טיוטה:שלמה אמסלם

https://www.hidabroot.org/video/217353

רבינו שלמה אמסלם זיע"א

הדמות הגדולה והידועה של מידלת הוא הגאון הקדוש רבי שלמה אמסלם זיע"א בעל ספר 'בני שלמה'. בחודש טבת תר"מ, הוא החודש שבו הסתלק מרן אביר יעקב אביחצירא לגנזי מרומים, הפציע אורו של רבי שלמה ונתקיים הכתוב 'ובא השמש וזרח השמש'. רבות יש להאריך בשבחיו ואורחותיו של האי גאון חסיד וקדוש, אך לקוצר המצע נסתפק בגרגירים אחדים מתולדותיו השייכים לקורות ימיה של קהילת מידלת (עפ"י המבוא לספר בני שלמה).

בצעירותו למד רבי שלמה מפי רב העיר הגאון רבי אברהם עטייה. משגדל קמעא והתנשא מעל כל בני גילו בתבונה ובחכמה רצה להרוות צימאונו בתורה, ומאחר שרבי אברהם היה טרוד בעול הלמידים והציבור ללמדו בפני עצמו, ולא היה בנמצא חכם בעירו בעל שיעור קומה ללמדו כלבבו, ישב לו בעליית ביתו ולמד בגפו כפי כוחו.

בית הוריו היה בית ועד לחכמים, ובו נתאכסנו שדרי"ם שהזדמנו לעיר וסביבותיה. גם גאוני משפחת אביחצירא שהיו מרבים לבקר במידלת לצורך החזקת ישיבתם בתאפילאלת, לאסוף צדקה עבור עניי עירם, וכן למטרת מנוחה, התארחו בביתם מפקידה לפקידה. את הנסיבות הללו ניצל רבי שלמה עד תום, כאשר מכל חכם ושד"ר שעבר על פתח ביתו ינק תורה וקיבל מלא חופנים מחכמתם, בפרט שלעיתים ארכה שהותם בביתו חודשים מספר. משום כך ניתן לראות בספרו שמזכיר חידושים ושמועות בשם 'גאוני אשכנז' מבלי להזכיר שמם, ואלו הם השדרי"ם שהגיעו מארצות אירופה.

יותר מכל דבק בדרכי הקדושים למשפחת אביחצירא, וקיבל מהם חכמה ואורחות חיים, ובמיוחד מסבא דמשפטים רבי מסעוד ובנו רבי דוד עטרת ראשנו. לימים אף נרקם קשר מיוחד בינו לבין סידנא בבא סאלי שהיה כמעט בן גילו. את תורת הסוד למד מפי רבי יצחק אביחצירא בן זקוניו של מרן אביר יעקב, ולרוב הערכתו אליו לא היה מזכיר את שמו אלא בכינוי 'הנביא'.

באחד מביקוריו של רבי שלמה בעיר 'אלקצבי' הסמוכה למידלת, ורבי שלמה עודנו כבן י"ט שנה, הזדמן לשם גם רבי מסעוד אביחצירא. שמעו של הבחור הצעיר שמתבודד ועוסק בתורה תדיר הגיע לאזנו, וחפץ היה לראותו. משהביאוהו לפניו התפלפל עמו בחכמה, וכששמע שעוסק בהלכות איסור והיתר, עמד ובחן אותו והעניק לו תעודת שחיטה ובדיקת הטרפות. בתוך כתב ההסמכה העיד רבי מסעוד על יראתו הגדולה ועל היותו בקי בכל דברי הפוסקים, ולא עוד אלא שאפילו כל המנהגים השונים שגורים בפיו: "וקרא ושנה בכל ספר, ודעתו צלולה בהבנה, ועמו נאמנה יראה הגונה... ויודע ומבין דעת קדושים באיסור והיתר מבין דבר מתוך דבר כאשר הם מפורשים, ובמנהגים נקבצים... וראיתי שהוא חרד אל דבר ה'. וסמכתי ידי עליו...".

ובפעם אחרת, כאשר שהה רבי מסעוד במידלת תקופת מה ורצה לשוב לעירו, החלו בני העיר להתחנן בפניו שישאר עמהם עוד וייאותו לאורו. נטל רבי מסעוד את סודרו מעל ראשו, כרך אותו סביב לראשו של רבי שלמה ואמר: "מעתה רבי שלמה הוא רבכם, ומי שיבקש להתברך מבניו של אביר יעקב לא יטרח לבוא עד לעירנו, אלא יתברך מפיו משום ששקולה ברכתו כברכתם".

רבי שלמה היה פרוש ומסתגר הרבה בעליית חדרו ולא היו מעורה בהנהגת הקהל, אלא שלאחר פטירת רב העיר רבי אברהם עטייה, הוכרח להקדיש מזמנו ולשאת המשרה על שכמו, לרדת אל העם וללמדם דעת ויראת ה'. אך עדיין לא נכון היה לכהן כרב, היות ולפרקים ממושכים מאוד היה מסתגר בעליית הגג שבביתו, עוסק בתורה ביראה מבהילה ואין איש מהין להפריע את לימודו.

זאת הסיבה כנראה ששלחו פרנסי מידלת להביא חכם מחוץ לעיר שישמש כרב ראשי, מאחר ורבי שלמה חפץ היה לעסוק בתורה בהתבודדות כדרכו בקודש.