טיוטה:ז'אן דומיניק בובי

ז'אן דומיניק בובי (בלועזית: Jean-Dominique Bauby) היה סופר שכתב את הספר הפרפר ופעמון הצלילה, אותו כתב בעזרת עפעף אחד.

ערב אחד, ז'אן דומיניק הסיע את בנו, תיאופיל, לקולנוע, כשלפתע איבד שליטה בגופו והמכונית שלו ירדה מהכביש. תיאופיל המבוהל יצא מהרכב ורץ להזעיק עזרה. אביו עבר שבץ.

ז'אן דומיניק התעורר לאחר עשרים יום. הוא לא יכל לזוז יותר. הוא עדיין יכל לשמוע ולראות, אבל הוא לא יכל לשלוט בשום שריר, מלבד עפעף אחד.

זה היה הלם גדול ומדכא. לפני התאונה, ז'אן דומיניק היה העורך הראשי של אחד ממגזיני האופנה המפורסמים ביותר בצרפת. הוא נהג במכוניות מהירות ואכל במסעדות מפוארות. היו לו אישה ושני ילדים ואהב מאוד. מה יעשה עכשיו?

המטפלת שלו פיתחה עבורו מערכת שלמה של תקשורת. בהתחלה זה היה משהו פשוט, כמו מצמץ פעם אחת לכן ופעמיים ללא, אבל עם הזמן המערכת התפתחה והשתכללה כך שהוא היה יכול לאיית משפטים שלמים.

בעזרת עפעף אחד בלבד, ז'אן דומיניק כתב את הספר הפרפר ופעמון הצלילה. בספר הוא מספר על קשייו הראשונים שהיו לו עם מצבו הגופני החדש, אבל מסביר שבסופו של דבר הוא למד כיצד לברוח מאסונו בעזרת פיתוח הרפתקאות שונות בדמיונו. הדמיון שלי מאפשר לי לעוף כמו פרפר הוא כתב. יש לי כל כך הרבה מה לעשות. אפשר לנדוד בחלל או בזמן, להפליג אל טיירה דל פואגו או לבקר בחצר המלכות של המלך מידאס.הספר היה לרב מכר ועובד לסרט. סיפורו עודד מדענים ומדעניות רבים לערוך מחקרים הנוגע למצב שז'אן דומיניק לקה בו, המכונה תסמונת הנעילה.

ז'אן דומיניק הוכיח שלא משנה כמה קשה נדמה מצבך, תמיד אפשר להצליח להביא לשינוי בעולם.