אורניום-תוריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אורניום-תוריום (מכונה גם "תורים-230") הינה שיטת תיארוך רדיומטרי, המשמשת למציאת גילם של חומרים מבוססי סידן פחמתי (כגון: אלמוגים, נטיפים וזקיפים). השיטה יכולה לשמש לתיארוך סלעים עתיקים בהרבה מסלעים אותם מתארכים בשיטת פחמן-14, כיוון שזמן מחצית החיים של האיזוטופ אורניום 230 נמשך כ-75,000 שנים, בעוד שזמן מחצית החיים של האיזוטופ פחמן 14 נמשך כ-5700 שנים "בלבד".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה וארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.