לדלג לתוכן

רזרבה שחלתית נמוכה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Adir Ohayon (שיחה | תרומות)
31 עריכות
הערות שוליים, קישורים
Adir Ohayon (שיחה | תרומות)
31 עריכות
הערות שוליים, קישורים, לקריאה נוספת
שורה 1: שורה 1:
'''רזרבה שחלתית נמוכה''' היא מצב של פוריות נמוכה המאופיין על ידי:
'''רזרבה שחלתית נמוכה''' היא מצב של פוריות נמוכה המאופיין על ידי:

{{מחלה
| תחום = גניקולוגיה
| שם = רזרבה שחלתית נמוכה
}}


1.     מספר נמוך של ביציות שנותרו בשחלות
1.     מספר נמוך של ביציות שנותרו בשחלות
שורה 16: שורה 21:


* [[אי ספיקה שחלתית מוקדמת|אי ספיקת שחלות מוקדמת]] (POF ): מוגדרת כאי קבלת ווסת במשך שישה חודשים לפני גיל ארבעים בשל סיבה כלשהי. לעתים קרובות מאובחן על ידי רמות גבוהות של גונדוטרופין (הורמון מגרה זקיק (FSH) ו-LH). במקרים מסוימים (קורה אצל נשים צעירות יותר) תפקוד השחלות והביוץ יכולים להתחדש באופן ספונטני. עם POF עד 50% מהנשים עשויות לבייץ פעם אחת בכל שנה נתונה ו-5-10% עשויות להיכנס להריון. POF קשור לעתים קרובות למחלות אוטואימוניות.
* [[אי ספיקה שחלתית מוקדמת|אי ספיקת שחלות מוקדמת]] (POF ): מוגדרת כאי קבלת ווסת במשך שישה חודשים לפני גיל ארבעים בשל סיבה כלשהי. לעתים קרובות מאובחן על ידי רמות גבוהות של גונדוטרופין (הורמון מגרה זקיק (FSH) ו-LH). במקרים מסוימים (קורה אצל נשים צעירות יותר) תפקוד השחלות והביוץ יכולים להתחדש באופן ספונטני. עם POF עד 50% מהנשים עשויות לבייץ פעם אחת בכל שנה נתונה ו-5-10% עשויות להיכנס להריון. POF קשור לעתים קרובות למחלות אוטואימוניות.
* גיל המעבר בטרם עת: מונח הכולל בתוכו הגעה לגיל המעבר בטרם עת בשל סיבה כלשהי, לרבות הסרה כירורגית של השחלות מכל סיבה שהיא. גיל המעבר המוקדם ואי ספיקת שחלות מוקדמת אינם נחשבים עוד לאותו מצב.
*גיל המעבר בטרם עת: מונח הכולל בתוכו הגעה לגיל המעבר בטרם עת בשל סיבה כלשהי, לרבות הסרה כירורגית של השחלות מכל סיבה שהיא. גיל המעבר המוקדם ואי ספיקת שחלות מוקדמת אינם נחשבים עוד לאותו מצב.


== גורמים ==
== גורמים ==


* ירידה טבעית של רזרבה שחלתית עקב גיל.<ref>{{צ-מאמר|שם=Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause|קישור=https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0008772|כתב עת=PLOS ONE|שנת הוצאה=27 בינו׳ 2010|עמ=e8772|כרך=5|doi=10.1371/journal.pone.0008772|מחבר=W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey}}</ref>
* ירידה טבעית של [[רזרבה שחלתית]] עקב גיל.<ref>{{צ-מאמר|שם=Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause|קישור=https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0008772|כתב עת=PLOS ONE|שנת הוצאה=27 בינו׳ 2010|עמ=e8772|כרך=5|doi=10.1371/journal.pone.0008772|מחבר=W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey}}</ref>
* [[מחלה אידיופתית]]
* [[מחלה אידיופתית]]
* גורמים גנטיים, כגון תסמונת ה-X השביר. כ-20-28% מהנשים עם פרמוטציה מוקדמת של FMR1 (55-200 חזרות של CGG) חוות אי ספיקה שחלתית שבירה x ראשונית (POI) ועוד 23% חוות גיל המעבר מוקדם (כלומר, גיל המעבר לפני גיל ארבעים חמש).
* גורמים גנטיים, כגון תסמונת ה-X השביר. כ-20-28% מהנשים עם פרמוטציה מוקדמת של FMR1 (55-200 חזרות של CGG) חוות אי ספיקה שחלתית שבירה x ראשונית (POI) ועוד 23% חוות גיל המעבר מוקדם (כלומר, גיל המעבר לפני גיל ארבעים חמש).
שורה 45: שורה 50:


