שיחה:תוך כדי דיבור – הבדלי גרסאות
←משוב מ-4 במאי 2016: פסקה חדשה |
|||
שורה 18: | שורה 18: | ||
::אוקיי. אם כך, כדאי להוסיף את המידע הזה כדי להבהיר את הכוונה. זה לא משהו שקל להבין לבד. --[[משתמש:InbalabnI|ענבל]] • ד' בסיוון ה'תשע"א • 22:58, 5 ביוני 2011 (IDT) |
::אוקיי. אם כך, כדאי להוסיף את המידע הזה כדי להבהיר את הכוונה. זה לא משהו שקל להבין לבד. --[[משתמש:InbalabnI|ענבל]] • ד' בסיוון ה'תשע"א • 22:58, 5 ביוני 2011 (IDT) |
||
:::{{בוצע}}בברכה, [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 00:47, 6 ביוני 2011 (IDT) |
:::{{בוצע}}בברכה, [[משתמש:טישיו|טישיו]] - [[שיחת משתמש:טישיו|שיחה]] 00:47, 6 ביוני 2011 (IDT) |
||
== משוב מ-4 במאי 2016 == |
|||
ישנה סתירה בדבריכם בדין משיב הרוח ומוריד הגשם. מתחילה כתבתם שאם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ספק אם יכול לחזור בו תוך כדי דיבור ולומר מוריד הטל. ובהמשך כתבתם שאם אמר משיב הרוח אינו מועיל לומר מוריד הטל אפילו תוך כדי דיבור. וזו לכאורה טעות שרק אם סיים גם ואמר מוריד הגשם בזה לא מועיל להוסיף תוך כדי דיבור מוריד הטל, אבל אם אמר משיב הרוח ומוריד הטל- יצא. עיין לוח ארץ ישראל להגרי"מ טוקוצינסקי זצ"ל.{{משוב}} [[מיוחד:תרומות/212.76.106.160|212.76.106.160]] 20:50, 4 במאי 2016 (IDT) |
|||
אנני יודע על איזו תרומה מדובר ואיני מתחייב באיזו תרומה כל שהיא. |
גרסה מ־20:50, 4 במאי 2016
לדעתי פשוט שתוכ"ד הוא דווקא בדיבור, אבל למשל אדם שנטל מים אחרונים לא יכול לחזור בו תוכ"ד ולומר שהוא לא רוצה להסיח דעתו מהסעודה, וכיו"ב. טישיו - שיחה 07:04, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- עם זאת מצאנו מעשה בתוכ"ד של דיבור (רצח תוכ"ד להתראה), וכן דיבור בתכ"ד של מעשה (ברכת הראיה תוכ"ד לברקים ורעמים). אני-ואתה • שיחה 14:06, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- בשני האחרונים מדובר סתם בפרק זמן מסוים, ויתכן שלא מדובר ב"סיבה" אלא ב"סימן" וצ"ע טישיו - שיחה 15:28, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- לדעתי מדובר בדין אחד שמתפרט לכמה מקרים, היות ולענ"ד הדעה של 'אומדנא' היא הדעה העיקרית בנושא, והשורש הכללי הוא שהתורה הגדירה שהפסקה קצרה אינה הפסק בין שתי פעולות, בין בדיבור בין במעשה. אם לדעתך מדובר בשני דינים, לא אכנס לדיון על כך. נת- ה- - שיחה 15:55, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- ראה במחלוקת הראשונים שהובאה בערך בקשר לטעם הדבר, ובדוק אם היא מתאימה עם דבריך. טישיו - שיחה 16:04, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- כתבתי שלענ"ד השיטה הסוברת שתוך כדי דיבור נובע מאומדנא, היא העיקרית מבין השניים. נת- ה- - שיחה 16:08, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- גםלפי שיטה זו, היא אומדנא בדעת האדם עצמו שתוך כדי דיבור הוא עדיין אינו גמור בדעתו וכו', אבל דין תוך כדי דיבור בהתראה קשור לכך שלא נוכל לומר שמא שכח בין ההתראה למעשה, ולכן זה לא שייך לגדר זה כלל. --טישיו - שיחה 22:26, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- כתבתי שלענ"ד השיטה הסוברת שתוך כדי דיבור נובע מאומדנא, היא העיקרית מבין השניים. נת- ה- - שיחה 16:08, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- ראה