקשרת בסבירות נמוכה יותר למחלות שונות לתינוק ולאם.‏ התגלה שאפילו הסיכוי להופעת סוכרת בגילאים מבוגרים קטן יותר אצל תינוקות שהונקו בחלב אם לפחות כחודש וחצי לאחר לידתם לעומת אלו שלא ינקו כלל.‏ על פי משרד הבריאות הישראלי, תינוקות היונקים חלב אם רושמים לזכותם עד שמונה נקודות יותר במנת המשכל שלהם מאלה שצורכים תחליפים.‏

הנקה בעמידה

אישה הימבית מניקה

תנוחות הנקה

ישנן כמה תנוחות הנקה, שנועדו להבטיח את הנוחות המרבית לאם ולתינוק:

• בתנוחה הקלאסית התינוק שוכב לרוחב האם מלפנים בקו אופקי (או מעט אלכסוני), והיא תומכת בראשו ביד אחת, ובגופו ביד השנייה. יעילות תנוחה זו תלויה באחיזה נכונה של התינוק "בטן לבטן", כך שפיו ייגש ללא מאמץ אל הפטמה.

• בתנוחת הפוטבול שוכב התינוק תחת זרוע האם, כך שראשו ניצב מתחת לשד ואילו רגליו מבצבצות מאחוריה (כאחיזת כדור פוטבול). יש תינוקות המתקשים לינוק בתנוחה הקלאסית ומצליחים לינוק רק באופן זה. זוהי גם התנוחה המומלצת להנקת תאומים בו זמנית, שכן באופן זה הם אינם מפריעים זה לזה. יש אמהות לתאומים המניקות תאום אחד בתנוחה הקלאסית ואת התאום השני בתנוחת הפוטבול, כך שהאחרון משעין את ראשו על רגלי הראשון.

• בתנוחת השכיבה שוכבת האם על צדה במיטה והתינוק שוכב אף הוא על צדו כשפניו אליה ופיו נצמד לשד ("בטן לבטן"). יד האם הקרובה אל התינוק מקיפה את ראשו וגבו ותומכת בו שלא יתגלגל. מיניקות רבות מוצאות את התנוחה הזאת כנוחה ביותר לגב, וכן כמפחיתה עייפות.

בתנוחה הקלאסית ובתנוחת ה"פוטבול" ניתן להיעזר בכרית הנקה (בצורת חצי סהר או פרסה ארוכה) התומכת בתינוק ומקלה על האם להחזיקו. בהנקת תאומים כמעט שאי אפשר להניק בלעדיה, שכן האם זקוקה לשתי ידיים פנויות כדי לקרב כל אחד מהתאומים אל השד.

תמיכה בהנקה

בדורות האחרונים נשים לא קיבלו מידע מהימן בנוגע להנקה, והנורמה החברתית הייתה, בעידודם של הרופאים, שאין צורך להניק את התינוק יותר מחודשים ספורים, ואפילו עדיף להזין את התינוק בתרכובות מלאכותיות. רופאים גם לא ידעו כיצד לייעץ לנשים שנתקלו בקשיים בהנקה, והן גם לא יכלו לקבל ייעוץ מהנשים המבוגרות בסביבתן, משום שגם הן לא הניקו.

כיום, בעקבות מחקרים בנושא, גברה המודעות לחשיבות ההנקה, ורופאים, מיילדות ואחיות עוברים השתלמויות בנושא. בארץ פועלות מדריכות ויועצות הנקה שעוברות הכשרה מקצועית, ונותנות ייעוץ ותמיכה בהנקה בתשלום או בהתנדבות.

תרכובת מזון לתינוקות

ערך מורחב – תרכובת מזון לתינוקות

תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל) מיועדת לשמש כתחליף למזונו של התינוק, במקרים בהם לאם לא מתאפשר להניק או כאשר היא מעדיפה לא להניק מסיבות שונות.

על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) תמ"ל הינו בעדיפות רביעית כתזונה לתינוק: במקום הראשון חלב אם בהנקה, במקום השני חלב אם שאוב הניתן בבקבוק לתינוקות, במקום השלישי חלב אם מאמא אחרת ורק במקום הרביעי תמ"ל.