* ירידה ברמות הסרום של [[הורמון אנטימילריאני|הורמון אנטי מולריאני]] (AMH ). מחקרים אחרונים אימתו את השימוש ברמות AMH בסרום כסמן להיבט הכמותי של רזרבה שחלתית. בגלל היעדר שינויים במחזוריות ברמות הסרום של AMH, הוצע להשתמש בסמן זה כחלק מהליכי האבחון הסטנדרטיים להערכת הפרעות בתפקוד השחלות, כגון אי ספיקת שחלה מוקדמת. מחקר אחד הראה כי AMH הוא סמן טוב יותר מ-FSH בסיסי עבור נשים עם פוריות מוכחת (קודמת) במדידת ירידה הקשורה לגיל ברזרבה השחלתית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Serum antimullerian hormone levels best reflect the reproductive decline with age in normal women with proven fertility: a longitudinal study|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15820810/|כתב עת=Fertility and Sterility|שנת הוצאה=2005-04|עמ=979–987|כרך=83|doi=10.1016/j.fertnstert.2004.11.029|מחבר=Ilse A. J. van Rooij, Frank J. M. Broekmans, Gabrielle J. Scheffer, Caspar W. N. Looman}}</ref>
* ירידה ברמות הסרום של [[הורמון אנטימילריאני|הורמון אנטי מולריאני]] (AMH ). מחקרים אחרונים אימתו את השימוש ברמות AMH בסרום כסמן להיבט הכמותי של רזרבה שחלתית. בגלל היעדר שינויים במחזוריות ברמות הסרום של AMH, הוצע להשתמש בסמן זה כחלק מהליכי האבחון הסטנדרטיים להערכת הפרעות בתפקוד השחלות, כגון אי ספיקת שחלה מוקדמת. מחקר אחד הראה כי AMH הוא סמן טוב יותר מ-FSH בסיסי עבור נשים עם פוריות מוכחת (קודמת) במדידת ירידה הקשורה לגיל ברזרבה השחלתית.<ref>{{צ-מאמר|שם=Serum antimullerian hormone levels best reflect the reproductive decline with age in normal women with proven fertility: a longitudinal study|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15820810/|כתב עת=Fertility and Sterility|שנת הוצאה=2005-04|עמ=979–987|כרך=83|doi=10.1016/j.fertnstert.2004.11.029|מחבר=Ilse A. J. van Rooij, Frank J. M. Broekmans, Gabrielle J. Scheffer, Caspar W. N. Looman}}</ref>
* רמת Inhibin B בדם. רמות ה-Inhibin B נוטות לרדת בנשים בגיל רבייה מתקדם, הן בגלל פחות זקיקים והן בגלל ירידה בהפרשה על ידי תאי הגרנולוזה. רמות Inhibin B מתחילות לעלות בסביבות היום האפס ורמות נמוכות ביום שלוש קשורות לתוצאה ירודה של IVF.
* רמת [[Inhibin B]] ([[:en:Activin_and_inhibin|אנגלית]]) בדם. רמות ה-Inhibin B נוטות לרדת בנשים בגיל רבייה מתקדם, הן בגלל פחות זקיקים והן בגלל ירידה בהפרשה על ידי תאי הגרנולוזה. רמות Inhibin B מתחילות לעלות בסביבות היום האפס ורמות נמוכות ביום שלוש קשורות לתוצאה ירודה של IVF.<ref>{{צ-ספר|שם=Step by step ovulation induction|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/84717724|מו"ל=Jaypee Brothers|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=New Delhi|ISBN=978-1-904798-96-5|oclc=84717724|עמ=134-135}}</ref> <ref>{{צ-ספר|שם=Clinical gynecologic endocrinology and infertility|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/55503270|מו"ל=Lippincott Williams & Wilkins|שנת הוצאה=2005|מקום הוצאה=Philadelphia|ISBN=0-7817-4795-3|oclc=55503270|מהדורה=7th ed|מחבר=Leon Speroff}}</ref>
* מדידת אולטרסאונד של נפח השחלה.
* מדידת אולטרסאונד של נפח השחלה.


