קרקלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרקלה

מרקוס אורליוס אנטונינוס, המכונה קרקלה, (4 באפריל 186 - 8 באפריל 217) היה קיסר רומא משנת 211 ועד למותו.

קרקלה נולד בשנת 186 לספטימיוס סוורוס וליוליה דומנה. לא ברור היכן נולד, אך הוא נקרא על שמם של הקיסרים האנטונינים, משום שאביו הושפע מתרבותם. כינויו "קרקלה" הוא, ככל הנראה, על שם בגד בשפה הלטינית, שמגיע עד לעקבי הרגליים.

כאשר מת ספטימיוס סוורוס בשנת 211 לספירה, קרקלה ואחיו פובליוס ספטימיוס גטה עלו לשלטון יחד. צעדם הראשון היה ויתור על החלק הצפוני של בריטניה וחיזוק חומת אדריאנוס שהגנה על חלקה הדרומי, שנותר תחת שלטון רומי. גם ספטימיוס סוורוס לפניהם חיזק גבולות אלו ועזר לפעולות הצבא שם על ידי מפעלי בנייה, כך עשה גם בנו קרקלה.

דרכו של קרקלה לשלטון לוותה ברצח אחיו: הוא הזמין את גטה לשיחת פיוס ביניהם ובאמצע השיחה התנפלו אנשי קרקלה על גטה ורצחוהו. כך הפך קרקלה לקיסר יחיד.

צעדו הראשון היה הענקת אזרחות רומית לרוב תושבי האימפריה, אך צעד זה יצר פירמידה של מעמדות, וככל שהמעמדות גדלו יותר, פחת מספר האנשים ממעמדות אלו.

מטרתו של קרקלה בצעדים אלו הייתה כלכלית. הוא הטיל מסים על התושבים על ידי הטבעת כסף ששוויו נמוך מהערך המוטבע עליו. בתחבולה זו השתמשו כבר הקיסרים לפניו, אך הוא הקצין במידת הסגסוגת של הכסף ומטבעותיו לא היו שווי ערך, ולכן התושבים לא היו זקוקים למטבעות אלו. אך בתקופת קרקלה התושבים היו זקוקים לכסף ולכן שלמו בעל-כורחם מסים.

מסים נוספים נגבו עבור סלילת דרכים משופרות עם שלטים ולוחות, ועבור מבנים ציבוריים, כגון "מרחצאות קרקלה" המפורסמות.

קרקלה יצא למסעות מלחמה. הוא הגיע לגליה ורצח את נציבה הרומי.

הוא נלחם נגד הבריטיים שהתקיפו את גרמניה והצליח להכניעם; הוא בנה שם דרכים ששימשו את הצבא, תעלות דרכן ניתן לעבור בעת פלישה, ואף חיזק את ההגנה על אזור זה בהקפת ערים על ידי חומות.

עול המסים שהכביד על האיכרים במצרים גרם לפרוץ מרד מקומי וקרקלה יצא לדכא אותו. הוא חצה את אלכסנדריה לשניים על ידי חומה. כאשר הוא סיים למגר את המרד במצרים, ניסה לכבוש את ארמניה ואת פרתיה, את ארמניה לא עלה בידיו לכבוש. כדי לכבוש את פרתיה בקלות, תיכנן קרקלה תכסיס מאלף: הוא הזמין את מלך פרתיה לרומא לשיחה מדינית ובזמן שהותו של המלך ברומא, קרקלה שלח צבא שהביס את פרתיה. מאוחר יותר המלך שב לפרתיה. ולאחר זמן-מה עלה אחיו ארטבנוס לשלטון.

קרקלה ביקש את ידיה של בתו של ארטבנוס מתוך כוונה להשתלט כך על הממלכה הפרתית; ארטבנוס לא הסכים וקרקלה תקף את פרתיה. עם הזמן הפרתים נכנעו וקיבלו בכבוד את קרקלה. קרקלה השיב להם רעה תחת טובה - הוא רצח ובזז אותם.

בשנת 217 קרקלה נסע לבלות את החורף במקום אחר ובשעה שביקש להעלות קרבן במקדש ירח, נרצח בידי חייל שנשלח מטעם מקרינוס מפקד המשמר הפרטוריאני שחשש מקרקלה. כאשר מקרינוס נבחר לקיסר הוא ציווה על האלהתו של קרקלה.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקלה

בהיסטוריה אוגוסטה מסופר, ש"בעודו בן שבע, כאשר שמע כי חברו למשחקים הולקה קשות על אימוץ דת היהודים, הוא לא הישיר מבט במשך זמן רב לא לעבר אביו ולא לעבר אבי הילד כמי שאחראים בעיניו למלקות הללו".‏[1]

במקורות התלמודיים מוזכר רבות יחסו החם והאוהד של הקיסר, המכונה "אנטונינוס",‏[2] ליהודים בכלל ולרבי יהודה הנשיא בפרט.