התמ"ל יכול לשמש גם כתוספת להנקה, כאשר האם אינה יכולה להניק את התינוק בכל עת, לדוגמה כאשר היא חוזרת לעבוד בתום חופשת הלידה.

הנקה ביהדות

ההנקה מוזכרת במקורות שונים ביהדות‏. במקרא ניתן למצוא אזכורים להנקה, לדוגמה: "מי מלל לאברהם הניקה בנים שרה" (בראשית כא, ז), "ותשב האשה, ותינק את בנה עד גמלה אותו" (שמואל א', א, כג). את התינוק, ניתן להניק ללא הגבלה, כפי שמשתמע מדברי התוספתא: "מה דד זה עיקר לתינוק והכל טפל לו, כך היה המן עיקר לישראל והכל טפל להם. דבר אחר: מה הדד אפילו תינוק יונק הימנו כל היום אין מזיקו, כך נעשה המן, שאפילו ישראל אוכלו כל היום כולו אין מזיקו" (תוספתא סוטה ו, א). נראה שבדרך כלל הניקו את התינוקות עד גיל שנתיים וכפי שנאמר בברייתא (כתובות נט, ב) "יונק תינוק והולך עד כ"ד חודש". גמילה מוקדמת הייתה נחשבת כמסוכנת לתינוק, וחז"ל התירו את השימוש באמצעי מניעה להריון כדי למנוע סכנה כזאת, וכפי שמופיע ביבמות: "שלוש נשים משתמשות במוך - קטנה, מעוברת ומניקה ... מניקה שמא תגמול בנה וימות" (יבמות יב, ב).

חלב אם נחשב ביהדות כפרווה, ולכן בשלב בו תינוקות מערבים אכילה עם יניקה, מותר להניק גם תינוק שאכל מאכל בשרי‏.

הנקה באסלאם

על פי האסלאם, אם נשואה שאינה שפחה, חייבת להניק את היילוד, מומלץ עד גיל שנתיים. סורה 4 בקוראן אוסרת בפסוק 23 על קיום יחסי מין עם אמהות, דודות, אחיות, מניקות שהניקו את האדם, בנות אח, בנות אחות ובנות שינקו מאותה מינקת שהניקה את האדם. כך גם מספר הקוראן על המנקות של מוחמד (ח'לימה ותויבה).

איסור קיום יחסי המין (והנישואין) בין אחים להנקה יצר באסלאם התנגדות לבנק חלב, כי אי אפשר לדעת מי קיבל חלב של איזו אם מהבנק ולכן יש חשש לנישואין בין אלו האסורים בנישואין.

ראו גם

• בלוטות חלב
• חלב זכר
• קוליק

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הנקה

• האתר "לינוק"
• טיפת חלב ברשת - אתר תוכן בנושא הריון, לידה, טיפת חלב, התפתחות תינוקות
• פורום הנקה רפואי באתר סטארמד בריאות
• "הנקה" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
• הנקה מוצלחת- מתוך האתר אמנות הלידה.
• ליגת לה לצ'ה - ישראל- ארגון התנדבותי בינלאומי התומך בנשים המעוניינות להיניק.
• תדריך להזנת התינוק והפעוט- מתוך אתר של משרד הבריאות
• "ההענקה שבהנקה" - חוברת הסברה באתר של משרד הבריאות
• האתר "מיניקות"
• ד"ר איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: הנקה תציל חיי מיליון תינוקות, באתר ynet
• kellymom אתר הנקה (באנגלית)
• breastfeeding אתר על הנקה (באנגלית)
• סמל ההנקה, ארגון בינלאומי
• אירה בר, ‏על חשיבות ההנקה - וידאו, באתר הערוץ האקדמי, 08/05/2009
• גל ונטורה, "המנקת והחייל: על הקרקטורה הצרפתית כסוכן תרבות". על התבטאות ההנקה באמנות, מפרסומי היחידה לתאוריה והיסטוריה בצלאל, גיליון 15, קומיקס וקריקטורה, ינואר 2010
• מיכל בן-ארי, איך לדלג על רגעי המשבר: המדריך המלא להנקה לא מעיקה, nrg, ‏10.6.2010
• שרון ברנסבורג-צברי, הנקה בלעדית או חשיפה לחלב פרה?

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.