שורה 51: שורה 56:
שיעור הצלחה משתנה עם הטיפול, ישנם מעט מאוד מחקרים מבוקרים, בעיקר דיווחי מקרה. הצלחת הטיפול נוטה מאוד להצטמצם עם הגיל ומידת העלייה של FSH.
שיעור הצלחה משתנה עם הטיפול, ישנם מעט מאוד מחקרים מבוקרים, בעיקר דיווחי מקרה. הצלחת הטיפול נוטה מאוד להצטמצם עם הגיל ומידת העלייה של FSH.


* תרומת ביציות היא השיטה המוצלחת ביותר להפקת הריון בנשים בגיל המעבר. בבריטניה השימוש בביציות תורם לאחר גיל המעבר הטבעי שנוי במחלוקת. מחקר משנת 1995 דיווח שנשים בגילאי חמישים ומעלה חוות שיעורי הריון דומים לאחר תרומת ביציות כמו נשים צעירות יותר. הן נמצאות בסיכון זהה להריון מרובה עוברים כמו נשים צעירות יותר. בנוסף, סיבוכים טרום לידתיים חוו רוב החולים, וכי מעקב וטיפול מיילדותי בסיכון גבוה הם חיוניים.
* תרומת ביציות היא השיטה המוצלחת ביותר להפקת הריון בנשים בגיל המעבר. מחקר משנת 1995 דיווח שנשים בגילאי חמישים ומעלה חוות שיעורי הריון דומים לאחר תרומת ביציות כמו נשים צעירות יותר. הן נמצאות בסיכון זהה להריון מרובה עוברים כמו נשים צעירות יותר. בנוסף, רוב המטופלות חוו סיבוכים טרום לידתיים, ולכן מעקב וטיפול מיילדותי בסיכון גבוה הם חיוניים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Pregnancy in women 50 or more years of age: outcomes of 22 consecutively established pregnancies from oocyte donation|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0015028216576651|כתב עת=Fertility and Sterility|שנת הוצאה=1995-07-01|עמ=111–115|כרך=64|doi=10.1016/S0015-0282(16)57665-1|מחבר=Mark V. Sauer, Richard J. Paulson, Rogerio A. Lobo}}</ref>
* IVF, אך ללא שימוש ב-hCG לגירוי ביוץ, במקום זאת, האגוניסט GnRH Synarel (nafarelin acetate) בצורה מדוללת נלקח כתרסיס לאף להפעלת הביוץ. לגונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) יש זמן מחצית חיים ארוך והוא עלול לעורר (להטמין) זקיקים קטנים בטרם עת ולגרום להם להפוך לציסטות. בעוד שנפארלין אצטט בתרסיס לאף גורם לעלייה קצרת טווח של LH שהוא גבוה מספיק כדי לגרום לביוץ בזקיקים גדולים, אך קצר מכדי להשפיע לרעה על זקיקים קטנים. זה מגדיל את הסבירות שהזקיקים והביציות הקטנים בהם יתפתחו כרגיל למחזורים הקרובים, וכתוצאה מכך מגדיל את ההסתברות להתעברות בנשים הסובלות מרזרבה שחלתית נמוכה ובנשים בגילאי פוריות מתקדמים.
* IVF, אך ללא שימוש ב-hCG לגירוי ביוץ, במקום זאת, האגוניסט GnRH Synarel (nafarelin acetate) בצורה מדוללת נלקח כתרסיס לאף להפעלת הביוץ. ל[[גונדוטרופין כוריוני אנושי]] (hCG) יש זמן מחצית חיים ארוך והוא עלול לעורר (להטמין) זקיקים קטנים בטרם עת ולגרום להם להפוך לציסטות. בעוד שנפארלין אצטט בתרסיס לאף גורם לעלייה קצרת טווח של LH שהוא גבוה מספיק כדי לגרום לביוץ בזקיקים גדולים, אך קצר מכדי להשפיע לרעה על זקיקים קטנים. זה מגדיל את הסבירות שהזקיקים והביציות הקטנים בהם יתפתחו כרגיל למחזורים הקרובים, וכתוצאה מכך מגדיל את ההסתברות להתעברות בנשים הסובלות מרזרבה שחלתית נמוכה ובנשים בגילאי פוריות מתקדמים.
