אנטיפטרוס השני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנטיפטרוס השני
Ἀντίπατρος ὁ Ἐτησίας
לידה המאה ה־4 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 279 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מוקדון עריכת הנתון בוויקינתונים
השושלת האנטיפטרידית
אב פיליפוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מלכי מוקדון
279 לפנה״ס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנטיפטרוס[1]יוונית: Ἀντίπατρος; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מלך מוקדון למשך תקופה קצרה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנטיפטרוס היה בנו של פיליפוס, ואחיינו של קסנדרוס. סבו היה המצביא אנטיפטרוס. הוא ככל הנראה שרת בצבאו של בן דודו, הנסיך המצרי תלמי קראונוס, שתפס את השלטון במוקדון בשנת 281 לפנה"ס. בשנת 279 לפנה"ס, מת תלמי בקרב נגד הגאלים, ואחיו מלאגרוס נבחר כמלך החדש. תקופת מלכותו של מלאגרוס נעה במקורות בין "כמה ימים" לבין חודשיים. הוא ניהל את הממלכה בצורה לא טובה, ואנטיפטרוס נבחר למלך במקומו.[2]

מלכותו של אנטיפטרוס גם היא לא ארכה ימים. על פי עדות דיודורוס הוא מלך רק 45 יום, ניהל בצורה כושלת את המלחמה נגד הגאלים, והודח בידי המצביא סוסתיניס, אשר פיקד על הצבא המוקדוני כולו.[3] עם זאת, סוסתיניס סירב ליטול את הכתר, וגם נראה שאנטיפטרוס לא וויתר בקלות.[4] בפועל, סוסתיניס שלט במוקדון שנתיים תמימות.[5] לאחר מותו של סוסתיניס בשנת 277 לפנה"ס, התעוררה בלבו של אנטיפטרוס תקווה להשיג את הכתר מחדש.[6] המתחרה הרציני ביותר שלו היה אנטיגונוס.[7] אנטיגונוס גייס שכירי חרב רבים והנחיל לאנטיפטרוס תבוסה מוחצת.[8] גורלו לאחר מכן לא ידוע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Julius Kaerst: Antipatros 14. In: Paulys Realencyclopädie der classischen Altertumswissenschaft (RE). Band I,2, Stuttgart 1894, Sp. 2509.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמו מתורגם לעיתים בטעות כ-אנטיפטר (Antipater).
  2. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה). עמ' 128.
  3. ^ דיודורוס, ספר עשרים ושתיים, 4.
  4. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה). עמ' 128, הערה 108.
  5. ^ אוסביוס, כרוניקה, ספר ראשון, 235.
  6. ^ אנטיפטרוס באנציקלופדיית פאולי ויסובה
  7. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה). עמ' 134.
  8. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה). עמ' 135.