טיוטה:טרשת צדדית אמיוטרופית

מדובר במחלה נדירה וחשוכת מרפא, שסיבתה אינה ידועה ושגורמת בהדרגה לשיתוק של כל השרירים בגוף. המחלה פוגעת בתאי העצב המוטוריים שבאמצעותם מפקח המוח על הפעלתם של מרבית השרירים הרצוניים בגוף. כידוע, השרירים בגוף זקוקים לגירוי קבוע של העצבים כדי לשמור על יכולתם לפעול. טרשת צדדית אמיוטרופית (ALS), הידועה גם כמחלת נוירונים מוטוריים (MND), היא מחלה פרוגרסיבית המאופיינת בהפרעה נוירודגנרטיבית הגורמת לניוון של נוירונים מוטוריים עליונים ותחתונים. ALS, היא המחלה הנוירודגנרטיבית הנפוצה, הפרוגרסיבית, והקטלנית ביותר אצל מבוגרים (בייחוד במעבר לשלב זה), המתקדמת וקטלנית עם הופעת מבוגרים. המחלה מאופיינת בניוון נוירון מוטורי בקורטקס המוטורי הראשוני, גזע המוח וחוט השדרה וניוון וחולשה פרוגרסיביים של שרירי השלד. ישנם שני סוגים ידועים של ALS: ספורדית ALS (sALS), המופיע אצל אנשים ללא היסטוריה משפחתית של המחלה, ו-ALS משפחתי (fALS), המתרחש אצל לפחות שני אנשים באותה משפחה. sALS מהווה 85-90% מכלל המקרים. שאר ה-10-15% מכלל המקרים אחראים ל"סוג המשפחתי" של ALS. השכיחות של ALS שונה במקצת בין המינים; במקרה של sALS, גברים נמצאים בסיכון מעט גבוה יותר למחלה ((3.0 לכל 100,000 "שנות אדם") בהשוואה לנשים (2.4 ל-100,000 שנות אדם); עם זאת, במקרה של FALS, הסיכון הינו ברמות דומות עבור שני המינים. טווח הגילאים בו מתפרצת המחלה, הוא 58-63 שנים ל-ALS ספורדי ו-47-52 שנים ל-ALS משפחתי. מחצית מחולי ALS מתים תוך 2-5 שנים מהופעת התסמינים, בדרך כלל מאי- ספיקה נשימתחת; עם זאת, חלק מהחולים שורדים יותר מעשור מאבחון המחלה הראשוני. רוב החולים (כ-70%) מביעים תסמין של ALS בגפיים, כ-25% מהחולים סובלים מהופעת מחלת בולברי (bulbar), ושאר החולים (5%) מביעים הפרעה נשימתית או בעיות בפעילות מוטורית, המתבטאת במבחן "trunk" בעת גילוי המחלה גורמי סיכון כיום, יש הרבה מחקרים על גורמי הסיכון הסבירים ל-ALS. בינהם - גיל מבוגר, מין זכר, והיסטוריה משפחתית של ALS הוגדרו כולם כגורמי סיכון. מוטציות גנטיות המובילות להופעת fALS מהוות רק 10-15% מכלל מקרי ה-ALS,ושאר ה-85-90% מכלל המקרים מאופיינים באטיולוגיה לא ידועה. למרות שהפתוגנזה [התהוות המחלה] המדויקת עדיין לא ברורה, מקובל בדרך כלל שתרומה של גורמים גנטיים ולא גנטיים ממלאים תפקיד בפתוגנזה של ALS. טכנולוגיות חדשות כמו מיפוי גנים אפשרו לנו לזהות כ-30 גנים מוטציות המעורבות בפתוגנזה של ALS. המוטציה הראשונה המעורבת ב-ALS, שהתגלתה ב-1993, הייתה מוטציה של הגן Superoxide Dismutase 1 (SOD1). כיום, יותר מ-20 שונים גנים נמצאו כמעורבים ב-fALS, sALS או שניהם. נמצא, שמוטציות בגנים כמו SOD1, TARDBP ,FUS , OPTN , VCP , UBQLN2 , C9orf72 ו-TBK1 תורמים לפיתוח של הפרעה זו . מלבד סיבות גנטיות, סביר להניח שמספר גורמים סביבתיים תורמים להתפתחות ALS. בסקירה זו, ברצוננו לתאר ולסקור את הגורמים הגנטיים והסביבתיים הנפוצים והחשובים ביותר שבעלי נטייה להתפתחות של ALS.

ALS גורם להרס הדרגתי של תאי העצב המוטוריים, וכתוצאה מכך הם אינם יכולים להפעיל את השרירים - מה שגורם להיחלשותם עד לשיתוקם המוחלט. במהלך המחלה נפגעים בהדרגה השרירים האחראים להפעלת הגפיים, הבליעה, הדיבור והנשימה - בסדר שאינו קבוע

פוגעת בתאי עצב מוטוריים הנמצאים במוח ובחוט השדרה. תאים אלה מפעילים את כל שרירי הגוף, אך כתוצאה מהמחלה הם נהרסים והשרירים אינם מקבלים את המסרים להפעלתם והם מתנוונים ומאבדים את היכולת להתכווץ.