אנטוניאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: אלאגבאלוס (כסף 218-222), דקיוס (כסף 249-251), גליאנוס (סגסוגת 253-268)
שורה 2: גליאנוס (נחושת 253-268), אורליאנוס (מצופה כסף 270-275), barbarous radiate (נחושת), barbarous radiate (נחושת)

אנטוניאן היה מטבע בשימוש בתקופת האימפריה הרומית, והיה שווה ערך ל-2 דינרים. בתחילה היה נהוג לייצר את המטבע מכסף, אך בהדרגתיות הופסק השימוש בכסף והחלו לייצרו מברונזה. המטבע נקבע על ידי קיסר רומא מרקוס אורליוס אנטונינוס בתחילת 214, והיה מטבע הדומה בצורתו לדינר פרט לכך שהיה גדול במעט, והיה מוטבע עליו תבניתו של הקיסר עם כתר קרניים (אנ') על ראשו, המורה על כך שהיה שווה פי שניים מהדינר, או שהיו מוטבעות עליו דמויות נשים (נשות הקיסרים בדרך כלל) כשהן אוחזות סהר בידן[1].

אך גם בעת יצירתו של המטבע תכולת הכסף שלו הייתה שווה רק ל-1.5 דינרים, ולא שני דינרים כפי ערכו הנקוב. דבר זה גרם ליצירת אינפלציה: ההמון במהירות אגר את הדינרים, כאשר גם הקונים וגם המוכרים העדיפו את הדינרים על פני המטבע החדש עקב ערכו הנמוך, לכן העלו את מחיר הסחורות בהתאם לשווי המטבע הריאלי. אספקת עפרות הכסף נתקלה בקשיים, עקב הפסקת הכיבושים הרומאים, ובמכרות הכסף בחצי האי האיברי ירדה התפוקה, במקביל האימפריה נזקקה למטבעות על מנת לשלם לחייליה את שכרם ובכדי לרכוש את נאמנותם. לכן בכל פעם כמות הכסף שבמטבע פחתה, דבר שבתורו גרם שוב לעידוד האינפלציה. 

בסוף המאה ה-3 המטבעות היו עשוי כמעט לחלוטין מברונזה, שהופקה ממטבעות ישנים שהותכו בדוגמת הססטרטיוס

המחשה לירידה המהירה בכמות הכסף במטבע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]