אנרגיית פרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפיזיקה של חומר מעובה, אנרגיית פרמי (מסומנת לרוב כ-E_F או \varepsilon_F) היא האנרגיה של רמת האנרגיה המאוכלסת הגבוהה ביותר במערכת פרמיונים בטמפרטורת האפס המוחלט. זוהי גם האנרגיה הנדרשת להוספת חלקיק למערכת, כלומר הפוטנציאל הכימי של המערכת, בטמפרטורת אפס מעלות קלווין. בטמפרטורה גבוהה מאפס הפוטנציאל הכימי שונה מאנרגיית פרמי. אנרגיית פרמי קרויה על שמו של אנריקו פרמי.

לאנרגיה זו חשיבות רבה בפיזיקה, שכן רמת פרמי של מוצק קובעת את המוליכות החשמלית שלו: בגביש, מבנה הפסים מתאר את רמות האנרגיה כפסים שבהם יש רצף של רמות (פסי הולכה) ופסים ללא רמות (פסי ערכיות) לסירוגין. כאשר רמת פרמי של חומר מסוים נמצאת בפס ההולכה, החומר מוליך. כאשר רמת פרמי נמצאת בפס מבודד, החומר מבדד או מוליך למחצה, כתלות בגודל הפער באנרגיה בין רמת פרמי לרמה המוליכה הקרובה ביותר מעליה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]