במחלוקת הראשונים שהובאה בערך בקשר לטעם הדבר, ובדוק אם היא מתאימה עם דבריך. טישיו - שיחה 16:04, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- לדעתי מדובר בדין אחד שמתפרט לכמה מקרים, היות ולענ"ד הדעה של 'אומדנא' היא הדעה העיקרית בנושא, והשורש הכללי הוא שהתורה הגדירה שהפסקה קצרה אינה הפסק בין שתי פעולות, בין בדיבור בין במעשה. אם לדעתך מדובר בשני דינים, לא אכנס לדיון על כך. נת- ה- - שיחה 15:55, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- בשני האחרונים מדובר סתם בפרק זמן מסוים, ויתכן שלא מדובר ב"סיבה" אלא ב"סימן" וצ"ע טישיו - שיחה 15:28, 6 בדצמבר 2010 (IST)
שם הערך
לדעתי עדיף חזרה תוך כדי דיבור, כיוון שהדגש הוא על אפשרות החזרה. נת- ה- - שיחה 13:39, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- לדעתי זה לא כדאי, גם בגלל שזה מונח הרבה פחות שגור, וגם בגלל שהערך לא עוסק רק בחזרה אלא גם בהוספה (ואפשר להרחיב לעוד דינים נוספים שאינם קשורים לחזרה). אם השם הנוכחי בעייתי, אז אפשר תוך כדי דיבור כדיבור דמי. אני-ואתה • שיחה 14:03, 6 בדצמבר 2010 (IST)
- אתה צודק, בייחוד לאור המשמעות של תוך כדי דיבור בין התראה למעשה, שישאר כפי שהוא עכשיו. נת- ה- - שיחה 14:13, 6 בדצמבר 2010 (IST)
אולי זאת רק אני
אבל המשמעות בשני המשפטים האחרונים בפתיח אמורה להיות הפוכה, לא? --ענבל • ג' בסיוון ה'תשע"א • 02:05, 5 ביוני 2011 (IDT)
- לא מבין מה הבעיה. אשמח אם תפרטי. --בברכה, טישיו - שיחה 06:00, 5 ביוני 2011 (IDT)
- "דוגמה לדין השני הוא היא אדם שקיבל התראה שלא לעבור עבירה אך עבר עליה בפרק זמן זה של "תוך כדי דיבור", במקרה זה נחשב האדם שעבר על ההתראה שקיבל. אך אם האדם עשה את העברה לאחר פרק הזמן של "תוך כדי דיבור", אין זה נחשב שעבר על ההתראה שקיבל." לא אמור להיות כתוב שאם האדם עבר על ההתראה בפרק זמן של "תוך כדי דיבור", אין זה נחשב שעבר על ההתראה שקיבל, ואם עבר עליה לאחר פרק זמן של "תוך כדי דיבור", זה כן נחשב שעבר עליה? --ענבל • ג' בסיוון ה'תשע"א • 11:18, 5 ביוני 2011 (IDT)
- אין טעות. רק במשך הזמן של תוך כדי דיבור, אנו בטוחים שהאדם זוכר במאה אחוז את מה שאמרו לו, ולמרות זאת הוא עבר על ההתראה, ולכן הוא חייב מיתה. --בברכה, טישיו - שיחה 21:33, 5 ביוני 2011 (IDT)
- אוקיי. אם כך, כדאי להוסיף את המידע הזה כדי להבהיר את הכוונה. זה לא משהו שקל להבין לבד. --ענבל • ד' בסיוון ה'תשע"א • 22:58, 5 ביוני 2011 (IDT)
- בוצעבברכה, טישיו - שיחה 00:47, 6 ביוני 2011 (IDT)
- אוקיי. אם כך, כדאי להוסיף את המידע הזה כדי להבהיר את הכוונה. זה לא משהו שקל להבין לבד. --ענבל • ד' בסיוון ה'תשע"א • 22:58, 5 ביוני 2011 (IDT)
משוב מ-4 במאי 2016
ישנה סתירה בדבריכם בדין משיב הרוח ומוריד הגשם. מתחילה כתבתם שאם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם ספק אם יכול לחזור בו תוך כדי דיבור ולומר מוריד הטל. ובהמשך כתבתם שאם אמר משיב הרוח אינו מועיל לומר מוריד הטל אפילו תוך כדי דיבור. וזו לכאורה טעות שרק אם סיים גם ואמר מוריד הגשם בזה לא מועיל להוסיף תוך כדי דיבור מוריד הטל, אבל אם אמר משיב הרוח ומוריד הטל- יצא. עיין לוח ארץ ישראל להגרי"מ טוקוצינסקי זצ"ל.212.76.106.160 20:50, 4 במאי 2016 (IDT) אנני יודע על איזו תרומה מדובר ואיני מתחייב באיזו תרומה כל שהיא.