* טיפול חלופי בהורמון מחזורי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Hormone replacement therapy and successful pregnancy in a patient with premature ovarian failure|קישור=https://doi.org/10.3109/09513590903004126|כתב עת=Gynecological Endocrinology|שנת הוצאה=2009-12-01|עמ=769–772|כרך=25|doi=10.3109/09513590903004126|מחבר=Svetlana Dragojević-Dikić, Snežana Rakić, Branka Nikolić, Svetlana Popovac}}</ref>
* טיפול חלופי בהורמון מחזורי
* הפרוטוקולים הבאים הראו הבטחה: גונדורופינים במינון גבוה, פרוטוקול GnRH-a (רגיל או מיקרומינון), פרוטוקולי עצירה, פרוטוקול קצר, מחזור טבעי או מחזור טבעי שונה ומינון נמוך של hCG בתחילת פרוטוקול הגירוי
* הפרוטוקולים הבאים הראו הבטחה: גונדורופינים במינון גבוה, פרוטוקול GnRH-a (רגיל או מיקרו-מינון), פרוטוקולי עצירה, פרוטוקול קצר, מחזור טבעי או מחזור טבעי שונה ומינון נמוך של hCG בתחילת פרוטוקול הגירוי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Different ovarian stimulation protocols for women with diminished ovarian reserve|קישור=https://doi.org/10.1007/s10815-007-9181-2|כתב עת=Journal of Assisted Reproduction and Genetics|שנת הוצאה=2007-12-01|עמ=597–611|כרך=24|doi=10.1007/s10815-007-9181-2|מחבר=D. Loutradis, P. Drakakis, E. Vomvolaki, A. Antsaklis}}</ref>
* המרת אגוניסט/אנטגוניסט של הורמון משחרר גונדוטרופין עם פרוטוקול אסטרוגן (AACEP).
* המרת אגוניסט/אנטגוניסט של הורמון משחרר גונדוטרופין עם פרוטוקול אסטרוגן (AACEP).
* טיפול ב[[דהידרו-אפיאנדרוסטרון|דֶהִידְרוֹ-אֶפִּיאַנְדרוֹסְטֶרוֹן]] (DHEA).<ref>{{צ-מאמר|שם=Effect of dehydroepiandrosterone on oocyte and embryo yields, embryo grade and cell number in IVF|קישור=https://doi.org/10.1093/humrep/del254|כתב עת=Human Reproduction|שנת הוצאה=2006-09-22|עמ=2845–2849|כרך=21|doi=10.1093/humrep/del254|מחבר=David Barad, Norbert Gleicher}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Increased oocyte production after treatment with dehydroepiandrosterone|קישור=https://www.fertstert.org/article/S0015-0282(05)01099-X/abstract|כתב עת=Fertility and Sterility|שנת הוצאה=2005-09-01|עמ=756.e1–756.e3|כרך=84|doi=10.1016/j.fertnstert.2005.02.049|מחבר=David H. Barad, Norbert Gleicher}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://nashim.sheba.co.il/54251|הכותב=פרופ' דניאל זיידמן|כותרת=DHEA - מרכז רפואי שיבא}}</ref>
* טיפול בדֶהִידְרוֹ-אֶפִּיאַנְדרוֹסְטֶרוֹן (DHEA)