חלק מסיפורים אלו אינם אלא אגדות, אולם בחלקם יש מן האמת. ההפרזה הרבה בדבר ידידותם המופלאה של רבי יהודה הנשיא ואנטונינוס, הגיעה לכדי כך שסופר כי אנטונינוס התגייר בסתר, עובדה שאינה ידועה ממקורות אחרים וכנראה מופרכת.

יחד עם זאת, מעמדו של רבי יהודה הנשיא בקרב היהודים, שאהדו את בית סוורוס, השפיע על הקיסר. ידוע מן המקורות ההיסטוריים שאכן התקיימו קשרי ידידות בין השניים. אנטונינוס פנה אל הנשיא בהתייעצות לגבי סכויי המרד במצרים, שהרי הייתה שם אוכלוסיית יהודים רבה; הוא העלה בפניו את רצונו להרים את מעמדה של טבריה לדרגת קולוניה עצמאית; העניק לנשיא קרקעות בשטח הגולן; הסתייע בעדרי הבקר המשובחים של הנשיא להשבחת הגזע של עדריו והרבה להתכתב עמו. על היחס הטוב של סוורוס ואנטונינוס ליהודים, מעיד אף אב הכנסייה, הירונימוס. אנטונינוס העניק לנשיא מנורת זהב עם כתובת מיוחדת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרקלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיסטוריה אוגוסטה, ‏חיי אנטונינוס קרקלה, פרק 1, סעיף 6; התרגום בתוך: פטר שפר, יודופוביה: גישות כלפי היהודים בעולם העתיק, פרק 6 גיור, עמ' 176.
  2. ^ החוקרים חלוקים ביניהם באשר לזיהויו של "אנטונינוס" מכיוון שכל הקיסרים בימי חייו של רבי יהודה הנשיא נשאו את השם אנטונינוס. יש הגורסים כי מדובר במרקוס אורליוס, אשר ביקר באזור פעמיים, ואולי אף נפגש עם ההנהגה היהודית. מרקוס אורליוס נודע באופיו הפילוסופי, הסובלני, ההגותי, מה שמתאים לזיקה לאנטונינוס התלמודי אולם גם יש ידיעות על הבעת דעות שליליות ביותר מצידו כלפי היהודים. אחרים נוטים ליחס את השם אנטונינוס לספטימיוס סוורוס או לקרקלה, שנודעו ביחסם ההוגן ליהודים, ואף הוא ביקר בפרובינקיה יהודה לפחות פעמיים. קשה לפסוק בין ההנחות והזיהויים, ואולי מדובר בכמה "אנטונינוסים", או אולי אין הכוונה לקיסר רומי, אלא לפקיד רומי גבוה, נציב, או גורם בכיר אחר, אולם רוב החוקרים גורסים שמדובר בקיסר קרקלה.


קיסרי רומא

מלכי רומא · קיסרי רומא · בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים · קיסרי האימפריה הרומית המערבית


תקופת הפרינקיפט

אוגוסטוס קיסר · טיבריוס קיסר · קליגולה · קלאודיוס קיסר · נירון קיסר · גלבה · אותו · ויטליוס · אספסיאנוס · טיטוס · דומיטיאנוס · נרווה · טריאנוס · אדריאנוס · אנטונינוס פיוס · לוקיוס ורוס · מרקוס אורליוס · קומודוס · פרטינקס · דידיוס יוליאנוס · ספטימיוס סוורוס · קרקלה · מקרינוס · אלאגבאלוס · אלכסנדר סוורוס


תקופת משבר המאה ה-3

מקסימינוס · גורדיאנוס הראשון · גורדיאנוס השני · פופיאנוס ובלבינוס · גורדיאנוס השלישי · פיליפוס הערבי · דקיוס עם הרניוס אטרוסקוס · טרבוניאנוס גאלוס עם הוסטיליאן ועם ולוסיאנוס · איימליאנוס · ולריאנוס · גליאנוס עם סלונינוס· קלאודיוס השני גותיקוס · קווינטילוס · אורליאנוס · טקיטוס · פלוריאנוס · פרובוס · קארוס · קארינוס עם נומריאנוס


תקופת הדומינט

דיוקלטיאנוס · קונסטנטיוס כלורוס · גלריוס · פלביוס ולריוס סוורוס · מקסימינוס דאיה · מקסנטיוס · ליקיניוס · קונסטנטינוס

האימפריה הרומית