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==

* [https://nashim.sheba.co.il/54251 כתבה על טיפול ב DHEA מאת פרופ' דניאל זיידמן, ביה"ח שיבא]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:רפואת נשים]]
{{DEFAULTSORT:רזרבה_שחלתית_נמוכה}}

גרסה מ־14:58, 9 בדצמבר 2021

רזרבה שחלתית נמוכה היא מצב של פוריות נמוכה המאופיין על ידי:


רזרבה שחלתית נמוכה
תחום גניקולוגיה
סיווגים
ICD-10 E28.8 עריכת הנתון בוויקינתונים
ICD-11 5A80.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

1.     מספר נמוך של ביציות שנותרו בשחלות

2.     פגיעה אפשרית בהתפתחות או בגיוס של ביציות בשלב הפרה-אנטרלי.

מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהתבלות מוקדמת של השחלות (הגעה מוקדמת לגיל המעבר) ואי ספיקה שחלתית מוקדמת עשויות לייצג רצף של הזדקנות מוקדמת של השחלות. תופעה זו בדרך כלל מלווה ברמות גבוהות של FSH (הורמון מגרה זקיק).

גם איכות הביציות עלולה להיפגע. [1][2] עם זאת, מחקרים אחרים לא מראים קשר בין רמות גבוהות של FSH לאיכות גנטית של עוברים לאחר התאמה לגיל. הירידה באיכות הייתה קשורה לגיל, לא קשורה ל-FSH מכיוון שלנשים הצעירות יותר עם רמות גבוהות של FSH ביום השלישי (Day 3 FSH) , היו שיעורי לידות חי (אנ' Live birth) גבוהים יותר מהנשים המבוגרות עם FSH גבוה.[3] [4]

מחקר נוסף משנת 2008 הגיע למסקנה כי רזרבה שחלתית נמוכה לא השפיעה על איכות הביציות וכל ירידה באיכות בנשים עם רזרבה נמוכה הייתה קשורה לגיל.[5]

מומחה אחד סיכם: אצל נשים צעירות עם רזרבה ירודה כאשר מתקבלות ביציות יש להן שיעורי הריון קרובים לנורמליים, אך הן נמצאות בסיכון גבוה לכישלון בהפריה חוץ גופית; אם מתקבלות ביציות, שיעורי ההריון בדרך כלל טובים יותר מאשר אצל אישה מבוגרת עם רזרבה תקינה. עם זאת, אם רמת ה-FSH גבוהה ביותר, סביר להניח שמסקנות אלו אינן ישימות.[6]

מצבים רפואיים קשורים

  • אי ספיקת שחלות מוקדמת (POF ): מוגדרת כאי קבלת ווסת במשך שישה חודשים לפני גיל ארבעים בשל סיבה כלשהי. לעתים קרובות מאובחן על ידי רמות גבוהות של גונדוטרופין (הורמון מגרה זקיק (FSH) ו-LH). במקרים מסוימים (קורה אצל נשים צעירות יותר) תפקוד השחלות והביוץ יכולים להתחדש באופן ספונטני. עם POF עד 50% מהנשים עשויות לבייץ פעם אחת בכל שנה נתונה ו-5-10% עשויות להיכנס להריון. POF קשור לעתים קרובות למחלות אוטואימוניות.
  • גיל המעבר בטרם עת: מונח הכולל בתוכו הגעה לגיל המעבר בטרם עת בשל סיבה כלשהי, לרבות הסרה כירורגית של השחלות מכל סיבה שהיא. גיל המעבר המוקדם ואי ספיקת שחלות מוקדמת אינם נחשבים עוד לאותו מצב.

גורמים

  • ירידה טבעית של רזרבה שחלתית עקב גיל.[7]
  • מחלה אידיופתית
  • גורמים גנטיים, כגון תסמונת ה-X השביר. כ-20-28% מהנשים עם פרמוטציה מוקדמת של FMR1 (55-200 חזרות של CGG) חוות אי ספיקה שחלתית שבירה x ראשונית (POI) ועוד 23% חוות גיל המעבר מוקדם (כלומר, גיל המעבר לפני גיל ארבעים חמש).
  • הפרעות אוטואימוניות.
  • פגיעה בבלוטת יותרת הכליה.
  • גורם יאטרוגני, למשל, עקב הקרנות, כימותרפיה או ניתוח, כגון לייזר של פני השטח של השחלה לטיפול באנדומטריוזיס. קידוח שחלתי לפרוסקופי מוגזם דווח כגורם לאי ספיקת שחלה מוקדמת.[8] (הזקיקים המוקדמים ממוקמים בשכבה החיצונית הדקה (כמילימטר אחד) של השחלה.)

אבחנה

ישנה מחלוקת לגבי הדיוק של הבדיקות המשמשות לניבוי רזרבה שחלתית נמוכה. סקירה שיטתית אחת הגיעה למסקנה שהדיוק של חיזוי התרחשות ההריון מוגבל מאוד. כאשר נעשה שימוש בסף גבוה, כדי למנוע מזוגות סירוב שגוי להפריה חוץ גופית, רק כ-3% מהמקרים המצביעים על הפריה חוץ גופית מזוהים כבעלי סיכויים לא טובים במחזור טיפולי הפריה חוץ גופית. כמו כן, הסקירה הגיעה למסקנה שלא ניתן לתמוך בשימוש בכל ORT (בדיקת רזרבות שחלות) לניבוי תוצאות.[9] כמו כן, הנתונים הסטטיסטיים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן מראים כי שיעורי ההצלחה של הפריה חוץ גופית עם רזרבה שחלתית מופחתת משתנים מאוד בין מרכזי הפריה חוץ גופית.

הורמן מגרה זקיק

עלייה ברמת ההורמון המגרה זקיק בסרום (FSH) נמדדת ביום השלישי של המחזור החודשי. (היום הראשון של זרימת התקופה נספר כיום הראשון. זיהוי לא נחשב לתחילת התקופה.) אם מתרחש ערך נמוך יותר מבדיקה מאוחרת יותר, הערך הגבוה ביותר נחשב לניבוי ביותר. מבחני FSH עשויים להיות שונים במקצת, כך שטווחי ההתייחסות לגבי מה שהוא נורמלי, טרום-מנופאוזה או גיל המעבר צריכים להתבסס על טווחים המסופקים על-ידי המעבדה המבצעת את הבדיקה. כמו כן יש למדוד אסטרדיול (E2) שכן לנשים המבייצות מוקדם עשויות להיות רמות גבוהות של E2 מעל 80 pg/mL (עקב גיוס מוקדם של זקיקים, אולי בשל רמת אינהיבין B בסרום נמוכה) אשר יסווה רמת FSH מוגברת וייתן תוצאה שלילית כוזבת.[10]

FSH גבוה מנבא בצורה חזקה תגובה ירודה של IVF בנשים מבוגרות, פחות בנשים צעירות יותר. מחקר אחד הראה ש-FSH בסיסי מוגבר ביום-שלושה נמצא בקורלציה עם רזרבה שחלתית מופחתת בנשים מעל 35 שנים וקשור לשיעורי הריון נמוכים לאחר טיפול בהשראת ביוץ (6% לעומת 42%).[11]

שיעורי הריון ספונטני בנשים מבוגרות עם רמות גבוהות של FSH לא נחקרו היטב ושיעור הצלחת ההריון הספונטני, למרות שהוא נמוך, עשוי להיות מוזל בשל הטיה שאינה מדווחת, שכן רוב מרפאות הפוריות לא יקבלו נשים מעל גיל ארבעים עם רמות FSH בטווח טרום גיל המעבר ומעלה.

לאישה יכולה להיות רמת FSH רגילה ביום-שלושה, אך עדיין מגיבה בצורה גרועה לגירוי השחלתי ולכן יכולה להיחשב כבעלת רזרבה גרועה. לפיכך, בדיקה נוספת המבוססת על FSH משמשת לעתים קרובות לאיתור רזרבה שחלתית לקויה: בדיקת אתגר קלומיד (אנ' Clomifene), הידועה גם בשם CCCT (בדיקת אתגר קלומיפן ציטראט).

ספירת זקיקים אנטראליים

ניתן להשתמש באולטרסאונד טרנס-ווגינלי כדי לקבוע את ספירת הזקיקים האנטראליים (AFC). זוהי שיטה קלה לביצוע ולא פולשנית (אך עשויה להיות אי נוחות מסוימת). מספר מחקרים מראים שבדיקה זו מדויקת יותר מבדיקת FSH בסיסית לנשים מבוגרות (מתחת לגיל 44) בחיזוי תוצאת IVF.[12] שיטה זו לקביעת רזרבה שחלתית מומלצת על ידי ד"ר שרמן ג'יי זילבר, מחבר ומנהל רפואי של מרכז הפוריות של סנט לואי.[13]

אחר

  • ירידה ברמות הסרום של הורמון אנטי מולריאני (AMH ). מחקרים אחרונים אימתו את השימוש ברמות AMH בסרום כסמן להיבט הכמותי של רזרבה שחלתית. בגלל היעדר שינויים במחזוריות ברמות הסרום של AMH, הוצע להשתמש בסמן זה כחלק מהליכי האבחון הסטנדרטיים להערכת הפרעות בתפקוד השחלות, כגון אי ספיקת שחלה מוקדמת. מחקר אחד הראה כי AMH הוא סמן טוב יותר מ-FSH בסיסי עבור נשים עם פוריות מוכחת (קודמת) במדידת ירידה הקשורה לגיל ברזרבה השחלתית.[14]
  • רמת Inhibin B (אנגלית) בדם. רמות ה-Inhibin B נוטות לרדת בנשים בגיל רבייה מתקדם, הן בגלל פחות זקיקים והן בגלל ירידה בהפרשה על ידי תאי הגרנולוזה. רמות Inhibin B מתחילות לעלות בסביבות היום האפס ורמות נמוכות ביום שלוש קשורות לתוצאה ירודה של IVF.[15] [16]
  • מדידת אולטרסאונד של נפח השחלה.

טיפול

שיעור הצלחה משתנה עם הטיפול, ישנם מעט מאוד מחקרים מבוקרים, בעיקר דיווחי מקרה. הצלחת הטיפול נוטה מאוד להצטמצם עם הגיל ומידת העלייה של FSH.

  • תרומת ביציות היא השיטה המוצלחת ביותר להפקת הריון בנשים בגיל המעבר. מחקר משנת 1995 דיווח שנשים בגילאי חמישים ומעלה חוות שיעורי הריון דומים לאחר תרומת ביציות כמו נשים צעירות יותר. הן נמצאות בסיכון זהה להריון מרובה עוברים כמו נשים צעירות יותר. בנוסף, רוב המטופלות חוו סיבוכים טרום לידתיים, ולכן מעקב וטיפול מיילדותי בסיכון גבוה הם חיוניים.[17]
  • IVF, אך ללא שימוש ב-hCG לגירוי ביוץ, במקום זאת, האגוניסט GnRH Synarel (nafarelin acetate) בצורה מדוללת נלקח כתרסיס לאף להפעלת הביוץ. לגונדוטרופין כוריוני אנושי (hCG) יש זמן מחצית חיים ארוך והוא עלול לעורר (להטמין) זקיקים קטנים בטרם עת ולגרום להם להפוך לציסטות. בעוד שנפארלין אצטט בתרסיס לאף גורם לעלייה קצרת טווח של LH שהוא גבוה מספיק כדי לגרום לביוץ בזקיקים גדולים, אך קצר מכדי להשפיע לרעה על זקיקים קטנים. זה מגדיל את הסבירות שהזקיקים והביציות הקטנים בהם יתפתחו כרגיל למחזורים הקרובים, וכתוצאה מכך מגדיל את ההסתברות להתעברות בנשים הסובלות מרזרבה שחלתית נמוכה ובנשים בגילאי פוריות מתקדמים.
  • טיפול חלופי בהורמון מחזורי.[18]
  • הפרוטוקולים הבאים הראו הבטחה: גונדורופינים במינון גבוה, פרוטוקול GnRH-a (רגיל או מיקרו-מינון), פרוטוקולי עצירה, פרוטוקול קצר, מחזור טבעי או מחזור טבעי שונה ומינון נמוך של hCG בתחילת פרוטוקול הגירוי.[19]
  • המרת אגוניסט/אנטגוניסט של הורמון משחרר גונדוטרופין עם פרוטוקול אסטרוגן (AACEP).
  • טיפול בדֶהִידְרוֹ-אֶפִּיאַנְדרוֹסְטֶרוֹן (DHEA).[20][21][22]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Gardner, David K; Weissman, Ariel; Howles, Colin M.; Shoham, Zeev, Textbook of Assisted Reproductive Techniques: Laboratory and Clinical Perspectives, London: CRC Press, 2001, עמ' 528, ISBN 978-1-85317-870-2
  2. ^ Scott RT, Toner JP, Muasher SJ, Oehninger S, Robinson S, Rosenwaks Z, Follicle-stimulating hormone levels on cycle day 3 are predictive of in vitro fertilization outcome, Fertil. Steril, April 1989
  3. ^ Meen-Yau Thum, Hossam I. Abdalla, Deborah Taylor, Relationship between women's age and basal follicle-stimulating hormone levels with aneuploidy risk in in vitro fertilization treatment, Fertility and Sterility 90, 2008-08-01, עמ' 315–321 doi: 10.1016/j.fertnstert.2007.06.063
  4. ^ H. Abdalla, An elevated basal FSH reflects a quantitative rather than qualitative decline of the ovarian reserve, Human Reproduction 19, 2004-02-12, עמ' 893–898 doi: 10.1093/humrep/deh141
  5. ^ M. P. Rosen, S. Shen, H. G. Huddleston, V. Y. Fujimoto, What is diminished ovarian reserve (DOR) – reduced quantity vs. reduced quality?, Fertility and Sterility 90, 2008-09-01, עמ' S258 doi: 10.1016/j.fertnstert.2008.07.1283
  6. ^ James P. Toner, Age = egg quality, FSH level=egg quantity, Fertility and Sterility 79, 2003-03-01, עמ' 491 doi: 10.1016/S0015-0282(02)04840-9
  7. ^ W. Hamish B. Wallace, Thomas W. Kelsey, Human Ovarian Reserve from Conception to the Menopause, PLOS ONE 5, 27 בינו׳ 2010, עמ' e8772 doi: 10.1371/journal.pone.0008772
  8. ^ Kok-Min Seow, Chi-Chang Juan, Jiann-Loung Hwang, Low-Tone Ho, Laparoscopic Surgery in Polycystic Ovary Syndrome: Reproductive and Metabolic Effects, Seminars in Reproductive Medicine 26, 2008-01, עמ' 101–110 doi: 10.1055/s-2007-992930
  9. ^ F.J. Broekmans, J. Kwee, D.J. Hendriks, B.W. Mol, A systematic review of tests predicting ovarian reserve and IVF outcome, Human Reproduction Update 12, 2006-08-04, עמ' 685–718 doi: 10.1093/humupd/dml034
  10. ^ Step by step ovulation induction, New Delhi: Jaypee Brothers, 2006, עמ' 134, ISBN 978-1-904798-96-5
  11. ^ Daniel Navot, Zev Rosenwaks, EhudJ. Margalioth, PROGNOSTIC ASSESSMENT OF FEMALE FECUNDITY, The Lancet 330, 1987-09, עמ' 645–647 doi: 10.1016/s0140-6736(87)92439-1
  12. ^ Ellen R. Klinkert, Frank J. M. Broekmans, Caspar W. N. Looman, J. Dik F. Habbema, The antral follicle count is a better marker than basal follicle-stimulating hormone for the selection of older patients with acceptable pregnancy prospects after in vitro fertilization, Fertility and Sterility 83, 2005-03, עמ' 811–814 doi: 10.1016/j.fertnstert.2004.11.005
  13. ^ Sherman J. Silber, How to get pregnant, 1st paperback ed., rev. & updated, Boston, Mass.: Little, Brown, 2007, ISBN 0-316-06650-8
  14. ^ Ilse A. J. van Rooij, Frank J. M. Broekmans, Gabrielle J. Scheffer, Caspar W. N. Looman, Serum antimullerian hormone levels best reflect the reproductive decline with age in normal women with proven fertility: a longitudinal study, Fertility and Sterility 83, 2005-04, עמ' 979–987 doi: 10.1016/j.fertnstert.2004.11.029
  15. ^ Step by step ovulation induction, New Delhi: Jaypee Brothers, 2006, עמ' 134-135, ISBN 978-1-904798-96-5
  16. ^ Leon Speroff, Clinical gynecologic endocrinology and infertility, 7th ed, Philadelphia: Lippincott Williams & Wilkins, 2005, ISBN 0-7817-4795-3
  17. ^ Mark V. Sauer, Richard J. Paulson, Rogerio A. Lobo, Pregnancy in women 50 or more years of age: outcomes of 22 consecutively established pregnancies from oocyte donation, Fertility and Sterility 64, 1995-07-01, עמ' 111–115 doi: 10.1016/S0015-0282(16)57665-1
  18. ^ Svetlana Dragojević-Dikić, Snežana Rakić, Branka Nikolić, Svetlana Popovac, Hormone replacement therapy and successful pregnancy in a patient with premature ovarian failure, Gynecological Endocrinology 25, 2009-12-01, עמ' 769–772 doi: 10.3109/09513590903004126
  19. ^ D. Loutradis, P. Drakakis, E. Vomvolaki, A. Antsaklis, Different ovarian stimulation protocols for women with diminished ovarian reserve, Journal of Assisted Reproduction and Genetics 24, 2007-12-01, עמ' 597–611 doi: 10.1007/s10815-007-9181-2
  20. ^ David Barad, Norbert Gleicher, Effect of dehydroepiandrosterone on oocyte and embryo yields, embryo grade and cell number in IVF, Human Reproduction 21, 2006-09-22, עמ' 2845–2849 doi: 10.1093/humrep/del254
  21. ^ David H. Barad, Norbert Gleicher, Increased oocyte production after treatment with dehydroepiandrosterone, Fertility and Sterility 84, 2005-09-01, עמ' 756.e1–756.e3 doi: 10.1016/j.fertnstert.2005.02.049
  22. ^ פרופ' דניאל זיידמן, DHEA - מרכז רפואי שיבא
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רזרבה_שחלתית_נמוכה&oldid=32752323"